Datasets:
sivan22
/
orach-chaim

Dataset card Data Studio Files Community
1
Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
⌀
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
⌀
700
עטרת זקנים על אורח חיים
תפט
ב
ליל שבת וי"ט כו' ואם עדיין שעה וחצי עד הלילה אסור לספור ומי שאינו רוצה לשנות המנהג שנהגו מכמה שנים לספור לעולם אחר קדיש יכריח הקהל שיקראו לבית הכנסת ילהתפלל אחר כ"ג שעות שיבא עת ברכ' בספק חשיכה (ש"ת מהרש"ל סימן י"ג):
ט
null
701
עטרת זקנים על אורח חיים
תצ
א
כל ימי ח"ה קורין ד' בס' תורה ואומרים קדיש על ס"ת השניה שאז נגמר חובת היום רבינו ירוחם וטוב להסי' התפילין בח"ה של פסח קודם הקריאה בס"ת דקריאה הוא במקום הקרבת קרבן. וי"א דעל שיר השירים וכו' מברכין על מקר' מגילה ועל קהלת אין מברכין מפני שבקשו לגנוז אותה (לחם רב) ונראה דאף על שיר השירים אין לברך אם לא שכתוב על קלף כדינו כמו מגילת אסתר (כ"כ בש"ת רמ"א ז"ל סי' ל"ה):
ו
null
702
עטרת זקנים על אורח חיים
תצא
א
ואין מברכין על הבשמים בי"ט שחל להיות במוצאי שבת וכן כתבו התוס' פ' המביא וכ"כ שם המרדכי בשם ר"ג ורבינו משולם:
א
null
703
עטרת זקנים על אורח חיים
תצג
א
וא"א בו תחנון: מנהג ארץ ישראל שנוהגין לילך על קברי רשב"י ז"ל ור"א בנו ביום ל"ג העומר והעיד ר"א הלוי שהוא היה נוהג תמיד לומר נחם בברכת תשכון וכשסיים התפלה א"ל ר"י לוריא ז"ל משם רשב"י הקבור שם שאמר לו אמור לאיש הזה למה הוא אומר נחם ביום שמחתי ולכן הוא יהיה בנחם בקרוב וכן היה שמת לו בנו הגדול (מ"מ כונת האר"י ז"ל) הרי שאין לומר תחנה ביום הזה:
ב
null
704
עטרת זקנים על אורח חיים
תצד
א
א"ח. ובירושלמי קורא אסרו חג בנה דמועד' פירש בן המועד (האגור):
ג
null
705
עטרת זקנים על אורח חיים
תצה
א
כל מלאכה כו'. וכן כל דבר שאסור לומר לגוי לעשות בשבת אסור נמי ביום טוב לומר לעכו"ם (ב"י תומת ישרים קמ"ו):
א
null
706
עטרת זקנים על אורח חיים
תצה
ב
וחוץ מהוצאה כו' העושה מלאכה בע"ש ובעי"ט מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם: אסור לעשות חלב שקדים בי"ט שכל שאפשר לעשות מערב יו"ט אסור לעשו' בי"ט (מהרר"ל א"ז):
א
null
707
עטרת זקנים על אורח חיים
תצו
א
ומנדין אותו כו' אחד שהלך מא"י לח"ל בליל י"ט שני של גליות ולקח הכינור ונגן בידו לאו בר נידוי הוא (מהרמ"ט ח"ב דף שס"ט) ודוקא בדבר שעיקר איסורו מדברי סופרים כגון י"ט שני משמתינן ליה אבל בדבר שעיקר אסורו מדאורייתא וחכמים הוסיפו בו לאסור אם עבר על דבריהם מלקין אותו מכות מרדות אבל לא משמתינן ליה (הר"ן בפ' מקום שנהגו) והא דאמרינן כל מה שאסור בראשון אסור נמי בשני דווקא מלאכות אסורות אבל בדבר האסורה בראשון. משום מוקצה או נולד מותר בשני:
א
null
708
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
א
אפי' במקום כו'. אבל אם סתם אמת המים מתוך שאינה רחבה אינן יכולין לשמט הילכך הוי כניצודין ושרי אפילו אם היה ארוכה הרבה כ"ז כתב המגיד משנה בשם הראב"ד והרשב"א וי"א דאינו אסור אלא בביבר דמחוסר צידה אבל אם אינה מחוסר צידה שרי כמו בחיה ועוף (הרמב"ם פרק ב' מהל' י"ט):
א
null
709
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
ב
ואין נותנין לפניהם מזונות א"כ במקום דמותר לצודן שרי ליתן לפניהם מזונות (תוספות והר"ן והרמב"ם) וי"א דאסור ליתן לפניהם מזונות אפי' במקום שמותר לצודן משום דאפשר להו בלא מזונות שהם אוכלין שרשי עשבים וגדול אוכל הקטן (ב"י) אם קנה דגים בערב י"ט ונתן הדגים בכלי של מים מותר ליתן לפניהם מזונות שהרי אין להם מזונות ממקום אחר:
ב
null
710
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
ג
אפי' ספק צידה כו'. ודורון שיש בו חשש צידה או מחובר שהובא לישראל בי"ט א' מותר לישראל אחר בי"ט שני היינו בכדי שיעשו (ש"ת מהרש"ל סי' ל"ט) וה"ה כל ס' מוקצה וספק נולד אסור (הר"ן פ' אין צדין והמ"מ פ' ב' די"ט) ודינן שוה בין בי"ט א' או בי"ט ב' (ב"י) וי"א דבי"ט שני ספק מוכן שרי (כ"כ הר"ן):
ג
null
711
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
ד
אווזים ותרנגולים כו'. אבל אווז ותרנגולין ויוני' שבבית שעומדים לגדל ביצים צריכים זימון מאתמול (הגהת אשר"י פ"ק דביצה) ואותן שלא זימן אסורים לטלטל אבל העומדים לאכילה מותר לצודן בי"ט ואין לחוש אם מטלטל ושביק לה ויברור אח"כ אחרת (ב"י בשם הרמב"ם פ"ב די"ט) מיהו ירא שמים יתן עיניו לכתחלה ולא יברור ויניח דאף על גב דאינו מוקצה חשו חז"ל לטירחא (הגהות מיימון שם פ"ב די"ט בשם ראבי"ה):
ו
null
712
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
ה
שצ"ל הבא מצודה ונצודנו אסור פי' שצריך לבקש תחבולות לתופסו כך פרש"י ור"ן חילק בין חיה לעוף וכתב הב"י כן דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דלא כהר"ן שכ' שיש לחלק בזימון:
ז
null
713
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
ו
כיצד הוא הזימון ואם מפריחים היונים שצריכים צידה אפי' זימון לא מהני:
