sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
1,400	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ה	מותר: פי' אפי' בלא כלי בתוך כלי רק דבכלי אחד מותר. מ''א ט''ז דלא כב''ח ע''ש וביד אהרן:	ג	הלכות תפילין
1,401	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ו	כלי: וא''צ אלא כלי אחד והכר מיקרי כלי שני. עיין מ''א וט''ז:	ג	הלכות תפילין
1,402	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ז	עמו: וט''ז חולק ואוסר דשמא יבא לידי תשמיש ע''ש והיד אהרן סותר הראיות של ט''ז ע''ש:	ד	הלכות תפילין
1,403	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ח	צדו: אם משתמרים במקום אחר לא יניחם במטה כלל ומיהו אם יש למעלה מראשותיו מקום גבוה ג''ט או נמוך ג' מותר. ש''ס מ''א:	ה	הלכות תפילין
1,404	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מ	ט	ידיו: ואח''כ יחלצם עד שיקנח הקרי כמ''ש ס''ז:	ו	הלכות תפילין
1,405	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מא	א	ד' קבין: והוא כ''ה זקוקים כסף משקל פראג ל''ח. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,406	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	א	יד: אפילו אין לו תפלה של יד כ''מ בגמ'. מ''א:	א	הלכות תפילין
1,407	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ב	מהם: אם נפסקה רצועה של יד סמוך לקשר אסור להפוך ראש האחר למעלה ולעשות בו קשר של יד והתחתונה שהיה בו הקשר יקשור למטה דמורידו מקדושתו כיון שהיה בו הקשר והיו''ד ועתה יעשה בו כריכות האצבעות. ואם אין הרצועה ארוכה כ''כ אזי לא יעשה כ''כ כריכות סביב היד מ''א. ובהלק''ט ח''ב סי' כ''א להתיר ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,408	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ג	מותר: היינו כשיעשה לו ד' בתים או על רצועה קאי:	א	הלכות תפילין
1,409	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ד	חדשים וכו': דהזמנה לאו מילתא היא:	א	הלכות תפילין
1,410	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ה	עליהם: אפי' אם התנה רק אם יצטרך לעשות ממנו של יד שיעשה מהני התנאי וכ''ש אם מתחלה אומר שאינו עושה של ראש אלא לפי שעה דמהני. מהר''י:	ב	הלכות תפילין
1,411	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ו	לעולם: ואם עשה כיס לשם תפילין אפי' צר ביה ע''ד לפנותו אסור וה''ה אם היה כיס והוסיף בו איזה דבר לשם תפילין וצר ביה על דעת לפנותו אסור עד שיטול מה שחידש ואם צר ביה חדא זימנא אדעתא למיצר בו לעולם אפילו לא אזמניה אסור מ''א ע''ש. ועי' בתשו' שער אפרים סימן כ''א שהעלה דכל מה שהוא עודף על מקום הנצרך לתפילין לא מקרי צורך תפילין לכן התיר שם בכיס התפילין שיש לו ב' כיסין זה תחת זה דמותר להניח התפילין למטה ומעות בכיס שהוא למעלה ממנו ע''ש:	ג	הלכות תפילין
1,412	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ז	זמנא: נ''ל דקטן שצר בו תפילין אסור אבל בדבר הנאסר בהזמנה לחוד לא מיתסר בהזמנת קטן דקטן יש לו מעשה ואין לו מחשבה ופשוט דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואם גנב בגד ועשה ממנו כיס תפילין קניא בשינוי מעשה ואסרו. מ''א:	ג	הלכות תפילין
1,413	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ח	שרי: ובסתם אסור אם כן לא יפה עושים המשתמשין בשק של תפילין כשהולכין בדרך אלא דנראה ללמד זכות דאותן אנשים מסתמא הוי כמתנה בפי' וכן בההיא שכתב רמ''א כאן דקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול ואנו רואין בכל יום שהסופרים כותבים על הקלפים שלהם כתובות וגיטין ושאר דברי רשות אלא ודאי דמסתמא כשהסופרים מתקנים אותו תחלה דעתם להשתמש בהן הן לדבר קדושה הן לדבר רשות ולפ''ז פשיטא דמותר לכתוב גט על קלף שנעבד לשם ס''ת וכ''מ בא''ע סימן קכ''ד ס''ב מ''א ט''ז עיין ב''ח וע''ת ומיהו אם התחיל לכתוב על הקלף או על הנייר דבר קדושה אסור לכתוב אחר כך עליו דברי חול ולא מהני תנאי וכל זה בקדושה כגון תפילין וס''ת אבל לתשמישי קדושה מהני תנאי להשתמש בהן אפי' בעודן בקדושתן כמ''ש בסי' קנ''ד ס''ח אבל לתשמיש מגונה לא מהני כמ''ש בסי' קנ''ד. ותשמישי מצוה כגון ציצית שופר לולב נר חנוכה אפי' עשאן לכך לא מיתסרי ומותר להשתמש בהן חול אפי' בלא תנאי ע''ש:	ג	הלכות תפילין
1,414	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מב	ט	צר ביה: לפי שעה ולא אזמניה להיות שם לעולם:	ג	הלכות תפילין
1,415	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	א	שבראשו: ה''ה דבזרועו נמי אסור מה''ט והא דנקט בראשו בא למעט אם אוחזן בידו רי''ו מ''א ועיין נ''ץ ובתשובת בית יעקב סי' ק''ע כתב דוקא בראשו מפני שהם בגלוי אבל בשל יד שהם מכוסים שרי דלא גרע מאוחזן בבגדו ובידו ע''ש והמחבר יד אהרן חולק עליו והעלה להלכה בין בשל יד או של ראש אסור לכנס לב''ה והסכים עם המ''א ונ''צ וכ''כ בספר בני חייא ועיין תוס' דמנחות דף ל''ה ע''ב בד''ה אלו תפילין שבראש וכו' שהר''י דאורלינ''ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לב''ה ע''ש (ועי' בספר אליהו רבה פילפול ארוך מזה):	א	הלכות תפילין
1,416	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ב	בידו: רצה לומר בבגדו ובידו כנגד לבו כמ''ש בסעיף ה'. ט''ז:	א	הלכות תפילין
1,417	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ג	מיושב: לכן כשהם בראשו אסור אפילו להשתין גזירה שמא יעשה צרכיו:	א	הלכות תפילין
1,418	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ד	לגדולים: לכן בבה''כ עראי מותר דלא גזרינן שמא יפנה בהם:	א	הלכות תפילין
1,419	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ה	ד''א: וכ''כ הטור וקאי ארישא דהיינו בבה''כ קבוע דאסור להשתין כשהם בראשו אלא חולצן ברחוק ד''א וממילא שמעינן בבה''כ ארעי דאסור כשהם בידו אין תקנה רק שיתנם לחבירו אבל מ''מ א''צ להסיר מידו ברחוק ד''א ט''ז מ''א ובתשובת מטה יוסף ח''ב סימן ה' הבין שמ''ש הטור אלא חולצן ברחוק ד''א קאי נמי לבה''כ עראי ומש''ה הרבה להקשות ע''ש ולא דק ועי' ב''ח:	א	הלכות תפילין
1,420	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ו	חפירה: אבל כשהוא בחפירה חולץ ומשתין לאלתר וא''צ להרחיק ד''א. מ''א ע''ש:	ב	הלכות תפילין
1,421	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ז	היינו: ר''ל הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין רגילות לפנות שם:	ג	הלכות תפילין
1,422	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ח	לפנות: צ''ע דבס''א כתב אפי' תופס אותם בבגדו אסור וי''ל דהכא מיירי שקשורים בבגדו שאף אם ישפשף בידו לא יפלו התפילין. מ''א ועיין ט''ז:	ד	הלכות תפילין
1,423	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	ט	צרכיו: והא דנקט הטור והש''ע סעיף א' אסור ליכנס להשתין וכו'. לרבותא נקט להשתין אע''פ שהוא חייו של אדם אפ''ה אסור ליכנס וכ''ש שלא לצורך. עמ''א:	ה	הלכות תפילין
1,424	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	י	בימינו: אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמ''ש סי' ג' והא ליכא ניצוצות כיון שמיירי בב''ה קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. כ' הרמ''ע סימן נ''ט דמותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפילו יש מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע. ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן ש''ד. עמ''א:	ה	הלכות תפילין
1,425	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	יא	המשתמר: משמע אפי' בכיסן לא יכניסם. אבל להשתין בב''ה עראי אם הם בכיסן שרי אף להרמב''ם עמ''א ומשמע בגמרא דכל הני שריותא אינן אלא בתפילין שלובשן כל היום ואי אפשר להטריח אבל שאר ספרים אסור להכניסן אפי' בב''ה שבשדה מיהו אם הם בכיס שרי להכניסן חוץ מספר תורה שאסור. מ''א:	ז	הלכות תפילין
1,426	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מג	יב	הראשון: ועמוד החוזר מביא האדם לידי הדרוקן וסילוק החוזר מביא האדם לידי ירקון:	ח	הלכות תפילין
1,427	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מד	א	עראי: ולא חשיב היסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק או בקלות ראש טור. וז''ל הר''ר יונה דלא חשיב היסח הדעת אלא כשעומד בקלות ראש ובשחוק אבל מתעסק בצרכיו אע''פ שמתעסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהם ממש אין זה נקרא היסח הדעת לכאורה צ''ע הא דאמרינן בשבת יוצא אדם בתפילין ערב שבת עם חשכה וכו' ע''ש. ושמא הואיל ומצוה מן המובחר הוא שלא יסיח דעתו מהם כלל לא חיישינן שיצא בהם בשבת לרה''ר עיין יד אהרן. והאר''י ז''ל החמיר מאוד בזה אפילו בשעת התפלה זולת בשעת תפלת י''ח ובשעה שלומד. עמ''א:	א	הלכות תפילין
1,428	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מד	ב	שינת עראי: דחיישינן שמא יפלו מידו. עי' ב''י ובהרמב''ם פ''ד מה''ת. והמחבר מגדול עוז כ' שם וז''ל ואני אומר שזה הלשון לא נמצאת בגמרא שלנו אלא ה''ג לה בפרק הישן וכו'. ע''ש נראה דאשתמיט מניה להא דת''ר לא יאחוז וכו' ברכות דף כ''ג ע''ב סוכה דף מ''ב עיין ודוק:	א	הלכות תפילין
1,429	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מד	ג	שרי: וע''ל סי' מ' ס''ק ב' מש''ש:	א	הלכות תפילין
