sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
1,300	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כה	קלף: אע''פ שהיא ארוכה כראוי. מ''א:	טז	הלכות תפילין
1,301	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כו	האות: ואם היא מחסרה קוצה של אות או שנראה כאילו היא גופה של אות אע''פ שהאות ניכרת להדיא פסול רד''ך וכנה''ג ופר''ח בא''ע סי' קכ''ה ס''ק ט''ו חולק עליו וכ' ואיני רואה טעם בהוראה זו דאי כשנתעבה הגג או הירך באותו טפת דיו שנפל בגוף האות מה בכך ויוכל לתקנו ולחזור לעשות כך בקולמוס ואין כאן חק תוכות וכן כשקוץ קטן כל דהוא יוצא חוץ לאות באופן שאין משנה מצורת האות כלל וגם האות ניכרת ללא חכם ולא טיפש גם בזה נ''ל להכשיר עכ''ל. וכ''נ דעת הע''ת ע''ש אם נפלה טפת דיו אפי' מחק הטיפה לגמרי וגמר האות ע''י כתיבה פסול דבעי שיהא כל האות ע''י כתיבה רד''ך. נפלה טיפת דיו והיא עשויה כמין חצי אות לא אשכחן מאן דשרי להשלים האות ע''י כתיבה הר''מ אלשקר סי' ה' אבל הב''י בא''ע סי' קכ''ה מכשיר. וכ''פ רמ''א שם ס''ד: כ' מהריק''ש בא''ע סי' קכ''ה דאם עשה תיבה תלוקה שנראה כב' תיבות והיה בצד של החלקים שי''ן של ג' ראשים ועשאה ד' ראשין והאריכה בכך למלאות החלל שבאמצע חלקי התיבה ואח''כ גרר מראשי השי''ן האמצעים ונשארה שי''ן של ג' ראשים עשויה מאליה כשר ולא נראה חק תוכות ומ''מ יותר טוב למחוק הראש הראשון קודם כתיבת הראש שהאריך בו השי''ן ומהר''ם בן חביב שם ס''ק ל''ה ופר''ח שם ס''ק ט''ו דחו דבריו וכתבו דבכה''ג מיקרי חק תוכות ופסול ע''ש והתיקון השני עיקר. אם כתב ב' תיבות בתיבה א' ע''י אות יתירה ביניהם כגון שהיה צריך לכתוב בחוזק יד והוסיף ק' בין תיבות חוזק לתיבת יד כגון זה בחוזקק יד או שכ' בבחוזק שהוסיף ב' בתחלת תיבת בחוזק מותר למחוק הבי''ת והקו''ף שביניהם ואין בכך פיסול משום חק תוכות. גט פשוט סי' קכ''ה ס''ק ל''ו. אם נדבק רגל הה''א כחוט השערה דק מאוד ותינוק דלא חכם ולא טיפש יודע שהוא ה''א מי שיקל להפריד הרגל לבד לא אמחה בידו הרלנ''ח סי' א' וצ''ז. והרד''ך בית א' חל''א ופר''ח בע''ע סי' קכ''ה ס''ק י' חלקו עליו שאין להורות קולא בדבר וראוי לגעור במי שעושה כן. וכ''כ הע''ת מאחר שנראה לעין שלא נשאר צורת האות אע''פ שהוא דק אטו בדק או בעב תלוי אם הוא דבוק מה לי עב או דק. אם נפלה טפת דיו תוך חלל הב' ונראי' כפ' או שאין שם ב' עליה או שנפלה לתוך אות אחרת ואין שמה עליה אין תקנה למחוק ב''י. ב' ביתין הסמוכים בתיבה אחד שנדבקו בתחתיהן ונפסדה צורת האות למראית העין שאינה ניכרת אם הוא בי''ת או כ''ף אין תקנה לגררה להפריש הדיבוק דמיקרי חק תוכות כי אם במחיקת הרגל השני ויחזור ויכתבנו דבר שמואל סי' פ''ט. אם נטף שעוה וסלקה מותר אף ע''פ שהאות אינה ניכרת יוכל לגרור השעוה ולסלקה ואין כאן חק תוכות. פר''ח וכ''כ המ''א:	יז	הלכות תפילין
1,302	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כז	לגרור: אפי' מעביר הקולמוס לאחר שחק תוכו אינו מועיל. ע''ת:	יז	הלכות תפילין
1,303	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כח	כ''ף: וה''ה איפכא:	יז	הלכות תפילין
1,304	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כט	תוכות: ודוקא חקיקה פוסלת בו אבל אם כ' רי''ש דומה לדל''ת ורוצה להוסיף עליו דיו לעשותו עגול דתהוי רי''ש וכן בעשה רי''ש במקום דל''ת יש תקנה להוסיף עליו דיו ולעשותו מרובעת ומותר וה''ה מבית לכ''ף או איפכא נמי דינא הכי וכל זה דיש תקנה לתקנו היינו קודם שכ' אות אחריו אבל לא אח''כ דאז הוה שלא כסדרן ופסול בתפילין. תפילין שנזדמן לסופר לכתוב בפרשה פשוטה בסוף להשלים משך רוחב השיטה האריך והמשיך גגה של כ''ף עד שהגיע לסוף השיטה ונמצאת רוחב הגג דומה לדל''ת גדולה או רי''ש גדולה מה דינו עיין הר''י הלוי סי' פ''א ועיין ס''ק שלאחר זה. ובתשו' גינת וורדים חא''ח כלל ב' סי' ט'. ובתשו' דבר שמואל סי' קס''ג:	יז	הלכות תפילין
1,305	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ל	בפיסול: ר''ל כי כתיבת המ''ם פתוחה היא בב' כתיבות דהיינו מתחלה כותבין כמו נו''ן כפופה ואח''כ תולין מצדה כמו ו' א''כ כל שנעשה הפסול בו דהיינו הוי''ו צריך לגרור כולו אבל הנו''ן שנכתבה בהכשר א''צ לגוררה לאפוקי ברי''ש שעשאה כמין דל''ת דבפעם אחת נכתב הכל בפסול צריך לגוררו כולו ולפ''ז ה''ה בכל אות שנכתב בשני כתיבות כמו ג' ונעשה פסול בכתיבה א' א''צ לגרור אלא אותה ואם כ' מתחלה רי''ש ואח''כ טעה ועשה בו תג כעין דל''ת סגי ליה כשיגרר התג או הירך עם התג ויחזור ויכתבנו כמין רי''ש והמחמיר גם בזה תע''ב. לבוש ול''ח: רגל הכף צריך להיות כפלים לגג שלא תדמה כרי''ש. בתשו' מהר''י הלוי סי' פ''א כתב אם עשה גג של הכ''ף רחב צריך תיקון למחוק כל הגג אפילו במלת אלקיך יכול למוחקו אך יזהר שלא ימחוק הרגל והמ''א כ' ול''נ שאם יוכל למשוך הרגל שיהיה כפלים כמו הגג שפיר דמי עיין ס''ק שלפני זה:	יח	הלכות תפילין
1,306	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לא	והפרידה כשר: נ''ל דה''ה אם רגל הך' מגיע לסוף הקלף בלי היקף רשאי לגרר קצת דלא גרע מנדבק אות לאות כ' הב''ח בא''ע סי' קכ''ה דאם כל אורך האות דבוקה לחברתה ל''מ גרירה ואם נשתנה צורת האות ע''י הדביקות הוי כמ''ם שנסתמה רד''ך עמ''א. ועיין ב''ח שהעלה דאם נמצא דיבוק בס''ת בקריאה דאין צריך להוציא אחרת אפי' נמצא בשבת וי''ט שא''א לגוררו מ''מ אין להוציא אחרת כיון שמעיקר הדין ס''ת יש תקנה לגוררו רק דאיסור שבת רביע עליה וכל הראוי לבילה אין בילה וכו' ע''ש. ובשיורי כנה''ג כ' ומנהגינו דאפי' בדבוק אות לאות שנמצא בס''ת בשבת או בי''ט להוציא ס''ת אחרת ע''ל סי' קמ''ג ובספר אבן העוזר מחמיר באותיות הנדבקים בתחלת הכתיבה שאין להם תקנה בגרירה עיין שם באריכות בספר מגיני ארץ מדפוסי פרופס:	יח	הלכות תפילין
1,307	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לב	בגג: כל הסעיף זה איירי קודם שכתב אות שלאחריו דאז יש תקנה אבל אח''כ לא דהוי שלא כסדרן ודוקא שלא נשאר צורת אות בלא תיקון אז אסור לתקנה בשכתב לפניה משום דהוי שלא כסדרן אבל אם נשאר צורת אות אפי' בלא תיקון יוכל לתקנו אפילו אחר כך דכיון דצורת אות היה ניכר ליכא משום דלא כסדרן. ועיין סעיף כ''ה וס''ק כ''ו מש''ש:	יח	הלכות תפילין
1,308	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לג	פסול: ודוקא שנגעה היו''ד עצמה באל''ף אבל אם קוצה השמאלית של יו''ד נוגעת באל''ף כשר דאפילו בלא הקוצה מיקרי יו''ד. עמ''א:	יח	הלכות תפילין
1,309	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לד	הכתיבה: קודם שיכתוב השם יעיין בקולמוס שיטבלנו טרם שיכתוב אות אחרונה שלפני השם ויקדש הדיו באותו אות ואם צריך דיו טרם שיגמור השם אזי יטבול באותיות שלפני השם שהם לחים ויגמור השם ואם לא הניח אות לפני השם יעיין אם יש אות או תג שצריכה דיו כדי שיקדש הדיו קודם שיכתוב השם ב''ש מ''א. וסדר כתיבת השם דרך סוד עיין בעטרת זקנים ובגינת ורדים חא''ח כלל ב' סימן י' וי''א:	יט	הלכות תפילין
1,310	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לה	תיבות: כ' הב''י בשם הריא''ס דלפעמים תיקון מהני ליתר אות כגון לאבותיך מלא בו' שאחר שיגרור הו' ימשוך הב' שלפניה באופן שיהיה ממולא החלק של מקום הגרר אבל בצ' נסתפק כגון הוציאך שכתבו ביו''ד או מצות מלא בו' ואם ימחוק הי' או הו' יוכל אח''כ להמשיך חלק התחתון ולא העליון אי כשר או לא. ומסיים הב''י ומ''מ כל שנראית כב' תיבות פסולה וכ''כ הלבוש שיש להחמיר בזה וכ' המ''א דאם בתחלת הכתיבה ממשיך רגל התחתון של הנו''ן והצד''י וכותב האות הסמוך בתוכו כזה ג מותר דהוי ממש כתיבה אחת דלא כהרנ''ח ח''ב סי' ע''ח עיין כנה''ג וביד אהרן. ואם כ' תיבה יתירה מתקנה. ואם יהיה חלק ט' אותיות דכשיגררנה יהיה פרשה במקום שאין פרשה פסול אבל מותר למשוך הה''א אע''פ שלא יהא רגל בסופו מ''א. מצא ו' או י' יתירה יגרור אותה ויעבה קצת האות שלפניה או שלאחריה שאין בזה משום שינוי אות. עיין מ''א וביד אהרן: (עיין בס' אליהו רבה בעניינים האלה בשם כנה''ג. ושו''ת רדב''ז):	כג	הלכות תפילין
1,311	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לו	הגרר: הגרר מיקרי כשגררו יבש והמחק מיקרי שמחקו לח:	כד	הלכות תפילין
1,312	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לז	עליה: ובכל הני אפי' תינוק יוכל לקרותם פסול:	כה	הלכות תפילין
1,313	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לח	בגג: דאז צריך לגררה כולה כמ''ש סעיף י''ח:	כה	הלכות תפילין
1,314	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	לט	יו''ד נו''ן: וה''ה אם לא עשה רגל הימין של יו''ד אבל אם לא עשה לה רגל שמאל יכול לתקנה דשם יו''ד עליה. ב''י מ''א:	כה	הלכות תפילין
1,315	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מ	דחי''ת: תפילין שחי''ת שלהם כמין ד' וז' כזה או איפכא כזה אין לפוסלם ויגרור מן הד' עד שיעשנה ז' ולא הוי שלא כסדרן עיין מ''א סי' ל''ו ס''ק ג' וכן כתבתי בתשובה על תפילין שנמצאו מלת בניכם בשני כפי''ן כזה בניככם דיגרור כ''ף השניה מכל וכל ויאריך כ' ראשונה עד שיגיע סמוך למ''ם אבל לא יגרור המ''ם ויעשה מן הכ''ף השניה מ''ם דהוי שלא כסדרן שכנה''ג בהגהת הטו' ועי' תשו' דרכי נועם סי' א' ובעבודת הגרשוני סי' פ''ב אם עשה חי''ת כדעת רש''י כזה כשרה ואפי' האריך בה בסוף שטה עד שאינה מרובעת אפ''ה כשרה. מ''א בסי' ל''ו ס''ק ג':	כה	הלכות תפילין
1,316	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מא	יכול להפרידם: מעשה שהי' רגל הנו''ן פשוטה דבוק לגגה של ה''א המכוונת תחתיה והיתה הה''א מעיקר שם הנכבד והנורא יש להכשיר בשעת הדחק ע''י גרירת קצת רגל הנו''ן ובלבד שלא יגע הסכין באותה נקודה אחרונה המדובקת אות הנו''ן עם הה''א הקדושה. שיורי כנה''ג:	כו	הלכות תפילין
1,317	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מב	שנמחקו קצת: אבל אם בתחילת הכתיבה לא היה הדיו שחור אלא דומה ללבן שהוכהה מראיתו או לאודם וצריך להעביר עליו קולמוס הוי שלא כסדרן. מ''א:	כז	הלכות תפילין
1,318	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מג	כסדרן: ודוקא כשקצת צבע הדיו קיים אבל אם קפצה כל הדיו מהקלף ולא נשאר רק רושם אדמומית מהחלודה של הדיו הוי שלא כסדרן. מ''א:	כז	הלכות תפילין
1,319	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מד	באויר הה''א: ואם נכנס לתוך ד' ונראית כה' פסול הרמ''א בא''ע סי' קכ''ה ססי''ח ועי' במ''א שסיים בזה''ל וכ' בכנה''ג שיש מכשירים לגמרי ע''כ וצוח עליו ככרוכיא המחבר יד אהרן שאינו כן ולא מצינו מי שמיקל בזה ע''ש:	כח	הלכות תפילין
1,320	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מה	הכתב: ואם מקצת הפרשה שגורה בפיו מותר לכתוב אותה מקצת בע''פ ב''ח דלא כב''י:	כט	הלכות תפילין