י
null
714
עטרת זקנים על אורח חיים
תצז
ז
השוחט בהמה ביו"ט מותר להפשיט' עורה קודם הבדיקה דכיון שנשחטה בחזקת היתר עומדת (כל בו):
טז
null
715
עטרת זקנים על אורח חיים
תצח
א
אין מראין סכין לחכם בי"ט כו'. טעם זה שכתו' בש"ע כאן זהו הטעם כתב הרמב"ם בפ"ד אבל רש"י והרי"ף והר"ן פירשו טעמים אחרים אבל לאחר השחיטה שהיה שעת הדחק יבדוק ויש אוסרין בי"ט דשמא ימצא הסכין פגומה ותאסור השחיטה וישחזנה וישחוט אחרת אלא יעמוד הסכין והבהמה בחזקת כשרות ויאכל אותה בלא בדיקה אחרונה (מהררמ"י):
א
null
716
עטרת זקנים על אורח חיים
תצח
ב
יכול להוליך סכין כו'. אפילו דרך ר"ה שרי ואף ע"ג דהיה אפשר לעשותן מבע"י דהוי כאוכל נפש עצמו דשרי (כ"כ הר"ן) ומשקין הבהמות בי"ט לפני השחיטה שדרך להשקות הבהמות קרוב לשחיטה כדי להפרישה בין העור והבשר שתהא כוח להפשיט (משנה פ' בתרא דביצה):
ב
null
717
עטרת זקנים על אורח חיים
תצח
ג
אם האם כו'. דהיינו שאינה עומדת לחרישה או לחלב' דהוי מוכן אגב אמו אעפ"י שהוא טריפה לפי שהטריפה עומדת לכלבים המ"מ פ"ב והכי איתא להדיא בגמרא:
ה
null
718
עטרת זקנים על אורח חיים
תצח
ד
יש שהות כו'. ואף ע"פ שאינו אוכל רק שיש שהות לאכול (הר"ן דף ר"צ ע"א ומ"מ פ"א מהלכות י"ט) אבל בריאה לא ישחוט אא"כ צריך לאכול ממנה מאחר שאין הפסד בדבר מ"מ וכ"כ הרשב"א ואף כשרוצה לאכול ממנה כזית מבע"י סגי ובמסוכנת א"צ אפילו לגמור בדעתו לאכול ממנה אלא כ"ז שיש שהות שרי ב"י וכן דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שהרי פסקו הואיל ומקלעי אורחים חזו ליה:
ו
null
719
עטרת זקנים על אורח חיים
תצח
ה
בכור בזמן הזה היינו אפילו היה בו מום מעי"ט אך שבי"ט הראוהו לחכם ועבר החכם וראהו ומצא שיש בו מום שראוי לשחטו אפ"ה אינו יכול לשחטו בי"ט שהרי היה מוקצה מאתמול שעדיין לא התרתו החכם גם הרי לא היה יודע הבעל שיזקק לו החכם ויעבור ויראהו כן משמע בפ"ג דביצה:
ט
null
720
עטרת זקנים על אורח חיים
תצח
ו
בהמה חציה של עכו"ם ואפילו יש לו ב' יכול לשחוט שתיהן וא"צ לחלוק עמו אחת כנגד אחת היינו לומר אפילו שוים בדמיהן יכול הוא לומר אני רוצה לאכול משתיהן מפני שזו שמינה מזו או הבשר טוב' מזו או זו ילדה או זו גדולה מזו וכן כל כיוצא בזה אלא א"כ שוות לגמרי ודוקא בשוחט את שתיהן אבל אם אינו רוצה לשחוט אלא אחת משתיהן שיש להם משותפות אז אף אם הן שוות לגמרי שרי אע"ג דאפשר למפלג' מחיי' מ"מ אין צריך לחלק משום דיכול לומר דאינו רוצה לשחוט לצרכו בהמ' שלימה שיש לחוש שיפסיד הבשר כיון שאינו צריך רק לחציי' והשתא שוחט אותה בלא חלוקה אינו נוטל אלא החצי' ומפני חלקו לבד אית לן למשרי' לשוחט' שהרי א"א לו לאכול ממנה אפילו כזית בשר מחלק שלו בלא שחיטה (ב"י והרא"ש):
יא
null
721
עטרת זקנים על אורח חיים
תצט
א
אין מרגילין כו'. וראוי להחמיר בכל ענין בין שמתחיל ברגל או שמתחיל בראש בכל מקום אסור כן משמע בטור:
א
null
722
עטרת זקנים על אורח חיים
תצט
ב
בהמה שנשחטה כו' כדי שלא תתקלקל והתירו חז"ל סופן משום תחילתן שאם לא נתיר להם זה לא ישחטו בי"ט אבל אם נשחט מעי"ט אסור לטלטל העור דהיינו באם נשחט' והופשט' אף ביו"ט וכן דעת הרא"ש והרמב"ם וכ"ז מיירי בעורות לחין אבל בעורות יבישין דחזי למזג' עלייהו מותר (הטור והרא"ש והרמב"ם רש"י):
ג
null
723
עטרת זקנים על אורח חיים
תצט
ג
אסור למלוח כו'. היינו בתוך ידה אפילו מליחה מועטת כמו שמולחין לצלי נמי אסור דמליחה מועטת סגי והוי להו כעיבוד החלבים (טור וב"י) חלבים מותר לטלטלן דלאו מוקצ' הוא דחזי להדלק' ועוד דדעתי' עלוי' להצניעו שלא יאבדו (הגהת אשרי):
ד
null
724
עטרת זקנים על אורח חיים
תק
א
דדוקא ישראל שרי בכה"ג מ"מ נראה באם יש לישראל בי"ט בשר טריפה או בשר אחוריים במקומות שאין בקיאין לנקר שרי למכו' לעכו"ם כי גם כאן התירו חז"ל סופן משום תחילתן שלא יבואו למנוע משמחת י"ט ולא ירצו לשחוט בהמות ביום טוב ע"כ שרי למכור בי"ט לעכו"ם בלא פיסוק דמים:
א
null
725
עטרת זקנים על אורח חיים
תק
ב
מותר למלוח כמה חתיכות בבת אחת ואפילו אינו יכול למלחו בבת אחת יכול להערים אחר שמלח הבשר הצורך לי"ט יכול לומר השאר בשר ערב עלי יותר לאכילה היום וחוזר ומולח עד שמולח כל הבשר שיש לו (פ"ק דביצה) . דגים שקורעין אותן מערב י"ט יכול למולחן בי"ט אא"כ הם ממין דגים שכל ששוהי' אותן במלח משביחין אז צריך למולחן מעי"ט (ב"י ת"ה):
ה
null
726
עטרת זקנים על אורח חיים
תק
ג
נוהגין לנקר הבשר אף אם אינו צריך אלא מקצת' אפ"ה מותר בי"ט לנקר כל הבהמה (ב"י הגהות אשרי ורוקח) וטוב לשנות ובהיות שאנו צריכין לנקר היטב אין די בשינוי ואסור (כ"פ מהררש"ל בביאור סמ"ג):
ו
null
727
עטרת זקנים על אורח חיים
תקא
א
