Datasets:
sivan22
/
orach-chaim

Dataset card Data Studio Files Community
1
Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
⌀
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
⌀
900
עטרת זקנים על אורח חיים
תריט
ה
שעומדים דהיינו בשעת תפלת ערבית דאם לא כן נמצא שאינן ישנים כל הלילה וא"א לכוין יפה בתפלתם ביום (ב"י) וע"ל סי' תרי"ד אי מותר לעמוד ע"ג נר וכסת של עור ומי שעומד יוכל לסמוך על שום דבר כשנחלש (מהרי"ל) ויזהר שלא לשהות נקביהם משום בל תשקנו (מהרי"ו) וכ"ש אותם הנערים שממלאים כריסם שלא יישנו בב"ה פן יבאו לידי נפיחה והישן בב"ה צריך לקרות ק"ש לפני מטתו כמו בשאר לילה (מהרי"ל) ויש שנוהגים להתפלל בקשה זו יהרמ"י או"א לטהר מערכי רעיוני וגו' ואע"פ שלא נהגו לאומרו טוב לאומרו בלחש (כל בו) ונוהגים לומר בי"כ כל תהילים עד גמירא (ע"ל סי' תקע"ט) ואומרים קודם תהילים יה"ר כידוע ומצוי אותו יה"ר בארצנו:
ה
null
901
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכ
א
טוב לקצר ואומרים בי"ה מזמור שיר ליום השבת אך שמתחילין טוב להודות לה' (מהרי"ל) ומיהו נהגו לומר אפילו מזמור שיר ליום השבת משום די"ט נמי אקרי שבת וכן נוהגים ויש מקומות שעולים לדוכן בראש השנה ויום כפור אף בשחרית ולפעמים אין אומרים א"מ בשחרית י"כ כדי להקדים תפלת מוסף (מהר"ל) קודם יומן של מנחה גדולה ומכל מקום אף אם הגיע זמן של מנחה גדולה אפילו הכי מקדימים מוסף קודם מנחה (ב"ח סי' רפ"ו) והרא"ש כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחידי כדי להתפלל בזמנה:
א
null
902
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכא
א
ומפטיר כו'. ואין צריך לומר בעל התורה מלך מוחל וסולח כי מה ענין מחילה וסליחה אצל ס"ת אלא אומר ודברך אמת וקיים לעד (כל בו) ויש חולקים (ב"י בשם רוקח) ואם שני חזנים מתפללים אחד שחרית ואחד מוסף אותו ש"ץ שמתפלל שחרית קורא ג"כ בתורה והשני מתחיל קדיש קודם מוסף (כל בו):
א
null
903
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכא
ב
ונוהגין ליפול ונוהגין ליתן עשב בבה"כ בי"כ כדי להפסיק בינו ובין הרצפה משום דאסור לשטוח אפים על הרצפה או יחוץ בטליתו. ואומרים היום תאמצנו כמו בר"ה ואין אומרים אין כאלהינו בי"כ:
ד
null
904
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכא
ג
בעד המתים. ולכך נקרא יום כפורים בלשון רבים ר"ל לחיים ולמתים [מהרי"ו] ויש מי שכ' מה שאנו נוהגים לזכור המתים בי"כ משום דזכירות המתים משבר ומכניע יצ"הר. כל בו:
ו
null
905
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכב
א
אומר אשרי. כ"כ הטור וכת' הב"י דבני מדינתו נוהגים כהטור:
א
null
906
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכב
ב
ס"ת. וא"א קדיש אחר קריאת ס"ת (מרדכי יומא):
ב
null
907
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכב
ג
וא"א על התורה וכו' הגהות ע"ז וכן אנו נוהגים ולא כמ"ש הטור והמרדכי דאומרים על התורה במנחה ואנו נוהגים שלא לאומרו משום שאין עבודה במנחה:
ב
null
908
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכב
ד
ולא א"מ הגהת ע"ז וי"א דלפעמים א"א א"מ אף בחול למנחה כדי להתפלל נעילה ביום (הגהות מיימון):
ג
null
909
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכב
ה
וכהן שעבר מטעם זה יש נוהגין לומר אלהינו ואלהי אבותינו וכו': הגה ע"ז וגם שים שלום ולא שלום רב כ"כ במנהגים:
ד
null
910
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכג
א
נעילה כשהחמה. ונכון היא שלא לישא בפיו בנעילה אף על פי דאיפסק הלכתא בתענית כר' יוסי מ"מ מאחר שנתפשט המנהג שאומרים התפלה בלילה ובלילה אסור הנ"כ כדילפינן מלשרתו ולברך בשמו כנ"ל:
ב
null
911
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכג
ב
בשבת. והעיקר בדיעבד אם לא הזכיר אין מחזירין אותו
ג
null
912
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכג
ג
אומר כתר. ואנו נוהגין לו' בכל פעם נעריצך. (לחם רב) ופותחין הארון לכל תפילות הנעילה (מנהגים) במוצאי י"כ אין הדין והחימ' מסתלק עד שישלימו ישראל סדריהן (ת"ה סי' רע"ה):
ד
null
913
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכד
א
ואין מברכין על בשמים וי"א אם חל י"כ במוצאי שבת מברכין על הבשמים (מהררי"ל סי' ל"ד אבודרהם מהררש"ל) וכנ"ל עיקר מאחר שמרדכי פסק לברך על הבשמים אפי' כשחל בחול מ"מ ראוי לנהוג כן כשחל בשבת ולא שייך כאן ספק ברכות להקל מאחר שנהנה כנ"ל:
ג
null
914
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכד
ב
יש מחמירין לעשות ב' ימים יוה"כ ואותן הנוהגין לעשית ב' ימים י"כ צריכין לנהוג כל דיני יו"כ גם ביום כגון איסור מלאכה ושאר כל דבר הנוהג בי"כ חוץ מן התפלה שצריכין להתפלל של חול עם שאר הקהל אך בביתן יאמרוו ואם חל יום ב' בע"ש אסור לאכול בשבת מה שבישלו בע"ש אפילו ע" הערמה (מהר"ם וב"י ואגודה):
