sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
1,100	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	כ	מצות ציצית: דציצית חובת גברא לענין זה שאם נתכסה בטלית אז חל עליו החיוב עיין סימן י''ז:	יז	הלכות ציצית
1,101	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ט	א	צמר רחלים: אבל צמר גמלים ונוצה של עיזים והשירים וצמר אילים ורחל בת עז פטורים מדאורייתא רק מדרבנן ואינו פוטר אלא במינם צמר רחלים ושאר מינים שטרפן זה בזה אזלינן בתר הרוב מ''א. טלית שהשתי צמר והערב משי או איפכא פטור מה''ת וחייב מדרבנן אפי' אם הרוב צמר. ואם ערבם זה בזה אזלינן בתר רובא כנה''ג בשם הרדב''ז ומסיק שם בשם הר''ם מרוטנבורג דאין לטלית זו תקנה ע''ש ועיין בהלק''ט ח''א סי' קס''ח. וח''ב סי' ק''ו. ירא שמים ילבש טלית כולו של צמר. ולדעת המקילין לעשות טלית של משי יטוו חוטין של צמר ולא של משי. ולא יסמוך ע''ז רק יעשה טלית קטן שכולו צמר מלמטה כדי לצאת בו ובזה יתנאה למעלה מ''א ס''ק ד' וכ''כ בסי' ח' ס''ק ט''ו דנהגו שלא לברך על טלית של משי אלא מברך על של צמר ומסירו ולובש של משי ע''ש:	א	הלכות ציצית
1,102	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ט	ב	של פשתים כלל: הטעם דיש צמר שנראה כעין משי ויבואו להטיל ציצית פשתים בטלית של צמר שיסברו שהוא משי. עיין מ''א:	ב	הלכות ציצית
1,103	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ט	ג	להסתפק בו: כי אין כאן מין כנף וגם לא גדילים תעשה לך מהם אינם לגמרי. עיין מ''א:	ד	הלכות ציצית
1,104	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ט	ד	רק לבנים: אף בבגדים הצבועים ואין לשנות כצ''ל. וכ' ט''ז מ''מ ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית לבן כדי שיהא יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים ע''ש:	ה	הלכות ציצית
1,105	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ט	ה	פשתים: דאז יהיה מוכרח לעשות ציצית של פשתן ויש לגזור שמא יעשה ג''כ צמר:	ו	הלכות ציצית
1,106	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ט	ו	וציצית של פשתן: ויברך עליו. כ''כ ב''י ס''ס זה בהסכמת הרי''ף והרא''ש והרמב''ם ע''ש והבאר היטב אשר לפני כ' ונ''ל דלא יברך עליו ע''ש ולא עיין בב''י. וא''ל הא קי''ל בכמה דוכתי דהיכא דאיכא ספיקא דדינא ספק ברכות להקל כבר נשאל ע''ז בתשו' שבות יעקב ח''א סי' א' ובהלק''ט ח''ב סי' קט''ז וע''ש והשיב השבו''י דלכך פסק הב''י כאן דיברך עליו לפי ששלושה עמודי הוראה הרי''ף והרא''ש והרמב''ם שהב''י נשען עליהם בכל הוראתו סברי הכי ע''ש. והמ''א כתב ונ''ל דיעשה כנפות של עור ויטיל בו ציצית צמר ע''ש:	ו	הלכות ציצית
1,107	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	א	חייבת: ויש פוטרין לכן אין לעשות בת ה'. ב''ח ובבה''ז פ''ב דזבחים נוטה ג''כ לדעת זה מ''א. וע''ת חולק על הב''ח:	א	הלכות ציצית
1,108	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ב	ועשאו ב': וה''ה אם היה לה תחלה ג' וחתך א' לשנים נעשית בעלת ד'. ט''ז וה''ה אם חתך ב' נעשית בעלת ו'. ב''ח:	ב	הלכות ציצית
1,109	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ג	לא נפטרה: דסופה לחזור למעלה:	ג	הלכות ציצית
1,110	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ד	פטורה: דאזלינן בתר רוב בגד. ואם הטלית של בגד ועור תחתיו חייב וה''ה איפכא פטור שתחתיו נופל לעיקר הבגד. מ''א:	ד	הלכות ציצית
1,111	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ה	ג' ציציות: ל''ד שעשה ג' ציצית בפיסול דהיינו קודם שנעשית בת ד' שנעשה הרוב בפיסול אלא אפילו לא קשר אלא קשר אחד ואח''כ השלים הארבע כנפות נמי פסול וצריך להתיר הקשר או הציצית שנעשית בפיסול קודם שיעשה שאר הציצית ואם השלים הטלית וציצית קודם שהתיר הקשר או הציצית שנעשה בפסול ואחר כך התיר הפסול וחזר וקשרו כשרה. מ''א דלא כהלבוש ע''ש. אם שכח ועבד ה' ציצית בבעלת ה' יכול לבטל אחר כך ולחתוך אחת דמ''מ האחרים לא נעשו בפיסול. ט''ז:	ה	הלכות ציצית
1,112	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ו	על ציצית: עיין מ''ש העטרת זקנים ע''ז ואישתמיטתיה ליה מ''ש המחבר בסי' י''א סעיף י''ב ע''ש ובב''י:	ו	הלכות ציצית
1,113	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ז	הראשונות: ולהרא''ש אפי' חתך הב'. עמ''א וט''ז וע''ת: (ובס' אליהו רבה העלה והכשיר בין כוון לבטלו ובין כוון להוסיף רק צריך לחתוך או קמאי או בתראי דלא כט''ז ע''ש):	ו	הלכות ציצית
1,114	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ח	סתום: ואם עשה בו ציצית ואח''כ פתח רובו פסולים כמ''ש ס''ה:	ז	הלכות ציצית
1,115	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	ט	בציצית: ואין מברכין עליו. לבוש ע''ת מ''א וע''ל סי' ט' ס''ק ו' מש''ש:	ז	הלכות ציצית
1,116	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	י	בשבת: נ''ל אפי' לכרמלית נמי אסור. מ''א דלא כע''ת:	ז	הלכות ציצית
1,117	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	יא	לעשותה כסתומה: לכן אין לעשות בט''ק קרסים למטה מהחגור דהוי כסתומה ובת''ה סי' רצ''ו כ' דקרסים לא חשיבי חיבור אם לא שנכפפין מאוד שא''א להתירן אלא ע''י מעשה. ואפשר דמ''מ אסור משום מראית עין מ''א וכ' הב''י יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ותי' הד''מ דמאחר דמצות ציצית הוא שיחזור ב' לפניו וב' לאחריו ומלבושים שלנו הם כל הד' כנפות לפניו וא''א להלבישן בענין אחר אין חייבין בציצית לכן נהגו להקל. ומלבוש שקורין רא''ק שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתפו מאחוריו שקורין קאלנ''ר. פשוט הוא דפטור דהרי לצד מעלה אין לו כנפים רק כנפות חקאלנ''ר חמונחין לו קצת מאחוריו ואין זח קרנות חואיל ואין חב' קרנות שמאחוריו מכוונים כנגד חכנפות שלפניו עכ''ל ד''מ. וכ' חמ''א ומ''מ ירא שמים יעשח קרן אחת עגולח כמ''ש ב''י בשם חזקנים:	ח	הלכות ציצית
1,118	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	יב	ולא כסות ראש: ומח שעושין עטרח לטלית לא מפני שעיקרח נעשח לכיסוי חראש אלא משום חיכר שציצית חעליונים לא יתחלפו למטח וע''ל סי' ח' ס''ק ד' כתבתי שחאריז''ל לא חיח מקפיד ע''ז:	י	הלכות ציצית
1,119	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	י	יג	ב' לפניהם: ואיזח אנשים מקפלין חלק אחד מחטלית מאוד עד שנעשח דק ואינו מכסח כלל רק חצואר וכוונתם שיחיו ב' ציצית לאחוריחם אין זח מן חמובחר דא''כ אין כאן כיסוי גוף אלא כיסוי ראש ויותר טוב כמנחג חתוגרמים שחיד מפסקת בחצי חטלית באופן שמב' חצדדים יחיח אחד מחציצית לפניו וחלק לאחוריו ט''ז. ובתשו' בית יעקב סי' צ''ב לא כ''כ ע''ש:	יב	הלכות ציצית
1,120	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	א	טוויין לשמן: ואם טוון חש''ו וגדול עומד ע''ג עיין בסי' ת''ס במ''א ובט''ז מש''ש:	א	הלכות ציצית
1,121	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ב	שזורין לשמן: אפי' בדיעבד פסול אם לא חיו שזורין לשמן. מ''א:	ב	הלכות ציצית
1,122	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ג	למטה: ובציצית של רבינו שלמח מלכו לא חיו קשרים וכתב מ''א וכן שמעתי דחוי כמוסיף על חקשרים ובפרט אם חם שזורים יפח דלא שכיח שיתפרקו:	ג	הלכות ציצית
1,123	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ד	מארבע גודלים: ומודדין במקום רחב באמצע גודל. מרדכי ד''מ מ''א ע''ת:	ד	הלכות ציצית
1,124	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ה	ארו : נ''ל דאם אחד אינו ארוך כ''כ לכרוף בו חכל יכרוף בו קצת כריכות מחוט אחד וקצת כריכות מחחוט חשני כי בזמן חתכלת חיו עושין קצת חכריכות מתכלת וקצת חכריכות מלבן. מ''א:	ד	הלכות ציצית
1,125	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ו	ומצוה: ואפי' בדיעבד פסול ט''ז. לכאורח קשח דלפ''ז דחטעם חוא משום ביזוי מצוח לא מקשח חש''ס מידי מחא לב''ח בסוכח דף ט' ע''א ויש לישב ע''פ חנוסחא של חגמרא שם אלמא דבעינן טוויח לשמח וכו'. ומותיב ליח משמואל דלא כפרש''י שם ע''ש ודו''ק ובזח יתורץ קושיית חפוסקים למח פסק חרמב''ם כשמואל לגבי דרב משום דלפי סברתו וגירסתו לא מותיב אלא מדשמואל ומדחזי לסתמא דתלמודא דטרח לאוקמי סברת ב''ח דחילכתא כוותיח דשמואל ש''מ דחלכח כשמואל. עיין בבעל חמאור שם ובמג''א ס''ק ט' ובספר יד אחרן סי' י''ד ובב''י שם ודו''ק:	ה	הלכות ציצית