) אין מסיקין בקליפיהן ואפי' ראוי למאכל בהמה וכו' נ"ל דלא דק דהא אנן קי"ל כר"ש וכדאיתא פ' נוטל דף קמ"ג ע"ש אר"נ אנו אין לנו אלא ב"ה כר"ש וכו' רק גם ר"ש אינו מתיר רק מה שהוא ראוי למאכל בהמה כדתנן במתני' מפני שהוא ראוי למאכל בהמה ועיין בתו' שם ובאשרי ועפ"ז דרכו כל הפוסקים לכך נ"ל דלא הביאו הרמב"ם והטור והש"ע דין דגרעיני תמרים מפני שיש מהן ראוי למאכל בהמה. ויש מהן שאינן ראוים כדאיתא בגמרא שם. עיין מ"ש לעיל סי' תנ"ט סק"ח בענין חלבים הראוי' למאכל כלבים מותרין לטלטל אם נשחט בי"ט ע"ש. וא"כ ה"נ כאן מ"ש הש"ע דאם אכל' בי"ט אין מסיקין בקליפיהן היינו אאגוזים ושקדים קאי דאין קליפיהן ראוי למאכל בהמה אבל היכ' דראוי למאכל בהמה הוא פשוט להתירא ודלא כבעל מ"א ודוק: ומ"ש כ"כ הרא"ש בסוף מסכת ביצה. זה אינו דהרא"ש ז"ל כ' בפלפול אליבא דד"ת אבל אליבא דר' חננאל אינו כן וגם שאר פוסקי' ס"ל דלא כר"ח רק ס"ל להתיר אם חזו נמאכל בהמה וכבר כתבתי בסימן תצ"ט והבאתי להרא"ש ז"ל בפ' נוטל דס"ל להתירא. וכבר כתב' לחלק בלימוד התו' בפדק במה מדליקין ד' כ"ט ע"א סברא לאיסור גבי אגוזים. ולא דמי למיעי דבר אווזא דמתירין או גרעיני תמרים משום דאין הקליפין של אגוזים צריכין אל המאכל א"כ אי דעתיה להסיק עמהם האש ה"ל להסירן מעי"ט מה שאין כן מיעי דבר אווזא. וגם גרעיני תמרי שצריכין להאוכל עצמו וא"א להסירן מאתמול לכן מותר ודוק (מהר"ר צבי שפיץ)
ז
null
728
עטרת זקנים על אורח חיים
תקב
א
א אין מוציאין האש כו'. אכן אם הוציא מותר להשתמש בו (ב"י בשם הרב המגיד):
א
null
729
עטרת זקנים על אורח חיים
תקב
ב
אגודה של עצים כו' מ"מ יש ליזהר מליק' אוד תן המדורה העשויה להאיר בלילה שהוא דומה למסתפק מן השמן שמכחיש את האור: (ב"י):
ב
null
730
עטרת זקנים על אורח חיים
תקג
א
אבל ממלא' אשה קדירה כו'. היינו לומר אף לאחר שנתן קדיר' על האש מותר ליתן עוד להוסיף חתיכ' של בשר לקדירה שהבשר בתוכה מפני שהתבשיל מתוקן בכך יותר כשיש הרב' בקדירה והוה הכל לצורך י"ט (טור ב"י רשב"א) מותר לבשל בשר בי"ט אע"פ שאין דעתו לאכול הבשר אלא הלפת שבקדירה (ב"י והרשב"א):
א
null
731
עטרת זקנים על אורח חיים
תקד
א
משום דהוי כעובדין דחול. אבל משום טחינה ליכא דלא אסרוהו במה שאין דרך לטחון לימים הרבה (ב"י סי' תצ"א):
א
null
732
עטרת זקנים על אורח חיים
תקד
ב
משום דאין טחינה באוכלין לפ"ז אפי' בשבת שרי וכ"כ הב"י בסי' שכ"א בשם הגהו' מיימון והביא הרב בהגה שם אמנם בש"ג דשבת דף ק"ל ע"ב משמע דאף על גב דבשבת סמכינן להתיר מ"מ בי"ט דקיל טפי שרי בכה"ג שאינה ממש טחינה:
ג
null
733
עטרת זקנים על אורח חיים
תקה
א
מיהו בי"ט של גליות מותר החלב שנחלב' בו ביום ומה שחלבו העכו"ם בשבת שלפני יו"ט כגון שחל יו"ט ביום א' וביום ב' אז החלב מותרת ביו"ט השני ולא ביום א' וכ"פ מהר"ם מלובלין בש"ת אבל מה שנחלב בי"ט ביום א' מותר באותו יום גופא וע' בש"ת מהררש"ל סוף סי' פ"ה:
א
null
734
עטרת זקנים על אורח חיים
תקו
א
אין מודדין כו' היינו לומר דאם ירצה ליקח חלה באומד הדעת אז יפחות משיעור חלה שלא יתחייב בחלה ולא יקח בכלי המדה שמודדין בו שלא יהא כעובדא דחול (טור ב"י רי"ף רמב"ם):
א
null
735
עטרת זקנים על אורח חיים
תקז
א
עצי איסור ניכרים. וי"א אפילו ניכר מתחל' כיון דלסוף לא יהא ניכר דמקלי קלי מועיל להם ביטול ושרי לבטל לכתחלה אעפ"י שיל"מ וב"ח פסק כן להלכה אבל למעשה צ"ע:
ב
null
736
עטרת זקנים על אורח חיים
תקט
א
על המאכל מיד. הגה כיון דהיתרא בלע א"צ ליבון גדול ומחזי כמחממו לבשל בו עוד (ב"י):
ה
null
737
עטרת זקנים על אורח חיים
תקי
א
בי"ט הגה ע"ז והטעם שהיה אפשר לעשות הגבינה וחמא' מאתמול דגבינה של אתמול חשובה משל היום ע"כ יש איסור בורר בגבינה וחמאה אפילו ע"י עכו"ם אסור דאמיר' לעכו"ם כה"ג הוי שבות אפילו בדבר שאין בו אלא איסור דרבנן (ב"י ריב"ש):
ה
null
738
עטרת זקנים על אורח חיים
תקי
ב
הקונדס כו' פי' מיני ירקות המרים
ז
null
739
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיא
א
דוקא חוץ למרחץ. אבל אסור לרחוץ גם פניו ידיו ורגליו תוך המרחץ גזירה שמא יבא לרחוץ כל גופו (ב"י הר"ן):
ב
null
740
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיג
א
ספק אם בחול כו'. אכן אם הספק נתער' באחרות יש מתירין דכי אמרינן נתער' באלף כולו אסורות בוודאי אמרו ולא על ספק (ב"י ה"ה והרשב"א):
ב
null
741
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיג
ב
ועכו"ם המביא בצים בי"ט א' מסל"ת שנולדו מאתמול מותר ביום ב של גליות וה"ה בנולד ביום א' דיו"ט מותר ביום ב' אפילו לדעת המחמירין בסי' תק"ו סעיף א' ע"ש ודוקא בעכו"ם שאינו בקי בטוב ישראל אבל אם יודע העכו"ם דנולד אסור בי"ט אין לסמוך עליו דנתכוין ולהשביח מקחו כדי להתירו אומר כן (ב"י בהג"ה):
ו
null
742
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיג
ג
שמא נולד' בשבת בת"ה משמע דחששא הוה שמא נולד בי"ט דהיינו באחד בשבת דאז הוי הכנה דרבה דהוי מדאורייתא ועיין בב"ח בזה:
ו
null
743
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיד
א