ה
null
915
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכה
א
ומצוה לתקן הסוכה מיד אחר י"כ ואפי' אם הוא ערב שבת:
א
null
916
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכו
א
מותר לעשות סוכה תחת הגגות. ומותר לכסות הסוכה תחלה ואח"כ לפתוח כמו העושה סוכה תחת הבית ויש מחמירין בזה (מורי בב"ח ומהררש"ל):
ג
null
917
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכז
א
אם אינה גבוה י' טפחים (והני י"ט מארעא משחינן אע"פ שאין י"ט מהמטה) ודוקא כיל' בעינן גבוה י' ורוחב טפח אבל בדבר הקבוע אפי' אין בגגו טפח או שאין גבוה עשרה אסורה לישן תחתיו (ר"ן פ"ק דסוכה דף שכ"ה ע"א והרי"ף והרמב"ם לא חילקו) ותימא דבגמ' משמע דדבר קבוע א"צ עשרה ע"ש בהגהות מיימוני ובמ"מ שמיישב דברי הרי"ף ורמב"ם:
ב
null
918
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכח
א
אפילו עליונה למעלה מכ' כו'. זהו דעת התוספות והרי"ף והרמב"ם ולא כרש"י דאיצטריך שתהא העלוונה תוך כ' צריך שלא יהא סכך העליונה גבוה מן הארץ למעלה מן כ' אמה וי"א דאפילו אין ביניהם אלא ד"ט פסולה (כ"כ הטור בשם בע"ה ואבי"ה והרד"ך) ולא נהירא להרא"ש דהא מוכח מסוגיא דשמעתין דהלכה כשמואל דאמר כשיש ביניהם עשרה דווקא פסול וכן הוא דעת הר"ן והרמב"ם פרק ח' והראב"ד:
א
null
919
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכח
ב
כשרה ואין עולין לה בי"ט וה"ה אם עבר ועלה בי"ט יצא ידי חובתו:
ג
null
920
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
א
בעפר משום דלאו גדולי קרקע הוא (ר"ן דף שכ"ט ע"ב):
א
null
921
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ב
כשרה והקנים אף על פי שיש להם בית קיבול אינם מקבלין טומאה כיין שלא נעשה הקיבול שלהם בידי אדם ע"כ מסככין בהן (הרא"ש בתשובה:
ג
null
922
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ג
בפשתן ובאם פירס הסדין על הסוכה פסולה אף אם פירס על הסוכה כדי לנגב והכל יודעין שלא לשם סכה שטח' כגון שהיא שרויה במים אפילו הכי אסור לשטוח משום דהוא אהל בפני עצמו ופוסל הסוכה (ב"י ר"ן):
ד
null
923
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ד
וניפץ אף על פי שאינו מקבל טומאה ע"י דבר אחר כגון בכרים וכסתות. (הראב"ד וכ"כ רמ"י) . וכן צמר גפן וקנבוס שנשתנו צורתן אין מסככין [ב"ח] והיכא דתייר ולא נידק ולא ניפץ נסתפק בגמ' ונקטי הפוסקים לקולא (ב"י הר"ן):
ד
null
924
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ה
להניחו. ואפי' בדיעבד כל הסוכה פסולה וגם אין להעמיד הסכך בדבר שאין גדולי קרקע ואם העמיד עליו הסוכה פסולה ולכן צריך לעשות הדפנות של קנים ולסמוך הסכך עליו או באם היו מחיצות של אבנים או של ברזל צריך לנעוץ קונדסין ולסכך ע"ג כדי שלא לסמוך ממש על דבר שאין מסככין בו (ב"ח):
ז
null
925
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ו
ופוסל בג' טפחים לא בד"א:
יב
null
926
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ז
כשרה. היינו אף לכתחלה מותר לעשות סוכה ממנה מאחר שהתירה אבל אח"כ אם לא התירה וישב תחתיו יצא בדיעבד (ד"מ) ולא כמ"ש רמ"י שפסול אפי' בדיעבד וי"א היינו דוקא אם אינם קשורים בשני ראשים שיכולין לטלטלן כך אז אין חבילה ומותר לסכך בה אבל אם קשורה משני ראשים או שקשורה כ"כ באמצע בחוזק בדרך שקושר' אותם לטלטל' כך הוי נמי כקשורה משני ראשים ופסולה (לחם רב) .
יז
null
927
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ח
בנסרים. דוקא אם בא לסכך לכתחלה אבל הבא לפקפק לנסרים של תקרה שאין עליה מעזיב' שרי אפי' ברחבים ד' כדאי' לקמן סי' תרל"א:
יח
null
928
עטרת זקנים על אורח חיים
תרכט
ט
וי"א שסוכה שהי' מסוככת כהלכתה וירא שמא ייבש הסכך ופירס סדין שלא תתיבש כו'. אבל אם צל הסדין אינו מסייע לצל הסוכה שצלתה מרובה מחמתה כשר (טור בשם ר"ח):
יט
null
929
עטרת זקנים על אורח חיים
תרל
א
כל הדברים כשרים לדפנות היינו דוקא דברים הפסולים מדרבנן אבל דברים הפסולים מדאורייתא כגון דבר המקבל טומאה או שאין גידולי מן הארץ פסול אף לדפנות א"ז מייתי ליה מן הירושלמי:
א
null
930
עטרת זקנים על אורח חיים
תרל
ב
דפנות הסוכה אם היו שתים זו אצל זו כמין ג"ם כו' אכן אין היתר זה נאמר אלא לדופן ג' אבל לא בשתי מחיצות (ב"י הר"ן) י"א אותן סוכות הנעשים בהכשר בין עשוים כמין גם או העשויה כמין מבוי המפולש שעשה להם דופן ג' באופן ההיתר אז מותרין גם לטלטל שם בשבת שבחג אף על פי דלענין שבת שלא במקום סוכה בשאר ימות השנה אין מועיל תיקונים ההם אכן בשבת שבסוכות שאני דמיגו דחשובה מחיצה לענין סוכה חשיבא נמי מחיצה לענין שבת (ב"י הרא"ש):
ב
null
931
עטרת זקנים על אורח חיים
תרל
ג
ומה שנהגו בצורת הפתח הם לנוי בעלמא ול"נ הטעם כדי שיהיה פטור מן המזוזה לכ"ע אף לר"י דסוכה היא דירת קבע וחייב במזוזה ע"כ אנו עושין כיפה והיתה לר"י פטור מן מזוזה ולפ"ז צריך לעשות כמין כיפה עד שלא ישאר עשרה סמוך לארץ בלי כיפה כי באם יש יו"ד קודם שיתחיל הכיפה אז לכ"ע חייב במזוזה ע"ש במסכת יומא פ"ק:
ב
null
932
עטרת זקנים על אורח חיים
תרל
ד
ואין להתיר כו'. הלבוש לא מייתי הך הג"ה:
ז
null
933
עטרת זקנים על אורח חיים
תרל
ה
ע"כ אין נכון לעשות כל מחיצות מיריעות של פשתן ואל יתלה בסוכה יריעות שעטנז אא"כ הם גבוהין שלא וכל ליגע בהן (מהרי"ו וכ"כ באגודה פ"ק דסוכה)
י
null
934
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלא
א
אם חמתה וצלתה שוין למטה כשרה. וכ"כ הטור אבל בעל העיטור כ' בהיפוך שאם למעלה שווין כשרה שאז למטה ודאי צלתה מרובה מחמתה לפי שחמה מועטת למטה ואם למטה שווין אז למעלה חמתה מרובה ופסול' ולענין הלכה יש להחמיר כחומרת רש"י וכחומרא בעה"ט והילכך בין ששוין למעלה ובין ששוין למטה פסולה גם יש להחמיר בחומרא של ר"ת אם עומד מלמטה ומסתכל למעלה ונ"ל שהן שווין פסולה דכיון שהפרוץ נ"ל מרחוק שוה לעומד בידוע שהוא מרובה על העומד כי הפרוץ מתמעט בעיני הרוא' בהרחקות והילכך כשעומד למטה ומעיין כלפי מעלה אפי' נ"ל צלתה מרובה פסולה (מורי בב"ח):
א
null
935
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלא
ב
אע"פ שאין הכוכבים נראין כו'. משום דאע"ג דאין רואה כוכבים מ"מ ביום איכא חורין וסדקים בכמה מקומות (מהרי"ל) אכן אם היתה מעובה כ"כ עד שאין המטר יכול לירד בה פסולה ויש מכשירין ויש להחמיר לכתחלה לעשות הסכך כדי שיהיו כוכבים גדולים נראין בתוכן (הטור וב"י ומרדכי והגהת מיימון) סוכה שאינה משתמרת מפני הגנבים ה"ז כשירה (ש"ת מהררמ"א סי' כ"ט):
ג
null
936
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלא
ג
היה כיסוי דק מאוד כו' כשירה ולענין מעשה יש להחמיר כדברי הר"ן שכ' דתרתי בעינן שיהיה בגגו טפח דבעינן שיהיה באויר שבין התחתונים טפח דאי לא אע"פ שיש בגגו טפח לא אמרינן חבוט רמי:
ד
null
937
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלא
ד
או שיטול מבין שני נסרים א' ויתן סכך כשר במקומה וכולן כשרים וי"א בנוטל נסר א' לבד בנתיים סגי אפי' אם הניח כל שאר נסרים בלי סתירה ונענוע ואפי' לא הניח פסל בנתיים משום דבטל ממנה שם תקרה ואין בו משום תעשה ולא מן העשוי ולא משום גזירת תקרה ואין נראה להקל כ"כ אלא דוקא בנוטל מבין כל שני הנסרים נסר א' ומניח פסל במקומו והנסרים הנשארים אין בהם ד' התם הוא דכשר הא לאו הכי פסול וכן במפקפק דוקא כשאין בהם ד' (מורי בב"ח):
ט
null
938
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלב
א
ודוקא שהולך על פני כל הסוכה. אבל אם אינו הולך באורך כל הסוכה ישנים תחתיו ומטעם זו אין נזהרין מלישן תחת נקבים פחות מג':
ב
null
939
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלב
ב
והא דסכך פסול פוסל בד' ואויר בג' היינו דוקא שהפסיק הסוכה לשתי' כו' היינו דוקא בסוכה שאין לה רק ג' דפנות ומתחיל האמצעי ומהלך על פני כל הסוכה על צד הפרוץ דהשתא מפסיק האויר או הסכך פסול בין סכך כשר לכשר ולא נשאר מכל צד רק שני דפנות ודוקא כשיש מן הסכך הפסול עד הדפנות ד' אמות שלא נוכל לו' דופן עקומה אבל אם אין ד"א אז אמרי' דופן עקומה הילכך אם יש ד"א אע"פ שיש בצד א' שיעור הכשר סוכה מסכך כשר מ"מ פסול שהרי אין לה אלא ב' דפנות ואי אין בסכך הכשר שמצד הא' שיעור סוכה אפי' אין מן הסכך הפסול ד"א לדפנות פסולה אבל אם יש בסכך הכשר שבצד א' שיעור סוכה ואין ד"א מן הסכך הפסול עד דופן הב' אמרי' דופן עקומה שיש בה שיעור סוכה כשרה ואם יש שיעור סוכה בכ"א מהב' הצדדים שתיהן כשרות אם אין ד"א בסכך הפסול לדפנות דאמרי' דופן עקומה לכאן ולכאן (טור) אבל סוכה שיש לה רק ג' דפנות ואויר או סכך פסול מהלך מצד דופן זה עד צד דופן שכנגדו אז אם נשאר הכשר סוכה בפנימית הרי יש לה ד' דפנות וכשירה והחיצונ' שהיא לצד הפרוץ פסולה שאין לה רק ב' דפנות אכן אם סכך פסול מפסיק ביניהם ונשאר אצל צד הפרוץ הכשר סוכה ואין מדופן האמצעי עד סכך הפסול ד"א הכל כשר הצד הפנימי כדאמרי' וצד החיצונה ע"י דופן עקומה שאנו רואין דופן האמצעי כאלו נכפף ונעקם אצל הכשר החצון ומ"מ לא נפסל הפנימי בלא סכך שנעשה דופן עקומ' לצורך הכשר החיצון דנהי דאמרי' רואין מ"מ סכך כשר הוא גם שם ונשאר מקומו ודוקא כשיש ג' דפנות שלימות אבל אם עשה ב' דפנות גדולות והג' אין בה רק ז"ט פסולה הרא"ש (והטור וב"י):
ב
null
940
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלג
א
סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה. והני אמות בת י' טפחים נינהו אלא שמודדין בהן מצומצמות כולם דחוקים (פרק קמא דעירובין):
א
null
941
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלג
ב
אבל סתם אינו מועט כו'. וטעות בכל הספרים דכתבו שלא בטלו בפי' אף על גב דאנו יודעין דאין עתיד לפנותו אלא עפר סתם לא הוי ביטול וכ"פ הרא"ש ורמב"ם פ"ד מהלכות סוכה וכ"כ ר"י נ"ח ח"א וכ"כ רא"פ וכ"מ מדברי נ"י וכן מוכח בגמרא.