1,430	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מה	א	מת: משמע דבבה''ק אסור אפי' חוץ לד''א מן הקבר ובריש פרק מי שמתו אמרינן תוך ד' אמות אסור חוץ לד' אמות שרי לקרות ק''ש וכ' הט''ז דהטור ס''ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד''א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה''ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד''א של קבר ולאו אדעתיה אבל מ''מ אם אירע שהלך לבה''ק והוא חוץ לד''א מקבר ודאי חייב לקרות ע''ש. וכ''כ הב''ח וע''ת דהאיסור הוא דוקא בתוך ד''א של קבר ע''ש ועי' ט''ז בסימן ע''א ס''ק ה' ודברי המ''א בכאן צל''ע עי' סי' ע''ח ס''ק ד' במ''א ובי''ד סימן רפ''ב ס''ד וסימן שס''ו ס''ג ודו''ק. אפי' קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ''ה אסור להניח תפילין ולקרות ק''ש אצלו. מהריט''ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י''ב ע''ד עי' עט''ז שכתב כל החדר שהמת מונח בו חשיב כד' אמות ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,431	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מה	ב	מותר: נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים ט''ז:	א	הלכות תפילין
1,432	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מה	ג	המרחץ: עיין מ''א שהעלה דבמקוה מותר כשאין שם אדם דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם משום זוהמא דאית ביה אבל לא במקוה ע''ש ועי' סימן פ''ד ס''ק א':	ב	הלכות תפילין
1,433	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	א	נשמה: אם בירך ברוך מחיה מתים במקום אלהי נשמה יצא. פר''ח:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,434	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ב	כשלובש: ל''ד שישן ערום אלא כיון שלובש מלבוש העליון שעליו מברך ברכה זו. פר''ח:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,435	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ג	עיניו: פי' ע''י מפה דאסור להניח ידיו על עיניו קודם נטילה כמ''ש סי' ד':	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,436	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ד	המכין: ומנהגינו אשר הכין:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,437	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ה	י''ח: אפי' לבקי מוציא אם מכוין בברכתו. יד אהרן ופר''ח ע''ת וברכת אברהם ועי' בשכנה''ג:	ב	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,438	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ו	ברכות: הטעם לפי שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל תיקן דוד ע''ז לברך מאה ברכות בכל יום וביום כיפור קצת פוסקים כתבו ליקח הדס בשמים ומשעה לשעה יריח ויברך. אך א''א לברך כל פעם אם לא בהיסח הדעת. וקצת פוסקים כתבו דאינו נכון להריח ריח טוב ביום שציותה תורה ענות אדם נפשו ע''כ יותר טוב לסמוך על הפוסקים דעניית אמן דחזרת הש''ץ ועניית אמן אחר העולים בתורה ובהפטרה בכלל להשלים מאה ברכות ואז לא יצטרך ליקח בשמים או הדס להריח בהן עי' מגן אברהם ובהר''ם מטראני ח''א סי' ק''ד:	ג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,439	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ז	אשה: בב''ח משמע דלפי מ''ש בסעיף ה' גבי מתיר אסורים וכו' ה''ה הכא אם בירך שלא עשני אשה בראשונה לא יברך שוב על עכו''ם ועבד ע''ש וט''ז כ' דלא דמי להדדי ע''ש:	ד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,440	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ח	לברך: פי' שיאמר שעשני גר מ''א ונ''צ וט''ז. ובשכנה''ג כ' שהיותר נכון שיברך שהכניסני תחת כנפי השכינה ע''ש ושל''ה והב''ח ופר''ח פסקו שאין לברך ברכה זו כלל רק השנים עבד ואשה ע''ש. וכ''פ בתשו' מטה יוסף ח''ב סי' ח' והיד אהרן העלה להלכה דגר יוכל לברך שלא עשני גוי דהכוונה שלא עשני שאשאר גוי ע''ש:	ד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,441	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	ט	יברכנה: שכיון שנתן הודאה שנזקף לגמרי זה בכלל. דמתיר אסורים נתחייב מיד כשיושב ומהרש''ל וב''ח חולקים וס''ל דאפי' אם בירך זוקף כפופים יברך מתיר אסורים ועי' הלק''ט ח''א סימן (י''ז) [קי''ז] שכתב דעכשיו שנהגו לאומרם על הסדר אין קפידא בדיעבד ע''ש אבל המ''א וט''ז כתבו להקל בספק ברכות ע''ש ועי' בתשו' מטה יוסף ח''ב סימן ח':	ה	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,442	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	י	לאומרה: בכוונות כ' לאומרה בהזכרת שם ומלכות וכן כ' הב''ח וכן מנהגינו:	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,443	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	יא	אלו: כ' ט''ז גם מגביה שפלים אין לאומרה והאומרו אין גוערין אותו אבל ברכת סומך נופלים גוערים אותו עמ''א ומ''ש הט''ז על הרא''ש מברכת פדיון בכור ומברכת בתולים ע''ש עיין בהלק''ט ח''א סי' רכ''ד ובפרי חדש סי' נ''א:	ז	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,444	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	יב	אותן: ואפי' סומא וחרש פר''ח ע''ש וכ''כ המקובלים אבל המ''א כ' דסומא לא יברך פוקח עורים אבל חרש יברך הנותן לשכוי ע''ש:	ח	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,445	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	יג	הסליחות: עיין סימן תקפ''א מש''ש:	ט	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,446	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מו	יד	ויוצא בזה: אך לא יכוין לצאת אא''כ ירא שהציבור יעברו זמן ק''ש אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי קריאת שמע עם הציבור ולקרות אותה כדינה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפלה. ב''ח. רש''ל כ' לומר גם כן פרשה ראשונה:	ט	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,447	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	א	ליזהר: אם ברכת התורה דאורייתא היא או מדרבנן עי' בספר פני משה ח''א סי' א' והפר''ח בשם הפוסקים דהוי מדאורייתא ונפקא מינה שאם נסתפק אם בירך אם לאו חוזר ומברך כל הברכות אע''ג דליכא מדאורייתא אלא ברכה א'. יד אהרן. (ועי' בס' אליהו רבה התפלה שיאמר קודם ברכת התורה):	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,448	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ב	בד''ת: ודוקא בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותב אבל סופר שמעתיק ספר ואינו מבקש להבין מה שהוא כותב א''צ לברך וה''ה אם כותב אגרת שלומים אף שכותב איזה פסוקים א''צ לברך. מ''א וט''ז:	ג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,449	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ג	לברך: דהרהור לאו כד''ד. לפ''ז יש ליזהר לאותן לומדים בעיון מתוך הספר שיזהרו להוציא קצת ד''ת בפה אחר הברכה:	ג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,450	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ד	בנו: כ' באגרת הרמב''ם דגם הגר יוכל לברך כן מ''א ע''ת. וצ''ל ולומדי תורתך לשמה ב''ח ושכנה''ג ויכוין להתפלל על בניו שיהיו לומדים וכן בולא ניגע לריק ולא נלד לבהלה:	ה	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,451	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ה	וי''ו: דברכה אחת היא דאילו היתה ברכה בפ''ע היתה פותחת בברוך ואף על גב דסמוכה לחברתה היא מ''מ כיון דברכות קצרות הן ה''ל לפתוח בברוך מידי דהוי אברכת הבדלה שפותחת בברוך אע''פ שהן סמוכות כיון שהן קצרות והי''א ס''ל דשאני ברכת הבדלה שאינן סמוכות שאם רצה אומר כל א' בפ''ע. עמ''א:	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,452	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ו	בוי''ו: כי בזה יצאנו ידי כל הדיעות אבל אם תאמר בלא וי''ו הוי הערב נא ברכה בפ''ע והוי הפסק לאותה דיעה שס''ל ברכה אחת היא והאר''י ז''ל הי' אומר שברכה בפ''ע היא והיה עונה אמן אחר לעסוק בדברי תורה ואפ''ה היה אומר והערב בוי''ו ספר נגיד ומצוה וכ''כ היד אהרן דלא כפר''ח ע''ש בל''ח אות פ''ג כתב לענות אמן אחר לעסוק בדברי תורה ספיקא הוי עשכנה''ג ובתשובת מטה יוסף ח''ב סימן ס':	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,453	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ז	מיד: ואז פוטרת לימוד של כל היום ודוקא בברכת אהבה רבה צריך ללמוד מיד דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה אלא לק''ש איתקן. אבל ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק בתורה שנתקנו עיקר לברכת התורה היא פוטרת כל היום ר''י ועט''ז:	ז	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,454	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ח	ק''ש: די''ל דק''ש הוי כדברי תפלה וב''י הוכיח סברא זאת מדאיצטריך הירושלמי שפסק והוא ששונה על אתר. ר''ל אם ילמד מיד הלא בלא''ה לומד תורה במה שקורא ק''ש אלא ודאי דלא הוי כד''ת:	ח	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,455	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	ט	התורה: ומותר לאומרו אפילו קודם אור הבוקר דלא כהרש''ל שאוסר מטעם שאין נשיאות כפים בלילה דמטעם לימוד אנו אומרים אותו ולא מטעם נשיאות כפים. מ''א:	ט	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,456	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	י	לחזור וללמוד: משמע דמי שאין דרכו ללמוד ונמלך ללמוד צריך לברך מ''א וט''ז פסק דאפי' מי שאין דרכו ללמוד אין צריך לברך ע''ש ועי' פר''ח ומ''ש עליו היד אהרן:	י	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,457	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	יא	נהגו: ול''ח כתב שרבו מהר''י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום. מ''א:	יא	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,458	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	יב	ישן: ואם נעור כל הלילה כהשאיר היום צריך לברך שלא היה דעתו לפטור רק ליום א'. מ''א:	יב	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,459	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	יג	בינה: ובכתבים ובזוהר איתא שיכול לומר הנותן לשכוי בינה מיד אחר חצות. וכ' המ''א ונ''ל דוקא אם