ואין מכבין הבקעת כו'. אכן אם יש לו מקום בחוץ משליך האוד לחוץ ואם כבת' כבת' שהרי אין כונתו לכבות וי"א דוקא אם אפשר לבשל הקדירה בלא כיבוי וכמ"ש רמ"א אחר זה יש מתירין לכסות האש ביו"ט באפר כדי שימצאו למחר אש ביו"ט ויש אוסרין שדומה לכיבוי גחלים (ב"י תו' אגודה):
א
null
744
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיד
ב
יכול ליתן סביבו כו'. אבל אחר שידליקנה לא כ"כ הב"י ומהרר"ל דלכתחילה יש ליזה' ומורי בב"ח התיר אבל בלבוש הביא דעת הב"י ומשמע דהכי ס"ל אבל הרב בהגה שכת' וי"מ לחתוך נר שעוה דאפילו אחר שדולק כבר מות' לחתוך באור מכ"ש ליתן סביבה דבר המונע כ"כ בד"מ וכן מוכח מהמראה מקום אם כן חולק הוא על הב"י וזה לא כמשמעות הלבוש אכן אם חותך נר שעוה הדולק ע"י שידליקנו באמצע כדי שישרוף מהרה יניחנו לאחוז האור היטב בפתילה שיקרע מאיליו ולא יקרענו בכח (מהררמ"י):
ג
null
745
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיד
ג
אבל אסור להעמידו שם אם כבר הרוח מנשב וכן מותר להעמידו בחול כדי שיכבה וכדומה לו (מהררש"ל סי' פ"ה):
ג
null
746
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיד
ד
אבל של ב"ה כו' אבל סמוך לחשיכה אעפ"י שאינו ודאי לילה מותר להדליק נר אע"פ שאינו של מצוה שהרי נהנה בו מיד ואין לאוסרו משום דנראה דמדליק לצורך לילה (ב"י הררמ"י) ומ"ש נר של בטלה אסור להדליק היינו לומר אפילו אם מדליקו לצורך כבוד י"ט אפ"ה אסור אלא נר של ב"ה דשרי משום כבוד בית אלקינו (ב"י ורבינו ירוחם):
ה
null
747
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיד
ה
אין נותנים נר ע"ג אילן כו' היינו דוקא למעלה משלשה טפחים אבל למטה משלשה טפחים מותר (ב"י כל בו):
ו
null
748
עטרת זקנים על אורח חיים
תקטו
א
מותר למי שלא הובאו בשבילו היינו לומר אפי' אורחים אצל בעה"ב שהובאו בשבילו אפ"ה מותר להם כיון שאין רגילין להיות תדיר אצל בעה"ב זה מותר לאוכלו דלא הי' דעת המביא עליהן כלל הילכך שרי לאוכלן (ב"י ת"ה) ודבר הנעשה ממילא אי הביאו העכו"ם ולא בשביל ישראל יש בו ג' דינים א' דאם יש בו חששא דמחובר ביום ראשון אסור לכל דמוקצה אסור לאותו יום אבל בי"ט ב' מותר מיד גם בלא כדי שיעשו והיינו י"ט של גליות אבל בי"ט של ר"ה וכן מי"ט לשבת ומשבת לי"ט אסור גם ביום ב' אך למוצאי י"ט מותר גם בלא כדי שיעשו כיון שנעשה ממילא או בשביל עכו"ם ג' אבל אם אין בו חששא דצידה או מחובר אז מותר אפילו בי"ט א' מיד שהובאו אפי' מחוץ לתחום כיון שלא נעשה בשביל ישראל אבל אם הביא העכו"ם בשביל ישראל ב' דינים י"ל א' אם יש חשש איסור דאורייתא כגון מחובר וצידה אסור לב' ימים עד כדי שיעשו של ליל מוצאי י"ט אפילו בי"ט ב' של גליות כדפי' רש"י ואפילו לישראל שלא הובאו בשבילו אסורים וי"ט שחל להיות ביום ה' ו' ונלקט בראשון מותר בשבת ואמר שאין להחמיר כולי האי לאסור ביום הג'. ב' ובדבר שאין חששא אלא חוץ לתחום ובשביל ישראל זה מותר לישראל אחר גם בו ביום אבל לישראל שהובאו בשבילו. אסור עד מוצאי י"ט ב' בכדי שיעשו ואולי יש להתיר אפי' לי"ט ב' בכדי שיעשו כיון דאפילו לענין מחובר מתיר רש"י בי"ט ב' אף במחובר וצידה דבשביל ישראל יש להחמיר עד י"ט בכדי שיעשה כדפירשתי ומצאתי בתו' בפרק מי שהוציאהו בד"ה כול' כד' אמות דמי. וז"ל וצריך ליזהר בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה דשרי לישראל אחר או שבא בשביל עכו"ם שלא יטלטלנו חוץ לד' אמות בעיר שאין לה מחיצות שמוקפות לדיר' וכ' מהררא"י דאף במיחש דציד' ומחובר שהובא לישראל בי"ט ראשון אין להתיר בי"ט אפילו לאחר ואפילו לדברי ר"י דפירש הטעם שלא יאמר לעכו"ם ובאחר ליכא למיחש כה"ג כמ"ש הרא"ש ובטור א"ח מ"מ ראוי להחמיר כדברי סמ"ג דאוסר אפי' לאחר מ"מ בדבר צורך כגון לאורחים נכבדים שזימן שרי לאחר ביום טוב י' ויש לסמוך על הרא"ש הואיל ולפירש"י שרי אפילו לדידיה שהובא בי"ט ב' וכתב עוד וז"ל ולמאי דכתיבנא דיש להחמיר כדברי הסמ"ג א"כ דגים שהובאו בי"ט א' שחל ביום ה' אסור להנות אפי' בשבת אח"כ שאע"פ שכ' הרא"ש בשם ר"י מפריז דאפי' לפי' ר"י שרי לשבת שלאחריו היינו דוקא בפירות שנלקטו דחזו למיכל חיין בשבת אבל לא דגים דצריכין בישול דבשבת אסור לבשל ובי"ט נמי מוקצה הם ואסורין אפי' לישראל אחר ואסור לטלטלן דהא באשר"י כ' דבר הבא מחוץ לתחום לכתחילה שרי לטלטל דהא חזו לישראל כו' הא לאו הכי אסור ע"כ וכ"ש היכא דאיקלע י"ט ב' של גליות והובאו בשבת שלפני י"ט דדבר פשוט הוא דמותרים הן לי"ט ב' ממ"נ והא נמי חזי לבשולי דהא כולי האי לא חיישינן להרא"ש בשם ר"י מפריז ע' בש"ת מהררש"ל סימן ל"ט:
ג
null
749
עטרת זקנים על אורח חיים
תקטו
ב
אף ע"ג דלית ביה איסור תחומין אסור משום מוקצה כיון שהם באין מחוץ לתחום (כ"כ הב"י) ולא כמשמעות הלבוש וישבתי כיד ה' הטובה עלי:
ט
null
750
עטרת זקנים על אורח חיים
תקטו
ג
דכל של ישראל צריך הכנה דיכול להכין מי"ט א' לי"ט ב' של גליות וכ"כ מהררש"ל ביש"ש פ"ג דביצה סי' ז' א"כ אם בא לו בי"ט א' מותר בשני ע"כ
ט
null
751
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיז
א