ד
null
942
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלד
א
אם היא עגולה כו'. ושיעור' הוא כ"ט טפחים ב' חומשין דכל טפח ברבוע טפח וב' חומשין באלכסונה נמצא ז"ט דמשך סוכה הן באלכסון י"ט נכי חומשא וכל שבעביו טפח בהיקפו שלשה טפחים נמצא דבר עגול שיש בו כ"ט טפחים ב' חומשין יש בו כדי לרבע ז' על ז' (ב"י) פי' דאם חוט הסובב עגול הסוכ' הוא ארוך כ"ט טפחים ב' חומשים רבוע של סוכה הוה ז' על ז' ודבר פשוט הוא וכן כ' רבינו ירוחם בתא"ו נ"ח ח"א דזהו שיעור העיגול:
ב
null
943
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלה
א
לפיכך החוטט בגדיש נראה דוקא כי חטט ליה מלמטה דמשיירי ליה לסכך כמו שהוא וחוטט למטה בקרקע הסוכה אבל אם חטט למעלה פסיל דסכך דמעיקרא ליתא בעולם וסכך דהשתא אית ביה משום תעשה ולא מן העשוי ואיכא מאן דשרי אפי' בכה"ג משום דכל להדי סככה אפי' סמוך טובא סככה הוה אלא דהשתא קליש ליה מלמטה הלכך שפיר דמי (הר"ן):
א
null
944
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלו
א
דבר משמע דעכובא הוא וכ"כ ב"י דזה דעת תו' ורא"ש דבלא"ה פסולה אבל הר"ן כ' דלא לעכב אמרו כן אלא למצוה מן המובחר וכ"כ רבי ירוחם נתיב ח' ח"א:
א
null
945
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלז
א
שאולה וכב"י וכתב ריב"ש בתשו' דכ"ש דיוצאים בסוכת השותפים דהא שותפים עדיפי הם משאולה לא ישב וכו' וכ' בהגהות אשירי בשם א"ז דהעושה סוכה בר"ה בדעבד יצא עכ"ל משמע דלכתחלה אסור וכ"כ הא"ז בהדיא ומביאו לה מן הירו' ונראה מזה דיש ליזהר לכתחלה שלא לעשות הסוכה בחצר או במבוי של רבים אמנם לא ראיתי נזהרין בזה:
ב
null
946
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלז
ב
לא יקצצו ישראל ע"ל סי' תרמ"ט ס"א וסי' תרס"ו ס"י סוכה העשוי כמבוי ומלא כ"א משתי הדפנו' הפרוצות בדופן ארוג וצורת הפתח באמצע אך אין בהן שיעור משך סוכה הרי זו כשירה (מהר"א ח"ב סי' י') סוכ' שאינ' שמורה מפני הגנבים כשרה ולא אמר מהרי"ל שהביא דברי המרדכי ס"פ הישן וכן הוא בהגה' מיימוני שפסולה אלא במקום שהוא מתיירא לישן בסוכה מפני הגנבים ולסטים כדמוכח ל' המרדכי אבל הפתוח שיכולין לגנוב ממנו מזה לא דבר המרדכי דביום הרי הוא שומר הסוכה ובלילה יכניס הממון לתוך ביתו כי אין הסוכה צריכה להיות שמשתמר שם ממונו דלא קפיד רחמנא אלא על ישיבתו ולא על שמירת ממונו ודוקא גבי דידיה בעינן תשבו כעין תדורו ולא גבי ממונו (שו"ת רמ"א סי' כ"ט):
ג
null
947
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלח
א
בין עצי דפנות וכו'. הגה ע"ז וכ"מ מדברי התוס' פרק המביא ובת"או נ"ח ח"א וראיתי לאבותי נוהגין איסור אף בעצי הדפנות וכל דינים אלו אף בסוכה ישנה וכ"כ הר"ן בביצה פרק המביא דף רצ"ג דאף עצי הדפנות אסורים וכתב ומיהו לאחר שעשה השיעור הצריך מן הדפנות ונשלם הכשר סוכה אם אחר כך הוסיף דופן משמע דלא מתסרא אבל עשאן לארבעתן בבת אחת כולן אסורין עכ"ל. וע"ל סימן תקי"ח אם זרק קני' על הסכך לאחר שסככ' כהלכתה וכן אם סמך קנים על הדפנות לאחר שעשאן כהלכתן אם זו התוס' אסור. כתב הר"ן פ' לולב הגזול דף ש"ס דהדס של סכך הסוכה י"א שאסור להריח בו כמו בהדס של לולב וי"א דשרי כיון דאפשר ליה בשאר עצים עכ"ל ומשמע התם דע"כ לא פליגי אלא לגבי הדס דלגבי לולב אסור אבל אי תלי' ביה דמעיקרא לאו לריח עומד ודאי מותר להריח בו דהא מותר להריח באתרוג של לולב כדלקמן סימן תרנ"ג. כתב בהגהות אשרי פ' המביא היכא דעבד סוכה ולא ישב בה שרי בהנאה דהזמנה לאו מילתא הוא עכ"ל:
א
null
948
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלט
א
המנורה בסוכה מנורת ברזל ונחושת ונר שעוה וכיוצ' בזה שרי (ב"י רוקח):
א
null
949
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלט
ב
אכילת עראי אפי' ת"ח אם רוצה שלא להחמיר על עצמו בכך רשאי ולא הוי כמי שאינו מדקדק במצות:
ב
null
950
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלט
ג
ויין היינו כששותה שתיה לצמאו אבל אם רוצה לשתות הרבה ודאי הוי קביעות צריך סוכה (לחם רב) ועל שתית קבע צריך לברך לישב בסוכה (מ"כ ספר לחם רב) . כשיושבים בסוכה מסעודה לסעודה כגון ששותין בה שתיית קבע מסעודה ראשונה עד סעודה שנייה בלי הפסק רק שמברכים ברכת המזון על סעודה הראשונה ואח"כ חוזרים ושותים אם רוצים לחזור ולאכול סעודה שנייה בסכה בעוד שלא יצא ממנו אין מברכין ליישב בסוכה אחר ברכת המוציא של סעודה שנייה שהרי עדין לא הסיחו דעתן מישיבת סוכה שכבר ברכו עליהם בסעודה הראשונה בשלמא נט"י וברכ' המוציא חייבים הואיל והפסיקו כבר וברכו ברה"מ והיה להם היסח דעת מן האכילה אבל לישב בסוכה לא הסיחו דעתם מן הסוכה ולא יצאו ממנו עדיין שהרי עיקר הטעם שאנו מברכין על אכילה לישב בסוכה מפני שמסיחין דעתם מן הסוכה. משא"כ בנ"ד דלא זזו משם (לחם רב) .
ב
null
951
עטרת זקנים על אורח חיים
תרלט
ד
בסוכה וכו' ויגמור סעודתו בבית ושם יברך ברה"מ ולא יברך בה"מ בסוכה על כזית שאכל אבל בשאר ימי החג פטור כמ"ש הט"ז ס"ס ט"ו:
ה
null
952
עטרת זקנים על אורח חיים
תרמ
א
פטור. אע"פ שהוא לבד מצטער באותו ענין ואין שום אדם זולתו מצטער בענין כזה אפי' הכי פטור מן הסוכה (ב"י אורחות חיים) .