1,126	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ז	כשרים: משום דקנאן ביאוש ושינוי השם. וט''ז חולק ע''ז ופסק דפסול בדיעבד משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ע''ש. (ועיין בס' אליהו רבה כמה קושיות על ט''ז בזה הענין):	ו	הלכות ציצית
1,127	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ח	סי' תרמ''ט: דפסק שם דאין יכול לברך עליו:	ו	הלכות ציצית
1,128	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	ט	דלא הדרי בעינייהו: ואם שאל לו חוטין שיחזירו לו בעין אין מברכין עליהם דלא הוי משלהם וא''ל דלמאי נ''מ השאילן לו די''ל דהיה סבר שיעשה בו מלאכה אחרת להכי דוקא חוטין אבל ציצית מתוקנת אה''נ דשרי. מ''א:	ז	הלכות ציצית
1,129	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	י	פסול לציצית: עיין מ''א ובספר בני חייא. כתב ע''ת דצמר שהיה עליה בשעת השתחויה נאסרת וכ''ש מה שגדל אח''כ ע''ש. ובני חייא כתב מה שגדל אחר שנעבד מותר ע''ש וכ''כ הט''ז סי' תרמ''ט ס''ק ה' ע''ש והאי פסול פי' אפי' בדיעבד. בני חייא:	ח	הלכות ציצית
1,130	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יא	הטלית: כ' הב''י בשם ב''ה די''א דיעשה ב' נקבים כמו צירי ויטיל הציצית בתוכם ויוציא אותן לצד אחד וכו' והבא להחמיר על עצמו בכיוצא בזה אינו מן המחמירים אלא מן המתמיהים דמיחזי כיוהרא עכ''ל ב''י. וב''ח כ' דבטלית קטן יעשה ב' נקבים דבזה לא מחזי כיוהרא כיון שאין נראה כלל. וכ''כ בכוונות שהאריז''ל נהג כן. ועיין מ''א:	ט	הלכות ציצית
1,131	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יב	מג' אצבעות: נ''ל דאם עשה הנקב למעלה מג' אע''פ שכשקשר הציצית עשה החוטין שעל הבגד קצרים ונתכפלו הכנפות והוא למטה מג' פסול וה''ה איפכא בקשר גודל כשר. מ''א:	ט	הלכות ציצית
1,132	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יג	כנף: ואם לאחר שעשה בו ציצית חתך בנקב שיתלו הציצית למטה פסול משום תעשה ולמ''ה. טלית של צמר שהיתה מצוייצת כהלכתה ונמצא בגדיל של משי שעושין בשפת הטלית שהיו בו חוטין של פשתן והוצרכו לשלוף הגדיל לנתקו מן הטלית אם יש לפסול הציצית של טלית זה משום תעשה ולמ''ה עי' בתשו' גינת ורדים חי''ד בסופו שכ' דראוי להחמיר להתיר הציצית ולחזור ולקשרם ע''ש:	ט	הלכות ציצית
1,133	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יד	ביושר: עמ''ש הט''ז ס''ק ט' על הב''י והמחבר בני חייא הליץ בעד רבינו ב''י ע''ש:	ט	הלכות ציצית
1,134	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	טו	אימרא: כ' הב''י אפי' טלאי של עור יוכל להניח סביב הנקב:	י	הלכות ציצית
1,135	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	טז	רוחב הבגד: אורך הבגד קרוי מה שמתעטף בו ורוחבו היינו קומתו מראשו לרגליו:	י	הלכות ציצית
1,136	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יז	הוא רחב: עיין בני חייא וביד אהרן:	יא	הלכות ציצית
1,137	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יח	בלא הגדיל: ואם הגדיל רחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו וה''ה אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי מסתפק במרדכי אם עולין למנין. מ''א:	יא	הלכות ציצית
1,138	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	יט	ויתחבם בכנף: ר''ל לכתחלה יחתוך קודם שיתחבם. כתב בשל''ה ומט''מ שאל יחתוך בסכין אלא ינשכם בשיניו:	יב	הלכות ציצית
1,139	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כ	חוליא אחד: פי' שאם עשה חוליא וקשר אחד יצא י''ח מדאורייתא וא''כ הוי תעשה ולמ''ה מ''א. וע''ת לא כ''כ ועיין ט''ז:	יג	הלכות ציצית
1,140	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כא	לכריכות: אפי' כרך רובא או לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה. ואם כרך כולה פסולה. ב''י מ''א:	יד	הלכות ציצית
1,141	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כב	רוחב ד' גודלים: ובר''מ פרשת פנחס כתב שיהיה בין קשר לקשר כמלא אגודל. וכ' הרא''ש שיהיו כל החוליות בשוה שזהו נוי לציצית וא''כ באויר הראשון יעשה הכריכות רחוקים זה מזה ובשניה לא כ''כ ובג' יקרבם ובד' יקרבם לגמרי והציצית של ר' שלמה מלכו לא היו שוים לגמרי:	יד	הלכות ציצית
1,142	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כג	וב' חלקים ענף: פשוט שאינו מעכב בדיעבד. כתב בכתבים שצריך לעשות הגדיל חוליות ובכל חוליות ג' כריכות כלומר שלאחר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט. מ''א:	יד	הלכות ציצית
1,143	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כד	ובשני ט': ובכוונות כ' בשני ח' וכ''כ של''ה מ''א ט''ז דז' וח' הוא שם של י''ה ואח''כ י''א הוא בצירוף שם של הוי''ה. ואח''כ י''ג גימטריא אחד וזהו ה' אחד ובציצית של ר' שלמה מלכו היה באויר ראשון י' כריכות ואחר כך ה' וכו' כשם הוי''ה מ''א ועיין בשכנה''ג בהגהת ב''י. (ועיין במ''א ובלבוש בענין הכריכות):	יד	הלכות ציצית
1,144	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כה	בסוף כל: חוט קשר. ע''ל ס''ק ג' מש''ש:	יד	הלכות ציצית
1,145	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יא	כו	שהרי כלפי קרקע היה תלוי: ובדיעבד כשר אבל באלכסון אסור שהוא מנהג קראים. מ''א. עיין מ''ש היד אהרן בשם גן המלך:	טו	הלכות ציצית
1,146	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יב	א	הפסוקים ביחד: עמ''א מ''ש בלשון המרדכי וכ' דיש להחמיר שצריך כדי עניבה על כל חוט בפני עצמו ועיין ס''ב:	א	הלכות ציצית
1,147	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יב	ב	כשר: ואם התיר את הציצית אסור ליתנם בטלית אחר דהוי כלכתחלה. ט''ז:	א	הלכות ציצית
1,148	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יב	ג	שנפסק כולו: כלומר שבשני ראשים לא נשתייר כדי עניבה אפי' ע''י צירוף אז ודאי פסול. ואם נשאר בשניהם כדי עניבה ע''י צירוף יש להסתפק אם פסול מ''א. וכתב ט''ז ע''כ ראוי לכל ירא שמים שיעיין בשעת בדיקה גם בתחלה מוצאם של הציצית מן הנקב ולמטה שאם יש שם קרע ודאי הוי נפסק כולו. שאלה חוט הציצית שנפסק וחזר וקשרו מהו אם מועיל מה שנעשה חוט שלם ע''י קשירה. פסק הט''ז דאם היה כן בשעת עשיית הציצית שהיה קצר באופן שנפסל לא מהני מה שחזר אחר כך וקשרו דהוי תעשה ולמ''ה. אבל אם היה כשר בשעת העשיה ואח''כ נפסק ונפסל כשר אם חזרו וקשרו וה''ה אם קודם שעשה הציצית נפסק חוט אחד וקשרו ואח''כ עשה ממנו ציצית דכשר ע''ש וכ''כ המ''א סי' ט''ו ס''ק א':	א	הלכות ציצית
1,149	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יב	ד	שני ראשים: ר''ל ולא נשתייר כדי עניבה ואם נשאר בשניהם כדי עניבה ע''י צירוף כתבתי בס''ק ג' דיש להסתפק אע''ג דיש ס''ס ספק אם הם ב' חוטין או אחד ואת''ל אחד שמא מצטרפין אפ''ה לא מהני. בני חייא ולבוש וע''ת ועיין בתשו' בית יעקב סי' ס''ו:	א	הלכות ציצית
1,150	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יב	ה	אם לא דקדק: קשה דהא כ''ש הוא אם דקדק כמ''ש בהג''ה אח''כ וי''ל דנקט לא דקדק משום סיפא דמסיים אבל אם לא נחתכו אלא ב' ראשים מכשירים בכ''ע דזהו דוקא בלא דקדק אבל אם דקדק אם נחתכו ב' ראשים מצד אחד כשר אפי' לא נשתייר כ''ע דהא נשתייר ראש השני אבל אם נפסקו ב' מב' צדדים ונשתייר בכ''ע פסולים דשמא חוט א' הן. מ''א:	א	הלכות ציצית
1,151	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יב	ו	יש לסמוך על ר''י: לעיל סס''א כ' היכא דאפשר טוב לחוש לסברת ר''ת. פי' היכא דאפשר למצוא בקל ציצית אחרים אבל א''צ לחזור אחריו והכא כתב והיכא דלא אפשר היינו במקום שאין נמצאין ציצית כלל יש לסמוך על ר''י. ומ''מ לא יברך עליהם גם אסור לצאת בו בשבת לר''ה מ''א. ובתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל ב' סי' א' כתב דיש להכשיר בשעת הדחק גם בנפסק קצת מהגדיל ממש ע''ש. ועיין בהלק''ט ח''ב סי' (קי''ב) [קי''ח] שכ' דמי שנפסקו לו חוטי הגדיל ואין לו חוטין אחרים שיתיר ג' חוליות עם ג' קשרים העליונים ויניח קשר התחתון עם חוליתו כדי שיהא פתיל וגדיל עד שימצא אחרים (ופשוט דכשנפסלים הציצית צריך לפושטו ולא מהני לעמוד על עמדו שלא ילך ד' אמות דאין דין ד' אמות אלא להולך בלא ציצית):	ג	הלכות ציצית