והוא שלא יהו מפריחין כו' פי' שלא יהו כ"כ גדולים שיכולים לפרוח חוץ לתחום שאז יהיו אסורין:
ב
null
752
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיח
א
הצריכים לו קצת וכו' וכל דבר שהתירו להוציאו בי"ט התירו נמי להחזירו שהתירו סופן משום תחילתן (ב"י ומהררמ"י):
א
null
753
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיח
ב
בית שהוא מלא פירות אוצר המונח בו פירות או עצים המוקצה ונמלך עליהם ביום טוב א' ואומר הרי אני מכינו למחר שרי כי היכי דשרינן בעכו"ם שהביא דורון לישראל בי"ט ראשון דשרי ליה ביו"ט ב' ה"נ ל"ש (ב"י כל בו) ומה שכת' בסעיף א' דנוטלין עצים הסמוכין לדופני סוכה ומסיקין בה היינו דוקא סוכה העשויה לצל ולא משום מצות סוכה ואם הסוכה הית' רעועה כבר ונפלה בי"ט אם התנה עליה הכל לפי תנאי אבל בחג הסוכות לא מהני תנאי (עיין בסימן תרל"ח) עכו"ם שעש' מנעלים בי"ט למכור ובא יהודי הרגיל אצלו ולקחם מחנותו מותרים הואיל וגומרו בידי אדם יכול לגמרן בעי"ט לית ביה משום מוקצה (ב"י הגהות אשר"י):
ט
null
754
עטרת זקנים על אורח חיים
תקיט
א
מסלקין תריסין אכן דלתות הקבועות כעין דלתות הבתים שלנו בכל ענין מותר לפתוח ולסגור בשבת וי"ט דאין כאן בנין וסתיר' (ב"י) עכו"ם שהביא כתב חתום בי"ט מותר לפתוח בי"ט (מהרי"ל):
א
null
755
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכא
א
ולא ישלשל' בחלונות. לא מבעי' להורידם בחבל דאסור אלא אפילו להפילם בלא חבל דרך שם נמי טירחא יתירא להעלותן לחלון ולא התירו אלא דרך ארובה שבגג שאינה מוקף מחיצות כלל ואין בו טורח להורידן (רי"ף והרמב"ם):
א
null
756
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכב
א
אין הסומא יוצא במקל היינו כשיכול לילך בלא מקל אבל אם א"א לו לילך בלא מקל אפילו בשבת מותר וה"ה לחול' שעמד מחליו נמי דינא הכי (ב"י הרא"ש רוקח):
א
null
757
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכב
ב
אין מנהיגין את הבהמה במקל. אף על פי שהמקל הוא מוכן לכך ואינו מוקצה אפ"ה אסור דמחזי כאילו מנהיג' על השוק למכור (פ"ד דביצה מהרר"מי):
ד
null
758
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכו
א
אבל כו' ולהוציא כו'. לטהר ע"י ישראל. מ"מ אסור לטלטל המת מהמטה לארץ כ"א ע"י ככר ותינוק כמו בשבת הואיל טלטול זה לא הוי צורך קבורה והוי כמו מחמה לצל (ב"י מהרמ"י):
א
null
759
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכו
ב
קודם תפלה כו' היינו כשלא הגיע זמן ק"ש בכל בו סי' קי"ד סתם דבריו כמו כאן אך בלבוש נתן טעם שלא להרבות באבל אבל בי"ט א' אפי' בלילה קוברין אותו למחר אחר אכילה (במשאת בנימין בחדושי דינין) זהו לדעתו שמותר לקבור ביום ב' ע"י ישראל אבל לדידן שנוהגין גם בי"ט ב' לקבור ע"י עכו"ם דין י"ט ב' כמו יום טוב א' וקוברין אחר התפלה:
יב
null
760
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכז
א
ומותר להניח עירוב זה אפי' ספק חשיכה. אף אחר שאמר חזן ברכו יכול לערב דכ"ז שהציבור לא התפללו תפלת י"ט לא הוי קבלת י"ט (הראב"ן):
א
null
761
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכז
ב
ואם לא עשה אלא מתבשיל מותר אבל פת לבד לא מהני לבשל לשבת:
ב
null
762
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכז
ג
אפי' מין דגים קטנים הרי זה סומך עליהם ודגים קטנים מלוחים אע"פ שאין בהם משום בישול עכו"ם אפ"ה נקרא תבשיל לענין עירוב תבשילין לסמוך עליהן דהא דשרי משום בישול עכו"ם לא משום דלא הוי תבשיל אלא דהתם משום אקרובי דעתי' הוא וכל שנאכל כמו שהוא חי אין קירוב דעת בבישולו אבל מ"מ כיון דתבשיל הוא סומכין עליו משום עירוב אפילו מולחן עכו"ם ובשלן עכו"ם נמי סמכינן עליו אבל מלוחים לבד אין מועיל אפי' כשמלחן ישראל דדוקא תבשיל בעינן (פ"ב דביצה ב"י והרא"ש):
ה
null
763
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכז
ד
סומך מעי"ט אפי' על עדשים. היינו לו' דאפי' שלא נתבשלו העדשים בעי"ט ולא חתך בסכין השמנוני' מערב יום טוב אלא שנשארו העדשים והשמנונית מג' או ד' ימים קודם יו"ט דאז ליכא הוכחה כלל סמכי' עליהם (הטור ומהררמ"י)
ו
null
764
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכז
ה
קודם שיתחיל כו' ונרא' דהאידנא שנוסח שכ"א מערב לכולם שא"צ לידע ולשאול למחר אם ערבו עליו (רש"ל בביאורו):
ט
null
765
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכז
ו
אלא א"כ נשתייר ממנו כזית היינו מן התבשיל דווקא:
טו
null
766
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכח
א
י"ט א"צ עירובי חצרות כו' אבל עירובי תחומין כו' ואם עירב אז מותר לטלטל כל דבר שהוא לצרכו קצת עד מקום שיכול לילך שם:
א
null
767
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכח
ב