שמע קול תרנגול ומ''מ טוב ליזהר לכתחלה וכתב ע''ת דבדיעבד יצא וא''צ לחזור ולברך ביום:	יג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,460	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מז	יד	התורה: דהא חייבת ללמוד דינין שלהם ועוד דחייבת לומר פרשת הקרבנות כמו שחייבת בתפלה אם כן קאי הברכה ע''ז. ב''י:	יד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,461	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מח	א	התמיד: מעומד דומיא דקרבנות שהיו בעמידה וע''ל סי' א' ס''ק י''ב ויזהר לאומרה בציבור עם הש''ץ כי קרבן תמיד נקרבת בציבור (דרך חכמה):	*	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,462	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מח	ב	להתנועע: היינו בפסוקי דזמרה אבל בתפלה אין להתנועע מ''ע סי' קי''ג וכנה''ג הביא שקצת פרושים נוהגים להתנועע בנחת בחתימות הברכות בלבד לקיים מפני שמי ניחת הוא ובמהרי''ל כ' שהיה מתנועע בתפלה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו ע''ש ובד''מ כתב שהרקנ''ט נתן טעם ע''ד הקבלה להתנועע בתפלה וכ' המ''א דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ובלבד שיכוין:	*	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,463	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	מט	א	הכל: אבל לא שגור בפי הכל אע''ג ששגור בפיו אסור. הע''ת כ' דאפי' להוציא אחרים מותר לאומרו בע''פ אם הוא שגור אבל הב''ח כ' דלהוציא אחרים ד''ה אפילו שגור בפיו אינו רשאי לאומרו ע''פ עיין מ''א. יש ליזהר שלא לומר שום דבר בע''פ כי אם מה שנזכר פה בש''ע. מ''א. ובתשו' חות יאיר סי' קע''ה מתיר לומר תהלים בע''ש ע''ש איתא בתוס' מסכת ב''ק סומא מותר לקרות בע''פ משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. לקרות הפרשה בע''פ בשעה שש''ץ קורא אני נזהר אבל איני מוחה באחרים רדב''ז ח''א סי' קל''ה עיין כנה''ג:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,464	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נ	א	איזהו מקומן: שהיא משנה ברורה למשה מסיני. ויש בה שד''מ תיבות ועם הקריאה הוא משה עט''ז. יש מקומות שנהגו שלא לאומרו בבית האבל ואינו נכון כנה''ג. וכן פסק המחבר בסי' תקנ''ד סעיף ד' ע''ש:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,465	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נ	ב	משנה: כ' המ''א נ''ל דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום אבל עכשיו שאין מבינים צריכים ללמוד להבין דאל''כ אינו נחשב ללימוד דדוקא בתפלה אף שאינו מבין הקב''ה יודע כוונתו אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד לכן צריכין ללמוד הפירוש וכ' של''ה כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פיטום הקטורת יעשה קול ניגון דמשניות ע''ש:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,466	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	א	ברוך שאמר: מעומד אפילו ביחיד תולעת יעקב ב''ח. ושבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה ע''י פתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו דיש בו פ''ז תיבות. טור בשם ספר היכלות. ע''כ אין לגרוע ולא להוסיף מפ''ז תיבות. נגיד ומצוה. משנת חסידים דף ס''ג ע''א. ואוחז בציצית בטלית שלפניו בשעת אמירת ב''ש וספר כוונות. בפה עמו בסגו''ל. בתשבחות בחיר''ק:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,467	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ב	החזן: אבל אם סיים עם החזן בבת אחת לא יענה דהוי עונה אמן אחר ברכותיו אבל אם סיים ישתבח עם הש''ץ עונה אמן דהא הרבה פוסקים ס''ל דעונה אמן אחר ברכת עצמו ואף דאנן דלא נהגינן הכי מ''מ בכה''ג שרי וה''ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן מ''א והיד אהרן חולק עליו וכ' דאין נראה לחלק בין הברכות שוות לכשאינן שוות דהכל נראה כעונה אמן אחר ברכותיו ע''ש:	ב	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,468	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ג	בדיבור: אבל מותר לענות אמן עיין מ''א. ועי' סימן ס''ו ס''ק ט' מש''ש: כ' בתשובת מקור ברוך סי' א' שראוי לבטל המנהג שקצת נוהגין להפסיק כדי להביא החתן לבה''כ בין ב''ש ליוצר ואין כח המנהג זה יפה לילך אחריו ועי' בתשו' פנ''י ח''א סימן ה' וכשצריך להפסיק בין ב''ש לישתבח אומר קודם שידבר אלו הפסוקים ברוך ה' לעולם אמן ואמן עד ויברך דוד וכשחוזר להתחיל ממקום שפסק יאמר גם כן אלו הפסוקים דהוי כמו ברכה לפניהם ולאחריהם ב''י אבודרה''ם ב''ח ואחרונים. אסור לומר מעמדות ותחינות בפסוקי דזמרה או בשעה שהש''ץ חוזר התפלה:	ד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,469	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ד	עשה: וכן יש להפסיק בין כי לכל דיש פסיק בין כי לכל לכן הכף דגושה. ובין העמים לאלילים ובין שמים לעשה צריך גם כן להפסיק שלא תבלע המ''ם. של''ה מ''א:	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,470	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ה	אחרת: אע''ג דהאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה כמ''ש סי' ק''א הכא דאינו אלא פסוק אחד חוזר דיוכל לכוין:	ז	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,471	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ו	ועד: בספר נגיד ומצוה בשם האר''י כתב שיש לומר גם כן תרגום פסוק זה דהיינו שנים מקרא ואחד תרגום. ושיש לומר פסוק כי בא סוס פרעה שגם פסוק זה מעיקר שירה ע''ש ועי' גינת ורדים חלק א''ח כלל ב' סי' ח'. כתב ב''י בשם א''ח מי כמוך תניינא הכף דגושה אבל מי כמוך קמא וכן כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך הכף רפויה. עם זו גאלת הגימל דגושה. ידמו כאבן הכף דגושה. ע''ש. ויש להפסיק בין במים ובין אדירים. וי''ל השירה בכוונה ובשמחה זוהר בשלח:	ז	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,472	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ז	ויברך דוד: בויברך דוד יעמוד עד שיאמר אתה הוא ה' האלהים ועד בכלל וכשיגיע לואתה מושל בכל יתן צדקה שלשה פרוטות שנים יתן לגבאי והאחת יתן לקופה. משנת חסידים דף ס''ד ע''ב. המ''א מתמיה על המנהג שנהגו ביום המילה שאומר המוהל וכרות ומחלק קצת פסוקים דהא אמרינן בס''פ קמא דברכות כל פסוק דלא פסקיה משה באורייתא לא פסקינן ע''ש שמיישב המנהג:	ז	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,473	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ח	במרוצה: שלא ידלג שום תיבה ולא יבליעם אלא יוציא מפיו כאלו מונה מעות. ד''מ. וכתב ר''י חסיד מי שאינו מלובש היטב יתפלל בביתו בחורף בנחת:	ח	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,474	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	ט	ויום טוב: לפי שאין תודה קריבה בהם. ויש מקומות שאומרים מזמור לתודה בר''ה וי''ה משום דכתיב בו הריעו לה' כל הארץ. כנה''ג:	ט	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,475	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נא	י	בע''פ: שמא לא יוכלו לאוכלו ויצטרכו לשרפו ומה''ט א''א אותו בעי''כ ובשיורי כה''ג כתב ומנהגינו לאומרו בע''פ ובח''ה דפסח ע''ש ובהגמ''נ כתב שא''א אותו בעט''ב ולא בט''ב וכ' רש''ל בתשובות סי' ס''ד דטעות גדול הוא דהרי בזמן המקדש היה י''ט בט''ב והיה מקריבין תודה. כתב בשיורי כנה''ג בקצת מקומות נוהגין כשאומרים מזמור שיר ליום השבת ביום טוב מדלגין מזמור שיר ליום השבת ומתחילין טוב להודות לה' כמ''ש הב''י בשם א''ח אבל אין חוששין לזה ואין לשנות דגם י''ט נקרא שבת דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת וכ''כ הל''ח דגם ביום טוב אומרים הפסוק מזמור שיר ליום השבת וכ''כ הפר''ח:	ט	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,476	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נב	א	דזמרה: המגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבה''כ בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מהפך הצינורות סידור האר''י והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה אפילו אם איחרו לבא לבה''כ אבל בתשובת חכם צבי סי' ל''ו כתב שמה שכתב בספר הזוהר שיש להתפלל על הסדר היינו כשאינו מתפלל עם הציבור אבל אם איחר לבא לבה''כ ובא כשהציבור מתפלל כולי עלמא מודו דידלג כדי להתפלל עם הציבור ע''ש וכ''פ הפר''ח בסי' נו''ן ע''ש:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,477	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נב	ב	קראו: נקוט כלל זה בידך דכל הללויה הם קודמין להודו לה' קראו דהיינו אם אין שהות להתפלל הללויה והודו לה' קראו תדחה הודו לה' קראו מפני הללויה דעיקר פסוקי דזמרה הם מתהלה לדוד עד כהתי''ה. ויברך דוד גם כן קודם להודו לה' קראו אבל לא קודם הללויה. עמ''א:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,478	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נב	ג	מלוקטים: ובספר ל''ח פרק אין עומדין האריך בזה והעלה דאם יש שהות יאמר גם מזמור לתודה ע''ש:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,479	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נב	ד	וברכותיה: ואם בא סמוך לק''ש אם יוכל להתחיל ביוצר שיגיע להתפלל י''ח עם הציבור יעשה דעיקר קפידא שיתפלל י''ח עם הציבור. הגהות י''נ מ''א:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,480	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נב	ה	אחריהם: דהיינו ברוך שאמר וישתבח:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,481	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נב	ו	הברכות: לאחר התפלה כתב הפר''ח ומסתברא לי דכל הברכות יוכל לברך חוץ מברכת המחזיר נשמות וכו' שכבר