1,321	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מו	הכתב: משמע דשכותב מתוך הכתב א''צ לקרות כל תיבה וצ''ע דבי''ד סי' רע''ד ס''ב משמע דאעפ''כ צריך לקרות וכ' המ''א ואפשר דעתו להקל בתפילין אבל הב''ח פסק דאפי' בכותב מפי הכתב צריך שיקרא כל תיבה ותיבה קודם שיכתבנה וכ''פ הע''ת וכ''ה בשכנה''ג:	לא	הלכות תפילין
1,322	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מז	של למ''ד: וב''ח פסק שצריך להניח שיעור חצי ציפורן למעלה מראש של למ''ד ועיין ט''ז דה''ה למטה:	לב	הלכות תפילין
1,323	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מח	אות: ובדיעבד אינו מעכב אא''כ נראים כאחד על פי תינוק דלא חכים ט''ז וע''ת וכ''פ הכנה''ג:	לב	הלכות תפילין
1,324	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	מט	לפסוק: ומ''א פסק שלא להניח חלק כלל וכן בין שיטה לשיטה א''צ ע''ש ועיין בד''מ ובע''ת (ובספר אליהו רבה פסק כדעת רמ''א דצריך להניח חלק בין פסוק לפסוק והביא ראיה מן ספר ברוך שאמר שכתב להדיא כן וכן בין שיטה לשיטה ע''ש):	לב	הלכות תפילין
1,325	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נ	לשיטה: ובי''ד סי' רע''ג פסק כהרמב''ם דלא קפדינן אלא שלא יכתוב רוב התיבה חוץ לשיטה ואם התיבה בת ח' אותיות מותר לכתוב החצי חוץ לשיטה וכתב המ''א ואפשר דבא ללמוד כאן דשני אותיות מותר לכתוב אפי' בתיבה בת ג' אותיות דבזה הרמב''ם מודה ע''ש. ואני אומר דמסעיף שאח''ז ידעינן זאת מדכתב ב' אותיות שהם תיבה וכו' משמע ב' אותיות שאינן תיבה אחת מותר אפי' בתיבה בת ג' וק''ל:	לג	הלכות תפילין
1,326	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נא	בתוך הדף: ולא יצא מהם כלל חוץ כתב הרב בעל באר שבע בתשובה סוף ספרו דף נ''ב ע''ב מדנקט כפל לשון משמע אפי' בדיעבד פסול אפי' בשאר שמות שאינן נמחקין ואפי' הנטפל לשם מאחריו פסול אם יצא חוץ לשיטה כנ''ל להלכה ולא למעשה ע''כ. והמ''א הקשה עליו דהש''ך ביו''ד סי' רע''ו ס''ו כתב דקצת פוסקים מכשירין כשתלה מקצת השם ע''ש ס''ק ה' משמע לכאורה דכ''ש כשיצא חוץ לשיטה דהא איסור תליה נזכר בגמרא ואיסור זה לא נזכר בגמרא בהדיא רק הוא מדברי ר''ת ומנ''ל לפסול בדיעבד ובמ''ב סימן נ''ז כתב אם כתב אלהינו בלא י' מותר לתלות הי' מאחר שאינה מהשם עצמו אם כן כ''ש אם יצא הנטפל לשם חוץ לשיטה דכשר והגאון מוהר''ר יצחק אב''ד דק''ק פוזנא הורה למחוק בספר תורה כל השורות העליונות ולמשוך אותם שיהיו שוות עם השם מאחר דאפשר לתקוני לא מיקרי דיעבד אבל אם יש שם בשיטות העליונות שאסור למחקו כשר בדיעבד עד כאן לשון המג''א וה''ה נמי בתפילין דאסור למוחקו משום דהוי שלא כסדרן כשר בדיעבד והמחבר הלכה ברורה טעה שגיאה גדולה במה שכתב ואני תמה הרי הוי שלא כסדרן ע''ש ס''ק מ''א ועי' בב''י ביו''ד סי' רע''ו שהביא תשו' הרמב''ם וכתב בה בלשון הזה על ס''ת שנמצא בה ה' כתוב קצתו תוך השיטה וקצתו חוץ לשיטה הראוי אצלי להחליף אותה היריעה ולגונזה ואחר חלופה יקראו בה בצבור לכתחלה עכ''ל נרא' דס''ל להרמב''ם דפסול אפי' בדיעבד והמחבר יד אהרן האריך והעלה דלענין מעשה אין ולאו ורפיא בידיה. ועי' בתשובת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ב' סימן כ''ט ובספר משנה למלך בפרק ה' מהלכות תפילין:	לה	הלכות תפילין
1,327	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נב	פסול: עי' ט''ז מה שמיישב דעת הרמב''ם מפרק הקומץ והוכיח דאפילו בדיעבד בעי סתומה ודבריו המה קצת מגומגמים אבל תוכן דבריו הוא דילמא האי דאין מורידין הא מורידין עושין קאי אתפילין אלא ודאי דבתפילין נמי פסול בפתוחות ואינו נראה לפענ''ד דא''כ באידך מקשן נמי נימא הכי דמקשה בסמוך הא מורידין עושין והא בעי שירטוט ואי לפי דעתו מה ק''ל הלא הרמב''ם פסק בפ''ז דס''ת בעי שירטוט וא''כ נימא נמי דטעמא דאין מורידין קאי לס''ת אלא ודאי צ''ל דלא ס''ל לתלמודא האי סברא דא''כ למה ליה למתני כלל תפילין א''כ י''ל הכא נמי דאי קאי אתפילין לחודיה ל''ל למתני' כלל ס''ת וכך הוא הוכחה הלימא מסייע ובזה יתורץ רש''י שם במ''ש בד''ה הכא סתומות בס''ת הכא פתוחות במזוזה כו' למה נקט בראשונה בס''ת ולא נקט תפילין אלא ודאי דבתפילין י''ל דפתוחות כשר בדיעבד ולא קשיא מתפילין רק הקושיא היא מס''ת. למה נקט גם בשירטוט כתב רש''י ובתפילין לא בעי שירטוט נקט נמי רש''י תפילין לחוד להורות דקושיא הוא למה נקט תפילין ודו''ק:	לו	הלכות תפילין
1,328	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נג	קדש: אבאר לפניך מקור המחלוקת למען יתברר. כבר זכרנו שצריך לעשות ג' פרשיות דהיינו קדש והיה כי יביאך שמע פתוחה והפרשה ד' שהיא והיה אם שמוע סתומה רק שיש מחלוקת בצורת פתוחה וסתומה דלהרא''ש מבואר בי''ד סי' ער''ה דכל שיש חלק בשיטה ומתחיל לכתוב באמצע שיטה וכן בכותב ומניח בסוף שיטה חלק ומתחיל הפרשה שאחריה בראש שיטה שניה זהו פתוחה ושיעור החלק הוא כדי שיוכל לכתוב ט' אותיות וסתומה הוי כל שמניח חלק באמצע שיטה כשיעור הנ''ל ויתחיל לכתוב בסוף השיטה ההיא עצמה וה''ה אם סיים הפרשה בסוף שיטה יניח שיטה אחת חלק ויתחיל בשיטה שלישית והרמב''ם כתבו בזה''ל פרשה פתוחה יש לה ב' צורות אם גמר באמצע השיטה מניח שאר השיטה פנוי כשיעור הנ''ל ומתחיל הפרשה שהיא פתוחה מתחלת השיטה השניה (זהו כמו להרא''ש) ואם לא נשאר כשיעור פנוי או גמר בסוף השיטה יניח שיטה שאחריה פנוי ומתחיל הפתוחה מתחלת שיטה ג' (וזהו להרא''ש סתומה) פרשה סתומה יש לה ג' צורות אם גמר באמצע מניח ריוח כשיעור ומתחיל בסוף שיטה עצמה תיבה אחת (זהו כמו להרא''ש) ואם לא נשאר כשיעור ט' אותיות ולכתוב תיבה אחת בסוף יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שניה ויתחיל לכתוב הפרשה סתומה מאמצע שיטה הב' (אפשר גם להרא''ש כן) ואם גמר בסוף השיטה מניח בתחלת שיטה שניה כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב מאמצע השיטה הפרשה סתומה (וזהו להרא''ש פתוחה) נמצאת אומר שפרשה פתוחה תחילתה בתחילת שיטה לעולם וסתומה תחילתה מאמצע שיטה לעולם עכ''ל. וכתב הב''י האיך יעשו בתפילין שיצאו ידי כולם אם לעשות הג' פתוחות דהיינו שישאר בתחילתן שיעור ויתחיל הפרשה באמצע שיטה לא יצא ידי הרמב''ם דס''ל מתחיל באמצע שיטה מקרי סתומה. ואם ישאיר חלק בסוף כל פרשה א''כ הוי אף אחרונה פתוחה דהא כל שיש חלק בסוף הפרשה עושה את הפרשה שלאחריו פתוחה על כן נוהגים בא''י שפוסקים כהרמב''ם שעושים בדרך זה ב' פרשיות ראשונות מתחילות מראש הדף ומסיימים בסוף הדף באמצע שיטה ופרשה שלישית שהיא שמע מתחלת בראש הדף ומסיימת בסופה ופרשה ד' מתחלת מאמצע שיטה נמצא ג' פרשיות ראשונות לדעת הרמב''ם פתוחה כי הראשונה אע''פ שאין חלק לפניה מקרי פתוחה כמו בראשית דהוי פשוט פתוחה לדעת הרמב''ם וב' פרשיות שאחרי הראשונה נעשו פתוחות מכח שיעור החלק שלפניהם דהיינו החלק מפרשה שלפניה בסופה עושה פרשה שאחריה פתוחה והיא מתחלת בראש שיטה וזהו בין לרמב''ם בין להרא''ש רק מה שמתחילין פרשה הד' באמצע שיטה מיקרי פתוחה לדעת הרא''ש ואנן בעינן סתומה. אבל להרמב''ם הוי זה סתומה ובזה יבואר לך דברי המחבר. וכתב ט''ז דיש לפנינו דרך אחרת שנעשה לצאת ידי הרמב''ם והרא''ש ונקדים תחלה בהא דכתב הרמב''ם בצורה ב' דסתומה דאם לא נשאר מן השיטה כדי להניח ריוח כשיעור ולכתוב בסוף שיטה תיבה אחת יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שניה וכו'. ושם כתבתי דאפשר דגם להרא''ש כן ע''ש א''כ הרוצה לעשות יעשה בדרך זה דפרשה א' וב' יתחיל בראש הדף וישייר בסוף חלק כדי ט' אותיות רק פרשה ג' יתחיל ג''כ בראש דף וישייר פחות מט' אותיות והפרשה ד' יעשה ג''כ תחלת הדף ריוח קצת אבל פחות מט' אותיות נמצא הפרשה הד' סתומה להרמב''ם ולהרא''ש דלהרמב''ם מיקרי זה מתחיל באמצע וגם להרא''ש אין כאן פתוחה כיון שאין במקום א' חלק כשיעור וא''ל דלא יניח בסוף פ' ג' כלל ובתחל' פ' ד' יניח פחות מכשיעור זה אינו דעכ''פ בעינן ריוח בין פ' לפ' כשיעור ט' אותיות בין בסתומה בין בפתוחה אלא דכאן אי אפשר לעשותו במקום אחד דאז הוי פתוחה ע''כ חלקנו השיעור לב' חלקים עכ''ל ט''ז. וכ''כ הרמ''ע מפאנו סימן (נ''ו) [ק''ו] ועיין בשיורי כנה''ג בהגהת ב''י סעיף כ''ו ואין לעשות בשביל ספק ב' זוגות תפילין ב''י וכ' הב''י שגדול אחד פסל כל התפילין במדינתו שהיו עשויות לדעת הרא''ש כי ס''ת שלהם היו הפרשיות לדעת הרמב''ם אם כן העולה בתורה ותפילין בראשו סתרי אהדדי עיין מ''א ואמרתי אחכמה לדעת מה יעשה בתפילין של ר''ת בענין פתוחות וסתומות הואיל ופרשה ד' הוא קודם לפ' ג' הנה זהו פשיטא להרב ב''י פרשת קדש והי' כי יביאך מתחילין בראש שיטה ובסוף קדש לי מניחין חלק ט' אותיות ובסוף והיה כי יביאך אין מניחים חלק ואם מניחים הוא פחות מט' אותיות ופרשת והי' אם שמוע מתחילים באמצע שיטה עליונה ומניח לפניה חלק ט' אותיות ובסוף פרשת והי' אם שמוע מניח חלק כדי ט' אותיות ופרשת שמע מתחיל בראש שיטה. נמצא פרשת קדש לי ופרשת והי' כי יביאך ופרשת שמע הם פתוחות בין להרמב''ם בין להרא''ש. ופרשת והיה אם שמוע היא סתומה לדעת הרמב''ם. ולהרב ט''ז פרשת קדש לי ופרשת והיה כי יביאך מתחילין בראש שיטה ובסוף קדש לי מניחים חלק כדי ט' אותיות. ובסוף והיה כי יביאך מניחים חלק פחות מט' אותיות ופרשת והיה אם שמוע יניח ריוח בראשה פחות משיעור ט' אותיות ובסופה מניח חלק שיעור ט' אותיות והפרשה שמע מתחיל בראש שיטה וק''ל. אך את זה צל''ע לפי מה שכ' המ''א בסי' ל''ד ס''ק ב' ומ''מ צריך לכותבן כסדרן כמ''ש סי' ל''ב ס''א לכן צריך שיניח חלק פ' והיה אם שמוע ויכתוב פרשת שמע בקצה הקלף ואח''כ יכתוב פרשת והיה אם שמוע באמצע עכ''ל. אם כן כשמניח בסוף פרשת והיה כי יביאך חלק פחות מט' אותיות להרב ט''ז או לא מניח חלק כלל להרב ב''י ואח''כ יתחיל לכתוב פ' שמע בקצה הקלף בראש שיטה וזהו להרמב''ם פתוחה אבל להרא''ש סתומה ועיין בצורה ב' להרמב''ם דפתוחות ולאחר עיון ראיתי דלאו כלום היא דלאחר שבא והיה אם שמוע למעלה יתוקן אז ונעש' פתוח' וזהו מהני כמבואר ביו''ד סימן ער''ה סעיף א' בהג''ה ועיין הרמ''ע מפאנו סי' ל''ז ועיין ע''ת ובחשו' רמ''א סימן כ''ה:	לו	הלכות תפילין
1,329	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נד	מקלף: לכתחילה ישים הקלף במי קליפות של עצים שקורין בל''א לו''ר שמעבדין בהן העורות. מ''א:	לז	הלכות תפילין
1,330	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נה	שליל: והוא מן המובחר:	לז	הלכות תפילין
1,331	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נו	דאפשר: ואם אין לו קלף אחר יניחם בלא ברכה ב''ח. והמ''א כ' דכדאי הוא הרמב''ם לסמוך עליו ולברך ע''ש וע''ל סי' ט' ס''ק ז' מש''ש:	לז	הלכות תפילין
1,332	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נז	מעור אחד: אבל בחתיכות תפורות יחד לא חשיב עור אחד ובתוס' דמנחות דף ל''ב ע''א ד''ה דילמא להשלים משמע דחשיב עור אחד ע''י תפירה:	לח	הלכות תפילין