ד
null
953
עטרת זקנים על אורח חיים
תרמז
א
עליה ע"כ נראה דיש ליזהר שלא למעט העלין מערבות אע"פ שיש לחלק בין נשרו מעצמן או שתלשן אדם אבל לא מסתבר לחלק בכך (והיינו בכדי שעורן היינו שני טפחים ומחצה) ולעיל סי' תרמ"ה נראה מל' הטור בשם רש"י דאפי' נתלשו רוב עלי הלולב פסול ולא נקיט ל' נשרו ממילא ה"ה בערבה לכן יש ליזהר מלתלוש רוב עלי הערבה שבלולב אכן בערבה שביום הושענא רבה עי"ל סי' תרס"ד ס"ז:
ב
null
954
עטרת זקנים על אורח חיים
תרמח
א
מקרי מפולש וה"ה כשניקב מעבר אל עבר שלא במקו' חדרי הזרע: (רא"ש ותוס' וע' בט"ז סכ"א):
ג
null
955
עטרת זקנים על אורח חיים
תרמח
ב
פסו' פי' שהוא עגול מכל צד ככדור וכן משמע מל' הרב המגיד. אמנם לפי ענ"ד נראה דלמצוה מן המובחר יש לחוש לגי' א' בתו' דף ל"ו שגורס כדור דאפי' אינו עגול כל כך ככדור ממש פסול:
יח
null
956
עטרת זקנים על אורח חיים
תרמט
א
לולב כו' דקדק וכת' לולב לאפוקי אם לצורך לולב מבירי שרי דהוי נמי. יאוש ושינוי רשות שכן איתא בהדיא בריש פ' לולב הגזול דף ל' ע"ב שאי' שם וז"ל סוף סוף בגזזו אונכרי גופ' ליהוי יאוש בעלים בידיהם ושינוי רשות בידן לא נצרכה בהושענא דאוונכרי גופייהו ונמצא דאפי' ביום ראשון של סוכות שרי והא דכתב לעיל חוץ מן יום הראשון נ"ל דמיירי לפני יאוש ובלבוש מחלק בענין אחר ואפי' לכתחילה נראה דאין להקפיד וכן לעיל בסי' תרל"ד ס"ג בהג"ה נראה דאין להקפיד לכתחלה באם אין גוזלו בעצמו:
א
null
957
עטרת זקנים על אורח חיים
תרנא
א
טור הגה ע"ז. ט"ס הוא אדרבא בטור לא משמע הכי אלא ב"י בשם המרד' הוא ובחול קמיירי אבל מ"מ בי"ט נמי שרי למעבד הכי כמבואר בטור ובהא לא פליגי:
א
null
958
עטרת זקנים על אורח חיים
תרנא
ב
דרום (הוא הבי' הלבוש אבל ע' בט"ז ס"ק י"ד מ"ש):
י
null
959
עטרת זקנים על אורח חיים
תרסג
א
ספיקא דיומא ובתשובת מהר"ם לובלין סימן פ"ה שהביא תמצא לעיל בדברי מו"ח מ"א סימן קל"ז ס"ק ו' באריכות ומו"ח ח"א פסק לברך ע"ש באריכות:
א
null
960
עטרת זקנים על אורח חיים
תרסד
א
ביום שביעי. ע"ל סי' תרמ"ט ס"א. וסי' תרל"ז ס"ג:
א
null
961
עטרת זקנים על אורח חיים
תרע
א
בכ"ה בכסליו. הקשה אבודרהם בשם בעל העיטור למה אין אנו עושים ט' ימי חנוכה כמו שאנו עושים בחג הסוכות ט' ימים תשיעי ספק שמיני. ותי' מפני שחג הסוכות מה"ת והחמירו רז"ל על ספקו לפי שאין אנו קובעין עתה ע"פ הראייה אבל חנוכה שהיא מדבריהם הם אמרו לעשות ח' ימי חנוכה והם אמרו חשבון המולדות ע"כ ומהרר"א מזרחי בחדושו על הסמ"ג כ' וז"ל ויש לתמוה למה לא נהגו בזה"ז להדליק ט' ימים מספק כמו בי"ט שהרי מגילה אע"ג דמדרבנן היא היו צריכין לקרותה י"ד וט"ו מספק אי לאו משום דדילמא י"ד נקבע בזמנו ואינה בט"ו משום ולא יעבור כמ"ש המרדכי במגילה ע"כ ואפשר שזהו היא ג"כ כוונת רבינו שכ' בליל א' מדליק א' ומכאן ואילך מוסיף והולך א' בכל לילה עד שבאחרונה יהיה ח' שיש לדקדק באריכות הלשון ולא הספיק לו כמ"ש מכאן ואילך מוסיף א' בכל לילה אלא י"ל שהורה לנו בל' זה שאף בזה"ז א"צ להדליק רק בח' לילות ולא אמרי' שבזה"ז ראוי להדליק ט' לילות מספק כמו בי"ט שמוסיפים יום א' בספק לכן כ' עד שבאחרונה יהיה ח' ולא ט' (מהרנ"ש ז"ל) חנוכה נוטריקון ח' נרות והלכה כב"ה (אבודרהם)
א
null
962
עטרת זקנים על אורח חיים
תרע
ב
ותענית אבל לפניו ולאחריו תמצא בדברי הט"ז ומו"ח רסי' תרפ"ו ע"ש:
א
null
963
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעא
א
למעלה מעשרים כ' אבודרהם וז"ל ג' דברים הם אם נתנם אדם למעלה מכ"א פסולים ואלו הן מבוי נר חנוכה סוכה (וראיה לדבר סמ"ן לדבר ושלשתן יש להם רמז מן הפסוק מבוי שנאמר כי ע"כ באו בצ"ל קורתי הקורה תהיה על צ"ל טפחים ולא יותר. וצ"ל טפחים הם כ' אמות באמת בת ו' טפחים. סוכה שנ' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב חנוכה. זאת חנוכת המזבח ביום עולה ק"כ עכ"ל. ואני אגמרי' בסי' אות א' ב' מן ח' עד ט' י' ח' חנוכה ט' טפחים י' פי' עד י' מצוה מן המובחר ומכאן ואילך הוא סי' על האמות כ' פי' כ' אמות. ל' לחי. מ' מבוי. נ' נר. ס' סוכה. ע' פי' עד כ' אמות שלטא עינא וק"ל ומן א' עד ח' וח' בכלל כמנין נרות. חנוכה מצאתי הג"ה במחזור ספרדי כל דיני חנוכה נאמרו למשה מסיני בפ' זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשואי ישראל בר"ת זרע אמונים תקנו ח' נרות כהלכה תכף הפתח משמאל זמנה בשקיעות חמה בשיעור ידוע ולגמור מזמור (פי' הלל) המדליק מברך שתים מזה א' הדליק והוסיף מאורה אסור תשמישי נשים שכינים ידליקו או ישתתפו ימים שמונה רצופים אותות לזכור ע"כ:
ו
null
964
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעא
ב
עושה מצוה. ודין זה ניקח מב"י שכ' כן בשם תוס' ולא נמצא כן בתוס' ברפ"ק דעירובין בד"ה סוכה דאורייתא וכו' וה"ד פ' ב"מ נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה ואע"ג דנ"ח מדרבנן כו' א"נ התם לא מצי למתני מעט דהוי משמע כמו שהיא דולקת מעט וז"א דאפי' למ"ד הנחה עושה מצוה נמי פסולה וי"א באם הדלקה עושה מצוה ע"כ אין להניחה למטה אפי' שאינו ניכר דלצרכו הוא מדליק משום זה דהדלקה עושה מצוה אבל אם הנחה עושה מצוה אז אם יש לו נר אחד מותר כנלע"ד:
ו
null
965
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעב
א
זה הזמן ואם הוקצה למצותו דהיינו שנתן שמן לנר אף שכבה מעצמו אסור להשתמש לאורה כ"מ ססי' תרע"ז:
ב
null
966
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעב
ב
כמו שאר ב"א ומי שלא הדליק מנין הנרות של אותו הלילה א"צ להדליק מראש אלא ישלים מה שחסר וא"צ לברך פעם אחרת שכבר בירך ודעתו היה על מנין הנרות שצריכין לאותו הלילה (מהרמ"י):
ב
null
967
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעג
א
של שעוה. אבל הגאון מהר"ל בר בצלאל כ' בס' נר מצוה דף נ"ז ע"ג ד' דמאחר שהנס נעשה ע"י שמן צריך לקיים ג"כ המצות ע"י נרות של שמן אבל בנרות של שעוה או חלב לא מקרי נר רק אבוקה ופסול ננ"ח כי נר ואבוקה תרי מילי נינהו כדאמרי' במדרש דומין הצדיקים לפני הקב"ה כנר לפני אבוקה וההפרש שבין נר לאבוקה פי' הוא ז"ל כי נר הוא שאין האור שולט בכל השמן רק בראש הפתילה ומושך משם את השמן אליו ואבוקה היא כאשר האור והלהב שולט בכל השמן כמו שהוא בנר של שעוה וחלב שכורכין סביב להפתילה ועמ"ש הרא"ש בפ' ב"מ מנ"מ שראוי להדליק בבה"כ עצמה מקום מקדשינו מעט מקום שבו נעשה לנו נס ע"י שמן כנ"ל:
א
null
968
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעג
ב
משאר נרות ויתן השמש למעלה מהנרות וסימניך שרפים עומדים ממע"ל ל"ו:
א
null
969
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעג
ג
ולהדליקה. ועכ"פ אין להדליקה מנר אחד אלא מן השמש או שאר נר של חול כי אחד הוא עיקר המצוה ואין ראוי להדליק מנר לנר משום בזוי מצוה או הכחשת המצו' (לקוטי מהר"ל בשם מהרר"ש) (הגה) אמר הכותב וא"צ לכתו' בשם מהרר"ש כי הוא דיבור תוספות ערוך בשבת דף כ"ב ע"ש כמו שהעליתי בחבורי חקי דעת באות ח' ס' ע' ע"ש:
ב
null
970
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעו
א
להדליק כו' עיין מ"ש מו"ח ריש סי' זה בשם רש"ל וכ' הוא על דברי רש"ל שמ"כ בשם אבי זקנו הגאון מהר"ר ליב רופא זצ"ל מק"ק וינא שכ' בב"י ואולי סמך מהרש"ל על דרשת חז"ל שכל המועדות יהיו בטלים חוץ מחנוכה ופורים לרמז זה אנו מברכין להדליק נר של חנוכה מורה גם על העתיד כמו שדרשו רז"ל על מזמור שיר ליום השבת לע"ל ליום שכולו שבת עכ"ל:
א
null
971
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעז
א
פתוח לעצמו ואפי' הסומא הפנוי שאין מדליקין עליו בביתו והוא בחדר בפני עצמו חייב בנרות חנוכה כאשר כתבתי לעיל בסימן תרע"א סעיף ח' ע"ש:
א
null
972
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעז
ב
שאוכל (עיין בדברי הו"ח סק"ז) ומסיק כיון שידוע לכל שמדליקין בבית החורף במקום שאינו אוכלין וידוע דכל א' יש לו בקרוב תכף אצל מקום אכילה מקום לינה מיקרי שפיר הדלקה במקום לינה אבל מי שאוכל במקרה פעם אחת או אפי' אוכל בקביעות ומקום לינה היא רחוק ממקום אכילה אז מדליק במקום לינה עיי' עוד בש"י סימן ע"ג. וע"פ חילוק הנ"ל שכתבתי יש לקיים דברי שניהם דהיינו דברי רמ"א בהגה' וגם דברי חמי זקיני מהרר"י הנ"ל כנ"ל:
א
null
973
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעז
ג
שמדליקין עליו וכו'. וי"א אדם שמדליקין עליו בביתו א"צ לראות נרות חנוכה (תשובת רמ"א סי' צ"ט לדעת הטור):
ג
null
974
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעז
ד
ומברך עליהם ויש חולקין (מהר"ש) ונ"ל ספק ברכות להקל רק אם רוצה להחמיר ע"ע ידליק בלא ברכה כנ"ל:
ג
null
975
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעז
ה
עושה לו מדורה. ונ"ל כל מה שנותר מן השמן אף יותר משיעור הדלקה רק כל מה שבנר שיחד להדלקה צריך לעשות מדורה כמ"ש הב"י בסי' ס"ו ע"ש. וכ"כ בהדיא הר"ן פ' ב"מ ותו' בפ' כירה וכ"כ אבודרהם בשם הר"ג בר שלמה וכ' עוד א"נ שוינהו רבנן כתשמישי קדושה מפני שהוא זכר לשמן של קודש. ומה שהקשה הב"י והרי כ' רבינו בסי' תרע"ב ואם נתן בה יותר יכול לכבות לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לאחר זה הזמן כו' נ"ל דלק"מ כי בודאי יכול לכבות כדי להדליק בשאר נרות וכן משתמש לאורה אמנם עכ"פ צריך לשרוף באופן שצריך גניזה כמ"ש אבודרהם ודוק לפי"ז א"צ לכל הדוחקים שדחק הב"י ע"ש וזה נ"ל פשוט בהיות שמצאתי שרוב פוסקים מסכימים לזה ע"כ תי' של הב"י בטל ברוב ודוק. וי"א נ"ח שהותיר ביום א' מדליק תיכף בליל ב' ובסוף אין לו תקנה כלל וגם להשהות אסור משום תקלה ומ"מ לא נק' דשיל"מ ובטיל בס' אבל פחות מס' אין לו ביטול אפי' ע"י הדלקה והא דפסקי' לעיל אחר שהדליק שיעורו שמותר לכבותה ולעשות בה מה שירצה היינו דאגלי למפרש שנתן בה יותר מכשיעור אבל היכא שלא נתן אלא כשיעור וכבה או שהפתילה היתה רע ומסכסכת כה"ג אסור (רש"ל סי' פ"ה) אמנם מש"ל אף שנתן בה יותר צריך גניזה כנלע"ד להלכה:
ד
null
976
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעח
א
סי' רס"ג. שכ' שם אם אין ידו משגת לקנות לנר שבת וקידוש היום נר שבת קודם ומטעם זה אומרים ב"מ קודם קידוש (רש"ל סי מ"ה) ומורי בב"ח סי' רס"ג והכי איתא במנהגים ה' שבת:
א
null
977
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעח
ב
משום פרסומי. אע"ג דקידוש היום דאוריי' ונ"ח דרבנן כיון דאפשר לקידושי בפת ע"כ יקנה נ"ח כ"כ הב"י וכ"כ הר"ן א"כ לדבריו משמע דקידושא על היין או על הפת דאוריית' ולא נהירא דקידוש דאוריי' אינו אלא בפה בלא פת ובלא יין דזכור את יום השבת זכרון דברים קאמר וכ"כ המרדכי פ' מי שמתו ובסמ"ג עשין סכ"ט וע"כ אפי' אין לו לא יין ולא פת לקידוש היום אפ"ה נ"ח עדיף כיון דשניהם מדברי סופרים ע"כ יקדים נ"ח משום פרסומ' ניסא וע"כ כ' רמ"א בהג"ה וה"ה נ"ח קודם יין הבדלה אע"פ דהבדלה נמי דאורייתא כדאי' במכילתא זכרהו מלפניו ושמרהו מלאחריו וכמ"ש הרמב"ם ע"כ נראה נמי שאין זה כ"א להבדיל בפה כמו שצריך לקדש בפה מדאורייתא אבל להבדיל על היין אינו אלא מד"ס לד"ה דלא עדיף מקידוש וע"כ כתב בסי' רנ"ו הטעם דנ"ח קודם ליין הבדלה משום דאפשר לאבדולי בתפלה וכ"פ מורי בב"ח:
א
null
978
עטרת זקנים על אורח חיים
תרעט
א
נ"ח תחילה ואח"כ נר של שבת (ע' הטעם בט"ז) אבל תוס' כתבו שאין הקבלה תלויה בהדלקתן ויכול להדליק של שבת תחילה ואח"כ של חנוכה כ"ז שלא קבלו שבת ונראה דאף לדברי התוס' יש להדליק של חנוכה תחילה רק שכתבו שיכול להדליק אח"כ וע"כ העולם נהגו כן (כמ"ש בש"ע) מ"מ נ"ל דאם שכח להדליק עד שדלקו בביתו נר של שבת מ"מ מותר להדליק נר של חנוכה כי כדאי התוס' לסמוך עליהם בשעת הדחק כיון דלדבריהם אין קבלת שבת תלוי בהדלקה עדיף טפי להדליק נר של שבת תחילה משום תדיר וכו' וגם משום דנר של שבת מצוה לאקדומי ושל חנוכה מצוה לאחורי דמצותה מסוף שקיעה מכ"ש שמותר להדליק באם שכח מלהדליק נרות חנוכה עד שדלק בביתו נר של שבת כנ"ל:
א
null
979
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפ
א
שלא יכבה הנרות כתוב בהגהו' חדשים להרי"ף אף בחול אם הדליק בפני הרוח וכבתה צריך לחזור ולהדליק במקום שאין הרוח מצוי שהרי הואיל ואינם יכולי' לעמוד בפני הרוח הוי כמו שלא נתן שיעור שמן ע"כ כ' הא"ז ה"ה שאין לתחוב הנרות סמוכות זל"ז עד שמתחממות ונופלות ג"כ מטעם הנ"ל:
א
null
980
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפא
א
בנ"ח נראה דדוקא כשבירך תחלה על הדלקת נ"ח אין להבדיל עליהם אח"כ אבל יכול לברך תחילה על הנ"ח להבדלה ולכבותה ולחזור ולהדליקה למצות נ"ח ועדיף טפי למעבד הכי דכיון דעבד בי' מצוה חדא ליעביד ביה אחריתא אלא דכיון דק"ל דלאחורי אפוקי יומא עדיף טפי נוהגין להדליק נ"ח תחלה ושוב א"א להבדיל עליו אפי' לאחר שדלק כשיעור כמש"ל סי' תרע"ב:
א
null
981
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפב
א
אין מחזירין אותו ולענין ברהמ"ז פי' רש"ל שיש מי שאומר שצריך לחזור משום שנק' י"ט כדאי' במגילת תענית דחנוכה ופורים לא בטלו עיקר' ובי"ט א"א בלא פת וכ"פ מורי בב"ח כיון דקי"ל די"ט הוא וסעודת מצוה הוא ולא סגי בלא פת א"כ דינו לפני חזרה כמו י"ט ושבת אבל בתפלה א"צ לחזור כר"ת ורוב גאונים דלא כר"ש בר ברוך:
א
null
982
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפד
א
בשבת זו וכו'. הג"ה ע"ז דפרסומי ניסא עדיף ומקצת שוש אשיש וי"א בד"א כשיש חתונה בשבת הראשונה דחנוכה אבל אם היתה חתונה בשבת שנייה דחנוכה מפטירין שוש אשיש הואיל וכבר הפטירו בחנוכה בשבת ראשונה:
ב
null
983
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפו
א
מתענין ג' ימים וכו'. (הנה כת' מו"ח פי' בה"ב אחר פורים וכו' וצריך פי' לפירושו ונ"ל לפי דאיתא בגמרא ויעבור מרדכי שעשה עבירה בזה שהתענה בפסח וכן יסד הפייט וז"ל קהל כנסה הדסה צום לשלש בפסח ולפ"ז א"א לו להתענות אלו ג' ימים בפסח עצמן וגם קודם פסחו בימי ניסן אין מתענין בלא"ה וממילא הם נדחים ואנן קי"ל דכל תענית שנדחה דחינן דוקא ליום הכניסה כמ"ש מו"ח בסימן פ"ז ומחלקינן אלו ג' ימים לב"הב שאחר פורים שהם קודם ר"ח ניסן ודוק כנלע"ד כת"י של מ"ז בעל עטרת זקנים (ה"ה):
ג
null
984
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפז
א
תלמוד תורה. הלכך צריך כל אדם אפי' עסק במצוה רבה ליזהר בה ביום ובלילה לקרותה ברוב עם עם הצבור ולבא עם אשתו וילדיו לב"הכ וכ"כ הר"ן דמבטלין עבודה ות"ת כדי לקרות עם הציבור משום ברוב עם וגו' וע"ל סימן תר"ל:
ב
null
985
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפז
ב
ממת מצוה. ויראה דקבורת ת"ח קודם למקרא מגילה (א"ז):
ב
null
986
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפח
א
בי"ד וט"ו. ויש מקומות שנהגו בעירות שמסופקים אם הם מוקפות חומה מימות ב"נ לקרות ביום ט"ו ממגילה הכתובה בל' יון ולא בלה"ק (ראב"ש ח"ב סי' ע"ט) .