1,152	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	א	חייב חטאת: דהוי משוי וא''ל דבטיל לגבי בגד דחשיבי הם לגביה שדעתו להשלים עליהם ב''י בשם התוס'. לפ''ז אם נפסקו כל הד' ציצית ולא נשתייר בהם כדי עניבה דודאי יעשה אחרים תחתיהם בטלים הם לגבי בגד ומותר לצאת בהם בשבת. ט''ז ע''ת:	א	הלכות ציצית
1,153	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ב	לצאת בה לר''ה: אפי' בלילה דלאו זמן ציצית הוא משום דנוי לבגד ב''י סי' י''א. ועיין בתשו' מהרי''ל סי' ק''ב:	ב	הלכות ציצית
1,154	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ג	טלית קטן: בתשו' רמ''א סי' ק''י מפלפל אם רשאי לצאת בד' כנפות קטן שאין בו שיעור הכתוב בסי' ט''ו:	ב	הלכות ציצית
1,155	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ד	על כתיפיו: שלא כדרך לבישתו בחול דאז לא הוי מלבוש אלא משוי. עיין סי' ס''א:	ב	הלכות ציצית
1,156	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ה	קודם שיצא בו: ולענין ברכה מחמרינן טפי לעיל סי' ח' עמ''א וע''ת וע''ל סי''ח סק''ט מש''ש:	ב	הלכות ציצית
1,157	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ו	כבוד הבריות: שדוחה איסור דרבנן וכרמלית נמי דרבנן ובזמן הזה אין לנו ר''ה כמבואר בסי' ש''ב עיין שכנה''ג:	ג	הלכות ציצית
1,158	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ז	שתחת בגדיו: דלא מינכרא מילתא אם הולך בלא טלית קטן מ''מ הפשיטה גנאי הוא לו:	ג	הלכות ציצית
1,159	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ח	הציציות: בשיורי כנה''ג העלה דוקא כשבא לבה''כ וקודם לבישתו מצא הטלית פסול דאז מותר ללובשו בלא ברכה דאם לא יהיה מעוטף בטלית כאחרים בושה הוא לו שיאמרו שאין לו טלית מצוייצת כהלכתה ואינו זהיר במצות. אבל אם בשעת לבישתו היה כשר ונתעטף בו ואח''כ נפסק אחד מן הציצית יוכל להסירו מעליו דאין כאן משום כבוד הבריות שכבר ראו שהיה לו טלית מצוייצת כהלכתה ע''ש. וע''ת חולק עליו וכתב דמדברי רמ''א משמע דאפי' לבשו מקודם לכן ואח''כ נפסקו ע''ש והיד אהרן החזיק דברי הכנה''ג וכתב דמשמעות דברי רמ''א משמע כדבריו שכתב שיוכל ללבשו בלא ברכה משמע שקודם לבישת הטלית נפסק ומש''ה כ' דיוכל ללובשו ע''ש: עוד העלה שם דהכל תלוי ברצון האיש הלובש אם הוא מתבייש יוכל ללבשו בלא ברכה ואם אינו מתבייש אין כאן משום כבוד הבריות ע''ש. ועיין בני חייא ובמ''א ס''ק א' מ''ש בשם הב''י:	ג	הלכות ציצית
1,160	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יג	ט	ודוקא בשבת: המ''א העלה דאם נפסק ציצית בר''ה בטלית קטן א''צ לפושטו אפי' בחול דהפשטה הוי גנאי גדול והא דנקט בשבת לרבותא דאף על גב דיש בו ג''כ איסור שבת אפי' הכי א''צ להסירו ובשבת א''צ למהר לצאת מבה''כ אבל בחול צריך למהר לילך לביתו לפושטו והרואה בחבירו שנפסקו הציצית לא יאמר לו עד שיבא לביתו דהיינו שיקראנו לבא לביתו ושם יאמר לו שיפשיטנו ואם ידע מאתמול שהוא פסול אסור ללובשו בשבת דה''ל לתקוני מאתמול. ונ''ל דבחול אם אין ציצית נמצאים בעיר דינו כמו בשבת מ''א. וא''ל למה שרינן ללובשו בשבת מפני כ''ה הלא יש תקנה שיתנו לאחר במתנה ויחזור וישאלנו לו ואז הוא פטור מציצית וי''ל דאסור ליתן מתנה בשבת אלא לצורך שבת עיין מ''א:	ג	הלכות ציצית
1,161	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	א	שעשאו עכו''ם: ר''ל שהטילן בבגד פסול אפי' ישראל עומד ע''ג דאלו בטויה כשר להרא''ש כמ''ש סי' י''א ס''ב:	א	הלכות ציצית
1,162	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ב	להצריך אנשים: והיינו לתלות בבגד אבל לטוות מותר לכ''ע וקטן דינו כאשה. מ''א:	א	הלכות ציצית
1,163	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ג	בלא כוונה: ר''ל שקשר קשר העליון שהוא מדאורייתא בלא כוונה אבל אם עשה קשר העליון בכוונה אע''פ שעשה אח''כ שאר הקשרים וחוליות בלא כוונה גם בדאיכא ציצית אחרים יש להכשיר. ע''ת:	ב	הלכות ציצית
1,164	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ד	על הרמב''ם שמכשיר: פי' שהרמב''ם ס''ל אע''ג דבעי טוייה לשמה מ''מ התלייה בבגד לא בעי לשמה ויליף לה מדכתיב בני ישראל לאפוקי נכרים ש''מ דישראל בלא כוונה כשר עיין ב''י מ''ש. והט''ז סק''ב עשה עצמו כאילו לא ידע את יוסף ותירץ מנפשיה מה שתירץ הב''י ע''ש וא''ל יתירם מבגד ויחזור ויתנם בכוונה בבגד די''ל דמיירי בשבת א''נ שנפסק א' מראשיו ואם יתירם יהא אסור ליתנם בבגד כמש''ל סי' י''ב ס''ק ב':	ב	הלכות ציצית
1,165	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ה	בה ציצית: ואם הטיל בה ציצית כתבו תוס' והרא''ש דהמברך לא הפסיד כמו נשים המברכות על מ''ע שהז''ג. מ''א:	ג	הלכות ציצית
1,166	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ו	מברך עליה מיד: דאדעתא דהכי השאילה לו שיברך עליה וכ' ט''ז נ''ל דהא דמחייב ברכה היינו בטלית המיוחד למצות ציצית כמו טליתות של בה''כ דבזה ודאי לא מקנה לו אלא לעשות המצוה ולברך עליו אבל במלבוש של ד' כנפות שאדם לובש בו דרך מלבוש אלא שמטיל בו ציצית משום שיש לו ד' כנפות השואל לחבירו מלבוש כזה אין השואל מברך עליו דאין לנו בירור שהשאילה משום מצוה דלמא למלבוש בעלמא השאילה לו ע''כ ט''ז. רש''ל פסק דראוי לכל ירא שמים שלא ילבש טלית שאינו שלו ואם אין לו טלית אחר ילבשנו בלא ברכה כי הברכות אינם מעכבות. עוד כ' דאפי' לדעת המברכין על טלית שאולה היינו הטלית שלובש בעת התפלה עם הנחת תפילין אבל מי שלובש כדי לעלות לתורה או לירד לפני התיבה בודאי אין לברך עליו ודעת הרא''ש בהלכות ציצית דהעובר לפני התיבה מברך וכ''ה בפסקי תוספות במנחות סי' ק''ג דכהנים המתעטפים בטלית שאינו שלהם כשעולין לדוכן מברכין וכ''כ המ''א ואליהו זוטא. גם בתשו' שער אפרים סי' י''ט ובתשו' בית יעקב סימן קי''ד פסקו דלא כמהרש''ל ע''ש וט''ז הסכים עם מהרש''ל ופסק שלא לברך על טלית שאולה מצויצת ומכ''ש אם נטלו שלא מדעת חבירו שבסעיף ד' שאין מברך עליו ע''ש. והמחבר יד אהרן סותר הראיות של הט''ז ע''ש. ועיין בס' בני חייא. (ועיין בס' אליהו רבה הביא כמה שו''ת לדחות דברי מהרש''ל ופסק לברך אפי' בטלית שאולה אף לעלות לתורה). שאלה אם מחויב אדם להשאיל טלית שלו למי שדר בכפר כדי שהוא יצטרך לישאל טלית מאחרים בעירו פסק בתשו' בית יעקב סי' קי''ד דאין מחויב לישאל טליתו לאחר והוא יברך על טלית שאולה ע''ש:	ג	הלכות ציצית
1,167	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ז	טלית חבירו: באקראי אבל בקביעות אסור ב''ח. וכ' רש''ל דאסור ליקח אותו מבה''כ לביתו או איפכא:	ד	הלכות ציצית
1,168	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ח	שיקפל: אפי' שלא כסדר קפולו הראשון. ובשבת אפי' אין מקפלו כלל שרי. מ''א עיין ע''ת. ובתומת ישרים סי' מ''ו:	ד	הלכות ציצית
1,169	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	ט	בלימודו: ואפי' באקראי אסור ללמוד בהם. ועיין בח''מ סי' רצ''ב ס''ך בהג''ה ונתבאר אם הפקיד אצל ת''ח ספרים מותר ללמוד בהם ולהעתיק אם אין לו כיוצא בהם. וכתב ט''ז וה''ה במשכון אצל ת''ח והסמ''ע כ' שם אם המפקיד מקפיד ע''ז אסור אבל הש''ך שם חולק עליו וכ' דשרי ע''ש. וכתב המ''א דברי הש''ך נראין בפי' דברי המרדכי אבל ממ''ש הב''י כאן בשם הפוסקים משמע דהוי שואל שלא מדעת ע''ש:	ד	הלכות ציצית
1,170	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יד	י	שותפין: כסות השותפין עם הגוי אינו חייב בציצית עיין דמשק אליעזר בפ' ראשית הגז דף תכ''ד. וביד אהרן:	ה	הלכות ציצית
1,171	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	א	בטלית אחר: אפילו מטלית חדש וכ''ש מטלית ישן שמותר להתיר וליתנם בטלית חדש ודוקא כשכל החוטין שלמים ע''ל סי' י''ב ס''ק ב'. ועיין מ''ש היד אהרן:	א	הלכות ציצית
1,172	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ב	בבגד אחר לא: כי אז יש איסור שמבזה טלית של מצוה בחנם. ואם רוצה לעשות בו ציצית יותר יפים מותר ליטלן. לבוש. וה''ה אם נפסקו אע''פ שכשרים ע''פ הדין רשאי להתירן ולעשות בהם שלמים מ''א ואם רוצה לעשות מהטלית בגד שלא יהיה לו ד' כנפות מותר ליטלן. ולאחר שהתיר הציצית מותר להשתמש בטלית לאיזה תשמיש שירצה ובלבד שלא יהא תשמיש מגונה. ע''ל סי' כ' סק''ד ועיין ע''ת:	א	הלכות ציצית
1,173	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ג	בר חיובא: אפילו אינו חייב אלא מדרבנן עיין ע''ת סעי' קטן ג' שדבריו מגומגמים:	א	הלכות ציצית