יצא בברכת מחיה המתים כמש''ל סימן מ''ו ס''ק א':	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,482	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	א	מעומד: משמע דיחיד א''צ לעמוד. וה''ה בשבת שהחזן מנגן בא''י א''צ היחיד לעמוד כשאומר ישתבח ב''ח. אבל בס''ס נ''א משמע דצריך לעמוד. עט''ז: כל הט''ו שבחים שבישתבח מן שיר ושבחה וכו' עד מעתה יאמר בנשימה אחת של''ה מ''א. ואינם אלא י''ג שבחים יד אהרן ועיין בספר משנת חסידים דף ס''ה ע''א וכן הוא בכוונות:	א	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,483	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ב	דזמרה: דהוא ברכה אחרונה על פסוקי דזמרה ולא כטועין שמתחילין מישתבח שמברכין ברכה לבטלה. מי שבא לבה''כ בשעה שהש''ץ מתחיל ישתבח ואם יאמר ברוך שאמר ותהלה לדוד לא יוכל להתפלל עם הציבור וישתבח לבדו גם כן אין לאומרה. טוב הוא שישתוק וישמע ישתבח מהש''ץ ויענה אמן ויתפלל אז עם הציבור. מט''מ ע''ת מ''א:	ב	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,484	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ג	לישתבח: עיין בתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' נ''א ובשיורי כה''ג ובתשובת מטה יוסף ח''ב סי' י''א מי שהוצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה והלך ועשה צרכיו וחזר יטול ידיו ויברך ומניח ציצית ותפילין ויברך עליהם גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' נ''א ע''ב ע''ש ולפי מ''ש לעיל בסי' כ''ה ס''ק ט''ז בשם המ''א משמע דא''צ לברך וע''ל סי' ח' סעיף י''ד. חבורה שאומרים תהלים בבה''כ ואירע שלא היה מנין קודם ברוך שאמר אסור לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה תשובת פני יהושע חלק א''ח סי' ה' וע''ל סי' נ''א ס''ק ג' מש''ש בשם מקור ברוך:	ג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,485	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ד	הש''ץ: אבל היחיד יאמר ישתבח מיד וכן בשבת אם גמר פסוקי דזמרה קודם הש''ץ יאמר ישתבח מיד. מגן אברהם:	ג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,486	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ה	וישתוק: פי' שלא יפסיק בדיבור ויוכל להמתין חצי שעה עם ישתבח מהר''מ מינץ וכ' מ''א נ''ל דאפילו שהה מחמת אונס כדי לגמור כולה א''צ לחזור לראש:	ג	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,487	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ו	הגון: כתב מהר''ם מינץ בגדי ש''צ צריכים שיהיו נקיים בלי לכלוך ורבב ובגדיו יהיו ארוכים שלא יראו רגליו ויכנס לב''ה ראשון ויצא אחרון ע''ש סימן פ''א ולא יהא טפש וסכל אלא שיהא שיוכל לדבר בעסקי הקהל כפי שצריך רש''ל:	ד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,488	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ז	בילדותו: בתשובת הרא''ם סי' פ''ו דבש''ץ דעלמא שאינו ש''ץ בתענית א''צ שיהא פרקו נאה אלא כל שעכשיו יש לו מעשים טובים אע''פ שבילדותו יצא עליו שם רע ואפי' עבד ע''ז כיון ששב בתשובה ראוי להיות ש''ץ קבוע וכ''כ הרש''ך ח''ב סי' ק''ז והר''א ששון סי' קנ''ז. ומהרש''ל בתשוב' סימן נ' הסכים ג''כ דוקא בתענית ובמעמדות אבל בשאר ימים אפי' בקבע כל שאינו רשע ושהוא מרוצה לעם וקולו ערב ורגיל לקרות ממנין לש''ץ וכן העלה להלכה המחבר יד אהרן דלש''ץ דעלמא לא בעינן פרקו נאה וכל שראינו ששב בתשובה ראוי קרינן ביה וכ''פ רוב האחרונים ועיין הר''ש הלוי חלק י''ד סימן כ''ח וכך העלה הע''ת ומסיים ונ''ל דאם גוזרין הציבור תענית אע''פ שאין עכשיו תענית צבור מ''מ לא יתפלל ש''ץ כזה וק''ו בראש השנה ובי''ה ע''ש עוד העלה הע''ת דגם המחבר לא החמיר במה שפסק שלא יצא עליו שם רע בילדותו היינו שלא למנותו לכתחלה אבל להעבירו ולסלקו אחר שהוחזק ש''ץ אין לנו להחמיר וכ''כ המ''א. ובתשובת הראנ''ח ח''ב סי' מ''א ועיין סעיף כ''ה: וכתב עוד שם דאם יצא עליו שם רע עתה והוא קלא דלא פסק אפילו יחיד יוכל למחות להעבירו וכל שכבר העבירוהו ועמד כך ימים ושנים בהסכמת הקהל ורוצים למנותו הוי עכשיו כתחלת קבלה ואפילו מיעוט יכולין לעכב ואם המוחים הם המנהיגים הוי כאלו מוחים כל הקהל אם לא במקום שיש בוררים ויש חרם שלא לשנות גזירתם אז אינו מועיל הפרנסים מ''א בשם מ''צ ע''ש ובכה''ג. ובתשובת חוט השני סי' ע''ה כתב כיון דעברו עליו מים הזדונים יש להעבירו אבל בהזמנה שהזמין להמיר ולא המיר מרצונו וחזר בתשובה מעליא וכבר קבלוהו עליהם לש''ץ אין להורידו ע''ש ועיין בחות יאיר סי' קע''ו ובשער אפרים סי' ל''א ובעדות ביהוסף סי' פ''ז. ולכ''ע אם עבר באונס ושב בתשובה מותר אפי' לכתחלה. וכ''כ המ''א. ש''ץ שיצא פעמים רבות טריפה מתחת ידו מסלקין אותו מש''ץ מ''ץ ח''ב סי' ע''ה. טוב לחזור אחר ש''ץ בן צדיק כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק וכו' ב''ח רש''ל. וט''ז ס''ק ג' חולק וכתב דיש לקרב לאותו שאינו מיוחס לקרב את הרחוקים לשכינה דרחמנא לבא בעי ותהיה תפלתו נשמעת יותר מצדיק בן צדיק. מי שנפלו זרועותיו מותר להיות ש''ץ שדרך הקב''ה להשתמש בכלים שבורים דכתיב לב נשבר וגו' רש''ל פ''ק דחולין והמ''א ס''ק ח' חולק עליו וכתב דיש ליזהר בש''ץ שלא להיות בעל מום ועוד הקריבהו נא לפחתך (ובס' אליהו רבה הביא כמה ראיות דמותר להיות ש''ץ בעל מום ע''ש):	ד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,489	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ח	התשובה: עמ''ש בס''ק שלפני זה. אחד שהכה אשתו בעץ והיתה מעוברת ולא המשיך עד שמתה וניכר שמאותה הכאה מתה אין ראוי להיות ש''ץ. כנה''ג וע''ת:	ה	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,490	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	ט	הציבור: ואין הציבור יכולים למחול על כבודם. ט''ז שכנה''ג ועמ''א:	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,491	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	י	ב' שערות: וכל שבא לכלל י''ג אין מדקדקין בשערות כמ''ש סי' נ''ה:	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,492	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	יא	ידועים: דזה הוי קביעות לאותם העתים ופשוט שאין בכלל זה אם מינוהו הקהל שיהיה הוא מוכן להתפלל באם לפעמים לא יהיה החזן בבה''כ שיעמוד זה להתפלל אין בזה איסור כלל דאין זה מקרי קבוע כלל כיון שאפשר שלא יבא לידי כך ולא אסרו בקבוע אלא לעתים ידועים שבאותו עת הוא קבוע בודאי ט''ז. וכתב ע''ת והיינו דוקא מי שלא נתמלא זקנו אבל מי שהוא פסול לש''ץ מחמת עבירה אפי' באקראי אינו יכול להיות ש''ץ וכ''כ בתשובת מ''צ ח''ב סי' ע''ה וה''ה בתענית ובר''ה נמי אין מורידין למי שלא נתמלא זקנו אפילו באקראי. שכנה''ג וע''ת:	ו	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,493	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	יב	סריס: דהיינו שנראו בו סימני סריס כמ''ש סי' נ''ה ס''ה. ומהרש''ל בחולין סי' מ''ה כתב שאין למנות סריס:	ט	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,494	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	יג	שנה: פי' דבמדינתינו מתפללין ערבית מבעוד יום והוא לא נכנס בשנת י''ד עד תחלת ליל שבת שהוא יום שנולד בו. אבל אם מתפללים ערבית בלילה מותר לעבור לפני התיבה והא דאמרינן בכל מקום י''ג שנה ויום א' פי' דבעינן י''ג שנה שלימים וכיון שמתחיל היום שנולד בו יום א' קרינן ביה ב''ח מ''א ט''ז שכנה''ג וכ''כ הש''ך בח''מ סי' ל''ה וסמ''ע שם. ועיין בשיורי כנה''ג סימן נ''ה בהגהת הטור סעיף ו' שמביא בשם תשובת כ''י מהר''י ברונא שכתב דאפי' בן י''ג שנה ויום אחד אינו נקרא גדול עד שיעבור אותו היום והביא ראיות ע''ז ע''ש:	י	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,495	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	יד	בנעימה: דאיתא בפסיקתא כבד ה' מהונך קרי בי' מגרונך ומי שיש לו קול נעים ירנן להקב''ה ולא שאר רננות ס''ח סי' רע''א:	יא	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,496	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	טו	מגונה: דאיתא בס''ח בשעה שרשב''ג יצא ליהרג א''ל ר''י אחי מפני מה אתה יוצא ליהרג שמא היית דורש ברבים ושמח לבך ונהנית מד''ת א''ל אחי נחמתני ע''כ:	יא	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,497	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	טז	עושה: אם לא ברצון הקהל אפילו שבת וי''ט ואף ברצון הקהל להאריך יותר מדאי הרי זה מגונה רש''ל פ''ק דחולין:	יא	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,498	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	יז	עייני''ן: וה''ה למי שקורא חית''ן ההי''ן ואם כולן מדברים כך מותר להיות ש''ץ. הרדב''ז וכנה''ג מ''א ע''ת ע''ש. והקשו התוס' סוף פרק הקורא את המגילה עומד איך הוריד רבי לר' חייא לפני התיבה כשגזר תענית בהפועלים ותירצו שם דכשהיה מתכוין לקרות החי''ת קורא אותה שפיר על ידי טורח ע''ש אבל בהפועלים תירצו דה''מ היכא דאפשר באחר אבל היכא דלא אפשר באחר לא ע''ש וכנ''ל עיקר דאם איתא שהיה יכול לקרות החי''ת ע''י דוחק איך קאמר ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף דדילמא כשהיה מגיע לזה הפסוק וכיוצא בו היה מטריח את עצמו לקרות כהוגן ולא היה מחרף ומגדף אלא העיקר כמו שתירצו בהפועלים. פר''ח:	יב	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
1,499	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	נג	יח	התיבה: וחייב בכל המצות ב''ח מ''א דלא כנ''ץ. בתשובת חות יאיר סי' קע''ו העלה שיש להעביר חזן סומא אפי' באחד מעיניו שלא יתפלל בימים נוראים היכא דאיכא אחר ראוי והגון כיוצא בזה ע''ש ועיין בתשובת אמונת שמואל סי' ט''ז ובלחם רב סי' ב' ובדבר שמואל סי' י''ב:	יד	הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,400