1,333	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נח	וגם הבתים: דלא כמו שנוהגים קצת לעשו' של יד עגולה בראשו רק שמרבע התיתורא מלמטה. מרדכי מ''א ועיין מ''ש הע''ת:	לט	הלכות תפילין
1,334	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	נט	שחור: וכ' ב''ח משמע עיכובא ליכא ולענ''ד אין להקל ובמקום דלא אפשר יש לסמוך ארוב פוסקים המקילין שלא יתבטל תורת תפילין. שכנה''ג עיין ע''ת:	מ	הלכות תפילין
1,335	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ס	שיעור: ומ''מ יש לחוש לדברי הגאונים שלא לעשותן קטנים מרוחב שני אצבעות בין של יד בין של ראש ב''י ב''ח ל''ח מ''א והיינו התיתורא למטה ויש למחות בעוברי דרכים שמתקנים להם תפילין קטנים מאוד כי מבורר מש''ס שצריכים להיות רחבים יותר מאצבע ואם לאו פסולין הם. ע''ת ע''ש:	מא	הלכות תפילין
1,336	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סא	העור: ולא ע''י דפוס. ט''ז וב''ח ע''ת עמ''א:	מב	הלכות תפילין
1,337	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סב	ימין המניח: ואם הוא איטר לא ישנה ובתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן. מ''א:	מב	הלכות תפילין
1,338	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סג	ד' ראשים: ב''ח וע''ת והרמ''ע פסקו דצריך ליזהר שלא יגעו היודי''ן למטה בשי''ן ומ''א פסק דצריכים ליגע היודי''ן למטה בשי''ן ע''ש וכ''פ הרמ''א סעיף מ''ג:	מב	הלכות תפילין
1,339	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סד	דתפילין: המחבר כ' סתמא דהיינו שישים עור למטה ולא ביאר שיהא התיתורא מעור הבתים או אפי' מעור בפני עצמו כמו שנהגו הסופרים עכשיו אלא מדסתם משמע דכל גוונא כשר וכ''כ הרא''ש והטור דבכל גוונא כשר. עיין ע''ת:	מד	הלכות תפילין
1,340	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סה	קטן: ואם לא כרכם כשר בדיעבד אם אין לו אחרים. ב''ח מ''א:	מד	הלכות תפילין
1,341	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סו	לבתים: וטוב שיניח אצל פ' והיה אם שמוע בצד הפונה לפרשת קדש. של''ה עמ''א:	מד	הלכות תפילין
1,342	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סז	בביתה: ובדיעבד אין לפסול בשביל זה. ע''ת עמ''א:	מה	הלכות תפילין
1,343	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סח	כשר: מבהמה טהורה:	מז	הלכות תפילין
1,344	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	סט	בהמה: ולוקחין מהעקב שהם לבנים ואם הם קשים מרככן באבנים עד שיעשו כפשתן וטוין אותם ושוזרין אותם מ''א. בני מעיים דקים ויבשים כמין חוטים של גידים גידים גמורים הם ומותר לתפור בהם ס''ת ותו''מ הלק''ט ח''א סי' רע''ג והיד אהרן חולק עליו:	מט	הלכות תפילין
1,345	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ע	צד: טעם לי''ב תפירות נגד שבטי ישראל ואם עשה י''ד נגד מנשה ואפרים טוב עיין ע''ת והאר''י ז''ל כ' ע''פ הסוד דוקא י''ב. הרמ''ע מפאנו סי' ל''ח כ' אם אין התפירה בתוך הבית רק בתוך המעברתא פסול אבל בב''י בשם הרא''ש ורש''י והמרדכי משמע דלא בעי תפירה תוך הבית רק סמוך לבית. ע''ש מ''א:	נא	הלכות תפילין
1,346	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	עא	בחוט אחד: ואם נפסק החוט בשעת עשיה פסולות דבעי שיהא חוט אחד ב''י בשם הריא''ם. וכ' ט''ז דלא בא למעט אם חזר וקשר במקום הפסיקה אלא שיהא בדיבוק יחד ולא נפסק ביניהם. וכ' ב''ח דוקא אם נפסק החוט פסול דניכר שפסק החוט אבל אם החוט קצר יגמור התפירה בחוט אחר לכתחלה והכי נהוג:	נא	הלכות תפילין
1,347	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	א	קיים: ר''ל התיתורא. אבל ב''י פירש ל''נ היינו לומר דבעי שיהיו שלימים מכל שאר צדדים דלא מכשרינן אלא כשנקרעו בין בית לבית דוקא. וזהו שכ' רמ''א גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת פירוש שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים צריכים להיות שלמים:	א	הלכות תפילין
1,348	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ב	ונפתח: ולדידן אין שייך זה:	א	הלכות תפילין
1,349	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ג	ושלישי: ונשאר בית אחד שלם ביניהם אבל שנים הסמוכים אע''פ שאין הקרעים סמוכים אלא שזה בצד זה והשני בצד אחר מיקרי זה אצל זה. ט''ז:	א	הלכות תפילין
1,350	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ד	פסולים: אפילו חדשים דכשר בב' אפילו בזה אצל זה מ''מ בג' פסולים:	א	הלכות תפילין
1,351	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ה	לשמו: וישחירם לשמן ואם השחירם לשמן אינו מועיל למה שלא עבדם לשמן תשו' דבר שמואל גסי' ז' ט''ו ע''ש. בתשו' באר עשק סי' י' כ' דהשחרה לשמה מהני:	ג	הלכות תפילין
1,352	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ו	פסול: כי מה שיהיו הבתים שחורים אינו הל''מ אם כן לא הוי השחרות רק תיקון בעלמא וכשר על ידי נכרי משא''כ ברצועות דהל''מ שיהיו שחורות הוי זה כמו טויה דציצית דפסול בנכרי ונ''ל דאם חזר ישראל והשחירם לשמן כשר. מ''א:	ד	הלכות תפילין
1,353	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ז	לתפור: דוקא בגידין ודוקא לתפור לצד פנים אבל לקשור או לתפור לצד חוץ פסול ואם נפסקה המעברתא מותר לתופרה דבר שמואל סי' רי''א:	ה	הלכות תפילין
1,354	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ח	אצבע: ר''ל שתמתח הרצועה כפשוטה בלא כריכות וט''ז מחמיר לכתחלה אפי' נפסקה הרצועה לאחר שנקשר ממנה סביב הראש רק מה שתלויה לפניו עד הטבור ברצועה ימין ובשמאל עד החזה דאסור לתפור ע''ש באורך:	ה	הלכות תפילין
1,355	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לג	ט	יתבטל: ולא יברך דברכות אינן מעכבות ט''ז ועיין בתשו' שבות יעקב ח''א סי' א' וע''ל סי' ט' ס''ק ו' מש''ש (וכ' בספר אליהו רבה דדוקא מה שמקיף הראש והזרוע אבל מה שתולה ממנו מותר בדיעבד בתפירה אף שלא בשעת הדחק ומה שכתב ב''י דמהרמב''ם משמע דאסור לא משמע הכי בכסף משנה וכן פסק בספר זכרון לר''י הכהן:	ה	הלכות תפילין
1,356	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	א	המניח: ובאיטר אזלינן בתר ימין ושמאל דעלמא. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,357	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	ב	ולר''ת: ומ''מ צריך לכותבן כסדרן כמ''ש סי' ל''ב ס''א לכן צריך שיניח חלק פרשת והיה אם שמוע ויכתוב פרשת שמע בקצה הקלף ואח''כ יכתוב פרשת והיה אם שמוע באמצע מ''א וע''ל סי' ל''ב ס''ק נ''ג מש''ש:	א	הלכות תפילין
1,358	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	ג	שניהם: והנוהג כן להניח ב' זוגות ביחד יניח של רש''י למטה ושל ר''ת למעלה ט''ז וכ''כ האר''י ז''ל שיכניס תחלה של רש''י ויעמידם לצד הכתף ואחריהם של ר''ת לצד היד ושניהם על הקיבורת ויניח בראשו של רש''י למטה ושל ר''ת יותר למעלה ושניהם במקום הראוי לתפילין והרצועות דר''ת יהיו תחת רצועות דרש''י מכוסה בה שלא יתגלו רק רצועות דרש''י ותפילין דר''ת יהיו קטנים מתפילין דרש''י עיין ס' הכוונת תפילין פרק י' י''ב (ועי' בס' אליהו רבה שדחה דברי ט''ז וראייתו) מי שמניח תפילין של יד כדעת ר''ת ותפילין של ראש של דעת רש''י והרמב''ם אם יוצא י''ח פסק שבות יעקב ח''א סי' ב' דאינו יוצא אליבא דכ''ע אבל בשעת הדחק מותר להניחם כך דהא בשעת הדחק יוצא אם מניח אחת לבד ומ''מ לא יברך רק על אותו שנכתבה ע''פ מנהגינו כדעת רש''י והרמב''ם ואם של ראש נכתבה ע''פ דעת רש''י יש להניח של ראש תחלה וכשחולץ חולץ של יד תחלה ע''ש:	ב	הלכות תפילין
1,359	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	ד	בעלמא: שהרי ממ''נ אחד מהם פסול אבל אם הניח ב' זוגות תפילין כשרים עובר על בל תוסיף. מ''א ועי' ט''ז שהאריך והיד אהרן הקשה עליו:	ב	הלכות תפילין
1,360	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	ה	המקום וכו': וי''א שאם לא יוכל וכו' צ''ע דהיינו מציעתא ועוד דגם ברישא דרישא שיודע לכוון המקום אינו מברך אלא על אחד מהם ונ''ל דה''ק דברישא קאמר שמניח שניהם יחד על היד ויברך ויהדקם בבת אחת וה''ה בשל ראש ואח''כ קאמר ואם אינו יודע לכוון המקום ולהניח שניהם יחד פי' כשיהדקם בבת אחת לא יוכל לכוין המקום וצריך לקשרם זא''ז. יניח כדברי א' של יד ושל ראש ויניח האחרים על סמך ברכה ולא גרסינן ויסלקם מיד ואח''כ כ' וי''א שאם לא יוכל וכו' פירוש אפי' בזא''ז לא יוכל להניחם בבת א' כגון שיש לו מכה או שמתבייש בפני הבריות. מ''א ועיין דרכי נועם חלק א''ח סי' ב' ובס' בני חייא:	ב	הלכות תפילין
1,361	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	ו	בחסידות: נשאלתי על איש אחד שהיה נוהג להניח תפילין של ר''ת לאחר התפלה בפרהסיא בפני הקהל אי מיחזי כיוהרא. פסק בתשובת מהר''ש הלוי דמיחזי כיוהרא וצריך שיבטל מנהגו. וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד שאפי' אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא ואם מניחן בפני אדם גדול שאין נוהג להניחם כי אם בקרב ביתו ודאי מחזי כיוהרא ע''ש:	ג	הלכות תפילין
1,362	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לד	ז	בכיס אחד: אסור להחליף הכיסים וכ''ש הבתים והרצועות והפרשיות משל רש''י לר''ת או איפכא דרכי נועם חא''ח סי' נ' וכ''כ הררב''ז והרמ''ע סי' ל''ז. ואם לא הניחם אדם מעולם עליו לשם מצות תפילין יוכל להחליפם ואם התנה עליהן מעיקרא להחליפן כשירצה לא מהני תנאי כיון שסדרם ע''פ דעת אחד והניחם אפילו פעם אחת לשם מצות תפילין לדעת ר''ת או רש''י אסור להחליפם אח''כ אפילו התנה עליהם מתחלה דמקודש לחול לא מהני תנאי דרכי נועם חא''ח סי' ב'. אם עשאו כיס התפילין מתחלה להניח בו שניהם שרי דהוי כאלו התנה מ''א. רצועות שנמצאו ואינם יודעים אם הם של רש''י או של ר''ת אם באותו מקום נוהגים להניח שני זוגות יניחן לאיזה שירצה ואם הוא במקום שהרוב מניחים של רש''י יניחם בשל רש''י תשובת יד אליהו סי' ה':	ד	הלכות תפילין
1,363	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לו	א	צורת: כתב ב''ש דלמ''ד יעשה בראשה כמין ו' ולא י'. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,364	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לו	ב	ליגע: בכדי שאדם בינוני יכירנו היטב מעל ס''ת שע''ג הבימה כשקורא בו וב''ח כ' בשם ב''ש ברחוק אמה וגם לא ירחיקה יותר מעובי הגג:	ב	הלכות תפילין
1,365	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לו	ג	שעטנ''ז ג''ץ: צריך שיהיו התגים נוגעים בגוף האותיות וכל אחד נפרד מחבירו מ''ע סי' ל''ה גם לא ידביקן בסוף האות כ''א באמציעתן. ואם אינן נוגעים בגוף האותיות או שנוגעין זה בזה פסולים מיהו אם ידענו שכתבן מומחה תלינן שנפרד אחר שנכתב ומכשירים הרמ''ע מ''א ע''ש שהעלה דאם עשה חית כזה כשרה אפי' האריך בה אף על פי שאינה מרובעת כשרה וע''ל סי' ל''ב ס''ק מ':	ג	הלכות תפילין