יכול לערב עירובי חצירות בתנאי כו'. דווקא בזמן שב"ד מקדשין ע"פ הראי' אבל האידנא שבני א"י סומכין ע"פ החשבון ואין אנו עושין ב' ימים מספק אלא משום מנהג אבותינו בידינו ולפיכך אין מערבין בתנאי בזמן הזה לא עירובי חצירות ולא עירובי תחומין ולא עירובי תבשילין ולא שתופי מבואות (כ"כ הרמב"ם) וכ' ע"ז הטור ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא כ' כן מדכת' סתם בל' התלמוד דבב' ימים טובים של גליות מערב בי"ט א' ומתנה ולא כת' להא דהרמב"ם אלמ' תופס העיקר כדעת החולקים עליו כיון דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותינו כו' לית לן לאחמורי טפי מנייהו וכיון דאינהו מצי מתנו אנן נמי מתנין:
ב
null
768
עטרת זקנים על אורח חיים
תקכט
א
וחציה לאכילה ושתיה. וי"א שצריך לעשות בי"ט בי"ט ג' סעודות (כ"כ הרמב"ם) והטור כ' בשם אביו הרא"ש שלא נהג כן ומצוה לאכול בשר ולשתות יין אע"ג דאיתא בע"פ בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר ועכשיו שאין ב"ה קיים אין שמחה אלא ביין משמע דסגי ביין בלא בשר מ"מ ס"ל שאוכלין בשר ממתניתין פרק אותו ואת בנו בד' פרקים המוכר בהמה לחבירו צריך להודיע כו' וגם בד' פרקים אלו משחיטין את הטבח בע"כ משום שהם מרבים בשמחה לעשות סעודות כדפרש"י אלמא דאיכא נמי שמחה בבשר אף על פי שאינו שלמים ב"ח:
א
null
769
עטרת זקנים על אורח חיים
תקלא
א
וכן המנודה כו' כן משמע בהרמב"ם להקל אף בלא התירוהו אלא ברגל וכן כ' במרדכי דהכי משמע בגמרא וי"ל לחומרא דווקא שהתירו לו קודם הרגל כן מפרש בירושלמי וכן פסק מורי בב"ח:
ד
null
770
עטרת זקנים על אורח חיים
תקלג
א
אבל לא יערימו. כן דעת כל הפוסקים דכל הערמה אסור לרבנן ע"כ:
א
null
771
עטרת זקנים על אורח חיים
תקלג
ב
שהם לצורך המועד ונראה אף באומן עכו"ם שרי אע"פ שעשה העכו"ם בי"ט אפ"ה מותר לקבלו בח"ה אם הוא לצורך המועד אבל בי"ט עצמו לעולם אין מביאין מביתו רק אם שיגר לו העכו"ם כלים התפורים קודם יום טוב מותר אף בי"ט לקבלם (ע' במרדכי פ"ק דביצה ורש"ל):
ה
null
772
עטרת זקנים על אורח חיים
תקמט
א
אע"ג דכתי' בקרא בחדש הרביעי בט' לחדש הובקע' העיר כו' במדרש תהילים ובאיכה רבתי דיזהר אדם מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות וכ' בהגהות דע"ק השייכים בהל' ט"ב דאיתא בתוספות שבת שלפני ר"ח אב אין מברכין החדש שנאמר במספר ירחי' אל יבא וליתא דאדרבא צריך לברך ישראל באותו זמן שהוא זמן מוכן לפורענות ועכ"ל וכן נוהגין אין מקדשין החודש קודם שבת נחמו ונראה דוקא אם שבת נחמו סמוך לט"ב כגון דט"ב ביום ה' אבל אם ט"ב ביום ג' אז שבת נחמו י"ג לחדש אין ממתינין עד מוצאי שבת ט"ב אלא מקדשין בחול אחר דיש לחוש לימים מעוננים וכן נוהגין עכ"ל:
ב
null
773
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנ
א
צומות הללו חוץ מט"ב מותרין ברחיצה אמנם עכשיו אין נוהגין לרחוץ בג' צומות ואסור להורות היתר ובעל נפש יחוש לכל החומרות של תענית ציבור בזמן הזה ואם חלו ד' צומות אלו בע"ש א"א וידוי ונ"ל המעתיק ד' צומות ר"ל אחד מד' הצומות והוא י' בטבת כי י"ז בתמוז וט"ב וצ"ג אינם חלים לעולם בע"ש ואם תרצה להשי' שדעת המחבר ר"ל שבזמן שב"ה היה קיים היו מקדשין ע"פ הראי' ויכול להיות שחלים בע"ש זה אינו והלא בזמן בית שני היו עושין ימי שמחה כמו שאחז"ל ע"כ נ"ל. גם אין לעשות בע"ש י"כ קטן באם ר"ח בשבת כ"א ביום ה' שלפניו שאין לומר סליחות גם וידויים בע"ש במנח' ובאותן הימים שבין המצרים טוב להתאבל אחר חצות היום כי אז הוא סוד הדינים ולבכות חצי שעה או יותר על חורבן ב"ה ומועיל מאד אל הנפש. (ספר הכוונות):
ב
null
774
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
א
ומי שיש לו נשואין בשבת נחמו כו'. ואף אבי החתן והכלה לובשין בגד עליון של שבת לכבוד חתן וכלה (מהרי"ל):
א
null
775
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ב
מר"ח עד התענית כו' ובבנין של שמחה כיון דבגמרא דידן אוסר בנין סתם כל בנין קאמר כדרך שאסרו כל מו"מ כדי שיהיו נראין כמתאבלין על ירושלים (כ"כ הטור) ס"ל דבגמ' דידן בפ' החולץ דף מ"ג אוסר בבנין סתם מר"ח עד התענית ולא פירש שם דדוקא בנין של שמחה כמ"ש בגמ' דמגילה ותענית גבי תענית ציבור ש"מ דגמרא דידן ס"ל דוקא בתענית ציבור יש חילוק בין בנין של שמחה לאינו של שמחה אבל מר"ח עד ת"ב בכל ענין אסור מ"מ אם שכר עכו"ם קודם ר"ח אב לבנות לו בית בקבלנות דעכו"ם אדעתא דנפשיה קעביד אין בו איסור דעיקר טעמי' למעט שמח' הרי הישראל יושב בטל ואינו עוסק בשמחה אפילו בשבת מותר מן הדין ואינו אסור אלא משום מראית עין:
ב
null
776
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ג
ואין עושין סעודת אירוסי' כו' היינו אם יש לו אשה ובנים אבל אם אין לו אשה ובנים מותר לעשות אפי' סעודת אירוסין מיהו עכשיו נוהגין איסור אפילו אין לו אשה ובנים כלל (מורי בב"ח):
ב
null
777
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ד