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ה

מותר: פי' אפי' בלא כלי בתוך כלי רק דבכלי אחד מותר. מ''א ט''ז דלא כב''ח ע''ש וביד אהרן:

ג

הלכות תפילין

1,401

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ו

כלי: וא''צ אלא כלי אחד והכר מיקרי כלי שני. עיין מ''א וט''ז:

ג

הלכות תפילין

1,402

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ז

עמו: וט''ז חולק ואוסר דשמא יבא לידי תשמיש ע''ש והיד אהרן סותר הראיות של ט''ז ע''ש:

ד

הלכות תפילין

1,403

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ח

צדו: אם משתמרים במקום אחר לא יניחם במטה כלל ומיהו אם יש למעלה מראשותיו מקום גבוה ג''ט או נמוך ג' מותר. ש''ס מ''א:

ה

הלכות תפילין

1,404

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מ

ט

ידיו: ואח''כ יחלצם עד שיקנח הקרי כמ''ש ס''ז:

ו

הלכות תפילין

1,405

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מא

א

ד' קבין: והוא כ''ה זקוקים כסף משקל פראג ל''ח. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,406

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

א

יד: אפילו אין לו תפלה של יד כ''מ בגמ'. מ''א:

א

הלכות תפילין

1,407

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ב

מהם: אם נפסקה רצועה של יד סמוך לקשר אסור להפוך ראש האחר למעלה ולעשות בו קשר של יד והתחתונה שהיה בו הקשר יקשור למטה דמורידו מקדושתו כיון שהיה בו הקשר והיו''ד ועתה יעשה בו כריכות האצבעות. ואם אין הרצועה ארוכה כ''כ אזי לא יעשה כ''כ כריכות סביב היד מ''א. ובהלק''ט ח''ב סי' כ''א להתיר ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,408

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ג

מותר: היינו כשיעשה לו ד' בתים או על רצועה קאי:

א

הלכות תפילין

1,409

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ד

חדשים וכו': דהזמנה לאו מילתא היא:

א

הלכות תפילין

1,410

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ה

עליהם: אפי' אם התנה רק אם יצטרך לעשות ממנו של יד שיעשה מהני התנאי וכ''ש אם מתחלה אומר שאינו עושה של ראש אלא לפי שעה דמהני. מהר''י:

ב

הלכות תפילין

1,411

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ו

לעולם: ואם עשה כיס לשם תפילין אפי' צר ביה ע''ד לפנותו אסור וה''ה אם היה כיס והוסיף בו איזה דבר לשם תפילין וצר ביה על דעת לפנותו אסור עד שיטול מה שחידש ואם צר ביה חדא זימנא אדעתא למיצר בו לעולם אפילו לא אזמניה אסור מ''א ע''ש. ועי' בתשו' שער אפרים סימן כ''א שהעלה דכל מה שהוא עודף על מקום הנצרך לתפילין לא מקרי צורך תפילין לכן התיר שם בכיס התפילין שיש לו ב' כיסין זה תחת זה דמותר להניח התפילין למטה ומעות בכיס שהוא למעלה ממנו ע''ש:

ג

הלכות תפילין

1,412

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ז

זמנא: נ''ל דקטן שצר בו תפילין אסור אבל בדבר הנאסר בהזמנה לחוד לא מיתסר בהזמנת קטן דקטן יש לו מעשה ואין לו מחשבה ופשוט דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואם גנב בגד ועשה ממנו כיס תפילין קניא בשינוי מעשה ואסרו. מ''א:

ג

הלכות תפילין

1,413

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ח

שרי: ובסתם אסור אם כן לא יפה עושים המשתמשין בשק של תפילין כשהולכין בדרך אלא דנראה ללמד זכות דאותן אנשים מסתמא הוי כמתנה בפי' וכן בההיא שכתב רמ''א כאן דקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול ואנו רואין בכל יום שהסופרים כותבים על הקלפים שלהם כתובות וגיטין ושאר דברי רשות אלא ודאי דמסתמא כשהסופרים מתקנים אותו תחלה דעתם להשתמש בהן הן לדבר קדושה הן לדבר רשות ולפ''ז פשיטא דמותר לכתוב גט על קלף שנעבד לשם ס''ת וכ''מ בא''ע סימן קכ''ד ס''ב מ''א ט''ז עיין ב''ח וע''ת ומיהו אם התחיל לכתוב על הקלף או על הנייר דבר קדושה אסור לכתוב אחר כך עליו דברי חול ולא מהני תנאי וכל זה בקדושה כגון תפילין וס''ת אבל לתשמישי קדושה מהני תנאי להשתמש בהן אפי' בעודן בקדושתן כמ''ש בסי' קנ''ד ס''ח אבל לתשמיש מגונה לא מהני כמ''ש בסי' קנ''ד. ותשמישי מצוה כגון ציצית שופר לולב נר חנוכה אפי' עשאן לכך לא מיתסרי ומותר להשתמש בהן חול אפי' בלא תנאי ע''ש:

ג

הלכות תפילין

1,414

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מב

ט

צר ביה: לפי שעה ולא אזמניה להיות שם לעולם:

ג

הלכות תפילין

1,415

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

א

שבראשו: ה''ה דבזרועו נמי אסור מה''ט והא דנקט בראשו בא למעט אם אוחזן בידו רי''ו מ''א ועיין נ''ץ ובתשובת בית יעקב סי' ק''ע כתב דוקא בראשו מפני שהם בגלוי אבל בשל יד שהם מכוסים שרי דלא גרע מאוחזן בבגדו ובידו ע''ש והמחבר יד אהרן חולק עליו והעלה להלכה בין בשל יד או של ראש אסור לכנס לב''ה והסכים עם המ''א ונ''צ וכ''כ בספר בני חייא ועיין תוס' דמנחות דף ל''ה ע''ב בד''ה אלו תפילין שבראש וכו' שהר''י דאורלינ''ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לב''ה ע''ש (ועי' בספר אליהו רבה פילפול ארוך מזה):

א

הלכות תפילין

1,416

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ב

בידו: רצה לומר בבגדו ובידו כנגד לבו כמ''ש בסעיף ה'. ט''ז:

א

הלכות תפילין

1,417

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ג

מיושב: לכן כשהם בראשו אסור אפילו להשתין גזירה שמא יעשה צרכיו:

א

הלכות תפילין

1,418

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ד

לגדולים: לכן בבה''כ עראי מותר דלא גזרינן שמא יפנה בהם:

א

הלכות תפילין

1,419

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ה

ד''א: וכ''כ הטור וקאי ארישא דהיינו בבה''כ קבוע דאסור להשתין כשהם בראשו אלא חולצן ברחוק ד''א וממילא שמעינן בבה''כ ארעי דאסור כשהם בידו אין תקנה רק שיתנם לחבירו אבל מ''מ א''צ להסיר מידו ברחוק ד''א ט''ז מ''א ובתשובת מטה יוסף ח''ב סימן ה' הבין שמ''ש הטור אלא חולצן ברחוק ד''א קאי נמי לבה''כ עראי ומש''ה הרבה להקשות ע''ש ולא דק ועי' ב''ח:

א

הלכות תפילין

1,420

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ו

חפירה: אבל כשהוא בחפירה חולץ ומשתין לאלתר וא''צ להרחיק ד''א. מ''א ע''ש:

ב

הלכות תפילין

1,421

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ז

היינו: ר''ל הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין רגילות לפנות שם:

ג

הלכות תפילין

1,422

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ח

לפנות: צ''ע דבס''א כתב אפי' תופס אותם בבגדו אסור וי''ל דהכא מיירי שקשורים בבגדו שאף אם ישפשף בידו לא יפלו התפילין. מ''א ועיין ט''ז:

ד

הלכות תפילין

1,423

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

ט

צרכיו: והא דנקט הטור והש''ע סעיף א' אסור ליכנס להשתין וכו'. לרבותא נקט להשתין אע''פ שהוא חייו של אדם אפ''ה אסור ליכנס וכ''ש שלא לצורך. עמ''א:

ה

הלכות תפילין

1,424

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

י

בימינו: אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמ''ש סי' ג' והא ליכא ניצוצות כיון שמיירי בב''ה קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. כ' הרמ''ע סימן נ''ט דמותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפילו יש מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע. ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן ש''ד. עמ''א:

ה

הלכות תפילין

1,425

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

יא

המשתמר: משמע אפי' בכיסן לא יכניסם. אבל להשתין בב''ה עראי אם הם בכיסן שרי אף להרמב''ם עמ''א ומשמע בגמרא דכל הני שריותא אינן אלא בתפילין שלובשן כל היום ואי אפשר להטריח אבל שאר ספרים אסור להכניסן אפי' בב''ה שבשדה מיהו אם הם בכיס שרי להכניסן חוץ מספר תורה שאסור. מ''א:

ז

הלכות תפילין

1,426

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מג

יב

הראשון: ועמוד החוזר מביא האדם לידי הדרוקן וסילוק החוזר מביא האדם לידי ירקון:

ח

הלכות תפילין

1,427

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מד

א

עראי: ולא חשיב היסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק או בקלות ראש טור. וז''ל הר''ר יונה דלא חשיב היסח הדעת אלא כשעומד בקלות ראש ובשחוק אבל מתעסק בצרכיו אע''פ שמתעסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהם ממש אין זה נקרא היסח הדעת לכאורה צ''ע הא דאמרינן בשבת יוצא אדם בתפילין ערב שבת עם חשכה וכו' ע''ש. ושמא הואיל ומצוה מן המובחר הוא שלא יסיח דעתו מהם כלל לא חיישינן שיצא בהם בשבת לרה''ר עיין יד אהרן. והאר''י ז''ל החמיר מאוד בזה אפילו בשעת התפלה זולת בשעת תפלת י''ח ובשעה שלומד. עמ''א:

א

הלכות תפילין

1,428

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מד

ב

שינת עראי: דחיישינן שמא יפלו מידו. עי' ב''י ובהרמב''ם פ''ד מה''ת. והמחבר מגדול עוז כ' שם וז''ל ואני אומר שזה הלשון לא נמצאת בגמרא שלנו אלא ה''ג לה בפרק הישן וכו'. ע''ש נראה דאשתמיט מניה להא דת''ר לא יאחוז וכו' ברכות דף כ''ג ע''ב סוכה דף מ''ב עיין ודוק:

א

הלכות תפילין

1,429

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מד

ג

שרי: וע''ל סי' מ' ס''ק ב' מש''ש:

א

הלכות תפילין

1,430

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מה

א

מת: משמע דבבה''ק אסור אפי' חוץ לד''א מן הקבר ובריש פרק מי שמתו אמרינן תוך ד' אמות אסור חוץ לד' אמות שרי לקרות ק''ש וכ' הט''ז דהטור ס''ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד''א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה''ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד''א של קבר ולאו אדעתיה אבל מ''מ אם אירע שהלך לבה''ק והוא חוץ לד''א מקבר ודאי חייב לקרות ע''ש. וכ''כ הב''ח וע''ת דהאיסור הוא דוקא בתוך ד''א של קבר ע''ש ועי' ט''ז בסימן ע''א ס''ק ה' ודברי המ''א בכאן צל''ע עי' סי' ע''ח ס''ק ד' במ''א ובי''ד סימן רפ''ב ס''ד וסימן שס''ו ס''ג ודו''ק. אפי' קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ''ה אסור להניח תפילין ולקרות ק''ש אצלו. מהריט''ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י''ב ע''ד עי' עט''ז שכתב כל החדר שהמת מונח בו חשיב כד' אמות ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,431

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מה

ב

מותר: נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים ט''ז:

א

הלכות תפילין

1,432

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מה

ג

המרחץ: עיין מ''א שהעלה דבמקוה מותר כשאין שם אדם דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם משום זוהמא דאית ביה אבל לא במקוה ע''ש ועי' סימן פ''ד ס''ק א':

ב

הלכות תפילין

1,433

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

א

נשמה: אם בירך ברוך מחיה מתים במקום אלהי נשמה יצא. פר''ח:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,434

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ב

כשלובש: ל''ד שישן ערום אלא כיון שלובש מלבוש העליון שעליו מברך ברכה זו. פר''ח:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,435

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ג

עיניו: פי' ע''י מפה דאסור להניח ידיו על עיניו קודם נטילה כמ''ש סי' ד':

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,436

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ד

המכין: ומנהגינו אשר הכין:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,437

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ה

י''ח: אפי' לבקי מוציא אם מכוין בברכתו. יד אהרן ופר''ח ע''ת וברכת אברהם ועי' בשכנה''ג:

ב

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,438

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ו

ברכות: הטעם לפי שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל תיקן דוד ע''ז לברך מאה ברכות בכל יום וביום כיפור קצת פוסקים כתבו ליקח הדס בשמים ומשעה לשעה יריח ויברך. אך א''א לברך כל פעם אם לא בהיסח הדעת. וקצת פוסקים כתבו דאינו נכון להריח ריח טוב ביום שציותה תורה ענות אדם נפשו ע''כ יותר טוב לסמוך על הפוסקים דעניית אמן דחזרת הש''ץ ועניית אמן אחר העולים בתורה ובהפטרה בכלל להשלים מאה ברכות ואז לא יצטרך ליקח בשמים או הדס להריח בהן עי' מגן אברהם ובהר''ם מטראני ח''א סי' ק''ד:

ג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,439

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ז

אשה: בב''ח משמע דלפי מ''ש בסעיף ה' גבי מתיר אסורים וכו' ה''ה הכא אם בירך שלא עשני אשה בראשונה לא יברך שוב על עכו''ם ועבד ע''ש וט''ז כ' דלא דמי להדדי ע''ש:

ד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,440

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ח

לברך: פי' שיאמר שעשני גר מ''א ונ''צ וט''ז. ובשכנה''ג כ' שהיותר נכון שיברך שהכניסני תחת כנפי השכינה ע''ש ושל''ה והב''ח ופר''ח פסקו שאין לברך ברכה זו כלל רק השנים עבד ואשה ע''ש. וכ''פ בתשו' מטה יוסף ח''ב סי' ח' והיד אהרן העלה להלכה דגר יוכל לברך שלא עשני גוי דהכוונה שלא עשני שאשאר גוי ע''ש:

ד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,441

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

ט

יברכנה: שכיון שנתן הודאה שנזקף לגמרי זה בכלל. דמתיר אסורים נתחייב מיד כשיושב ומהרש''ל וב''ח חולקים וס''ל דאפי' אם בירך זוקף כפופים יברך מתיר אסורים ועי' הלק''ט ח''א סימן (י''ז) [קי''ז] שכתב דעכשיו שנהגו לאומרם על הסדר אין קפידא בדיעבד ע''ש אבל המ''א וט''ז כתבו להקל בספק ברכות ע''ש ועי' בתשו' מטה יוסף ח''ב סימן ח':

ה

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,442

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

י

לאומרה: בכוונות כ' לאומרה בהזכרת שם ומלכות וכן כ' הב''ח וכן מנהגינו:

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,443

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

יא

אלו: כ' ט''ז גם מגביה שפלים אין לאומרה והאומרו אין גוערין אותו אבל ברכת סומך נופלים גוערים אותו עמ''א ומ''ש הט''ז על הרא''ש מברכת פדיון בכור ומברכת בתולים ע''ש עיין בהלק''ט ח''א סי' רכ''ד ובפרי חדש סי' נ''א:

ז

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,444

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

יב

אותן: ואפי' סומא וחרש פר''ח ע''ש וכ''כ המקובלים אבל המ''א כ' דסומא לא יברך פוקח עורים אבל חרש יברך הנותן לשכוי ע''ש:

ח

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,445

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

יג

הסליחות: עיין סימן תקפ''א מש''ש:

ט

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,446

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מו

יד

ויוצא בזה: אך לא יכוין לצאת אא''כ ירא שהציבור יעברו זמן ק''ש אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי קריאת שמע עם הציבור ולקרות אותה כדינה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפלה. ב''ח. רש''ל כ' לומר גם כן פרשה ראשונה:

ט

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,447

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

א

ליזהר: אם ברכת התורה דאורייתא היא או מדרבנן עי' בספר פני משה ח''א סי' א' והפר''ח בשם הפוסקים דהוי מדאורייתא ונפקא מינה שאם נסתפק אם בירך אם לאו חוזר ומברך כל הברכות אע''ג דליכא מדאורייתא אלא ברכה א'. יד אהרן. (ועי' בס' אליהו רבה התפלה שיאמר קודם ברכת התורה):

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,448

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ב

בד''ת: ודוקא בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותב אבל סופר שמעתיק ספר ואינו מבקש להבין מה שהוא כותב א''צ לברך וה''ה אם כותב אגרת שלומים אף שכותב איזה פסוקים א''צ לברך. מ''א וט''ז:

ג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,449

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ג

לברך: דהרהור לאו כד''ד. לפ''ז יש ליזהר לאותן לומדים בעיון מתוך הספר שיזהרו להוציא קצת ד''ת בפה אחר הברכה:

ג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,450

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ד

בנו: כ' באגרת הרמב''ם דגם הגר יוכל לברך כן מ''א ע''ת. וצ''ל ולומדי תורתך לשמה ב''ח ושכנה''ג ויכוין להתפלל על בניו שיהיו לומדים וכן בולא ניגע לריק ולא נלד לבהלה:

ה

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,451

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ה

וי''ו: דברכה אחת היא דאילו היתה ברכה בפ''ע היתה פותחת בברוך ואף על גב דסמוכה לחברתה היא מ''מ כיון דברכות קצרות הן ה''ל לפתוח בברוך מידי דהוי אברכת הבדלה שפותחת בברוך אע''פ שהן סמוכות כיון שהן קצרות והי''א ס''ל דשאני ברכת הבדלה שאינן סמוכות שאם רצה אומר כל א' בפ''ע. עמ''א:

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,452

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ו

בוי''ו: כי בזה יצאנו ידי כל הדיעות אבל אם תאמר בלא וי''ו הוי הערב נא ברכה בפ''ע והוי הפסק לאותה דיעה שס''ל ברכה אחת היא והאר''י ז''ל הי' אומר שברכה בפ''ע היא והיה עונה אמן אחר לעסוק בדברי תורה ואפ''ה היה אומר והערב בוי''ו ספר נגיד ומצוה וכ''כ היד אהרן דלא כפר''ח ע''ש בל''ח אות פ''ג כתב לענות אמן אחר לעסוק בדברי תורה ספיקא הוי עשכנה''ג ובתשובת מטה יוסף ח''ב סימן ס':

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,453

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ז

מיד: ואז פוטרת לימוד של כל היום ודוקא בברכת אהבה רבה צריך ללמוד מיד דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה אלא לק''ש איתקן. אבל ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק בתורה שנתקנו עיקר לברכת התורה היא פוטרת כל היום ר''י ועט''ז:

ז

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,454

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ח

ק''ש: די''ל דק''ש הוי כדברי תפלה וב''י הוכיח סברא זאת מדאיצטריך הירושלמי שפסק והוא ששונה על אתר. ר''ל אם ילמד מיד הלא בלא''ה לומד תורה במה שקורא ק''ש אלא ודאי דלא הוי כד''ת:

ח

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,455

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

ט

התורה: ומותר לאומרו אפילו קודם אור הבוקר דלא כהרש''ל שאוסר מטעם שאין נשיאות כפים בלילה דמטעם לימוד אנו אומרים אותו ולא מטעם נשיאות כפים. מ''א:

ט

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,456

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

י

לחזור וללמוד: משמע דמי שאין דרכו ללמוד ונמלך ללמוד צריך לברך מ''א וט''ז פסק דאפי' מי שאין דרכו ללמוד אין צריך לברך ע''ש ועי' פר''ח ומ''ש עליו היד אהרן:

י

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,457

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

יא

נהגו: ול''ח כתב שרבו מהר''י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום. מ''א:

יא

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,458

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

יב

ישן: ואם נעור כל הלילה כהשאיר היום צריך לברך שלא היה דעתו לפטור רק ליום א'. מ''א:

יב

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,459

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

יג

בינה: ובכתבים ובזוהר איתא שיכול לומר הנותן לשכוי בינה מיד אחר חצות. וכ' המ''א ונ''ל דוקא אם שמע קול תרנגול ומ''מ טוב ליזהר לכתחלה וכתב ע''ת דבדיעבד יצא וא''צ לחזור ולברך ביום:

יג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,460

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מז

יד

התורה: דהא חייבת ללמוד דינין שלהם ועוד דחייבת לומר פרשת הקרבנות כמו שחייבת בתפלה אם כן קאי הברכה ע''ז. ב''י:

יד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,461

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מח

א

התמיד: מעומד דומיא דקרבנות שהיו בעמידה וע''ל סי' א' ס''ק י''ב ויזהר לאומרה בציבור עם הש''ץ כי קרבן תמיד נקרבת בציבור (דרך חכמה):