1,366	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לו	ד	לא פסל: והב''ח פוסל אם לא תייג שעטנ''ז ג''ץ. ונ''ל דטוב לתקנם אחר כך ואפי' בתפילין מועיל תיקון ואין בזה משום שלא כסדרן וכ''כ ע''ת ובשכנה''ג ועיין ט''ז (ובס' ברוך שאמר מביא פוסקים רבים לפסול אם לא תייגן וכ' בתשו' רד''ך דה''ה אם הותירו על הג' זיינין שהוזכרו בש''ס דפסול. כ' בס' אגרת הטיול שעטנ''ז הוא אותיות שטן ע''ז והם ב' מקטרגים גדולים וזהו גם כן סוד של שעטנ''ז ג''ץ כי ג''ץ גם כן שם של מקטרג אחד והתגין שעליהם הם כמו חרב וחנית להנצל מהם:	ג	הלכות תפילין
1,367	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לז	א	שכר: בש''ס איתא דמאריך ימים. ובשמושא רבא איתא שהוא מובטח שהוא בן עה''ב ושאין גיהנם שולטת בו ושעונותיו נמחלים לו. וכתב הרא''ש אם זהיר בתפילין כף זכות מכרעתו. ואם פשע בהם כף חובה מכרעתו. שאין לך גדול במצות עשה יותר מתפילין. חרש המדבר ואינו שומע. או שומע ואינו מדבר חייב להניח תפילין אבל אינו שומע ואינו מדבר אין מוחין בידו מלהניחם אם רוצה. ע''ת וכ''כ בשיורי כנה''ג סי' ל''ח. והבאר היטב אשר לפני לא העתיק היטב ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,368	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לז	ב	בגופן: ודוקא שאינו מניחם בשביל ביזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן אף ע''ג דעבירה היא בידו דבקל יוכל ליזהר בהם בשעת ק''ש ותפלה מ''מ לאו בכלל פושעי ישראל הוא. הרא''ש:	א	הלכות תפילין
1,369	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לז	ג	היום: ומ''ע כתב שתיקן להניחם שנית במנחה. ובערב שבת לא יניחם של''ה ויניח תפילין דר''ת במנחה:	ב	הלכות תפילין
1,370	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לז	ד	שנים: והב''ח חולק וכתב דקטן הלומד תלמוד ויודע לשמור את עצמו חייב אביו לקנות לו תפילין גם הר''ש הלוי חלק א''ח סי' א' פסק משהגיע לעשר שנים חייב לחנכו במצות תפילין ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודש הי''ג שנים. מ''א:	ג	הלכות תפילין
1,371	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	א	מתפילין: מי שביטל מצות תפילין מחמת חולי ועברו עליו למ''ד יום שלא הניחם אם כשחזר והניחם צריך לברך שהחיינו או לא פסק בתשו' חות יאיר סי' רל''ז דא''צ לברך. שהחיינו כיון דאינו מצוה דאתא מזמן לזמן ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,372	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ב	צער: אפי' הולך בשווקים וברחובות פטור. וכ' המ''א דאם רוצה להחמיר בשעת ק''ש ותפלה מותר כמ''ש בסעיף ב':	א	הלכות תפילין
1,373	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ג	אשה: עיין ב''י ומ''ש עליו המ''א. והיד אהרן מיישבו:	ד	הלכות תפילין
1,374	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ד	ראשון: פירוש ביום הקבורה דביום המיתה פטור מכל המצות כל זמן שלא נקבר דאז מקרי אונן וה''ה אם שמע שמועה קרובה אסור ג''כ להניח תפילין ביום הראשון כמו יום הקבורה ט''ז בי''ד סי' ת''ב ס''ק א' ומהריט''ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י''ב כ' דנקטינן דדוקא יום המיתה ויום הקבורה פטור מן התפילין יום ראשון אבל כשהמיתה היה יום אחד והקבורה יום אחר חייב בתפילין אפילו ביום ראשון ע''ש:	ה	הלכות תפילין
1,375	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ה	חייב: משמע דחייב מיד אבל בי''ד סי' שפ''ח כתב אחר הנץ החמה עמ''א וע''ת. כ' האר''י ז''ל דאין להניח תפילין דר''ת כל ז' ימי אבילות:	ה	הלכות תפילין
1,376	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ו	חדשות: פי' מנחמים חדשים. ומ''א פסק דאם באו פנים חדשות אינו מניח לכתחלה עד שילכו אבל אם מניח אינו חולץ ע''ש:	ה	הלכות תפילין
1,377	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ז	חתן ושושביניו: בתשוב' רמ''א סי' קל''ב כתב דחתן בזמן הזה חייב בתפלה ובתפילין וכן נתפשט המנהג בזמן הזה בארצות אלו דחתן וכל בני חופה קוריו ומתפללין וכ' המ''א ול''נ המקיל לא הפסיד אם החתן מיסב אצלם ע''ש ובכנה''ג:	ז	הלכות תפילין
1,378	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ח	ותגריהם: דוקא הלוקחים כדי להמציאם למכור למי שצריך להם אבל אם עושה כדי להשתכר לא מקרי עוסק במצוה. מ''א:	ח	הלכות תפילין
1,379	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	ט	אחרת: כל זה מיירי שכבר התחיל לכתוב קודם שהגיע זמן ק''ש אבל משהגיע אסור להתחיל סי' ע''ב ס''ב:	ח	הלכות תפילין
1,380	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	י	מצטער: אפילו מפני הצינה. מגן אברהם:	ט	הלכות תפילין
1,381	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	יא	עליו: דוקא כשא''א לו ליישב דעתו. ב''ח:	ט	הלכות תפילין
1,382	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	יב	בתורה: אבל העוסק בגמרא אפשר דלא מיפטר. עיין ב''י:	י	הלכות תפילין
1,383	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	יג	בפניו: ולא יחלוץ קמי ס''ת. ע''ל סימן כ''ה סי''ג:	יא	הלכות תפילין
1,384	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לח	יד	קודמין: ואם אפשר בשאלה מזוזה קודמת דאי אפשר בשאלה. מ''א:	יב	הלכות תפילין
1,385	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	א	או קטן: ובעינן שיהא דוקא גדול ממש דהיינו שהביא שתי שערות אחר שהוא בן י''ג שנה אבל מספיקא פסול לכתוב עד שיהא בן י''ח שנה. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,386	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ב	או כותי: כצ''ל דעכו''ם בלא''ה פסול שאינו כותב לשמה. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,387	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ג	מומר: מומר לכל התורה או להכעיס אפי' לעבירה אחת. או מסור אפילו לתיאבון פסול. עמ''א:	א	הלכות תפילין
1,388	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ד	בכתיבה: מי שנקטעה ידו השמאלית אעפ''י שאינו בקשירה כשר לכתוב תפילין דגברא בר חיובא הוא אלא פומא הוא דכאיב ליה. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,389	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ה	עשייתן: היינו שעושה מעשה בגוף התפילין אבל לעבדן כשר. ואם תפר וחיפה התפילין פסול שזהו בכלל תיקון עשייתן אבל אם גרר דבק שבין אות לאות או עשה שאר תיקון כשר בדיעבד בתפילין דבעי כסדרן. ובס''ת אם אפשר לגרור צדדי האותיות במקום שנגעו ולחזור ולכתבן יעשה דזה מקרי לכתחלה. מהר''ם לובלין סי' ס''ח. מ''א:	ב	הלכות תפילין
1,390	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ו	יראה: המ''א העלה דאין להקל ע''ש ועי' מ''ש היד אהרן. כתב הד''מ אע''ג דבס''ת ממזר וגר תושב פסולים לכתוב כמ''ש בי''ד ר''ס רפ''א אפ''ה בתפילין ומזוזות אין לחוש:	ג	הלכות תפילין
1,391	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ז	הרבה: אבל מעט יותר חייבים לקנות שלא יזלזלו בהם אפילו במקום דטעון גניזה אבל במקום דצריך שריפה אין צריך ליקח מהם. עולת תמיד. מבואר בש''ס דאסור לומר לגוי שיתנם בזול יותר מדאי דילמא ירגז הגוי וינהג בהם מנהג בזיון וכמעשה דטייעי:	ז	הלכות תפילין
1,392	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ח	קציצות: ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה. תוספות. ועיין מ''ש היד אהרן:	ט	הלכות תפילין
1,393	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	ט	בדיקה: דעד אחד נאמן באיסורין ועכ''פ בעי שיהא מוחזק בכשרות עיין י''ד סימן קי''ט:	ט	הלכות תפילין
1,394	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	י	לעולם: מיהו נכון לבודקן דמתקלקלין מזיעה. כנה''ג מ''א:	י	הלכות תפילין
1,395	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לט	יא	בדיקה: דחיישינן שמא נתעפשו וה''ה אם נפלו למים צריך בדיקה. המוצא תפילין מושלכים בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאם דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש. הלק''ט ח''ב סי' קס''ו ע''ש:	י	הלכות תפילין
1,396	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	א	תפילין: אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה אבל אם התפילין תלויות אסור מ''א וט''ז כתב דאין בכלל זה מה שהתפילין של ראש תלוים באויר ומחזיקים ביד ברצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתם ואין בזיון ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,397	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ב	בכיסן: אבל ס''ת אסור לתלות אפי' בכיס חידושי הרשב''א. הסידורים שקבועים בהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם. מ''א. ומותר לכתוב פסוקים בנייר לתלותן בבה''כ כנה''ג בשם מהרי''ט. נוהגים להתענות מי שנופלים לו תפילין וה''ה כשנפל ס''ת ובתשו' משפטי שמואל סי' י''ב תמצא סמך למנהג וכ' המ''א בסי' מ''ד ס''ק ה' נ''ל דמיירי בלא נרתיקן אבל בס''ת אפי' בנרתיקן ע''ש. ועיין כנה''ג וספר שמות בארץ בקונטרס כפות תמרים דף י''ג:	א	הלכות תפילין
1,398	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ג	תפילין: ואם פירס טלית על הכיס של תפילין אע''פ שאין כרוך מלמטה שרי שהטלית לא מיקרי כליין מיהו אותן המניחין כיס התפילין והטלית לתוך כיס גדול גם הכיס גדול מקרי כליין וצריך עוד כלי על גביו ומיהו אם כיס התפילין מחובר למעלה על כיס הטלית הצד השני של הכיס גדול לא מיקרי כליין מ''א ותשובת מהריט''ץ סי' קל''א כתב הכיס שאנו מניחין טלית והתפילין מיקרי כלי שאין כליין ומותר לשמש מטתו והיינו דוקא כשלא הכין הכיס אלא לטלית ואח''כ הניח תפילין אז מותר אבל אם מתחלה הכין הכיס לטלית ותפילין אסור דמקרי כליין ע''ש. אם כורך הכיס במטפחת בשעת הדחק מקרי גם המטפחת כלי אחר מהריט''ץ שם. אם המזוזה בפנים בחדר צריך גם כן כלי בתוך כלי ואם יש זכוכית על השם די בפריסת סודר עליה מ''א וט''ז בי''ד סי' רפ''ו כתב דבכיסוי זכוכית לא מהני עיין שם משמע דמיירי אפילו פרס סדור ע''ג דאסור דבכלי אחד פשיטא דאסור ומ''א חולק עליו:	ב	הלכות תפילין
1,399	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ד	להם: ר''ל דהכלי בתוך כלי לא בעינן שיהא שניהם כלים שאינם מיוחדים רק אחד מהם והכלי שהוא מיוחד מצטרף עם הכלי שאינו מיוחד והרב רמ''א לא בא רק לפרש דברי המחבר ב''י דלא תימא דאם תרוייהו אינם מיוחדים להם או שהפנימי אינו מיוחד והחיצון מיוחד יהא אסור הואיל ונקט המחבר בלישנא והוא שאין השני מיוחד להם קמ''ל דמותר אבל כלי אחד אפי' אינו מיוחד לא מהני ואסור:	ב	הלכות תפילין