ויש מי שאומר כו' ובתוס' כתבו באם חל ביום ה' מותר לכבסם מחצות ואילך כו' ר"ל ביום ד' מחצות ואילך דאלו ביום ה' פשיטא דאסור ואפי' לכבוד שבת וכן פסק הב"י ולא כדברי התוס' בתענית דמתירין ועל סמך הוראה זו הורה מורי בב"ח מי שיוצא לדרך למרחקים בשבוע שחל בו ט"ב מותר לכבס לו בגד פשתן אפי' לכמה שבתות שהוא צריך דודאי א"א להמתין לו עד אחר ט"ב אלא ע"י עכו"ם ולא יכבס יהודי דע"י עכו"ם אין איסור אלא מנהג:
ד
null
778
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ה
אסור לעבריות כו' משום מראית עין אפילו היתה כובס' לרבי' ליהודים ולערלים אפ"ה אסור אמנם המלאכה שעושין הנשים לצעיפים אחר הכביסה שמוללים הקצוות אין לאסור בשבת זו בצעיפים של נכריות דאף בשל ישראל אין כאן אלא חומרא בעלמא וגם הנשים הטוות חוטין הואיל ומחייתן במלאכה זו שרי:
ה
null
779
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ו
ומצניעין מר"ח סכין של שחיטה כו' כתב מורי בב"ח מי שיש לו כבשים שזמנן הגיע לשוחטן ולמכור העורות מר"ח ואילך ורוצה ליתנם לעכו"ם לנוחרן נראה כיון דישראל אסור לנוחרן כדאי' בע"א עיקור שיש בה טריפות אסור וכל שאסור לישראל עצמו אסור לומר לעכו"ם לעשותו בשלו כ"ש הכא דסופו להנות ממנו אסור לעשות סחורות בנבילות וטריפות כמ"ש בי"ד סי' קי"ד ועיין במשאת בנימין בסי' כ"ה כתב להתיר ענין זה ע"ש שגם בנו הגאון מהור"ר אברהם שדא ביה נרגא והוא עצמו הודה לו ע"ש:
ט
null
780
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ז
ובמקום דליכא תינוק כו' אבל לברכת המזון אין לשתות בעצמו אפילו במקום דליכא תינוק משום דלדעה א' ב"ה אין צריך כוס:
י
null
781
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ח
ובזקן כל שמעכב אכילה מותר משא"כ באבל תוך ז' אף למה שמעכב אכילה אסור ובי"ד סי' ש"ץ שפסק כהרי"ץ גיאו' וכאן כהרמב"ן ואפשר דס"ל ב"י משום שהוא אבילות עתיק' ע"כ יש להקל כהרמב"ן אמנם צ"ע בדברי הב"י עצמו בי"ד סי' ש"ץ פוסק כדברי הרי"ץ גיאות וכתב דנקטינן כהראב"ד והרמב"ם דאסור כל ל"י אפי' המעכב לאכילה צ"ע:
יג
null
782
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנא
ט
יש נוהגין שלא לרחוץ מר"ח. אבל אם אירע ר"ח ביום ו' כתב מורי בב"ח דרוחצין לכבוד שבת וכ"כ במנהגים שכן נהגו ונכון הוא שהרי אף בשבת של חזון הוא חומרא יתירא שהרי אף הכיבוס התירו חכמי התלמוד לכבוד השבת (וכ"כ מהרש"ל סי' צ"ב) מצאתי כתוב בס' כנה"ג וז"ל נהגתי למנוע עצמי מתשמיש המטה בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכו:
טז
null
783
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנב
א
ואף ממשקים אחרים כו' כתב מהרש"ל בשו"ת סי' ל"א בשם אגוד' שאין לשתות שכר בסעודה המפסקת ע"ש ואין נוהגין כן וכל זה למאן דאפשר אבל מי שהורגל לשתות שכר או הוא אדם חלש שרי לשתות שכר רש"ל:
א
null
784
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנב
ב
ובשר עופו' כ' וכ"כ בהג"א סוף תענית וז"ל אע"פ שמתוך הלכה משמע דמותר לאכול בסעודה המפסקת בשר מלוח או בשר עופות ודגים כו' מ"מ אין נכון לעשות כן ואיסורא נמי איכא משום אל תטוש תורת אמך ע"כ וצ"ע כי הלא פשוט שאין בשר דגים בכלל בשר ולא מצאתי בשום א' מהאחרונים שכתב דגים וגם מהררמ"א בד"מ לא הביא בהעתיק דברי הג"א דגים ואפשר שר"ל שכל מאכל משובח אסור לאכול בסעודה המפסקת כמו שאוסר בטור כל מאכל שהוא דרך כבוד וזהו הטעם שאין לאכול שני תבשילין לדברי הרי"ץ גיא' אפי' תבשיל של עדשים. כתב הרמב"ם מימינו לא אכלנו אפי' תבשיל של עדשים בעט"ב אא"כ בא בשבת ע"ש רק ראוי להחמיר כר"י בר אושעי' שהיו מביאין לו פת חריבה במלח ושותה קיתון של מים ע"כ צ"ל שמטעם זה אוסר בהג"א מאכל של דגים בסעודה המפסקת מפני שהוא מאכל של כבוד שעולה על שולחן מלכים ועתה בזמנינו דגים הם יותר מאכל של כבוד מבשר שור ועופות:
ב
null
785
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנב
ג
ונוהגין להרבות קצת בסעודה כו' וי"א שנכון ליזהר שלא להרבות בסעודה אחר חצות ואותן שאוכלים מעדנים בעת"ב וכמה מיני טיגון ודאי הוה להו בכלל בטן רשעים וגדול עונם מנשוא מהרש"ל בש"ת סי' ל' ומ"מ מי שאינו רוצה לשנות המנהג מ"ש רמ"א בהג"ה ירבה בסעודה שקודם חצות: (מורי בב"ח)
ט
null
786
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנב
ד
והגאונים כתבו דמתענה כו'. כי הגאונים סוברים דאין ללות התענית דקבל' בה"ב הוה כמו יום זה כדלקמן סי' תקס"ח ע"ש ע"כ מתענין עד אחר תפלת מנחה ומתפלל תפלת תענית במנחה וכן הדין באם חל יאר צייט בערב ט"ב או שמתענין תענית חלום (ב"י א"ז):
יא
null
787
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנג
א
אלא א"כ קיבל עליו בפירוש כו'. ואז אסור לו לאכול וגם אסור נמי לרחוץ ולסוך כמו בט"ב עצמו ב"ה ויש מ"ש אפי' קיבל עליו להתענות מ"מ מותר לרחוץ ולסוך דמה שקיבל קיבל ולא קיבל אלא איסור אכילה מהרש"ל סימן צ"ב וקבלה בלב אינה קבלה ויש מ"ש דהמנהג הוא שאף קבלה בלב הוה קבלה ואסור לו לחזור ולאכול מורי בב"ח:
א
null
788
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנג
ב