1,174	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ד	ולא מן העשוי: דהציצי' שנשארו אין שום פסול עליהם א''כ רשאי לעשות ב' ציצית על כנפות מחודשים או אם ירצה יצרף לאותו החצי חתיכה מבגד אחר ולעשות ציצית בו אבל לא יצרף החלק השני הנחתך ממנה לחלק הראשון ותהיה כבראשונה משום דהציצית שהיה בחלק השני הנחתך נתבטלו והוי תעשה ולמ''ה אלא צריך להתיר הציצית מחלק הב' ויתפור ואח''כ יעשה ציצית מחדש בחלק הב' דהוי כמו בגד אחר חדש ט''ז. וב''ח אוסר שיצרף בגד אחר אפי' חדש לאותו חצי חתיכה רק שיעשה הב' ציצית על צד אחר מאותו חצי חתיכה דהיינו במקום החתך שנחתך ממנה. וט''ז חולק עליו ע''ש ובספר פרי הארץ מתיר אפי' לחזור ולתופרם כמו שהיתה בתחלה ואין בזה משום תולמ''ה ע''ש. ועיין ביד אהרן:	ג	הלכות ציצית
1,175	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ה	בחוטי צמר: אלא בשאר מינים והכל יודעין ששאר מינין אין פוטרין בצמר א''כ לא יצרף אותו החוט. עיין מ''א:	ד	הלכות ציצית
1,176	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ו	ואי עביד בה ציצית: ר''ל אפילו חדשים לאחר שתפר לא פטרה לטלית דכמאן דפסק חשיב כ''ה דעת הרא''ש והי''א דס''ל דלא נפסל אלא ציצית שהיה בו בעת שתפרו וכו' הוא דעת נ''י. וט''ז חולק על הב''י וכ' שאינו כן דעת הרא''ש וכ''ע מודו בזה אם לאחר שתפר הטיל בו ציצית דכשר ע''ש. וכ''כ בשיורי כנה''ג וכלבו:	ד	הלכות ציצית
1,177	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ז	ולמטה: ר''ל ולא נשאר אגודל:	ה	הלכות ציצית
1,178	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ח	לדעת רש''י: ודוקא כשהקרע למעלה מקשר גודל כמ''ש ס''ו:	ה	הלכות ציצית
1,179	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	ט	ואם נקרע: פי' כולה:	ה	הלכות ציצית
1,180	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	י	איכא לספוקי: דלדעת הרא''ש לא מהני. וכבר כתבתי ס''ק ו' שט''ז חולק דאין כאן ספק וכ''ע מודו דלאחר התפירה אם הטיל בה ציצית דכשר ע''ש ועיין בשכנה''ג ובע''ת:	ה	הלכות ציצית
1,181	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	יא	בכנפי הטלית: הטעם שנוהגין לתפור חתיכות בגד בכנפי הטלית אע''פ דיש אוסרין סוף סי' י''א משום דרוב בגדים אפי' חדשים יש תפירה תוך ג' ולר''ע כמאן דפסיק דמי לכן נותנין חתיכת של ג' על ג' שאין בה שום תפירה. מ''א:	ו	הלכות ציצית
1,182	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טו	יב	מקשר גודל: דשם הוא מקום ציצית:	ו	הלכות ציצית
1,183	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טז	א	ורובו של קטן: היינו כשהוא בן ט' בתשו' רמ''א מפלפל האיך יוצאין בד' כנפות הקטנים מזה השיעור ותי' דמוטב לילך בהם מלילך כל היום בלא ציצית ובד''מ סי' ט' כ' ללמד העם שיברכו בבוקר על טלית גדול ויפטרו את הקטן וילכו בו כל היום ומ''מ אם אפשר לאדם שיעשה גדול שהוא כשיעור מה טוב ומה נעים עכ''ל. וכ' מט''מ בשם מהרי''ל דיש לעשות הכתפים רחבים דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ויבטל ליה. מ''א. ובספר פרי הארץ כ' בשם ספר דרך חכמה ששיעורו ג' רבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב ושיעור טלית גדול הוא שיכסה ראשו ורובו בעטיפה ויגיע עד החזה ע''ש. כ' האר''י ז''ל טלית קטן יותר טוב שלא יהי' בו בתי זרועות אם לבש הטלית ונתקפל קצת כדרך לובשי בגדים ואחר שנתקפל אין בו כשיעור כדי להתכסות ראשו ורובו כתב בתשו' בית יעקב סק''ו דכיון שעומד להתפשט כפשוט דמי אף שלא נתפשט עדיין והרי יש בו כשיעור ע''ש ועיין בבני חייא. הטלית קטן שיש בו כדי לכסות ראשו ורובו וע''י התפירה אין בו כשיעור פטור מציצית. שם סי' ס''ו וכ''כ בלקט הקמח:	א	הלכות ציצית
1,184	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	טז	ב	עראי: ואם גדול מתבייש לצאת בו עראי לשוק אין לברך עליו. ואם הוא יוצא בטלית שאחרים אין יוצאין בו בטלה דעתו מ''א ועי' ט''ז עי' בשכנה''ג ובס' פרי הארץ סי' א' ובע''ת:	א	הלכות ציצית
1,185	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יז	א	ועבדים: עיין יד אהרן סי' ט''ז:	ב	הלכות ציצית
1,186	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יז	ב	חובת גברא: פי' שאינו מחויב ליקח לעצמו טלית כמ''ש סי' כ''ד. ודע דאנן פסקינן גבי ציצית חובת גברא ולא חובת גברא ותרוייהו לקולא. חובת גברא לקולא למעוטי חובת מנא שכל זמן שאינו לובש הטלי' אע''פ שיש לו ד' כנפות פטורה מציצית. ולאו חובת גברא שאינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית רק אם יש לו טלית מד' כנפות ולובשו אז חייב בציצית עי' סי' י''ט:	ב	הלכות ציצית
1,187	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יז	ג	גם הם יברכו: ותמה אני דנהי דטומטום יברך מהאי טעמא וגם אנדרוגינוס למ''ד ספיקא הוא. אלא למ''ד בריה בפני עצמה הוא למה יברך שכנה''ג ועיין בלבוש ול''ח. ועיין בספר בני חייא שמפלפל במקום שיש ב' ספיקות להחמיר כדי לברך אם נאמר ספק ברכות להקל:	ב	הלכות ציצית
1,188	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יז	ד	ציצית לחנכו: דוקא פחות מבן י''ג אבל מי''ג ואילך חייב בציצית כגדול. ומ''ש בדרשות מהרי''ל בהל' נשואין שנוהגים שגם נערים גדולים אין מתעטפין בציצית עד שנושאין להם נשים וסמכו להם אקרא דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה. הוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית שיורי כנה''ג וע''ש. ועיין בש''ס דקדושין דף ח' וכ''ט. ובב''י סי' ח'. והמ''א סי' ח' סק''ג כתב משמע מגמרא דבחור לא היה מכסה ראשו בטלית וכו' ע''ש ואינו מוכרח דשם לא איירי מטלית של מצוה אלא מסודר דרבנן ע''ש:	ג	הלכות ציצית
1,189	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יח	א	להקל: דהיינו דוקא לענין ברכה. אבל ציצית צריכין להיות. ע''ת:	א	הלכות ציצית
1,190	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יח	ב	ג''כ ליום: פירוש גם ליום ואפי' גם מיוחד ללילה ומכ''ש ליום לבד. שכנה''ג וע''ת:	א	הלכות ציצית
1,191	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יח	ג	תפלת ערבית: ובתענית ציבור כ' הב''ח דיסיר את הטלית כשיגיע לברכו. וכנה''ג כ' עד לאחר ערבית עיין בשיורי כנה''ג ועיין סי' למ''ד ס''ק ג'. כתב בכתבי מהרא''י מי ששכח או הזיד ולא נתעטף בציצית כל היום. אחר שיתפללו ערבית יתעטף בלא ברכה:	א	הלכות ציצית
1,192	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יח	ד	ובליל י''כ: וכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף. ובל''ח כתב דאף האומר קדיש יתום יתעטף מפני כבוד הציבור ואין מברך עליו:	א	הלכות ציצית
1,193	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יח	ה	בעוד יום: ולא יסירו בלילה לפי שדומין למלאכים מעוטפים לבנים ב''ח. ועי' יד אהרן:	א	הלכות ציצית
1,194	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יח	ו	סדינים: ר''ל בין של פשתן או של צמר. וכ' ב''י וטעמא לא ידענא למה יפטרו בשל צמר ע''ש. וכתב המ''א דבסדין של צמר יעשה קרן אחת עגולה לפטור מציצית אליבא דכ''ע ע''ש:	ב	הלכות ציצית
1,195	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יט	א	ולא חובת מנא: ע''ל סי' י''ז ס''ק ב' מש''ש:	א	הלכות ציצית
1,196	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יט	ב	על עשיית הציצית: עיין מ''א מ''ש. והמחבר יד אהרן חולק עליו:	א	הלכות ציצית
1,197	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	יט	ג	בחייו פטור: כיון שאין עיקר עשייתה לאכסויי מחיים ה''ל כסות לילה ופטורה אפי' לובשו ביום עיין מ''א וע''ת (דלי''א דלעיל דכסות לילה חייב כשלובשו ביום ה''ה בזה וא''כ לדידן יש לעשות בו ציצית ושלא לברך) כתבו תוס' בנדה דף ס''א מוכרי הבגדים שלובשין הבגדים ומכוונין להראותם לקונים פטורים ואם לובש אותם להעביר המכס אפשר דחייב בציצית ועיין בי''ד סי' ש''א מ''א:	ב	הלכות ציצית
1,198	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כ	א	מצוייצת: דוקא טלית מצוייצת אבל ציצית אפי' מתגר עכו''ם אסור. ט''ז מ''א:	א	הלכות ציצית
1,199	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כ	ב	או מתגר עכו''ם: אפי' אינו מוחזק לקנות טליתות רק מוחזק לקנות שאר סחורות מישראל. ב''י ט''ז מ''א:	א	הלכות ציצית