1,300

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כה

קלף: אע''פ שהיא ארוכה כראוי. מ''א:

טז

הלכות תפילין

1,301

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כו

האות: ואם היא מחסרה קוצה של אות או שנראה כאילו היא גופה של אות אע''פ שהאות ניכרת להדיא פסול רד''ך וכנה''ג ופר''ח בא''ע סי' קכ''ה ס''ק ט''ו חולק עליו וכ' ואיני רואה טעם בהוראה זו דאי כשנתעבה הגג או הירך באותו טפת דיו שנפל בגוף האות מה בכך ויוכל לתקנו ולחזור לעשות כך בקולמוס ואין כאן חק תוכות וכן כשקוץ קטן כל דהוא יוצא חוץ לאות באופן שאין משנה מצורת האות כלל וגם האות ניכרת ללא חכם ולא טיפש גם בזה נ''ל להכשיר עכ''ל. וכ''נ דעת הע''ת ע''ש אם נפלה טפת דיו אפי' מחק הטיפה לגמרי וגמר האות ע''י כתיבה פסול דבעי שיהא כל האות ע''י כתיבה רד''ך. נפלה טיפת דיו והיא עשויה כמין חצי אות לא אשכחן מאן דשרי להשלים האות ע''י כתיבה הר''מ אלשקר סי' ה' אבל הב''י בא''ע סי' קכ''ה מכשיר. וכ''פ רמ''א שם ס''ד: כ' מהריק''ש בא''ע סי' קכ''ה דאם עשה תיבה תלוקה שנראה כב' תיבות והיה בצד של החלקים שי''ן של ג' ראשים ועשאה ד' ראשין והאריכה בכך למלאות החלל שבאמצע חלקי התיבה ואח''כ גרר מראשי השי''ן האמצעים ונשארה שי''ן של ג' ראשים עשויה מאליה כשר ולא נראה חק תוכות ומ''מ יותר טוב למחוק הראש הראשון קודם כתיבת הראש שהאריך בו השי''ן ומהר''ם בן חביב שם ס''ק ל''ה ופר''ח שם ס''ק ט''ו דחו דבריו וכתבו דבכה''ג מיקרי חק תוכות ופסול ע''ש והתיקון השני עיקר. אם כתב ב' תיבות בתיבה א' ע''י אות יתירה ביניהם כגון שהיה צריך לכתוב בחוזק יד והוסיף ק' בין תיבות חוזק לתיבת יד כגון זה בחוזקק יד או שכ' בבחוזק שהוסיף ב' בתחלת תיבת בחוזק מותר למחוק הבי''ת והקו''ף שביניהם ואין בכך פיסול משום חק תוכות. גט פשוט סי' קכ''ה ס''ק ל''ו. אם נדבק רגל הה''א כחוט השערה דק מאוד ותינוק דלא חכם ולא טיפש יודע שהוא ה''א מי שיקל להפריד הרגל לבד לא אמחה בידו הרלנ''ח סי' א' וצ''ז. והרד''ך בית א' חל''א ופר''ח בע''ע סי' קכ''ה ס''ק י' חלקו עליו שאין להורות קולא בדבר וראוי לגעור במי שעושה כן. וכ''כ הע''ת מאחר שנראה לעין שלא נשאר צורת האות אע''פ שהוא דק אטו בדק או בעב תלוי אם הוא דבוק מה לי עב או דק. אם נפלה טפת דיו תוך חלל הב' ונראי' כפ' או שאין שם ב' עליה או שנפלה לתוך אות אחרת ואין שמה עליה אין תקנה למחוק ב''י. ב' ביתין הסמוכים בתיבה אחד שנדבקו בתחתיהן ונפסדה צורת האות למראית העין שאינה ניכרת אם הוא בי''ת או כ''ף אין תקנה לגררה להפריש הדיבוק דמיקרי חק תוכות כי אם במחיקת הרגל השני ויחזור ויכתבנו דבר שמואל סי' פ''ט. אם נטף שעוה וסלקה מותר אף ע''פ שהאות אינה ניכרת יוכל לגרור השעוה ולסלקה ואין כאן חק תוכות. פר''ח וכ''כ המ''א:

יז

הלכות תפילין

1,302

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כז

לגרור: אפי' מעביר הקולמוס לאחר שחק תוכו אינו מועיל. ע''ת:

יז

הלכות תפילין

1,303

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כח

כ''ף: וה''ה איפכא:

יז

הלכות תפילין

1,304

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כט

תוכות: ודוקא חקיקה פוסלת בו אבל אם כ' רי''ש דומה לדל''ת ורוצה להוסיף עליו דיו לעשותו עגול דתהוי רי''ש וכן בעשה רי''ש במקום דל''ת יש תקנה להוסיף עליו דיו ולעשותו מרובעת ומותר וה''ה מבית לכ''ף או איפכא נמי דינא הכי וכל זה דיש תקנה לתקנו היינו קודם שכ' אות אחריו אבל לא אח''כ דאז הוה שלא כסדרן ופסול בתפילין. תפילין שנזדמן לסופר לכתוב בפרשה פשוטה בסוף להשלים משך רוחב השיטה האריך והמשיך גגה של כ''ף עד שהגיע לסוף השיטה ונמצאת רוחב הגג דומה לדל''ת גדולה או רי''ש גדולה מה דינו עיין הר''י הלוי סי' פ''א ועיין ס''ק שלאחר זה. ובתשו' גינת וורדים חא''ח כלל ב' סי' ט'. ובתשו' דבר שמואל סי' קס''ג:

יז

הלכות תפילין

1,305

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ל

בפיסול: ר''ל כי כתיבת המ''ם פתוחה היא בב' כתיבות דהיינו מתחלה כותבין כמו נו''ן כפופה ואח''כ תולין מצדה כמו ו' א''כ כל שנעשה הפסול בו דהיינו הוי''ו צריך לגרור כולו אבל הנו''ן שנכתבה בהכשר א''צ לגוררה לאפוקי ברי''ש שעשאה כמין דל''ת דבפעם אחת נכתב הכל בפסול צריך לגוררו כולו ולפ''ז ה''ה בכל אות שנכתב בשני כתיבות כמו ג' ונעשה פסול בכתיבה א' א''צ לגרור אלא אותה ואם כ' מתחלה רי''ש ואח''כ טעה ועשה בו תג כעין דל''ת סגי ליה כשיגרר התג או הירך עם התג ויחזור ויכתבנו כמין רי''ש והמחמיר גם בזה תע''ב. לבוש ול''ח: רגל הכף צריך להיות כפלים לגג שלא תדמה כרי''ש. בתשו' מהר''י הלוי סי' פ''א כתב אם עשה גג של הכ''ף רחב צריך תיקון למחוק כל הגג אפילו במלת אלקיך יכול למוחקו אך יזהר שלא ימחוק הרגל והמ''א כ' ול''נ שאם יוכל למשוך הרגל שיהיה כפלים כמו הגג שפיר דמי עיין ס''ק שלפני זה:

יח

הלכות תפילין

1,306

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לא

והפרידה כשר: נ''ל דה''ה אם רגל הך' מגיע לסוף הקלף בלי היקף רשאי לגרר קצת דלא גרע מנדבק אות לאות כ' הב''ח בא''ע סי' קכ''ה דאם כל אורך האות דבוקה לחברתה ל''מ גרירה ואם נשתנה צורת האות ע''י הדביקות הוי כמ''ם שנסתמה רד''ך עמ''א. ועיין ב''ח שהעלה דאם נמצא דיבוק בס''ת בקריאה דאין צריך להוציא אחרת אפי' נמצא בשבת וי''ט שא''א לגוררו מ''מ אין להוציא אחרת כיון שמעיקר הדין ס''ת יש תקנה לגוררו רק דאיסור שבת רביע עליה וכל הראוי לבילה אין בילה וכו' ע''ש. ובשיורי כנה''ג כ' ומנהגינו דאפי' בדבוק אות לאות שנמצא בס''ת בשבת או בי''ט להוציא ס''ת אחרת ע''ל סי' קמ''ג ובספר אבן העוזר מחמיר באותיות הנדבקים בתחלת הכתיבה שאין להם תקנה בגרירה עיין שם באריכות בספר מגיני ארץ מדפוסי פרופס:

יח

הלכות תפילין

1,307

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

בגג: כל הסעיף זה איירי קודם שכתב אות שלאחריו דאז יש תקנה אבל אח''כ לא דהוי שלא כסדרן ודוקא שלא נשאר צורת אות בלא תיקון אז אסור לתקנה בשכתב לפניה משום דהוי שלא כסדרן אבל אם נשאר צורת אות אפי' בלא תיקון יוכל לתקנו אפילו אחר כך דכיון דצורת אות היה ניכר ליכא משום דלא כסדרן. ועיין סעיף כ''ה וס''ק כ''ו מש''ש:

יח

הלכות תפילין

1,308

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לג

פסול: ודוקא שנגעה היו''ד עצמה באל''ף אבל אם קוצה השמאלית של יו''ד נוגעת באל''ף כשר דאפילו בלא הקוצה מיקרי יו''ד. עמ''א:

יח

הלכות תפילין

1,309

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לד

הכתיבה: קודם שיכתוב השם יעיין בקולמוס שיטבלנו טרם שיכתוב אות אחרונה שלפני השם ויקדש הדיו באותו אות ואם צריך דיו טרם שיגמור השם אזי יטבול באותיות שלפני השם שהם לחים ויגמור השם ואם לא הניח אות לפני השם יעיין אם יש אות או תג שצריכה דיו כדי שיקדש הדיו קודם שיכתוב השם ב''ש מ''א. וסדר כתיבת השם דרך סוד עיין בעטרת זקנים ובגינת ורדים חא''ח כלל ב' סימן י' וי''א:

יט

הלכות תפילין

1,310

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לה

תיבות: כ' הב''י בשם הריא''ס דלפעמים תיקון מהני ליתר אות כגון לאבותיך מלא בו' שאחר שיגרור הו' ימשוך הב' שלפניה באופן שיהיה ממולא החלק של מקום הגרר אבל בצ' נסתפק כגון הוציאך שכתבו ביו''ד או מצות מלא בו' ואם ימחוק הי' או הו' יוכל אח''כ להמשיך חלק התחתון ולא העליון אי כשר או לא. ומסיים הב''י ומ''מ כל שנראית כב' תיבות פסולה וכ''כ הלבוש שיש להחמיר בזה וכ' המ''א דאם בתחלת הכתיבה ממשיך רגל התחתון של הנו''ן והצד''י וכותב האות הסמוך בתוכו כזה ג מותר דהוי ממש כתיבה אחת דלא כהרנ''ח ח''ב סי' ע''ח עיין כנה''ג וביד אהרן. ואם כ' תיבה יתירה מתקנה. ואם יהיה חלק ט' אותיות דכשיגררנה יהיה פרשה במקום שאין פרשה פסול אבל מותר למשוך הה''א אע''פ שלא יהא רגל בסופו מ''א. מצא ו' או י' יתירה יגרור אותה ויעבה קצת האות שלפניה או שלאחריה שאין בזה משום שינוי אות. עיין מ''א וביד אהרן: (עיין בס' אליהו רבה בעניינים האלה בשם כנה''ג. ושו''ת רדב''ז):

כג

הלכות תפילין

1,311

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לו

הגרר: הגרר מיקרי כשגררו יבש והמחק מיקרי שמחקו לח:

כד

הלכות תפילין

1,312

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לז

עליה: ובכל הני אפי' תינוק יוכל לקרותם פסול:

כה

הלכות תפילין

1,313

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לח

בגג: דאז צריך לגררה כולה כמ''ש סעיף י''ח:

כה

הלכות תפילין

1,314

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

לט

יו''ד נו''ן: וה''ה אם לא עשה רגל הימין של יו''ד אבל אם לא עשה לה רגל שמאל יכול לתקנה דשם יו''ד עליה. ב''י מ''א:

כה

הלכות תפילין

1,315

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מ

דחי''ת: תפילין שחי''ת שלהם כמין ד' וז' כזה או איפכא כזה אין לפוסלם ויגרור מן הד' עד שיעשנה ז' ולא הוי שלא כסדרן עיין מ''א סי' ל''ו ס''ק ג' וכן כתבתי בתשובה על תפילין שנמצאו מלת בניכם בשני כפי''ן כזה בניככם דיגרור כ''ף השניה מכל וכל ויאריך כ' ראשונה עד שיגיע סמוך למ''ם אבל לא יגרור המ''ם ויעשה מן הכ''ף השניה מ''ם דהוי שלא כסדרן שכנה''ג בהגהת הטו' ועי' תשו' דרכי נועם סי' א' ובעבודת הגרשוני סי' פ''ב אם עשה חי''ת כדעת רש''י כזה כשרה ואפי' האריך בה בסוף שטה עד שאינה מרובעת אפ''ה כשרה. מ''א בסי' ל''ו ס''ק ג':

כה

הלכות תפילין

1,316

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מא

יכול להפרידם: מעשה שהי' רגל הנו''ן פשוטה דבוק לגגה של ה''א המכוונת תחתיה והיתה הה''א מעיקר שם הנכבד והנורא יש להכשיר בשעת הדחק ע''י גרירת קצת רגל הנו''ן ובלבד שלא יגע הסכין באותה נקודה אחרונה המדובקת אות הנו''ן עם הה''א הקדושה. שיורי כנה''ג:

כו

הלכות תפילין

1,317

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מב

שנמחקו קצת: אבל אם בתחילת הכתיבה לא היה הדיו שחור אלא דומה ללבן שהוכהה מראיתו או לאודם וצריך להעביר עליו קולמוס הוי שלא כסדרן. מ''א:

כז

הלכות תפילין

1,318

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מג

כסדרן: ודוקא כשקצת צבע הדיו קיים אבל אם קפצה כל הדיו מהקלף ולא נשאר רק רושם אדמומית מהחלודה של הדיו הוי שלא כסדרן. מ''א:

כז

הלכות תפילין

1,319

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מד

באויר הה''א: ואם נכנס לתוך ד' ונראית כה' פסול הרמ''א בא''ע סי' קכ''ה ססי''ח ועי' במ''א שסיים בזה''ל וכ' בכנה''ג שיש מכשירים לגמרי ע''כ וצוח עליו ככרוכיא המחבר יד אהרן שאינו כן ולא מצינו מי שמיקל בזה ע''ש:

כח

הלכות תפילין

1,320

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מה

הכתב: ואם מקצת הפרשה שגורה בפיו מותר לכתוב אותה מקצת בע''פ ב''ח דלא כב''י:

כט

הלכות תפילין

1,321

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מו

הכתב: משמע דשכותב מתוך הכתב א''צ לקרות כל תיבה וצ''ע דבי''ד סי' רע''ד ס''ב משמע דאעפ''כ צריך לקרות וכ' המ''א ואפשר דעתו להקל בתפילין אבל הב''ח פסק דאפי' בכותב מפי הכתב צריך שיקרא כל תיבה ותיבה קודם שיכתבנה וכ''פ הע''ת וכ''ה בשכנה''ג:

לא

הלכות תפילין

1,322

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מז

של למ''ד: וב''ח פסק שצריך להניח שיעור חצי ציפורן למעלה מראש של למ''ד ועיין ט''ז דה''ה למטה:

לב

הלכות תפילין

1,323

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מח

אות: ובדיעבד אינו מעכב אא''כ נראים כאחד על פי תינוק דלא חכים ט''ז וע''ת וכ''פ הכנה''ג:

לב

הלכות תפילין

1,324

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

מט

לפסוק: ומ''א פסק שלא להניח חלק כלל וכן בין שיטה לשיטה א''צ ע''ש ועיין בד''מ ובע''ת (ובספר אליהו רבה פסק כדעת רמ''א דצריך להניח חלק בין פסוק לפסוק והביא ראיה מן ספר ברוך שאמר שכתב להדיא כן וכן בין שיטה לשיטה ע''ש):

לב

הלכות תפילין

1,325

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נ

לשיטה: ובי''ד סי' רע''ג פסק כהרמב''ם דלא קפדינן אלא שלא יכתוב רוב התיבה חוץ לשיטה ואם התיבה בת ח' אותיות מותר לכתוב החצי חוץ לשיטה וכתב המ''א ואפשר דבא ללמוד כאן דשני אותיות מותר לכתוב אפי' בתיבה בת ג' אותיות דבזה הרמב''ם מודה ע''ש. ואני אומר דמסעיף שאח''ז ידעינן זאת מדכתב ב' אותיות שהם תיבה וכו' משמע ב' אותיות שאינן תיבה אחת מותר אפי' בתיבה בת ג' וק''ל:

לג

הלכות תפילין

1,326

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נא

בתוך הדף: ולא יצא מהם כלל חוץ כתב הרב בעל באר שבע בתשובה סוף ספרו דף נ''ב ע''ב מדנקט כפל לשון משמע אפי' בדיעבד פסול אפי' בשאר שמות שאינן נמחקין ואפי' הנטפל לשם מאחריו פסול אם יצא חוץ לשיטה כנ''ל להלכה ולא למעשה ע''כ. והמ''א הקשה עליו דהש''ך ביו''ד סי' רע''ו ס''ו כתב דקצת פוסקים מכשירין כשתלה מקצת השם ע''ש ס''ק ה' משמע לכאורה דכ''ש כשיצא חוץ לשיטה דהא איסור תליה נזכר בגמרא ואיסור זה לא נזכר בגמרא בהדיא רק הוא מדברי ר''ת ומנ''ל לפסול בדיעבד ובמ''ב סימן נ''ז כתב אם כתב אלהינו בלא י' מותר לתלות הי' מאחר שאינה מהשם עצמו אם כן כ''ש אם יצא הנטפל לשם חוץ לשיטה דכשר והגאון מוהר''ר יצחק אב''ד דק''ק פוזנא הורה למחוק בספר תורה כל השורות העליונות ולמשוך אותם שיהיו שוות עם השם מאחר דאפשר לתקוני לא מיקרי דיעבד אבל אם יש שם בשיטות העליונות שאסור למחקו כשר בדיעבד עד כאן לשון המג''א וה''ה נמי בתפילין דאסור למוחקו משום דהוי שלא כסדרן כשר בדיעבד והמחבר הלכה ברורה טעה שגיאה גדולה במה שכתב ואני תמה הרי הוי שלא כסדרן ע''ש ס''ק מ''א ועי' בב''י ביו''ד סי' רע''ו שהביא תשו' הרמב''ם וכתב בה בלשון הזה על ס''ת שנמצא בה ה' כתוב קצתו תוך השיטה וקצתו חוץ לשיטה הראוי אצלי להחליף אותה היריעה ולגונזה ואחר חלופה יקראו בה בצבור לכתחלה עכ''ל נרא' דס''ל להרמב''ם דפסול אפי' בדיעבד והמחבר יד אהרן האריך והעלה דלענין מעשה אין ולאו ורפיא בידיה. ועי' בתשובת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ב' סימן כ''ט ובספר משנה למלך בפרק ה' מהלכות תפילין:

לה

הלכות תפילין

1,327

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נב

פסול: עי' ט''ז מה שמיישב דעת הרמב''ם מפרק הקומץ והוכיח דאפילו בדיעבד בעי סתומה ודבריו המה קצת מגומגמים אבל תוכן דבריו הוא דילמא האי דאין מורידין הא מורידין עושין קאי אתפילין אלא ודאי דבתפילין נמי פסול בפתוחות ואינו נראה לפענ''ד דא''כ באידך מקשן נמי נימא הכי דמקשה בסמוך הא מורידין עושין והא בעי שירטוט ואי לפי דעתו מה ק''ל הלא הרמב''ם פסק בפ''ז דס''ת בעי שירטוט וא''כ נימא נמי דטעמא דאין מורידין קאי לס''ת אלא ודאי צ''ל דלא ס''ל לתלמודא האי סברא דא''כ למה ליה למתני כלל תפילין א''כ י''ל הכא נמי דאי קאי אתפילין לחודיה ל''ל למתני' כלל ס''ת וכך הוא הוכחה הלימא מסייע ובזה יתורץ רש''י שם במ''ש בד''ה הכא סתומות בס''ת הכא פתוחות במזוזה כו' למה נקט בראשונה בס''ת ולא נקט תפילין אלא ודאי דבתפילין י''ל דפתוחות כשר בדיעבד ולא קשיא מתפילין רק הקושיא היא מס''ת. למה נקט גם בשירטוט כתב רש''י ובתפילין לא בעי שירטוט נקט נמי רש''י תפילין לחוד להורות דקושיא הוא למה נקט תפילין ודו''ק:

לו

הלכות תפילין

1,328

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נג

קדש: אבאר לפניך מקור המחלוקת למען יתברר. כבר זכרנו שצריך לעשות ג' פרשיות דהיינו קדש והיה כי יביאך שמע פתוחה והפרשה ד' שהיא והיה אם שמוע סתומה רק שיש מחלוקת בצורת פתוחה וסתומה דלהרא''ש מבואר בי''ד סי' ער''ה דכל שיש חלק בשיטה ומתחיל לכתוב באמצע שיטה וכן בכותב ומניח בסוף שיטה חלק ומתחיל הפרשה שאחריה בראש שיטה שניה זהו פתוחה ושיעור החלק הוא כדי שיוכל לכתוב ט' אותיות וסתומה הוי כל שמניח חלק באמצע שיטה כשיעור הנ''ל ויתחיל לכתוב בסוף השיטה ההיא עצמה וה''ה אם סיים הפרשה בסוף שיטה יניח שיטה אחת חלק ויתחיל בשיטה שלישית והרמב''ם כתבו בזה''ל פרשה פתוחה יש לה ב' צורות אם גמר באמצע השיטה מניח שאר השיטה פנוי כשיעור הנ''ל ומתחיל הפרשה שהיא פתוחה מתחלת השיטה השניה (זהו כמו להרא''ש) ואם לא נשאר כשיעור פנוי או גמר בסוף השיטה יניח שיטה שאחריה פנוי ומתחיל הפתוחה מתחלת שיטה ג' (וזהו להרא''ש סתומה) פרשה סתומה יש לה ג' צורות אם גמר באמצע מניח ריוח כשיעור ומתחיל בסוף שיטה עצמה תיבה אחת (זהו כמו להרא''ש) ואם לא נשאר כשיעור ט' אותיות ולכתוב תיבה אחת בסוף יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שניה ויתחיל לכתוב הפרשה סתומה מאמצע שיטה הב' (אפשר גם להרא''ש כן) ואם גמר בסוף השיטה מניח בתחלת שיטה שניה כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב מאמצע השיטה הפרשה סתומה (וזהו להרא''ש פתוחה) נמצאת אומר שפרשה פתוחה תחילתה בתחילת שיטה לעולם וסתומה תחילתה מאמצע שיטה לעולם עכ''ל. וכתב הב''י האיך יעשו בתפילין שיצאו ידי כולם אם לעשות הג' פתוחות דהיינו שישאר בתחילתן שיעור ויתחיל הפרשה באמצע שיטה לא יצא ידי הרמב''ם דס''ל מתחיל באמצע שיטה מקרי סתומה. ואם ישאיר חלק בסוף כל פרשה א''כ הוי אף אחרונה פתוחה דהא כל שיש חלק בסוף הפרשה עושה את הפרשה שלאחריו פתוחה על כן נוהגים בא''י שפוסקים כהרמב''ם שעושים בדרך זה ב' פרשיות ראשונות מתחילות מראש הדף ומסיימים בסוף הדף באמצע שיטה ופרשה שלישית שהיא שמע מתחלת בראש הדף ומסיימת בסופה ופרשה ד' מתחלת מאמצע שיטה נמצא ג' פרשיות ראשונות לדעת הרמב''ם פתוחה כי הראשונה אע''פ שאין חלק לפניה מקרי פתוחה כמו בראשית דהוי פשוט פתוחה לדעת הרמב''ם וב' פרשיות שאחרי הראשונה נעשו פתוחות מכח שיעור החלק שלפניהם דהיינו החלק מפרשה שלפניה בסופה עושה פרשה שאחריה פתוחה והיא מתחלת בראש שיטה וזהו בין לרמב''ם בין להרא''ש רק מה שמתחילין פרשה הד' באמצע שיטה מיקרי פתוחה לדעת הרא''ש ואנן בעינן סתומה. אבל להרמב''ם הוי זה סתומה ובזה יבואר לך דברי המחבר. וכתב ט''ז דיש לפנינו דרך אחרת שנעשה לצאת ידי הרמב''ם והרא''ש ונקדים תחלה בהא דכתב הרמב''ם בצורה ב' דסתומה דאם לא נשאר מן השיטה כדי להניח ריוח כשיעור ולכתוב בסוף שיטה תיבה אחת יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שניה וכו'. ושם כתבתי דאפשר דגם להרא''ש כן ע''ש א''כ הרוצה לעשות יעשה בדרך זה דפרשה א' וב' יתחיל בראש הדף וישייר בסוף חלק כדי ט' אותיות רק פרשה ג' יתחיל ג''כ בראש דף וישייר פחות מט' אותיות והפרשה ד' יעשה ג''כ תחלת הדף ריוח קצת אבל פחות מט' אותיות נמצא הפרשה הד' סתומה להרמב''ם ולהרא''ש דלהרמב''ם מיקרי זה מתחיל באמצע וגם להרא''ש אין כאן פתוחה כיון שאין במקום א' חלק כשיעור וא''ל דלא יניח בסוף פ' ג' כלל ובתחל' פ' ד' יניח פחות מכשיעור זה אינו דעכ''פ בעינן ריוח בין פ' לפ' כשיעור ט' אותיות בין בסתומה בין בפתוחה אלא דכאן אי אפשר לעשותו במקום אחד דאז הוי פתוחה ע''כ חלקנו השיעור לב' חלקים עכ''ל ט''ז. וכ''כ הרמ''ע מפאנו סימן (נ''ו) [ק''ו] ועיין בשיורי כנה''ג בהגהת ב''י סעיף כ''ו ואין לעשות בשביל ספק ב' זוגות תפילין ב''י וכ' הב''י שגדול אחד פסל כל התפילין במדינתו שהיו עשויות לדעת הרא''ש כי ס''ת שלהם היו הפרשיות לדעת הרמב''ם אם כן העולה בתורה ותפילין בראשו סתרי אהדדי עיין מ''א ואמרתי אחכמה לדעת מה יעשה בתפילין של ר''ת בענין פתוחות וסתומות הואיל ופרשה ד' הוא קודם לפ' ג' הנה זהו פשיטא להרב ב''י פרשת קדש והי' כי יביאך מתחילין בראש שיטה ובסוף קדש לי מניחין חלק ט' אותיות ובסוף והיה כי יביאך אין מניחים חלק ואם מניחים הוא פחות מט' אותיות ופרשת והי' אם שמוע מתחילים באמצע שיטה עליונה ומניח לפניה חלק ט' אותיות ובסוף פרשת והי' אם שמוע מניח חלק כדי ט' אותיות ופרשת שמע מתחיל בראש שיטה. נמצא פרשת קדש לי ופרשת והי' כי יביאך ופרשת שמע הם פתוחות בין להרמב''ם בין להרא''ש. ופרשת והיה אם שמוע היא סתומה לדעת הרמב''ם. ולהרב ט''ז פרשת קדש לי ופרשת והיה כי יביאך מתחילין בראש שיטה ובסוף קדש לי מניחים חלק כדי ט' אותיות. ובסוף והיה כי יביאך מניחים חלק פחות מט' אותיות ופרשת והיה אם שמוע יניח ריוח בראשה פחות משיעור ט' אותיות ובסופה מניח חלק שיעור ט' אותיות והפרשה שמע מתחיל בראש שיטה וק''ל. אך את זה צל''ע לפי מה שכ' המ''א בסי' ל''ד ס''ק ב' ומ''מ צריך לכותבן כסדרן כמ''ש סי' ל''ב ס''א לכן צריך שיניח חלק פ' והיה אם שמוע ויכתוב פרשת שמע בקצה הקלף ואח''כ יכתוב פרשת והיה אם שמוע באמצע עכ''ל. אם כן כשמניח בסוף פרשת והיה כי יביאך חלק פחות מט' אותיות להרב ט''ז או לא מניח חלק כלל להרב ב''י ואח''כ יתחיל לכתוב פ' שמע בקצה הקלף בראש שיטה וזהו להרמב''ם פתוחה אבל להרא''ש סתומה ועיין בצורה ב' להרמב''ם דפתוחות ולאחר עיון ראיתי דלאו כלום היא דלאחר שבא והיה אם שמוע למעלה יתוקן אז ונעש' פתוח' וזהו מהני כמבואר ביו''ד סימן ער''ה סעיף א' בהג''ה ועיין הרמ''ע מפאנו סי' ל''ז ועיין ע''ת ובחשו' רמ''א סימן כ''ה:

לו

הלכות תפילין

1,329

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נד

מקלף: לכתחילה ישים הקלף במי קליפות של עצים שקורין בל''א לו''ר שמעבדין בהן העורות. מ''א:

לז

הלכות תפילין

1,330

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נה

שליל: והוא מן המובחר:

לז

הלכות תפילין

1,331

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נו

דאפשר: ואם אין לו קלף אחר יניחם בלא ברכה ב''ח. והמ''א כ' דכדאי הוא הרמב''ם לסמוך עליו ולברך ע''ש וע''ל סי' ט' ס''ק ז' מש''ש:

לז

הלכות תפילין

1,332

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נז

מעור אחד: אבל בחתיכות תפורות יחד לא חשיב עור אחד ובתוס' דמנחות דף ל''ב ע''א ד''ה דילמא להשלים משמע דחשיב עור אחד ע''י תפירה:

לח

הלכות תפילין

1,333

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נח

וגם הבתים: דלא כמו שנוהגים קצת לעשו' של יד עגולה בראשו רק שמרבע התיתורא מלמטה. מרדכי מ''א ועיין מ''ש הע''ת:

לט

הלכות תפילין

1,334

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

נט

שחור: וכ' ב''ח משמע עיכובא ליכא ולענ''ד אין להקל ובמקום דלא אפשר יש לסמוך ארוב פוסקים המקילין שלא יתבטל תורת תפילין. שכנה''ג עיין ע''ת:

מ

הלכות תפילין

1,335

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ס

שיעור: ומ''מ יש לחוש לדברי הגאונים שלא לעשותן קטנים מרוחב שני אצבעות בין של יד בין של ראש ב''י ב''ח ל''ח מ''א והיינו התיתורא למטה ויש למחות בעוברי דרכים שמתקנים להם תפילין קטנים מאוד כי מבורר מש''ס שצריכים להיות רחבים יותר מאצבע ואם לאו פסולין הם. ע''ת ע''ש:

מא

הלכות תפילין

1,336

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סא

העור: ולא ע''י דפוס. ט''ז וב''ח ע''ת עמ''א:

מב

הלכות תפילין

1,337

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סב

ימין המניח: ואם הוא איטר לא ישנה ובתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן. מ''א:

מב

הלכות תפילין

1,338

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סג

ד' ראשים: ב''ח וע''ת והרמ''ע פסקו דצריך ליזהר שלא יגעו היודי''ן למטה בשי''ן ומ''א פסק דצריכים ליגע היודי''ן למטה בשי''ן ע''ש וכ''פ הרמ''א סעיף מ''ג:

מב

הלכות תפילין

1,339

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סד

דתפילין: המחבר כ' סתמא דהיינו שישים עור למטה ולא ביאר שיהא התיתורא מעור הבתים או אפי' מעור בפני עצמו כמו שנהגו הסופרים עכשיו אלא מדסתם משמע דכל גוונא כשר וכ''כ הרא''ש והטור דבכל גוונא כשר. עיין ע''ת:

מד

הלכות תפילין

1,340

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סה

קטן: ואם לא כרכם כשר בדיעבד אם אין לו אחרים. ב''ח מ''א:

מד

הלכות תפילין

1,341

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סו

לבתים: וטוב שיניח אצל פ' והיה אם שמוע בצד הפונה לפרשת קדש. של''ה עמ''א:

מד

הלכות תפילין

1,342

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סז

בביתה: ובדיעבד אין לפסול בשביל זה. ע''ת עמ''א:

מה

הלכות תפילין

1,343

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סח

כשר: מבהמה טהורה:

מז

הלכות תפילין

1,344

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

סט

בהמה: ולוקחין מהעקב שהם לבנים ואם הם קשים מרככן באבנים עד שיעשו כפשתן וטוין אותם ושוזרין אותם מ''א. בני מעיים דקים ויבשים כמין חוטים של גידים גידים גמורים הם ומותר לתפור בהם ס''ת ותו''מ הלק''ט ח''א סי' רע''ג והיד אהרן חולק עליו:

מט

הלכות תפילין

1,345

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ע

צד: טעם לי''ב תפירות נגד שבטי ישראל ואם עשה י''ד נגד מנשה ואפרים טוב עיין ע''ת והאר''י ז''ל כ' ע''פ הסוד דוקא י''ב. הרמ''ע מפאנו סי' ל''ח כ' אם אין התפירה בתוך הבית רק בתוך המעברתא פסול אבל בב''י בשם הרא''ש ורש''י והמרדכי משמע דלא בעי תפירה תוך הבית רק סמוך לבית. ע''ש מ''א:

נא

הלכות תפילין

1,346

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

עא

בחוט אחד: ואם נפסק החוט בשעת עשיה פסולות דבעי שיהא חוט אחד ב''י בשם הריא''ם. וכ' ט''ז דלא בא למעט אם חזר וקשר במקום הפסיקה אלא שיהא בדיבוק יחד ולא נפסק ביניהם. וכ' ב''ח דוקא אם נפסק החוט פסול דניכר שפסק החוט אבל אם החוט קצר יגמור התפירה בחוט אחר לכתחלה והכי נהוג:

נא

הלכות תפילין

1,347

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

א

קיים: ר''ל התיתורא. אבל ב''י פירש ל''נ היינו לומר דבעי שיהיו שלימים מכל שאר צדדים דלא מכשרינן אלא כשנקרעו בין בית לבית דוקא. וזהו שכ' רמ''א גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת פירוש שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים צריכים להיות שלמים:

א

הלכות תפילין

1,348

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ב

ונפתח: ולדידן אין שייך זה:

א

הלכות תפילין

1,349

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ג

ושלישי: ונשאר בית אחד שלם ביניהם אבל שנים הסמוכים אע''פ שאין הקרעים סמוכים אלא שזה בצד זה והשני בצד אחר מיקרי זה אצל זה. ט''ז:

א

הלכות תפילין

1,350

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ד

פסולים: אפילו חדשים דכשר בב' אפילו בזה אצל זה מ''מ בג' פסולים:

א

הלכות תפילין

1,351

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ה

לשמו: וישחירם לשמן ואם השחירם לשמן אינו מועיל למה שלא עבדם לשמן תשו' דבר שמואל גסי' ז' ט''ו ע''ש. בתשו' באר עשק סי' י' כ' דהשחרה לשמה מהני:

ג

הלכות תפילין

1,352

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ו

פסול: כי מה שיהיו הבתים שחורים אינו הל''מ אם כן לא הוי השחרות רק תיקון בעלמא וכשר על ידי נכרי משא''כ ברצועות דהל''מ שיהיו שחורות הוי זה כמו טויה דציצית דפסול בנכרי ונ''ל דאם חזר ישראל והשחירם לשמן כשר. מ''א:

ד

הלכות תפילין

1,353

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ז

לתפור: דוקא בגידין ודוקא לתפור לצד פנים אבל לקשור או לתפור לצד חוץ פסול ואם נפסקה המעברתא מותר לתופרה דבר שמואל סי' רי''א:

ה

הלכות תפילין

1,354

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ח

אצבע: ר''ל שתמתח הרצועה כפשוטה בלא כריכות וט''ז מחמיר לכתחלה אפי' נפסקה הרצועה לאחר שנקשר ממנה סביב הראש רק מה שתלויה לפניו עד הטבור ברצועה ימין ובשמאל עד החזה דאסור לתפור ע''ש באורך:

ה

הלכות תפילין

1,355

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לג

ט

יתבטל: ולא יברך דברכות אינן מעכבות ט''ז ועיין בתשו' שבות יעקב ח''א סי' א' וע''ל סי' ט' ס''ק ו' מש''ש (וכ' בספר אליהו רבה דדוקא מה שמקיף הראש והזרוע אבל מה שתולה ממנו מותר בדיעבד בתפירה אף שלא בשעת הדחק ומה שכתב ב''י דמהרמב''ם משמע דאסור לא משמע הכי בכסף משנה וכן פסק בספר זכרון לר''י הכהן:

ה

הלכות תפילין

1,356

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

א

המניח: ובאיטר אזלינן בתר ימין ושמאל דעלמא. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,357

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

ב

ולר''ת: ומ''מ צריך לכותבן כסדרן כמ''ש סי' ל''ב ס''א לכן צריך שיניח חלק פרשת והיה אם שמוע ויכתוב פרשת שמע בקצה הקלף ואח''כ יכתוב פרשת והיה אם שמוע באמצע מ''א וע''ל סי' ל''ב ס''ק נ''ג מש''ש:

א

הלכות תפילין

1,358

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

ג

שניהם: והנוהג כן להניח ב' זוגות ביחד יניח של רש''י למטה ושל ר''ת למעלה ט''ז וכ''כ האר''י ז''ל שיכניס תחלה של רש''י ויעמידם לצד הכתף ואחריהם של ר''ת לצד היד ושניהם על הקיבורת ויניח בראשו של רש''י למטה ושל ר''ת יותר למעלה ושניהם במקום הראוי לתפילין והרצועות דר''ת יהיו תחת רצועות דרש''י מכוסה בה שלא יתגלו רק רצועות דרש''י ותפילין דר''ת יהיו קטנים מתפילין דרש''י עיין ס' הכוונת תפילין פרק י' י''ב (ועי' בס' אליהו רבה שדחה דברי ט''ז וראייתו) מי שמניח תפילין של יד כדעת ר''ת ותפילין של ראש של דעת רש''י והרמב''ם אם יוצא י''ח פסק שבות יעקב ח''א סי' ב' דאינו יוצא אליבא דכ''ע אבל בשעת הדחק מותר להניחם כך דהא בשעת הדחק יוצא אם מניח אחת לבד ומ''מ לא יברך רק על אותו שנכתבה ע''פ מנהגינו כדעת רש''י והרמב''ם ואם של ראש נכתבה ע''פ דעת רש''י יש להניח של ראש תחלה וכשחולץ חולץ של יד תחלה ע''ש:

ב

הלכות תפילין

1,359

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

ד

בעלמא: שהרי ממ''נ אחד מהם פסול אבל אם הניח ב' זוגות תפילין כשרים עובר על בל תוסיף. מ''א ועי' ט''ז שהאריך והיד אהרן הקשה עליו:

ב

הלכות תפילין

1,360

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

ה

המקום וכו': וי''א שאם לא יוכל וכו' צ''ע דהיינו מציעתא ועוד דגם ברישא דרישא שיודע לכוון המקום אינו מברך אלא על אחד מהם ונ''ל דה''ק דברישא קאמר שמניח שניהם יחד על היד ויברך ויהדקם בבת אחת וה''ה בשל ראש ואח''כ קאמר ואם אינו יודע לכוון המקום ולהניח שניהם יחד פי' כשיהדקם בבת אחת לא יוכל לכוין המקום וצריך לקשרם זא''ז. יניח כדברי א' של יד ושל ראש ויניח האחרים על סמך ברכה ולא גרסינן ויסלקם מיד ואח''כ כ' וי''א שאם לא יוכל וכו' פירוש אפי' בזא''ז לא יוכל להניחם בבת א' כגון שיש לו מכה או שמתבייש בפני הבריות. מ''א ועיין דרכי נועם חלק א''ח סי' ב' ובס' בני חייא:

ב

הלכות תפילין

1,361

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

ו

בחסידות: נשאלתי על איש אחד שהיה נוהג להניח תפילין של ר''ת לאחר התפלה בפרהסיא בפני הקהל אי מיחזי כיוהרא. פסק בתשובת מהר''ש הלוי דמיחזי כיוהרא וצריך שיבטל מנהגו. וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד שאפי' אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא ואם מניחן בפני אדם גדול שאין נוהג להניחם כי אם בקרב ביתו ודאי מחזי כיוהרא ע''ש:

ג

הלכות תפילין

1,362

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לד

ז

בכיס אחד: אסור להחליף הכיסים וכ''ש הבתים והרצועות והפרשיות משל רש''י לר''ת או איפכא דרכי נועם חא''ח סי' נ' וכ''כ הררב''ז והרמ''ע סי' ל''ז. ואם לא הניחם אדם מעולם עליו לשם מצות תפילין יוכל להחליפם ואם התנה עליהן מעיקרא להחליפן כשירצה לא מהני תנאי כיון שסדרם ע''פ דעת אחד והניחם אפילו פעם אחת לשם מצות תפילין לדעת ר''ת או רש''י אסור להחליפם אח''כ אפילו התנה עליהם מתחלה דמקודש לחול לא מהני תנאי דרכי נועם חא''ח סי' ב'. אם עשאו כיס התפילין מתחלה להניח בו שניהם שרי דהוי כאלו התנה מ''א. רצועות שנמצאו ואינם יודעים אם הם של רש''י או של ר''ת אם באותו מקום נוהגים להניח שני זוגות יניחן לאיזה שירצה ואם הוא במקום שהרוב מניחים של רש''י יניחם בשל רש''י תשובת יד אליהו סי' ה':