ומותר ברחיצה וסיכה כו'. היינו בשלא קיבל עליו כנ"ל אבל אם קיבל עליו התענית אז יש דיעות כנ"ל:
ב
null
789
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנג
ג
ולכן אם חל בשבת כו' מותר ללמוד קודם חצות אם חל בשבת ש"ת מהר"ם לובלין סי' צ"ט (ספר כנסת הגדולה) דנין מדברי רמ"א בהגה דאם ט"ב בא' בשבת מותר ללמוד כיון דאיסור זה אינו אלא מטעם מנהג דיו שנאסר בט"ב שחל בשבת מה שאסור בט"ב שחל בחול אבל שנאסר בעט"ב שחל להיות בשבת מה שנוהגין בעט"ב שחל בחול אין סברא והמנהג בכל הקהילות שא"ל פרקים אפי' כשחל עט"ב בשבת וכן נוהגין ע"כ:
ב
null
790
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנד
א
ותיניקות של בית רבן כו'. ואפילו דברי רעים נמי אסור ללמוד עמהם משום שהתינוקות אינם מבינים בטוב מה שמוציאים בפיהם ועיקר שמחתם בזה שיודעים מה שהם אומרים ע"כ אין לחלק בהן בין דברי נחמות לדברים רעים ע"כ אם התינוק מבין מה שהוא אומר מותר ללמוד עמו דברים רעים: יש מי שכתב שאין לברך בט"ב וי"כ שעשית לי כל צרכי מפני שאז אסור בנעילת הסנדל [לחם מן השמים] ואם הלך לפני השר ויש הקפד' עליו אם ילך בלא מנעלים יתן עפר במנעלים וילך (מרדכי סוף מ"ק) ובכל מקום שצריך לילך במנעלים יעשה כן: והמנהג שהנשים רוחצות ראשן ממנחה ולמעלה וזקני' הראשוני' הנהיגו זה ועשו סמך לדבר על מה שאמרו באגד' כי משיח נולד בט"ב וצריך לעשות זכר לגואל ולנחמם כדי שלא יתיאשו מן הגאולה וזהו דוקא לנשים לפי שהמה חלושים להאמין בנחמות לפי שאין יודעין ספר לפיכך צריכין חיזוק (כל בו) ומשא ומתן אם הוא דבר האבוד הוא מותר כדרך שהתירו במועד (תשוב' הרשב"א סי' תקנ"א) וכל מלאכה אפי' היא של הדיוט אפילו אינה של טורח אם יש בה קצת שמשתעשע בה אין לעשות בט"ב שעל ידי כך מבטל מעינוי (ת"ה סי' קנ"ג):
א
null
791
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנה
א
נוהגין שלא להניח תפילין כו'. ועדיף טפי לשום אפר מקל' בראשו במקום תפילין אפר תחת פאר (כל בו בשם הראב"ד ע"ש):
א
null
792
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנו
א
ליל ט"ב שחל באחד בשבת כו' כ' מרדכי ריש מ"ק שהר"ש הי' אומר בקול רם בלא כוס בורא מאורי האש וכ"כ הגהת מיימון ואבודרהם וב"י ובמנהגי' שלנו ומבדילין בתפל' ואע"פ שאין מבדילין על הכוס (מרדכי בהגהות הלכות ט"ב) המתענ' ג' ימים אחר השבת אימת יבדיל ואין מברכין הבני' והילדים בט"ב שחל במ"ש (מהרי"ל):
א
null
793
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנז
א
אומר בבונה כו' ואם טעה ולא הזכי' נחם בבונ' ירושלים מזכיר בהודאה כמו על הניסים ואם הזכיר רק שהשלים תפלתו אין צריך לחזור (אבודרהם) .
א
null
794
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנח
א
ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ואפילו שאר מאכלים לא יאכל רק להשיב נפש שיהיה קרוב לעינוי (טור) ומאח' שאין לאכול בשר במוצאי תענית וע"כ גם לא ישחטו עד שיעבור התענית (הגהות מיימוני) ולא כמו שכ' הרשב"א סי' ש"ו והמרדכי שנוהגין העם שלא לשחוט עד חצות או עד ערב אכן כשחל ט"ב ביום ה' יש להקל לשחוט לצורך שבת:
א
null
795
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנט
א
ובכל איכה מגבי' קולו יותר כו' וכן יפסיק מעט בין כל איכה ואיכה וכן המנהג (מהרי"ל) וע"ל סימן ת"ץ דמברכין על איכה לקרא מגילה וכן הוא בהגהות מרדכי דמ"ק דף שנ"ו ובהגהות מרדכי פ"ה בשם מהרים וב"י כ' והעם נהגו שלא לברך על שום מגיל' כ"א על מגילת אסתר ואין המנהג כדבריו וע"ל סי' ת"ץ מ"ש שם בשם תשו' בעל הג"ה סימן ל"ה:
א
null
796
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנט
ב
וכן החזן. וחוזר ומתחיל זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה ורא' חרפתינו אמה"ל וכן חולק כל הפסוקי' אמצען באוי וסופן באוי מה היה לנו ואומר בסוף קינות קצת פסוקים דנחמות וכן נוהגין (הגהות מיימון פ"ה דתענית):
א
null
797
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנט
ג
וקורין בתורה וכל אחד מברך מן הקרואים קודם הברכה ברוך דיין אמת (ב"י ומהררמ"י) וכן הוא בברייתא וכן הוא במסכת סופרים פ"א ואין נוהגין כן וכן משמע בי"ד:
ד
null
798
עטרת זקנים על אורח חיים
תקנט
ד
אם יש תינוק לימול מלין אותו אחר שגומרין הקינות ויש ממתינין עד אחר חצות והמנהג כסברא ראשונ' שלא לבטל מצות זריזין מי שנשא אשה ביום תענית ציבור ישלים תעניתו וכן כשחל בתוך ז' ימי חופתו ישלים תעניתו אבל יאר צייט נ"ל שאין צריך להתענה בז' ימי חופתו כי הוא דומה לרגל בכל דבר כשנשא בתולה או בחור שנשא אלמנ' (והארכתי בתשו'):
ז
null
799
עטרת זקנים על אורח חיים
תקס
א
ומשייר מקום אמה כו' ומה שנוהגין עכשיו שבונין בתים ומסיידין אותן ואחר כך משאירים אמה על אמה בשיחור כנגד הפתח לא יפה הם עושים כי אדרבה השיחור מיפה הבנין ע"כ צריך להניח אמה על אמה מקולקל כדי לגנות הבנין ולשבור לבו ומתוך כך יזכור החרבן בשברון לב (מהרמ"י):
א
null