*

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,462

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מח

ב

להתנועע: היינו בפסוקי דזמרה אבל בתפלה אין להתנועע מ''ע סי' קי''ג וכנה''ג הביא שקצת פרושים נוהגים להתנועע בנחת בחתימות הברכות בלבד לקיים מפני שמי ניחת הוא ובמהרי''ל כ' שהיה מתנועע בתפלה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו ע''ש ובד''מ כתב שהרקנ''ט נתן טעם ע''ד הקבלה להתנועע בתפלה וכ' המ''א דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ובלבד שיכוין:

*

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,463

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

מט

א

הכל: אבל לא שגור בפי הכל אע''ג ששגור בפיו אסור. הע''ת כ' דאפי' להוציא אחרים מותר לאומרו בע''פ אם הוא שגור אבל הב''ח כ' דלהוציא אחרים ד''ה אפילו שגור בפיו אינו רשאי לאומרו ע''פ עיין מ''א. יש ליזהר שלא לומר שום דבר בע''פ כי אם מה שנזכר פה בש''ע. מ''א. ובתשו' חות יאיר סי' קע''ה מתיר לומר תהלים בע''ש ע''ש איתא בתוס' מסכת ב''ק סומא מותר לקרות בע''פ משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. לקרות הפרשה בע''פ בשעה שש''ץ קורא אני נזהר אבל איני מוחה באחרים רדב''ז ח''א סי' קל''ה עיין כנה''ג:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,464

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נ

א

איזהו מקומן: שהיא משנה ברורה למשה מסיני. ויש בה שד''מ תיבות ועם הקריאה הוא משה עט''ז. יש מקומות שנהגו שלא לאומרו בבית האבל ואינו נכון כנה''ג. וכן פסק המחבר בסי' תקנ''ד סעיף ד' ע''ש:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,465

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נ

ב

משנה: כ' המ''א נ''ל דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום אבל עכשיו שאין מבינים צריכים ללמוד להבין דאל''כ אינו נחשב ללימוד דדוקא בתפלה אף שאינו מבין הקב''ה יודע כוונתו אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד לכן צריכין ללמוד הפירוש וכ' של''ה כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פיטום הקטורת יעשה קול ניגון דמשניות ע''ש:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,466

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

א

ברוך שאמר: מעומד אפילו ביחיד תולעת יעקב ב''ח. ושבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה ע''י פתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו דיש בו פ''ז תיבות. טור בשם ספר היכלות. ע''כ אין לגרוע ולא להוסיף מפ''ז תיבות. נגיד ומצוה. משנת חסידים דף ס''ג ע''א. ואוחז בציצית בטלית שלפניו בשעת אמירת ב''ש וספר כוונות. בפה עמו בסגו''ל. בתשבחות בחיר''ק:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,467

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ב

החזן: אבל אם סיים עם החזן בבת אחת לא יענה דהוי עונה אמן אחר ברכותיו אבל אם סיים ישתבח עם הש''ץ עונה אמן דהא הרבה פוסקים ס''ל דעונה אמן אחר ברכת עצמו ואף דאנן דלא נהגינן הכי מ''מ בכה''ג שרי וה''ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן מ''א והיד אהרן חולק עליו וכ' דאין נראה לחלק בין הברכות שוות לכשאינן שוות דהכל נראה כעונה אמן אחר ברכותיו ע''ש:

ב

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,468

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ג

בדיבור: אבל מותר לענות אמן עיין מ''א. ועי' סימן ס''ו ס''ק ט' מש''ש: כ' בתשובת מקור ברוך סי' א' שראוי לבטל המנהג שקצת נוהגין להפסיק כדי להביא החתן לבה''כ בין ב''ש ליוצר ואין כח המנהג זה יפה לילך אחריו ועי' בתשו' פנ''י ח''א סימן ה' וכשצריך להפסיק בין ב''ש לישתבח אומר קודם שידבר אלו הפסוקים ברוך ה' לעולם אמן ואמן עד ויברך דוד וכשחוזר להתחיל ממקום שפסק יאמר גם כן אלו הפסוקים דהוי כמו ברכה לפניהם ולאחריהם ב''י אבודרה''ם ב''ח ואחרונים. אסור לומר מעמדות ותחינות בפסוקי דזמרה או בשעה שהש''ץ חוזר התפלה:

ד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,469

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ד

עשה: וכן יש להפסיק בין כי לכל דיש פסיק בין כי לכל לכן הכף דגושה. ובין העמים לאלילים ובין שמים לעשה צריך גם כן להפסיק שלא תבלע המ''ם. של''ה מ''א:

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,470

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ה

אחרת: אע''ג דהאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה כמ''ש סי' ק''א הכא דאינו אלא פסוק אחד חוזר דיוכל לכוין:

ז

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,471

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ו

ועד: בספר נגיד ומצוה בשם האר''י כתב שיש לומר גם כן תרגום פסוק זה דהיינו שנים מקרא ואחד תרגום. ושיש לומר פסוק כי בא סוס פרעה שגם פסוק זה מעיקר שירה ע''ש ועי' גינת ורדים חלק א''ח כלל ב' סי' ח'. כתב ב''י בשם א''ח מי כמוך תניינא הכף דגושה אבל מי כמוך קמא וכן כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך הכף רפויה. עם זו גאלת הגימל דגושה. ידמו כאבן הכף דגושה. ע''ש. ויש להפסיק בין במים ובין אדירים. וי''ל השירה בכוונה ובשמחה זוהר בשלח:

ז

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,472

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ז

ויברך דוד: בויברך דוד יעמוד עד שיאמר אתה הוא ה' האלהים ועד בכלל וכשיגיע לואתה מושל בכל יתן צדקה שלשה פרוטות שנים יתן לגבאי והאחת יתן לקופה. משנת חסידים דף ס''ד ע''ב. המ''א מתמיה על המנהג שנהגו ביום המילה שאומר המוהל וכרות ומחלק קצת פסוקים דהא אמרינן בס''פ קמא דברכות כל פסוק דלא פסקיה משה באורייתא לא פסקינן ע''ש שמיישב המנהג:

ז

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,473

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ח

במרוצה: שלא ידלג שום תיבה ולא יבליעם אלא יוציא מפיו כאלו מונה מעות. ד''מ. וכתב ר''י חסיד מי שאינו מלובש היטב יתפלל בביתו בחורף בנחת:

ח

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,474

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

ט

ויום טוב: לפי שאין תודה קריבה בהם. ויש מקומות שאומרים מזמור לתודה בר''ה וי''ה משום דכתיב בו הריעו לה' כל הארץ. כנה''ג:

ט

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,475

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נא

י

בע''פ: שמא לא יוכלו לאוכלו ויצטרכו לשרפו ומה''ט א''א אותו בעי''כ ובשיורי כה''ג כתב ומנהגינו לאומרו בע''פ ובח''ה דפסח ע''ש ובהגמ''נ כתב שא''א אותו בעט''ב ולא בט''ב וכ' רש''ל בתשובות סי' ס''ד דטעות גדול הוא דהרי בזמן המקדש היה י''ט בט''ב והיה מקריבין תודה. כתב בשיורי כנה''ג בקצת מקומות נוהגין כשאומרים מזמור שיר ליום השבת ביום טוב מדלגין מזמור שיר ליום השבת ומתחילין טוב להודות לה' כמ''ש הב''י בשם א''ח אבל אין חוששין לזה ואין לשנות דגם י''ט נקרא שבת דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת וכ''כ הל''ח דגם ביום טוב אומרים הפסוק מזמור שיר ליום השבת וכ''כ הפר''ח:

ט

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,476

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נב

א

דזמרה: המגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבה''כ בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מהפך הצינורות סידור האר''י והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה אפילו אם איחרו לבא לבה''כ אבל בתשובת חכם צבי סי' ל''ו כתב שמה שכתב בספר הזוהר שיש להתפלל על הסדר היינו כשאינו מתפלל עם הציבור אבל אם איחר לבא לבה''כ ובא כשהציבור מתפלל כולי עלמא מודו דידלג כדי להתפלל עם הציבור ע''ש וכ''פ הפר''ח בסי' נו''ן ע''ש:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,477

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נב

ב

קראו: נקוט כלל זה בידך דכל הללויה הם קודמין להודו לה' קראו דהיינו אם אין שהות להתפלל הללויה והודו לה' קראו תדחה הודו לה' קראו מפני הללויה דעיקר פסוקי דזמרה הם מתהלה לדוד עד כהתי''ה. ויברך דוד גם כן קודם להודו לה' קראו אבל לא קודם הללויה. עמ''א:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,478

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נב

ג

מלוקטים: ובספר ל''ח פרק אין עומדין האריך בזה והעלה דאם יש שהות יאמר גם מזמור לתודה ע''ש:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,479

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נב

ד

וברכותיה: ואם בא סמוך לק''ש אם יוכל להתחיל ביוצר שיגיע להתפלל י''ח עם הציבור יעשה דעיקר קפידא שיתפלל י''ח עם הציבור. הגהות י''נ מ''א:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,480

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נב

ה

אחריהם: דהיינו ברוך שאמר וישתבח:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,481

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נב

ו

הברכות: לאחר התפלה כתב הפר''ח ומסתברא לי דכל הברכות יוכל לברך חוץ מברכת המחזיר נשמות וכו' שכבר יצא בברכת מחיה המתים כמש''ל סימן מ''ו ס''ק א':

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,482

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

א

מעומד: משמע דיחיד א''צ לעמוד. וה''ה בשבת שהחזן מנגן בא''י א''צ היחיד לעמוד כשאומר ישתבח ב''ח. אבל בס''ס נ''א משמע דצריך לעמוד. עט''ז: כל הט''ו שבחים שבישתבח מן שיר ושבחה וכו' עד מעתה יאמר בנשימה אחת של''ה מ''א. ואינם אלא י''ג שבחים יד אהרן ועיין בספר משנת חסידים דף ס''ה ע''א וכן הוא בכוונות:

א

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,483

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ב

דזמרה: דהוא ברכה אחרונה על פסוקי דזמרה ולא כטועין שמתחילין מישתבח שמברכין ברכה לבטלה. מי שבא לבה''כ בשעה שהש''ץ מתחיל ישתבח ואם יאמר ברוך שאמר ותהלה לדוד לא יוכל להתפלל עם הציבור וישתבח לבדו גם כן אין לאומרה. טוב הוא שישתוק וישמע ישתבח מהש''ץ ויענה אמן ויתפלל אז עם הציבור. מט''מ ע''ת מ''א:

ב

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,484

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ג

לישתבח: עיין בתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' נ''א ובשיורי כה''ג ובתשובת מטה יוסף ח''ב סי' י''א מי שהוצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה והלך ועשה צרכיו וחזר יטול ידיו ויברך ומניח ציצית ותפילין ויברך עליהם גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' נ''א ע''ב ע''ש ולפי מ''ש לעיל בסי' כ''ה ס''ק ט''ז בשם המ''א משמע דא''צ לברך וע''ל סי' ח' סעיף י''ד. חבורה שאומרים תהלים בבה''כ ואירע שלא היה מנין קודם ברוך שאמר אסור לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה תשובת פני יהושע חלק א''ח סי' ה' וע''ל סי' נ''א ס''ק ג' מש''ש בשם מקור ברוך:

ג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,485

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ד

הש''ץ: אבל היחיד יאמר ישתבח מיד וכן בשבת אם גמר פסוקי דזמרה קודם הש''ץ יאמר ישתבח מיד. מגן אברהם:

ג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,486

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ה

וישתוק: פי' שלא יפסיק בדיבור ויוכל להמתין חצי שעה עם ישתבח מהר''מ מינץ וכ' מ''א נ''ל דאפילו שהה מחמת אונס כדי לגמור כולה א''צ לחזור לראש:

ג

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,487

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ו

הגון: כתב מהר''ם מינץ בגדי ש''צ צריכים שיהיו נקיים בלי לכלוך ורבב ובגדיו יהיו ארוכים שלא יראו רגליו ויכנס לב''ה ראשון ויצא אחרון ע''ש סימן פ''א ולא יהא טפש וסכל אלא שיהא שיוכל לדבר בעסקי הקהל כפי שצריך רש''ל:

ד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,488

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ז

בילדותו: בתשובת הרא''ם סי' פ''ו דבש''ץ דעלמא שאינו ש''ץ בתענית א''צ שיהא פרקו נאה אלא כל שעכשיו יש לו מעשים טובים אע''פ שבילדותו יצא עליו שם רע ואפי' עבד ע''ז כיון ששב בתשובה ראוי להיות ש''ץ קבוע וכ''כ הרש''ך ח''ב סי' ק''ז והר''א ששון סי' קנ''ז. ומהרש''ל בתשוב' סימן נ' הסכים ג''כ דוקא בתענית ובמעמדות אבל בשאר ימים אפי' בקבע כל שאינו רשע ושהוא מרוצה לעם וקולו ערב ורגיל לקרות ממנין לש''ץ וכן העלה להלכה המחבר יד אהרן דלש''ץ דעלמא לא בעינן פרקו נאה וכל שראינו ששב בתשובה ראוי קרינן ביה וכ''פ רוב האחרונים ועיין הר''ש הלוי חלק י''ד סימן כ''ח וכך העלה הע''ת ומסיים ונ''ל דאם גוזרין הציבור תענית אע''פ שאין עכשיו תענית צבור מ''מ לא יתפלל ש''ץ כזה וק''ו בראש השנה ובי''ה ע''ש עוד העלה הע''ת דגם המחבר לא החמיר במה שפסק שלא יצא עליו שם רע בילדותו היינו שלא למנותו לכתחלה אבל להעבירו ולסלקו אחר שהוחזק ש''ץ אין לנו להחמיר וכ''כ המ''א. ובתשובת הראנ''ח ח''ב סי' מ''א ועיין סעיף כ''ה: וכתב עוד שם דאם יצא עליו שם רע עתה והוא קלא דלא פסק אפילו יחיד יוכל למחות להעבירו וכל שכבר העבירוהו ועמד כך ימים ושנים בהסכמת הקהל ורוצים למנותו הוי עכשיו כתחלת קבלה ואפילו מיעוט יכולין לעכב ואם המוחים הם המנהיגים הוי כאלו מוחים כל הקהל אם לא במקום שיש בוררים ויש חרם שלא לשנות גזירתם אז אינו מועיל הפרנסים מ''א בשם מ''צ ע''ש ובכה''ג. ובתשובת חוט השני סי' ע''ה כתב כיון דעברו עליו מים הזדונים יש להעבירו אבל בהזמנה שהזמין להמיר ולא המיר מרצונו וחזר בתשובה מעליא וכבר קבלוהו עליהם לש''ץ אין להורידו ע''ש ועיין בחות יאיר סי' קע''ו ובשער אפרים סי' ל''א ובעדות ביהוסף סי' פ''ז. ולכ''ע אם עבר באונס ושב בתשובה מותר אפי' לכתחלה. וכ''כ המ''א. ש''ץ שיצא פעמים רבות טריפה מתחת ידו מסלקין אותו מש''ץ מ''ץ ח''ב סי' ע''ה. טוב לחזור אחר ש''ץ בן צדיק כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק וכו' ב''ח רש''ל. וט''ז ס''ק ג' חולק וכתב דיש לקרב לאותו שאינו מיוחס לקרב את הרחוקים לשכינה דרחמנא לבא בעי ותהיה תפלתו נשמעת יותר מצדיק בן צדיק. מי שנפלו זרועותיו מותר להיות ש''ץ שדרך הקב''ה להשתמש בכלים שבורים דכתיב לב נשבר וגו' רש''ל פ''ק דחולין והמ''א ס''ק ח' חולק עליו וכתב דיש ליזהר בש''ץ שלא להיות בעל מום ועוד הקריבהו נא לפחתך (ובס' אליהו רבה הביא כמה ראיות דמותר להיות ש''ץ בעל מום ע''ש):

ד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,489

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ח

התשובה: עמ''ש בס''ק שלפני זה. אחד שהכה אשתו בעץ והיתה מעוברת ולא המשיך עד שמתה וניכר שמאותה הכאה מתה אין ראוי להיות ש''ץ. כנה''ג וע''ת:

ה

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,490

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

ט

הציבור: ואין הציבור יכולים למחול על כבודם. ט''ז שכנה''ג ועמ''א:

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,491

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

י

ב' שערות: וכל שבא לכלל י''ג אין מדקדקין בשערות כמ''ש סי' נ''ה:

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,492

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

יא

ידועים: דזה הוי קביעות לאותם העתים ופשוט שאין בכלל זה אם מינוהו הקהל שיהיה הוא מוכן להתפלל באם לפעמים לא יהיה החזן בבה''כ שיעמוד זה להתפלל אין בזה איסור כלל דאין זה מקרי קבוע כלל כיון שאפשר שלא יבא לידי כך ולא אסרו בקבוע אלא לעתים ידועים שבאותו עת הוא קבוע בודאי ט''ז. וכתב ע''ת והיינו דוקא מי שלא נתמלא זקנו אבל מי שהוא פסול לש''ץ מחמת עבירה אפי' באקראי אינו יכול להיות ש''ץ וכ''כ בתשובת מ''צ ח''ב סי' ע''ה וה''ה בתענית ובר''ה נמי אין מורידין למי שלא נתמלא זקנו אפילו באקראי. שכנה''ג וע''ת:

ו

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,493

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

יב

סריס: דהיינו שנראו בו סימני סריס כמ''ש סי' נ''ה ס''ה. ומהרש''ל בחולין סי' מ''ה כתב שאין למנות סריס:

ט

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,494

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

יג

שנה: פי' דבמדינתינו מתפללין ערבית מבעוד יום והוא לא נכנס בשנת י''ד עד תחלת ליל שבת שהוא יום שנולד בו. אבל אם מתפללים ערבית בלילה מותר לעבור לפני התיבה והא דאמרינן בכל מקום י''ג שנה ויום א' פי' דבעינן י''ג שנה שלימים וכיון שמתחיל היום שנולד בו יום א' קרינן ביה ב''ח מ''א ט''ז שכנה''ג וכ''כ הש''ך בח''מ סי' ל''ה וסמ''ע שם. ועיין בשיורי כנה''ג סימן נ''ה בהגהת הטור סעיף ו' שמביא בשם תשובת כ''י מהר''י ברונא שכתב דאפי' בן י''ג שנה ויום אחד אינו נקרא גדול עד שיעבור אותו היום והביא ראיות ע''ז ע''ש:

י

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,495

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

יד

בנעימה: דאיתא בפסיקתא כבד ה' מהונך קרי בי' מגרונך ומי שיש לו קול נעים ירנן להקב''ה ולא שאר רננות ס''ח סי' רע''א:

יא

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,496

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

טו

מגונה: דאיתא בס''ח בשעה שרשב''ג יצא ליהרג א''ל ר''י אחי מפני מה אתה יוצא ליהרג שמא היית דורש ברבים ושמח לבך ונהנית מד''ת א''ל אחי נחמתני ע''כ:

יא

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,497

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

טז

עושה: אם לא ברצון הקהל אפילו שבת וי''ט ואף ברצון הקהל להאריך יותר מדאי הרי זה מגונה רש''ל פ''ק דחולין:

יא

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,498

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

יז

עייני''ן: וה''ה למי שקורא חית''ן ההי''ן ואם כולן מדברים כך מותר להיות ש''ץ. הרדב''ז וכנה''ג מ''א ע''ת ע''ש. והקשו התוס' סוף פרק הקורא את המגילה עומד איך הוריד רבי לר' חייא לפני התיבה כשגזר תענית בהפועלים ותירצו שם דכשהיה מתכוין לקרות החי''ת קורא אותה שפיר על ידי טורח ע''ש אבל בהפועלים תירצו דה''מ היכא דאפשר באחר אבל היכא דלא אפשר באחר לא ע''ש וכנ''ל עיקר דאם איתא שהיה יכול לקרות החי''ת ע''י דוחק איך קאמר ליה כשאתה מגיע אצל וחכיתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף דדילמא כשהיה מגיע לזה הפסוק וכיוצא בו היה מטריח את עצמו לקרות כהוגן ולא היה מחרף ומגדף אלא העיקר כמו שתירצו בהפועלים. פר''ח:

יב

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות

1,499

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

נג

יח

התיבה: וחייב בכל המצות ב''ח מ''א דלא כנ''ץ. בתשובת חות יאיר סי' קע''ו העלה שיש להעביר חזן סומא אפי' באחד מעיניו שלא יתפלל בימים נוראים היכא דאיכא אחר ראוי והגון כיוצא בזה ע''ש ועיין בתשובת אמונת שמואל סי' ט''ז ובלחם רב סי' ב' ובדבר שמואל סי' י''ב:

יד

הלכות ברכות השחר ושאר ברכות