ד

הלכות תפילין

1,363

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לו

א

צורת: כתב ב''ש דלמ''ד יעשה בראשה כמין ו' ולא י'. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,364

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לו

ב

ליגע: בכדי שאדם בינוני יכירנו היטב מעל ס''ת שע''ג הבימה כשקורא בו וב''ח כ' בשם ב''ש ברחוק אמה וגם לא ירחיקה יותר מעובי הגג:

ב

הלכות תפילין

1,365

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לו

ג

שעטנ''ז ג''ץ: צריך שיהיו התגים נוגעים בגוף האותיות וכל אחד נפרד מחבירו מ''ע סי' ל''ה גם לא ידביקן בסוף האות כ''א באמציעתן. ואם אינן נוגעים בגוף האותיות או שנוגעין זה בזה פסולים מיהו אם ידענו שכתבן מומחה תלינן שנפרד אחר שנכתב ומכשירים הרמ''ע מ''א ע''ש שהעלה דאם עשה חית כזה כשרה אפי' האריך בה אף על פי שאינה מרובעת כשרה וע''ל סי' ל''ב ס''ק מ':

ג

הלכות תפילין

1,366

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לו

ד

לא פסל: והב''ח פוסל אם לא תייג שעטנ''ז ג''ץ. ונ''ל דטוב לתקנם אחר כך ואפי' בתפילין מועיל תיקון ואין בזה משום שלא כסדרן וכ''כ ע''ת ובשכנה''ג ועיין ט''ז (ובס' ברוך שאמר מביא פוסקים רבים לפסול אם לא תייגן וכ' בתשו' רד''ך דה''ה אם הותירו על הג' זיינין שהוזכרו בש''ס דפסול. כ' בס' אגרת הטיול שעטנ''ז הוא אותיות שטן ע''ז והם ב' מקטרגים גדולים וזהו גם כן סוד של שעטנ''ז ג''ץ כי ג''ץ גם כן שם של מקטרג אחד והתגין שעליהם הם כמו חרב וחנית להנצל מהם:

ג

הלכות תפילין

1,367

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לז

א

שכר: בש''ס איתא דמאריך ימים. ובשמושא רבא איתא שהוא מובטח שהוא בן עה''ב ושאין גיהנם שולטת בו ושעונותיו נמחלים לו. וכתב הרא''ש אם זהיר בתפילין כף זכות מכרעתו. ואם פשע בהם כף חובה מכרעתו. שאין לך גדול במצות עשה יותר מתפילין. חרש המדבר ואינו שומע. או שומע ואינו מדבר חייב להניח תפילין אבל אינו שומע ואינו מדבר אין מוחין בידו מלהניחם אם רוצה. ע''ת וכ''כ בשיורי כנה''ג סי' ל''ח. והבאר היטב אשר לפני לא העתיק היטב ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,368

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לז

ב

בגופן: ודוקא שאינו מניחם בשביל ביזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן אף ע''ג דעבירה היא בידו דבקל יוכל ליזהר בהם בשעת ק''ש ותפלה מ''מ לאו בכלל פושעי ישראל הוא. הרא''ש:

א

הלכות תפילין

1,369

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לז

ג

היום: ומ''ע כתב שתיקן להניחם שנית במנחה. ובערב שבת לא יניחם של''ה ויניח תפילין דר''ת במנחה:

ב

הלכות תפילין

1,370

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לז

ד

שנים: והב''ח חולק וכתב דקטן הלומד תלמוד ויודע לשמור את עצמו חייב אביו לקנות לו תפילין גם הר''ש הלוי חלק א''ח סי' א' פסק משהגיע לעשר שנים חייב לחנכו במצות תפילין ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודש הי''ג שנים. מ''א:

ג

הלכות תפילין

1,371

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

א

מתפילין: מי שביטל מצות תפילין מחמת חולי ועברו עליו למ''ד יום שלא הניחם אם כשחזר והניחם צריך לברך שהחיינו או לא פסק בתשו' חות יאיר סי' רל''ז דא''צ לברך. שהחיינו כיון דאינו מצוה דאתא מזמן לזמן ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,372

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ב

צער: אפי' הולך בשווקים וברחובות פטור. וכ' המ''א דאם רוצה להחמיר בשעת ק''ש ותפלה מותר כמ''ש בסעיף ב':

א

הלכות תפילין

1,373

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ג

אשה: עיין ב''י ומ''ש עליו המ''א. והיד אהרן מיישבו:

ד

הלכות תפילין

1,374

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ד

ראשון: פירוש ביום הקבורה דביום המיתה פטור מכל המצות כל זמן שלא נקבר דאז מקרי אונן וה''ה אם שמע שמועה קרובה אסור ג''כ להניח תפילין ביום הראשון כמו יום הקבורה ט''ז בי''ד סי' ת''ב ס''ק א' ומהריט''ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י''ב כ' דנקטינן דדוקא יום המיתה ויום הקבורה פטור מן התפילין יום ראשון אבל כשהמיתה היה יום אחד והקבורה יום אחר חייב בתפילין אפילו ביום ראשון ע''ש:

ה

הלכות תפילין

1,375

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ה

חייב: משמע דחייב מיד אבל בי''ד סי' שפ''ח כתב אחר הנץ החמה עמ''א וע''ת. כ' האר''י ז''ל דאין להניח תפילין דר''ת כל ז' ימי אבילות:

ה

הלכות תפילין

1,376

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ו

חדשות: פי' מנחמים חדשים. ומ''א פסק דאם באו פנים חדשות אינו מניח לכתחלה עד שילכו אבל אם מניח אינו חולץ ע''ש:

ה

הלכות תפילין

1,377

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ז

חתן ושושביניו: בתשוב' רמ''א סי' קל''ב כתב דחתן בזמן הזה חייב בתפלה ובתפילין וכן נתפשט המנהג בזמן הזה בארצות אלו דחתן וכל בני חופה קוריו ומתפללין וכ' המ''א ול''נ המקיל לא הפסיד אם החתן מיסב אצלם ע''ש ובכנה''ג:

ז

הלכות תפילין

1,378

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ח

ותגריהם: דוקא הלוקחים כדי להמציאם למכור למי שצריך להם אבל אם עושה כדי להשתכר לא מקרי עוסק במצוה. מ''א:

ח

הלכות תפילין

1,379

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

ט

אחרת: כל זה מיירי שכבר התחיל לכתוב קודם שהגיע זמן ק''ש אבל משהגיע אסור להתחיל סי' ע''ב ס''ב:

ח

הלכות תפילין

1,380

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

י

מצטער: אפילו מפני הצינה. מגן אברהם:

ט

הלכות תפילין

1,381

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

יא

עליו: דוקא כשא''א לו ליישב דעתו. ב''ח:

ט

הלכות תפילין

1,382

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

יב

בתורה: אבל העוסק בגמרא אפשר דלא מיפטר. עיין ב''י:

י

הלכות תפילין

1,383

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

יג

בפניו: ולא יחלוץ קמי ס''ת. ע''ל סימן כ''ה סי''ג:

יא

הלכות תפילין

1,384

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לח

יד

קודמין: ואם אפשר בשאלה מזוזה קודמת דאי אפשר בשאלה. מ''א:

יב

הלכות תפילין

1,385

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

א

או קטן: ובעינן שיהא דוקא גדול ממש דהיינו שהביא שתי שערות אחר שהוא בן י''ג שנה אבל מספיקא פסול לכתוב עד שיהא בן י''ח שנה. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,386

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ב

או כותי: כצ''ל דעכו''ם בלא''ה פסול שאינו כותב לשמה. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,387

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ג

מומר: מומר לכל התורה או להכעיס אפי' לעבירה אחת. או מסור אפילו לתיאבון פסול. עמ''א:

א

הלכות תפילין

1,388

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ד

בכתיבה: מי שנקטעה ידו השמאלית אעפ''י שאינו בקשירה כשר לכתוב תפילין דגברא בר חיובא הוא אלא פומא הוא דכאיב ליה. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,389

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ה

עשייתן: היינו שעושה מעשה בגוף התפילין אבל לעבדן כשר. ואם תפר וחיפה התפילין פסול שזהו בכלל תיקון עשייתן אבל אם גרר דבק שבין אות לאות או עשה שאר תיקון כשר בדיעבד בתפילין דבעי כסדרן. ובס''ת אם אפשר לגרור צדדי האותיות במקום שנגעו ולחזור ולכתבן יעשה דזה מקרי לכתחלה. מהר''ם לובלין סי' ס''ח. מ''א:

ב

הלכות תפילין

1,390

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ו

יראה: המ''א העלה דאין להקל ע''ש ועי' מ''ש היד אהרן. כתב הד''מ אע''ג דבס''ת ממזר וגר תושב פסולים לכתוב כמ''ש בי''ד ר''ס רפ''א אפ''ה בתפילין ומזוזות אין לחוש:

ג

הלכות תפילין

1,391

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ז

הרבה: אבל מעט יותר חייבים לקנות שלא יזלזלו בהם אפילו במקום דטעון גניזה אבל במקום דצריך שריפה אין צריך ליקח מהם. עולת תמיד. מבואר בש''ס דאסור לומר לגוי שיתנם בזול יותר מדאי דילמא ירגז הגוי וינהג בהם מנהג בזיון וכמעשה דטייעי:

ז

הלכות תפילין

1,392

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ח

קציצות: ולא חיישינן שמא עיבדן שלא לשמן דהכל בקיאין בזה. תוספות. ועיין מ''ש היד אהרן:

ט

הלכות תפילין

1,393

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

ט

בדיקה: דעד אחד נאמן באיסורין ועכ''פ בעי שיהא מוחזק בכשרות עיין י''ד סימן קי''ט:

ט

הלכות תפילין

1,394

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

י

לעולם: מיהו נכון לבודקן דמתקלקלין מזיעה. כנה''ג מ''א:

י

הלכות תפילין

1,395

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לט

יא

בדיקה: דחיישינן שמא נתעפשו וה''ה אם נפלו למים צריך בדיקה. המוצא תפילין מושלכים בגניזה בלא רצועות ופתוחים יש לחוש שיש להם פסול נסתר אבל אם מצאם דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש. הלק''ט ח''ב סי' קס''ו ע''ש:

י

הלכות תפילין

1,396

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

א

תפילין: אבל באקראי בעלמא שאוחז התפילין בידו והרצועות תלויות לית לן בה אבל אם התפילין תלויות אסור מ''א וט''ז כתב דאין בכלל זה מה שהתפילין של ראש תלוים באויר ומחזיקים ביד ברצועות ומשימם על הראש כי זהו צורך הנחתם ואין בזיון ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,397

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ב

בכיסן: אבל ס''ת אסור לתלות אפי' בכיס חידושי הרשב''א. הסידורים שקבועים בהם שלשלת של כסף אסור לתלות בהם. מ''א. ומותר לכתוב פסוקים בנייר לתלותן בבה''כ כנה''ג בשם מהרי''ט. נוהגים להתענות מי שנופלים לו תפילין וה''ה כשנפל ס''ת ובתשו' משפטי שמואל סי' י''ב תמצא סמך למנהג וכ' המ''א בסי' מ''ד ס''ק ה' נ''ל דמיירי בלא נרתיקן אבל בס''ת אפי' בנרתיקן ע''ש. ועיין כנה''ג וספר שמות בארץ בקונטרס כפות תמרים דף י''ג:

א

הלכות תפילין

1,398

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ג

תפילין: ואם פירס טלית על הכיס של תפילין אע''פ שאין כרוך מלמטה שרי שהטלית לא מיקרי כליין מיהו אותן המניחין כיס התפילין והטלית לתוך כיס גדול גם הכיס גדול מקרי כליין וצריך עוד כלי על גביו ומיהו אם כיס התפילין מחובר למעלה על כיס הטלית הצד השני של הכיס גדול לא מיקרי כליין מ''א ותשובת מהריט''ץ סי' קל''א כתב הכיס שאנו מניחין טלית והתפילין מיקרי כלי שאין כליין ומותר לשמש מטתו והיינו דוקא כשלא הכין הכיס אלא לטלית ואח''כ הניח תפילין אז מותר אבל אם מתחלה הכין הכיס לטלית ותפילין אסור דמקרי כליין ע''ש. אם כורך הכיס במטפחת בשעת הדחק מקרי גם המטפחת כלי אחר מהריט''ץ שם. אם המזוזה בפנים בחדר צריך גם כן כלי בתוך כלי ואם יש זכוכית על השם די בפריסת סודר עליה מ''א וט''ז בי''ד סי' רפ''ו כתב דבכיסוי זכוכית לא מהני עיין שם משמע דמיירי אפילו פרס סדור ע''ג דאסור דבכלי אחד פשיטא דאסור ומ''א חולק עליו:

ב

הלכות תפילין

1,399

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ד

להם: ר''ל דהכלי בתוך כלי לא בעינן שיהא שניהם כלים שאינם מיוחדים רק אחד מהם והכלי שהוא מיוחד מצטרף עם הכלי שאינו מיוחד והרב רמ''א לא בא רק לפרש דברי המחבר ב''י דלא תימא דאם תרוייהו אינם מיוחדים להם או שהפנימי אינו מיוחד והחיצון מיוחד יהא אסור הואיל ונקט המחבר בלישנא והוא שאין השני מיוחד להם קמ''ל דמותר אבל כלי אחד אפי' אינו מיוחד לא מהני ואסור:

ב

הלכות תפילין