1,100

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

כ

מצות ציצית: דציצית חובת גברא לענין זה שאם נתכסה בטלית אז חל עליו החיוב עיין סימן י''ז:

יז

הלכות ציצית

1,101

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ט

א

צמר רחלים: אבל צמר גמלים ונוצה של עיזים והשירים וצמר אילים ורחל בת עז פטורים מדאורייתא רק מדרבנן ואינו פוטר אלא במינם צמר רחלים ושאר מינים שטרפן זה בזה אזלינן בתר הרוב מ''א. טלית שהשתי צמר והערב משי או איפכא פטור מה''ת וחייב מדרבנן אפי' אם הרוב צמר. ואם ערבם זה בזה אזלינן בתר רובא כנה''ג בשם הרדב''ז ומסיק שם בשם הר''ם מרוטנבורג דאין לטלית זו תקנה ע''ש ועיין בהלק''ט ח''א סי' קס''ח. וח''ב סי' ק''ו. ירא שמים ילבש טלית כולו של צמר. ולדעת המקילין לעשות טלית של משי יטוו חוטין של צמר ולא של משי. ולא יסמוך ע''ז רק יעשה טלית קטן שכולו צמר מלמטה כדי לצאת בו ובזה יתנאה למעלה מ''א ס''ק ד' וכ''כ בסי' ח' ס''ק ט''ו דנהגו שלא לברך על טלית של משי אלא מברך על של צמר ומסירו ולובש של משי ע''ש:

א

הלכות ציצית

1,102

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ט

ב

של פשתים כלל: הטעם דיש צמר שנראה כעין משי ויבואו להטיל ציצית פשתים בטלית של צמר שיסברו שהוא משי. עיין מ''א:

ב

הלכות ציצית

1,103

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ט

ג

להסתפק בו: כי אין כאן מין כנף וגם לא גדילים תעשה לך מהם אינם לגמרי. עיין מ''א:

ד

הלכות ציצית

1,104

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ט

ד

רק לבנים: אף בבגדים הצבועים ואין לשנות כצ''ל. וכ' ט''ז מ''מ ראוי למדקדק לעשות דוקא ד' כנפות או טלית לבן כדי שיהא יוצא ידי הכל כשיעשה הציצית לבנים ע''ש:

ה

הלכות ציצית

1,105

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ט

ה

פשתים: דאז יהיה מוכרח לעשות ציצית של פשתן ויש לגזור שמא יעשה ג''כ צמר:

ו

הלכות ציצית

1,106

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ט

ו

וציצית של פשתן: ויברך עליו. כ''כ ב''י ס''ס זה בהסכמת הרי''ף והרא''ש והרמב''ם ע''ש והבאר היטב אשר לפני כ' ונ''ל דלא יברך עליו ע''ש ולא עיין בב''י. וא''ל הא קי''ל בכמה דוכתי דהיכא דאיכא ספיקא דדינא ספק ברכות להקל כבר נשאל ע''ז בתשו' שבות יעקב ח''א סי' א' ובהלק''ט ח''ב סי' קט''ז וע''ש והשיב השבו''י דלכך פסק הב''י כאן דיברך עליו לפי ששלושה עמודי הוראה הרי''ף והרא''ש והרמב''ם שהב''י נשען עליהם בכל הוראתו סברי הכי ע''ש. והמ''א כתב ונ''ל דיעשה כנפות של עור ויטיל בו ציצית צמר ע''ש:

ו

הלכות ציצית

1,107

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

א

חייבת: ויש פוטרין לכן אין לעשות בת ה'. ב''ח ובבה''ז פ''ב דזבחים נוטה ג''כ לדעת זה מ''א. וע''ת חולק על הב''ח:

א

הלכות ציצית

1,108

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ב

ועשאו ב': וה''ה אם היה לה תחלה ג' וחתך א' לשנים נעשית בעלת ד'. ט''ז וה''ה אם חתך ב' נעשית בעלת ו'. ב''ח:

ב

הלכות ציצית

1,109

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ג

לא נפטרה: דסופה לחזור למעלה:

ג

הלכות ציצית

1,110

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ד

פטורה: דאזלינן בתר רוב בגד. ואם הטלית של בגד ועור תחתיו חייב וה''ה איפכא פטור שתחתיו נופל לעיקר הבגד. מ''א:

ד

הלכות ציצית

1,111

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ה

ג' ציציות: ל''ד שעשה ג' ציצית בפיסול דהיינו קודם שנעשית בת ד' שנעשה הרוב בפיסול אלא אפילו לא קשר אלא קשר אחד ואח''כ השלים הארבע כנפות נמי פסול וצריך להתיר הקשר או הציצית שנעשית בפיסול קודם שיעשה שאר הציצית ואם השלים הטלית וציצית קודם שהתיר הקשר או הציצית שנעשה בפסול ואחר כך התיר הפסול וחזר וקשרו כשרה. מ''א דלא כהלבוש ע''ש. אם שכח ועבד ה' ציצית בבעלת ה' יכול לבטל אחר כך ולחתוך אחת דמ''מ האחרים לא נעשו בפיסול. ט''ז:

ה

הלכות ציצית

1,112

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ו

על ציצית: עיין מ''ש העטרת זקנים ע''ז ואישתמיטתיה ליה מ''ש המחבר בסי' י''א סעיף י''ב ע''ש ובב''י:

ו

הלכות ציצית

1,113

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ז

הראשונות: ולהרא''ש אפי' חתך הב'. עמ''א וט''ז וע''ת: (ובס' אליהו רבה העלה והכשיר בין כוון לבטלו ובין כוון להוסיף רק צריך לחתוך או קמאי או בתראי דלא כט''ז ע''ש):

ו

הלכות ציצית

1,114

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ח

סתום: ואם עשה בו ציצית ואח''כ פתח רובו פסולים כמ''ש ס''ה:

ז

הלכות ציצית

1,115

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

ט

בציצית: ואין מברכין עליו. לבוש ע''ת מ''א וע''ל סי' ט' ס''ק ו' מש''ש:

ז

הלכות ציצית

1,116

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

בשבת: נ''ל אפי' לכרמלית נמי אסור. מ''א דלא כע''ת:

ז

הלכות ציצית

1,117

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

יא

לעשותה כסתומה: לכן אין לעשות בט''ק קרסים למטה מהחגור דהוי כסתומה ובת''ה סי' רצ''ו כ' דקרסים לא חשיבי חיבור אם לא שנכפפין מאוד שא''א להתירן אלא ע''י מעשה. ואפשר דמ''מ אסור משום מראית עין מ''א וכ' הב''י יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ותי' הד''מ דמאחר דמצות ציצית הוא שיחזור ב' לפניו וב' לאחריו ומלבושים שלנו הם כל הד' כנפות לפניו וא''א להלבישן בענין אחר אין חייבין בציצית לכן נהגו להקל. ומלבוש שקורין רא''ק שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתפו מאחוריו שקורין קאלנ''ר. פשוט הוא דפטור דהרי לצד מעלה אין לו כנפים רק כנפות חקאלנ''ר חמונחין לו קצת מאחוריו ואין זח קרנות חואיל ואין חב' קרנות שמאחוריו מכוונים כנגד חכנפות שלפניו עכ''ל ד''מ. וכ' חמ''א ומ''מ ירא שמים יעשח קרן אחת עגולח כמ''ש ב''י בשם חזקנים:

ח

הלכות ציצית

1,118

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

יב

ולא כסות ראש: ומח שעושין עטרח לטלית לא מפני שעיקרח נעשח לכיסוי חראש אלא משום חיכר שציצית חעליונים לא יתחלפו למטח וע''ל סי' ח' ס''ק ד' כתבתי שחאריז''ל לא חיח מקפיד ע''ז:

י

הלכות ציצית

1,119

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

י

יג

ב' לפניהם: ואיזח אנשים מקפלין חלק אחד מחטלית מאוד עד שנעשח דק ואינו מכסח כלל רק חצואר וכוונתם שיחיו ב' ציצית לאחוריחם אין זח מן חמובחר דא''כ אין כאן כיסוי גוף אלא כיסוי ראש ויותר טוב כמנחג חתוגרמים שחיד מפסקת בחצי חטלית באופן שמב' חצדדים יחיח אחד מחציצית לפניו וחלק לאחוריו ט''ז. ובתשו' בית יעקב סי' צ''ב לא כ''כ ע''ש:

יב

הלכות ציצית

1,120

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

א

טוויין לשמן: ואם טוון חש''ו וגדול עומד ע''ג עיין בסי' ת''ס במ''א ובט''ז מש''ש:

א

הלכות ציצית

1,121

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ב

שזורין לשמן: אפי' בדיעבד פסול אם לא חיו שזורין לשמן. מ''א:

ב

הלכות ציצית

1,122

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ג

למטה: ובציצית של רבינו שלמח מלכו לא חיו קשרים וכתב מ''א וכן שמעתי דחוי כמוסיף על חקשרים ובפרט אם חם שזורים יפח דלא שכיח שיתפרקו:

ג

הלכות ציצית

1,123

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ד

מארבע גודלים: ומודדין במקום רחב באמצע גודל. מרדכי ד''מ מ''א ע''ת:

ד

הלכות ציצית

1,124

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ה

ארו : נ''ל דאם אחד אינו ארוך כ''כ לכרוף בו חכל יכרוף בו קצת כריכות מחוט אחד וקצת כריכות מחחוט חשני כי בזמן חתכלת חיו עושין קצת חכריכות מתכלת וקצת חכריכות מלבן. מ''א:

ד

הלכות ציצית

1,125

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ו

ומצוה: ואפי' בדיעבד פסול ט''ז. לכאורח קשח דלפ''ז דחטעם חוא משום ביזוי מצוח לא מקשח חש''ס מידי מחא לב''ח בסוכח דף ט' ע''א ויש לישב ע''פ חנוסחא של חגמרא שם אלמא דבעינן טוויח לשמח וכו'. ומותיב ליח משמואל דלא כפרש''י שם ע''ש ודו''ק ובזח יתורץ קושיית חפוסקים למח פסק חרמב''ם כשמואל לגבי דרב משום דלפי סברתו וגירסתו לא מותיב אלא מדשמואל ומדחזי לסתמא דתלמודא דטרח לאוקמי סברת ב''ח דחילכתא כוותיח דשמואל ש''מ דחלכח כשמואל. עיין בבעל חמאור שם ובמג''א ס''ק ט' ובספר יד אחרן סי' י''ד ובב''י שם ודו''ק:

ה

הלכות ציצית

1,126

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ז

כשרים: משום דקנאן ביאוש ושינוי השם. וט''ז חולק ע''ז ופסק דפסול בדיעבד משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ע''ש. (ועיין בס' אליהו רבה כמה קושיות על ט''ז בזה הענין):

ו

הלכות ציצית

1,127

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ח

סי' תרמ''ט: דפסק שם דאין יכול לברך עליו:

ו

הלכות ציצית

1,128

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

ט

דלא הדרי בעינייהו: ואם שאל לו חוטין שיחזירו לו בעין אין מברכין עליהם דלא הוי משלהם וא''ל דלמאי נ''מ השאילן לו די''ל דהיה סבר שיעשה בו מלאכה אחרת להכי דוקא חוטין אבל ציצית מתוקנת אה''נ דשרי. מ''א:

ז

הלכות ציצית

1,129

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

י

פסול לציצית: עיין מ''א ובספר בני חייא. כתב ע''ת דצמר שהיה עליה בשעת השתחויה נאסרת וכ''ש מה שגדל אח''כ ע''ש. ובני חייא כתב מה שגדל אחר שנעבד מותר ע''ש וכ''כ הט''ז סי' תרמ''ט ס''ק ה' ע''ש והאי פסול פי' אפי' בדיעבד. בני חייא:

ח

הלכות ציצית

1,130

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

הטלית: כ' הב''י בשם ב''ה די''א דיעשה ב' נקבים כמו צירי ויטיל הציצית בתוכם ויוציא אותן לצד אחד וכו' והבא להחמיר על עצמו בכיוצא בזה אינו מן המחמירים אלא מן המתמיהים דמיחזי כיוהרא עכ''ל ב''י. וב''ח כ' דבטלית קטן יעשה ב' נקבים דבזה לא מחזי כיוהרא כיון שאין נראה כלל. וכ''כ בכוונות שהאריז''ל נהג כן. ועיין מ''א:

ט

הלכות ציצית

1,131

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

יב

מג' אצבעות: נ''ל דאם עשה הנקב למעלה מג' אע''פ שכשקשר הציצית עשה החוטין שעל הבגד קצרים ונתכפלו הכנפות והוא למטה מג' פסול וה''ה איפכא בקשר גודל כשר. מ''א:

ט

הלכות ציצית

1,132

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

יג

כנף: ואם לאחר שעשה בו ציצית חתך בנקב שיתלו הציצית למטה פסול משום תעשה ולמ''ה. טלית של צמר שהיתה מצוייצת כהלכתה ונמצא בגדיל של משי שעושין בשפת הטלית שהיו בו חוטין של פשתן והוצרכו לשלוף הגדיל לנתקו מן הטלית אם יש לפסול הציצית של טלית זה משום תעשה ולמ''ה עי' בתשו' גינת ורדים חי''ד בסופו שכ' דראוי להחמיר להתיר הציצית ולחזור ולקשרם ע''ש:

ט

הלכות ציצית

1,133

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

יד

ביושר: עמ''ש הט''ז ס''ק ט' על הב''י והמחבר בני חייא הליץ בעד רבינו ב''י ע''ש:

ט

הלכות ציצית

1,134

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

טו

אימרא: כ' הב''י אפי' טלאי של עור יוכל להניח סביב הנקב:

י

הלכות ציצית

1,135

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

טז

רוחב הבגד: אורך הבגד קרוי מה שמתעטף בו ורוחבו היינו קומתו מראשו לרגליו:

י

הלכות ציצית

1,136

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

יז

הוא רחב: עיין בני חייא וביד אהרן:

יא

הלכות ציצית

1,137

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

יח

בלא הגדיל: ואם הגדיל רחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו וה''ה אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי מסתפק במרדכי אם עולין למנין. מ''א:

יא

הלכות ציצית

1,138

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

יט

ויתחבם בכנף: ר''ל לכתחלה יחתוך קודם שיתחבם. כתב בשל''ה ומט''מ שאל יחתוך בסכין אלא ינשכם בשיניו:

יב

הלכות ציצית

1,139

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כ

חוליא אחד: פי' שאם עשה חוליא וקשר אחד יצא י''ח מדאורייתא וא''כ הוי תעשה ולמ''ה מ''א. וע''ת לא כ''כ ועיין ט''ז:

יג

הלכות ציצית

1,140

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כא

לכריכות: אפי' כרך רובא או לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה. ואם כרך כולה פסולה. ב''י מ''א:

יד

הלכות ציצית

1,141

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כב

רוחב ד' גודלים: ובר''מ פרשת פנחס כתב שיהיה בין קשר לקשר כמלא אגודל. וכ' הרא''ש שיהיו כל החוליות בשוה שזהו נוי לציצית וא''כ באויר הראשון יעשה הכריכות רחוקים זה מזה ובשניה לא כ''כ ובג' יקרבם ובד' יקרבם לגמרי והציצית של ר' שלמה מלכו לא היו שוים לגמרי:

יד

הלכות ציצית

1,142

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כג

וב' חלקים ענף: פשוט שאינו מעכב בדיעבד. כתב בכתבים שצריך לעשות הגדיל חוליות ובכל חוליות ג' כריכות כלומר שלאחר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט. מ''א:

יד

הלכות ציצית

1,143

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כד

ובשני ט': ובכוונות כ' בשני ח' וכ''כ של''ה מ''א ט''ז דז' וח' הוא שם של י''ה ואח''כ י''א הוא בצירוף שם של הוי''ה. ואח''כ י''ג גימטריא אחד וזהו ה' אחד ובציצית של ר' שלמה מלכו היה באויר ראשון י' כריכות ואחר כך ה' וכו' כשם הוי''ה מ''א ועיין בשכנה''ג בהגהת ב''י. (ועיין במ''א ובלבוש בענין הכריכות):

יד

הלכות ציצית

1,144

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כה

בסוף כל: חוט קשר. ע''ל ס''ק ג' מש''ש:

יד

הלכות ציצית

1,145

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יא

כו

שהרי כלפי קרקע היה תלוי: ובדיעבד כשר אבל באלכסון אסור שהוא מנהג קראים. מ''א. עיין מ''ש היד אהרן בשם גן המלך:

טו

הלכות ציצית

1,146

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יב

א

הפסוקים ביחד: עמ''א מ''ש בלשון המרדכי וכ' דיש להחמיר שצריך כדי עניבה על כל חוט בפני עצמו ועיין ס''ב:

א

הלכות ציצית

1,147

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יב

ב

כשר: ואם התיר את הציצית אסור ליתנם בטלית אחר דהוי כלכתחלה. ט''ז:

א

הלכות ציצית

1,148

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יב

ג

שנפסק כולו: כלומר שבשני ראשים לא נשתייר כדי עניבה אפי' ע''י צירוף אז ודאי פסול. ואם נשאר בשניהם כדי עניבה ע''י צירוף יש להסתפק אם פסול מ''א. וכתב ט''ז ע''כ ראוי לכל ירא שמים שיעיין בשעת בדיקה גם בתחלה מוצאם של הציצית מן הנקב ולמטה שאם יש שם קרע ודאי הוי נפסק כולו. שאלה חוט הציצית שנפסק וחזר וקשרו מהו אם מועיל מה שנעשה חוט שלם ע''י קשירה. פסק הט''ז דאם היה כן בשעת עשיית הציצית שהיה קצר באופן שנפסל לא מהני מה שחזר אחר כך וקשרו דהוי תעשה ולמ''ה. אבל אם היה כשר בשעת העשיה ואח''כ נפסק ונפסל כשר אם חזרו וקשרו וה''ה אם קודם שעשה הציצית נפסק חוט אחד וקשרו ואח''כ עשה ממנו ציצית דכשר ע''ש וכ''כ המ''א סי' ט''ו ס''ק א':

א

הלכות ציצית

1,149

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יב

ד

שני ראשים: ר''ל ולא נשתייר כדי עניבה ואם נשאר בשניהם כדי עניבה ע''י צירוף כתבתי בס''ק ג' דיש להסתפק אע''ג דיש ס''ס ספק אם הם ב' חוטין או אחד ואת''ל אחד שמא מצטרפין אפ''ה לא מהני. בני חייא ולבוש וע''ת ועיין בתשו' בית יעקב סי' ס''ו:

א

הלכות ציצית

1,150

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יב

ה

אם לא דקדק: קשה דהא כ''ש הוא אם דקדק כמ''ש בהג''ה אח''כ וי''ל דנקט לא דקדק משום סיפא דמסיים אבל אם לא נחתכו אלא ב' ראשים מכשירים בכ''ע דזהו דוקא בלא דקדק אבל אם דקדק אם נחתכו ב' ראשים מצד אחד כשר אפי' לא נשתייר כ''ע דהא נשתייר ראש השני אבל אם נפסקו ב' מב' צדדים ונשתייר בכ''ע פסולים דשמא חוט א' הן. מ''א:

א

הלכות ציצית

1,151

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יב

ו

יש לסמוך על ר''י: לעיל סס''א כ' היכא דאפשר טוב לחוש לסברת ר''ת. פי' היכא דאפשר למצוא בקל ציצית אחרים אבל א''צ לחזור אחריו והכא כתב והיכא דלא אפשר היינו במקום שאין נמצאין ציצית כלל יש לסמוך על ר''י. ומ''מ לא יברך עליהם גם אסור לצאת בו בשבת לר''ה מ''א. ובתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל ב' סי' א' כתב דיש להכשיר בשעת הדחק גם בנפסק קצת מהגדיל ממש ע''ש. ועיין בהלק''ט ח''ב סי' (קי''ב) [קי''ח] שכ' דמי שנפסקו לו חוטי הגדיל ואין לו חוטין אחרים שיתיר ג' חוליות עם ג' קשרים העליונים ויניח קשר התחתון עם חוליתו כדי שיהא פתיל וגדיל עד שימצא אחרים (ופשוט דכשנפסלים הציצית צריך לפושטו ולא מהני לעמוד על עמדו שלא ילך ד' אמות דאין דין ד' אמות אלא להולך בלא ציצית):

ג

הלכות ציצית

1,152

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

א

חייב חטאת: דהוי משוי וא''ל דבטיל לגבי בגד דחשיבי הם לגביה שדעתו להשלים עליהם ב''י בשם התוס'. לפ''ז אם נפסקו כל הד' ציצית ולא נשתייר בהם כדי עניבה דודאי יעשה אחרים תחתיהם בטלים הם לגבי בגד ומותר לצאת בהם בשבת. ט''ז ע''ת:

א

הלכות ציצית

1,153

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ב

לצאת בה לר''ה: אפי' בלילה דלאו זמן ציצית הוא משום דנוי לבגד ב''י סי' י''א. ועיין בתשו' מהרי''ל סי' ק''ב:

ב

הלכות ציצית

1,154

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ג

טלית קטן: בתשו' רמ''א סי' ק''י מפלפל אם רשאי לצאת בד' כנפות קטן שאין בו שיעור הכתוב בסי' ט''ו:

ב

הלכות ציצית

1,155

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ד

על כתיפיו: שלא כדרך לבישתו בחול דאז לא הוי מלבוש אלא משוי. עיין סי' ס''א:

ב

הלכות ציצית

1,156

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ה

קודם שיצא בו: ולענין ברכה מחמרינן טפי לעיל סי' ח' עמ''א וע''ת וע''ל סי''ח סק''ט מש''ש:

ב

הלכות ציצית

1,157

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ו

כבוד הבריות: שדוחה איסור דרבנן וכרמלית נמי דרבנן ובזמן הזה אין לנו ר''ה כמבואר בסי' ש''ב עיין שכנה''ג:

ג

הלכות ציצית

1,158

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ז

שתחת בגדיו: דלא מינכרא מילתא אם הולך בלא טלית קטן מ''מ הפשיטה גנאי הוא לו:

ג

הלכות ציצית

1,159

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ח

הציציות: בשיורי כנה''ג העלה דוקא כשבא לבה''כ וקודם לבישתו מצא הטלית פסול דאז מותר ללובשו בלא ברכה דאם לא יהיה מעוטף בטלית כאחרים בושה הוא לו שיאמרו שאין לו טלית מצוייצת כהלכתה ואינו זהיר במצות. אבל אם בשעת לבישתו היה כשר ונתעטף בו ואח''כ נפסק אחד מן הציצית יוכל להסירו מעליו דאין כאן משום כבוד הבריות שכבר ראו שהיה לו טלית מצוייצת כהלכתה ע''ש. וע''ת חולק עליו וכתב דמדברי רמ''א משמע דאפי' לבשו מקודם לכן ואח''כ נפסקו ע''ש והיד אהרן החזיק דברי הכנה''ג וכתב דמשמעות דברי רמ''א משמע כדבריו שכתב שיוכל ללבשו בלא ברכה משמע שקודם לבישת הטלית נפסק ומש''ה כ' דיוכל ללובשו ע''ש: עוד העלה שם דהכל תלוי ברצון האיש הלובש אם הוא מתבייש יוכל ללבשו בלא ברכה ואם אינו מתבייש אין כאן משום כבוד הבריות ע''ש. ועיין בני חייא ובמ''א ס''ק א' מ''ש בשם הב''י:

ג

הלכות ציצית

1,160

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יג

ט

ודוקא בשבת: המ''א העלה דאם נפסק ציצית בר''ה בטלית קטן א''צ לפושטו אפי' בחול דהפשטה הוי גנאי גדול והא דנקט בשבת לרבותא דאף על גב דיש בו ג''כ איסור שבת אפי' הכי א''צ להסירו ובשבת א''צ למהר לצאת מבה''כ אבל בחול צריך למהר לילך לביתו לפושטו והרואה בחבירו שנפסקו הציצית לא יאמר לו עד שיבא לביתו דהיינו שיקראנו לבא לביתו ושם יאמר לו שיפשיטנו ואם ידע מאתמול שהוא פסול אסור ללובשו בשבת דה''ל לתקוני מאתמול. ונ''ל דבחול אם אין ציצית נמצאים בעיר דינו כמו בשבת מ''א. וא''ל למה שרינן ללובשו בשבת מפני כ''ה הלא יש תקנה שיתנו לאחר במתנה ויחזור וישאלנו לו ואז הוא פטור מציצית וי''ל דאסור ליתן מתנה בשבת אלא לצורך שבת עיין מ''א:

ג

הלכות ציצית

1,161

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

א

שעשאו עכו''ם: ר''ל שהטילן בבגד פסול אפי' ישראל עומד ע''ג דאלו בטויה כשר להרא''ש כמ''ש סי' י''א ס''ב:

א

הלכות ציצית

1,162

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ב

להצריך אנשים: והיינו לתלות בבגד אבל לטוות מותר לכ''ע וקטן דינו כאשה. מ''א:

א

הלכות ציצית

1,163

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ג

בלא כוונה: ר''ל שקשר קשר העליון שהוא מדאורייתא בלא כוונה אבל אם עשה קשר העליון בכוונה אע''פ שעשה אח''כ שאר הקשרים וחוליות בלא כוונה גם בדאיכא ציצית אחרים יש להכשיר. ע''ת:

ב

הלכות ציצית

1,164

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ד

על הרמב''ם שמכשיר: פי' שהרמב''ם ס''ל אע''ג דבעי טוייה לשמה מ''מ התלייה בבגד לא בעי לשמה ויליף לה מדכתיב בני ישראל לאפוקי נכרים ש''מ דישראל בלא כוונה כשר עיין ב''י מ''ש. והט''ז סק''ב עשה עצמו כאילו לא ידע את יוסף ותירץ מנפשיה מה שתירץ הב''י ע''ש וא''ל יתירם מבגד ויחזור ויתנם בכוונה בבגד די''ל דמיירי בשבת א''נ שנפסק א' מראשיו ואם יתירם יהא אסור ליתנם בבגד כמש''ל סי' י''ב ס''ק ב':

ב

הלכות ציצית

1,165

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ה

בה ציצית: ואם הטיל בה ציצית כתבו תוס' והרא''ש דהמברך לא הפסיד כמו נשים המברכות על מ''ע שהז''ג. מ''א:

ג

הלכות ציצית

1,166

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ו

מברך עליה מיד: דאדעתא דהכי השאילה לו שיברך עליה וכ' ט''ז נ''ל דהא דמחייב ברכה היינו בטלית המיוחד למצות ציצית כמו טליתות של בה''כ דבזה ודאי לא מקנה לו אלא לעשות המצוה ולברך עליו אבל במלבוש של ד' כנפות שאדם לובש בו דרך מלבוש אלא שמטיל בו ציצית משום שיש לו ד' כנפות השואל לחבירו מלבוש כזה אין השואל מברך עליו דאין לנו בירור שהשאילה משום מצוה דלמא למלבוש בעלמא השאילה לו ע''כ ט''ז. רש''ל פסק דראוי לכל ירא שמים שלא ילבש טלית שאינו שלו ואם אין לו טלית אחר ילבשנו בלא ברכה כי הברכות אינם מעכבות. עוד כ' דאפי' לדעת המברכין על טלית שאולה היינו הטלית שלובש בעת התפלה עם הנחת תפילין אבל מי שלובש כדי לעלות לתורה או לירד לפני התיבה בודאי אין לברך עליו ודעת הרא''ש בהלכות ציצית דהעובר לפני התיבה מברך וכ''ה בפסקי תוספות במנחות סי' ק''ג דכהנים המתעטפים בטלית שאינו שלהם כשעולין לדוכן מברכין וכ''כ המ''א ואליהו זוטא. גם בתשו' שער אפרים סי' י''ט ובתשו' בית יעקב סימן קי''ד פסקו דלא כמהרש''ל ע''ש וט''ז הסכים עם מהרש''ל ופסק שלא לברך על טלית שאולה מצויצת ומכ''ש אם נטלו שלא מדעת חבירו שבסעיף ד' שאין מברך עליו ע''ש. והמחבר יד אהרן סותר הראיות של הט''ז ע''ש. ועיין בס' בני חייא. (ועיין בס' אליהו רבה הביא כמה שו''ת לדחות דברי מהרש''ל ופסק לברך אפי' בטלית שאולה אף לעלות לתורה). שאלה אם מחויב אדם להשאיל טלית שלו למי שדר בכפר כדי שהוא יצטרך לישאל טלית מאחרים בעירו פסק בתשו' בית יעקב סי' קי''ד דאין מחויב לישאל טליתו לאחר והוא יברך על טלית שאולה ע''ש:

ג

הלכות ציצית

1,167

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ז

טלית חבירו: באקראי אבל בקביעות אסור ב''ח. וכ' רש''ל דאסור ליקח אותו מבה''כ לביתו או איפכא:

ד

הלכות ציצית

1,168

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ח

שיקפל: אפי' שלא כסדר קפולו הראשון. ובשבת אפי' אין מקפלו כלל שרי. מ''א עיין ע''ת. ובתומת ישרים סי' מ''ו:

ד

הלכות ציצית

1,169

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

ט

בלימודו: ואפי' באקראי אסור ללמוד בהם. ועיין בח''מ סי' רצ''ב ס''ך בהג''ה ונתבאר אם הפקיד אצל ת''ח ספרים מותר ללמוד בהם ולהעתיק אם אין לו כיוצא בהם. וכתב ט''ז וה''ה במשכון אצל ת''ח והסמ''ע כ' שם אם המפקיד מקפיד ע''ז אסור אבל הש''ך שם חולק עליו וכ' דשרי ע''ש. וכתב המ''א דברי הש''ך נראין בפי' דברי המרדכי אבל ממ''ש הב''י כאן בשם הפוסקים משמע דהוי שואל שלא מדעת ע''ש:

ד

הלכות ציצית

1,170

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יד

י

שותפין: כסות השותפין עם הגוי אינו חייב בציצית עיין דמשק אליעזר בפ' ראשית הגז דף תכ''ד. וביד אהרן:

ה

הלכות ציצית

1,171

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

א

בטלית אחר: אפילו מטלית חדש וכ''ש מטלית ישן שמותר להתיר וליתנם בטלית חדש ודוקא כשכל החוטין שלמים ע''ל סי' י''ב ס''ק ב'. ועיין מ''ש היד אהרן:

א

הלכות ציצית

1,172

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ב

בבגד אחר לא: כי אז יש איסור שמבזה טלית של מצוה בחנם. ואם רוצה לעשות בו ציצית יותר יפים מותר ליטלן. לבוש. וה''ה אם נפסקו אע''פ שכשרים ע''פ הדין רשאי להתירן ולעשות בהם שלמים מ''א ואם רוצה לעשות מהטלית בגד שלא יהיה לו ד' כנפות מותר ליטלן. ולאחר שהתיר הציצית מותר להשתמש בטלית לאיזה תשמיש שירצה ובלבד שלא יהא תשמיש מגונה. ע''ל סי' כ' סק''ד ועיין ע''ת:

א

הלכות ציצית

1,173

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ג

בר חיובא: אפילו אינו חייב אלא מדרבנן עיין ע''ת סעי' קטן ג' שדבריו מגומגמים:

א

הלכות ציצית

1,174

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ד

ולא מן העשוי: דהציצי' שנשארו אין שום פסול עליהם א''כ רשאי לעשות ב' ציצית על כנפות מחודשים או אם ירצה יצרף לאותו החצי חתיכה מבגד אחר ולעשות ציצית בו אבל לא יצרף החלק השני הנחתך ממנה לחלק הראשון ותהיה כבראשונה משום דהציצית שהיה בחלק השני הנחתך נתבטלו והוי תעשה ולמ''ה אלא צריך להתיר הציצית מחלק הב' ויתפור ואח''כ יעשה ציצית מחדש בחלק הב' דהוי כמו בגד אחר חדש ט''ז. וב''ח אוסר שיצרף בגד אחר אפי' חדש לאותו חצי חתיכה רק שיעשה הב' ציצית על צד אחר מאותו חצי חתיכה דהיינו במקום החתך שנחתך ממנה. וט''ז חולק עליו ע''ש ובספר פרי הארץ מתיר אפי' לחזור ולתופרם כמו שהיתה בתחלה ואין בזה משום תולמ''ה ע''ש. ועיין ביד אהרן:

ג

הלכות ציצית

1,175

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ה

בחוטי צמר: אלא בשאר מינים והכל יודעין ששאר מינין אין פוטרין בצמר א''כ לא יצרף אותו החוט. עיין מ''א:

ד

הלכות ציצית

1,176

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ו

ואי עביד בה ציצית: ר''ל אפילו חדשים לאחר שתפר לא פטרה לטלית דכמאן דפסק חשיב כ''ה דעת הרא''ש והי''א דס''ל דלא נפסל אלא ציצית שהיה בו בעת שתפרו וכו' הוא דעת נ''י. וט''ז חולק על הב''י וכ' שאינו כן דעת הרא''ש וכ''ע מודו בזה אם לאחר שתפר הטיל בו ציצית דכשר ע''ש. וכ''כ בשיורי כנה''ג וכלבו:

ד

הלכות ציצית

1,177

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ז

ולמטה: ר''ל ולא נשאר אגודל:

ה

הלכות ציצית

1,178

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ח

לדעת רש''י: ודוקא כשהקרע למעלה מקשר גודל כמ''ש ס''ו:

ה

הלכות ציצית

1,179

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

ט

ואם נקרע: פי' כולה:

ה

הלכות ציצית

1,180

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

י

איכא לספוקי: דלדעת הרא''ש לא מהני. וכבר כתבתי ס''ק ו' שט''ז חולק דאין כאן ספק וכ''ע מודו דלאחר התפירה אם הטיל בה ציצית דכשר ע''ש ועיין בשכנה''ג ובע''ת:

ה

הלכות ציצית

1,181

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

יא

בכנפי הטלית: הטעם שנוהגין לתפור חתיכות בגד בכנפי הטלית אע''פ דיש אוסרין סוף סי' י''א משום דרוב בגדים אפי' חדשים יש תפירה תוך ג' ולר''ע כמאן דפסיק דמי לכן נותנין חתיכת של ג' על ג' שאין בה שום תפירה. מ''א:

ו

הלכות ציצית

1,182

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טו

יב

מקשר גודל: דשם הוא מקום ציצית:

ו

הלכות ציצית

1,183

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טז

א

ורובו של קטן: היינו כשהוא בן ט' בתשו' רמ''א מפלפל האיך יוצאין בד' כנפות הקטנים מזה השיעור ותי' דמוטב לילך בהם מלילך כל היום בלא ציצית ובד''מ סי' ט' כ' ללמד העם שיברכו בבוקר על טלית גדול ויפטרו את הקטן וילכו בו כל היום ומ''מ אם אפשר לאדם שיעשה גדול שהוא כשיעור מה טוב ומה נעים עכ''ל. וכ' מט''מ בשם מהרי''ל דיש לעשות הכתפים רחבים דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ויבטל ליה. מ''א. ובספר פרי הארץ כ' בשם ספר דרך חכמה ששיעורו ג' רבעי אמה באורך וחצי אמה ברוחב ושיעור טלית גדול הוא שיכסה ראשו ורובו בעטיפה ויגיע עד החזה ע''ש. כ' האר''י ז''ל טלית קטן יותר טוב שלא יהי' בו בתי זרועות אם לבש הטלית ונתקפל קצת כדרך לובשי בגדים ואחר שנתקפל אין בו כשיעור כדי להתכסות ראשו ורובו כתב בתשו' בית יעקב סק''ו דכיון שעומד להתפשט כפשוט דמי אף שלא נתפשט עדיין והרי יש בו כשיעור ע''ש ועיין בבני חייא. הטלית קטן שיש בו כדי לכסות ראשו ורובו וע''י התפירה אין בו כשיעור פטור מציצית. שם סי' ס''ו וכ''כ בלקט הקמח:

א

הלכות ציצית

1,184

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

טז

ב

עראי: ואם גדול מתבייש לצאת בו עראי לשוק אין לברך עליו. ואם הוא יוצא בטלית שאחרים אין יוצאין בו בטלה דעתו מ''א ועי' ט''ז עי' בשכנה''ג ובס' פרי הארץ סי' א' ובע''ת:

א

הלכות ציצית

1,185

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יז

א

ועבדים: עיין יד אהרן סי' ט''ז:

ב

הלכות ציצית

1,186

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יז

ב

חובת גברא: פי' שאינו מחויב ליקח לעצמו טלית כמ''ש סי' כ''ד. ודע דאנן פסקינן גבי ציצית חובת גברא ולא חובת גברא ותרוייהו לקולא. חובת גברא לקולא למעוטי חובת מנא שכל זמן שאינו לובש הטלי' אע''פ שיש לו ד' כנפות פטורה מציצית. ולאו חובת גברא שאינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית רק אם יש לו טלית מד' כנפות ולובשו אז חייב בציצית עי' סי' י''ט:

ב

הלכות ציצית

1,187

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יז

ג

גם הם יברכו: ותמה אני דנהי דטומטום יברך מהאי טעמא וגם אנדרוגינוס למ''ד ספיקא הוא. אלא למ''ד בריה בפני עצמה הוא למה יברך שכנה''ג ועיין בלבוש ול''ח. ועיין בספר בני חייא שמפלפל במקום שיש ב' ספיקות להחמיר כדי לברך אם נאמר ספק ברכות להקל:

ב

הלכות ציצית

1,188

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יז

ד

ציצית לחנכו: דוקא פחות מבן י''ג אבל מי''ג ואילך חייב בציצית כגדול. ומ''ש בדרשות מהרי''ל בהל' נשואין שנוהגים שגם נערים גדולים אין מתעטפין בציצית עד שנושאין להם נשים וסמכו להם אקרא דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה. הוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית שיורי כנה''ג וע''ש. ועיין בש''ס דקדושין דף ח' וכ''ט. ובב''י סי' ח'. והמ''א סי' ח' סק''ג כתב משמע מגמרא דבחור לא היה מכסה ראשו בטלית וכו' ע''ש ואינו מוכרח דשם לא איירי מטלית של מצוה אלא מסודר דרבנן ע''ש:

ג

הלכות ציצית

1,189

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יח

א

להקל: דהיינו דוקא לענין ברכה. אבל ציצית צריכין להיות. ע''ת:

א

הלכות ציצית

1,190

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יח

ב

ג''כ ליום: פירוש גם ליום ואפי' גם מיוחד ללילה ומכ''ש ליום לבד. שכנה''ג וע''ת:

א

הלכות ציצית

1,191

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יח

ג

תפלת ערבית: ובתענית ציבור כ' הב''ח דיסיר את הטלית כשיגיע לברכו. וכנה''ג כ' עד לאחר ערבית עיין בשיורי כנה''ג ועיין סי' למ''ד ס''ק ג'. כתב בכתבי מהרא''י מי ששכח או הזיד ולא נתעטף בציצית כל היום. אחר שיתפללו ערבית יתעטף בלא ברכה:

א

הלכות ציצית

1,192

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יח

ד

ובליל י''כ: וכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף. ובל''ח כתב דאף האומר קדיש יתום יתעטף מפני כבוד הציבור ואין מברך עליו:

א

הלכות ציצית

1,193

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יח

ה

בעוד יום: ולא יסירו בלילה לפי שדומין למלאכים מעוטפים לבנים ב''ח. ועי' יד אהרן:

א

הלכות ציצית

1,194

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יח

ו

סדינים: ר''ל בין של פשתן או של צמר. וכ' ב''י וטעמא לא ידענא למה יפטרו בשל צמר ע''ש. וכתב המ''א דבסדין של צמר יעשה קרן אחת עגולה לפטור מציצית אליבא דכ''ע ע''ש:

ב

הלכות ציצית

1,195

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יט

א

ולא חובת מנא: ע''ל סי' י''ז ס''ק ב' מש''ש:

א

הלכות ציצית

1,196

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יט

ב

על עשיית הציצית: עיין מ''א מ''ש. והמחבר יד אהרן חולק עליו:

א

הלכות ציצית

1,197

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

יט

ג

בחייו פטור: כיון שאין עיקר עשייתה לאכסויי מחיים ה''ל כסות לילה ופטורה אפי' לובשו ביום עיין מ''א וע''ת (דלי''א דלעיל דכסות לילה חייב כשלובשו ביום ה''ה בזה וא''כ לדידן יש לעשות בו ציצית ושלא לברך) כתבו תוס' בנדה דף ס''א מוכרי הבגדים שלובשין הבגדים ומכוונין להראותם לקונים פטורים ואם לובש אותם להעביר המכס אפשר דחייב בציצית ועיין בי''ד סי' ש''א מ''א:

ב

הלכות ציצית

1,198

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כ

א

מצוייצת: דוקא טלית מצוייצת אבל ציצית אפי' מתגר עכו''ם אסור. ט''ז מ''א:

א

הלכות ציצית

1,199

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כ

ב

או מתגר עכו''ם: אפי' אינו מוחזק לקנות טליתות רק מוחזק לקנות שאר סחורות מישראל. ב''י ט''ז מ''א:

א

הלכות ציצית