ד
null
987
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפט
א
משוחררים. לדברי ב"י אף עבדים שאינם משוחררים רק שמלו וטבלו לשם עבדות נמי חייבים בקריאת המגילה ורנ"ש חולק עליו גם הרא"ם ז"ל בחדושיו לסמ"ג כ' דדעת הסמ"ג דעבדים אינם חייבים בקריאת מגילה ע"כ נ"ל בלי פקפוק אליבא דכ"ע שהעבדים שאינם משוחררים אינם חייבים בקריאת המגילה ומורי כ' שאף עבדים שאינם משוחררים חייבים רק שאינם מוציאים אבל מ"מ נ"ל עיקר שאין חייבים כלל בקריאתה כנ"ל:
א
null
988
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפט
ב
חרש ומורי בב"ח כ' שחרש לכתחלה לא יצא ובדיעבד יצא ושוטה וקטן אפי' בדיעבד אינו מוציא אחרים י"ח אפי' קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא אפי' בדיעבד:
ב
null
989
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפט
ג
שנשים אינ' מוציאות וכו' אבל מוציאות נשים אחרות י"ח (הרא"ש בריש מגילה ובתוס') וכן לענין קידוש אע"ג שחייבת מ"מ אינם מוציאות אלא נשים אחרות (רש"ל):
ב
null
990
עטרת זקנים על אורח חיים
תרפט
ד
אינו מוציא ומורי בב"ח פסק לעצמו הוא מוציא מאחר שצד עבדות שבו חייב בקריאת המגילה ואינו דומה לשופר שצד עבדות שבו פטור לגמרי ופשוט שמי שחציו עבד וחציו ב"ח שאף לעצמו אינו מוציא כנ"ל ומ"מ נ"ל שאני תקיעת שופר שהוא מן התורה ומגלה דרבנן:
ג
null
991
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצ
א
יושב. מה שאין כן בתור' דמעומד דוקא אבל יושב אפי' דעבד לא וצריך לחזור ולקרות מעומד ע"ל סי' קס"א וסימן על ז' דברים שמברכין מעומד עצת ה' לעולם תעמוד ר"ת עוז ר"ל תפילין נקראים עוז. ציצית תורה תקיעה לבנ' עומר לולב מילה (בשם העיטור):
א
null
992
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצ
ב
קרא' מתנמנם כו' משמע מתוס' ספ"ק דתענית דלא יצא בקריאת מתנמנם אלא בשקרא' בתחילת שינה אבל בסוף שינה לא יצא:
יב
null
993
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצ
ג
בנשימה אחת והטעם כ' מהרי"ל בשם רוקח משום דעשרת בני המן היו שרי חמשים על אותן חמש מאות איש:
טו
null
994
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצ
ד
ופושטה דוקא הקורא בצבור להוציא' אבל היחידים שיש להם מגילה א"צ לפשוט ע' בדרושותיו וכ"נ מדברי הרמב"ם (מהרי"ל):
יז
null
995
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצג
א
אחר קריאת המגילה וכו' וכ' מהרי"ל לאחר שהתפללו ערבית ממתינים עד הלילה וקורין המגילה וע"ל סי' תרפ"ז אם יוכל לקרות קודם לילה כ' המנהגים וא"א למנצח ולא אא"א בב' ימי פורים וכ"כ בשם תוס' דאין לומר למנצח וכ' הכל בו וא"א מזמור לתודה. ואין נוהגים כן ואומרים מזמור לתודה: והמנהג שלנו קורים המגילה ואשר הניא ואומרים ויהי נועם ומבדילין ואומרים ויתן לך וכן הוא במנהגים:
א
null
996
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצה
א
וירבה וצריך לנהוג כליל שבת ויומו (מרדכי ספ"ק דמגילה ועיין בדברי מורי מ"א בשם הב"ח) ולמחר ביום י"ד סועדי' סעודה חשוב' בריבוי מעדנים ויש נהגו שלא לאכול בשר בלילה שלא יטעו ויחשבו שהוא עיקר סעודת פורים (כל בו) ואין נוהגין כן:
א
null
997
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצה
ב
מעט בתורה. כן כת' מהר"י ברי"ן מהא דגרסינן פ"ק רב אשי הוה יתיה קמיה ר"כ אמר אמאי לא אתו רבנן לבי מדרשא וכו' א"ל קא עסקו בסעודת פורים ש"מ שסעודת פורים דוחה ת"ת מ"מ כיון דדרשי' אורה זו תורה מצוה לעסוק בתורה קודם הסעודה והיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקלה בסעודה עכ"ל:
ב
null
998
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצה
ג
ראשונה ועיין בש"ת רמ"א סימן קל"ב ואם שכח לומר על הניסים בבה"מ כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכי' בימי מרדכי ואסתר כו' (כל בו) וכבר נתברר בסימן קפ"ז ובסי' תרפ"ב. ואם שכח על הנסים לגמרי אף על גב דבתפל' אין מחזירין כדלעיל סימן תרס"ג סעיף ב' בסעודת פורים מחזירין אותו רש"ל מט"מ סימן תתרי"ב ועיין לעיל סימן תרס"ב וע' בת"ה סימן ל"ח:
ג
null
999
עטרת זקנים על אורח חיים
תרצו
א
ותענית וכן א"א צידוק הדין ולא קדיש על הקברות אך אם מת ת"ח שדורשים עליו אז אע"פ שא"א צ"ה מ"מ אומרים קדיש על הדרשה (רמ"י) ופשוט הוא. וי"מ מי שנשבע להתענות בפורים אין כח במצות פורים לדחות ש"ש ואפשר לו לעשות סעודת פורים בלילה ויוצא י"ח (ב"י בשם א"ח):
ג
null