sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
1,200	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כ	ג	מישראל נאמן: רצה לומר שטוון ושזרן ותלאן לשמן:	א	הלכות ציצית
1,201	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כ	ד	לעכו''ם: נראה דאפי' לתגר עכו''ם מדלא מפרש הברייתא לגוי שאינו תגר. אבל הב''ח כ' דוקא לגוי שאינו תגר אבל לתגר גוי מוכרין. והמ''א הקשה עליו מפרש''י ע''ש. ואני אומר דמפרש''י אין הוכחה. דמנ''ל פירושו. די''ל כף כוונת הגמרא מן התגר מן הגוי כשרה. ואף ע''פ שאמרו אין מוכרין טלית מצוייצת לגוי. אפ''ה לתגר גוי מותר למכור לו טלית מצוייצת לכתחלה כיון דתגר הוא ליכא למיחש למידי ועיין יד אהרן. כ' המ''א סי' ט''ו ס''ק ב' מוכח מכאן שמותר לעשות מהטלית בת ד' כנפות בגד אחר שלא יהא לו ד' כנפות מדמתיר למכור לעכו''ם הטלית כשנוטל הציצית. אבל אם מוכר טלית לחבירו אסור ליטול הציצית אא''כ רוצה לקבעם בטלית אחר ע''ש. לשלוח ציצית ע''י עכו''ם צריף ב' חותמות. ודוקא אם יש לחוש שנהנה בחליפין ואפשר דאם הם שזורין ומופסקין שרי מ''א. אם מצא טלית מצוייצת או ציצית בשוק יש להכשירו בזמן הזה. עולת תמיד ועיין ב''י והבאר היטב אשר לפני העתיק משם ע''ת יש להחמיר ע''ש ואינו כן:	ב	הלכות ציצית
1,202	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כא	א	שנפסקו: ה''ה מקודם שעשאם בבגד דהזמנה לאו מילתא היא:	א	הלכות ציצית
1,203	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כא	ב	לאשפה: ומהרי''ל נהג להניחם תוף הספר לסימן או לעשות בהם שום מצוה. וכ' ט''ז וה''ה סכף סוכה טוב שלא לעשות בו לצורף דבר שאינו כבוד למצוה שעברה. (ומותר להשתמש בטלית כשהתיר הציצית ובלבד שלא יהיה תשמיש מגונה ופשוט הוא. כ' בתשו' רמ''א סימן ט' אסור לעשות טלית של מצוה מתכשיטי כומרי עכו''ם. או לקנות מהם קרשים ואבנים לבנין ב''ה. אבל מותר ללבוש מלבוש שמקשטין בהם עכו''ם):	א	הלכות ציצית
1,204	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כא	ג	לבית הכסא: כ' הט''ז דוקא בד' כנפות שלבש תחת הבגדים אבל בטליתות של מצוה אין נכון שיכנס לבית הכסא. גם ההולכים בי''כ לפנות ומלובשים בקיטל צריף שיפשוט הקיטל כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל ע''ש:	ג	הלכות ציצית
1,205	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כא	ד	שלא לשכב: ובכתבי האר''י ז''ל ע''פ סוד שיש לשכב בלילה בטלית קטן. ועיין בס' אליהו רבה מה שמתרץ על קושית מ''א על ראיות האר''י ז''ל:	ג	הלכות ציצית
1,206	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כא	ה	ציציותיו: ועליו נאמר וטאטאתיה במטאטא השמד. ובספר מצת שמורים האריף דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה אלא הטעם שלא ידרוס עליהן ויפסקו. והקשה המ''א דבסי' כ''ג כתב דאם נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש משמע דבעלמא מותר. וכן ההיא דציצית הכסת ע''ש והמחבר יד אהרן מיישבו ע''פ החילוק של הט''ז שכתבתי בס''ק ג' לענין בית הכסא. ה''נ כאן לענין שלא יהא נגרר הציציות יש חילוק בין טלית גדול או קטן דבטלית גדול שמיוחד רק להתפלל אינו ראוי והגון שיהיה ציצותיו נגררין בארץ. וההיא דבית הקברות ודציצית הכסת מיירי בציצית שבבגדיהם ע''ש ועיין בשכנה''ג:	ד	הלכות ציצית
1,207	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כב	א	חדשים: אבל אין מברף שהחיינו על המצוה כיון דאינו בא מזמן לזמן לפ''ז אם עשה ציצית בבגד ישן שכבר קנה ובירף עליו שהחיינו אינו מברף. וה''ה בתפילין נמי אינו מברף שהחיינו מש''ה כתב קנה טלית ועשה בו ציצית כו'. וא''ל דהא על כלים חדשים צריף לברף בשעת קנין ולמה כתב ועשה בו ציצית. י''ל דוקא כשקונה בגד כמות שהוא ראוי ללבוש אז מברף שהחיינו אבל אם קנה בגד שיעשה ממנו מלבושים אז יברף בשעת לבישה והכא כיון שעושה בו ציצית מברף אגב בשעת עשיית המצוה. זהו דעת הב''י וב''ח ורש''ל ושכנה''ג ומ''א. אבל הרמב''ם ס''ל דמשום המצוה שמחדש בה מברף שהחיינו מש''ה כתב ציצית ותפילין ע''ש. וכ' ע''ת דיש לנהוג כהרמב''ם וכ''כ ט''ז דבין בציצית בין בתפילין יש לברף בפעם ראשונה שמברף עליהם שהחיינו כמ''ש רמ''א בי''ד סי' כ''ח לענין כיסוי דם ומילה לכל מצוה שאדם עושה בפעם ראשון מברף שהחיינו ע''ש. ועיין בי''ד שם ס''ק ב' מש''ש. ועיין בספר בני חייא ובתשו' חות יאיר סי' רל''ז:	א	הלכות ציצית
1,208	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כב	ב	עיטוף ראשון: פי' שהחיינו תחלה ואח''כ לההעטף ב''ח ע''ת:	א	הלכות ציצית
1,209	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כג	א	מותר: פירוש שלבש את הציצית תחת הבגד והוא הדין בתפילין נמי מותר לילך בבית הקברות אם מכסה אותן ע''ת. ועיין תשובת בית יעקב סימן צ''ב. ובספר גור אריה על הרא''ם פרשת ויצא:	א	הלכות ציצית
1,210	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כג	ב	בתקנתן: דלפי דעתם שסוברים שנתבטלו הציצית בקשירתן א''כ כשחוזרין ומתירין אותן ה''ל תעשה ולמ''ה. עיין מ''א:	ב	הלכות ציצית
1,211	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כג	ג	לועג לרש: היינו אם הציצית מגולין כדלעיל:	ד	הלכות ציצית
1,212	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כד	א	ביד שמאלית: בין קמיצה לזרת. וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם גם ביד ימין ויביט בהם ויהיו בידו עד שמגיע לנאמנים ונחמדים לעד ואז ינשק הציצית ויסירם מידו כן כתב האר''י ז''ל. מ''א:	ב	הלכות ציצית
1,213	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כד	ב	על העינים: נמצא בשם הקדמונים שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשת ציצית יהא מובטח שלא יבא לידי סמוי עינים. הסומא יש לו לאחוז הציצית בידו בשעה שהוא אומר וראיתם אותו וכן לנשק אותם משום חיבוב מצוה אבל להעביר הציצית על עיניו לא דמיחזי כחוכא ואיטלולא שבות יעקב ח''ב סי' ל''ח ע''ש:	ד	הלכות ציצית
1,214	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כד	ג	להויות: פי' לספירות. רקנ''ט:	ה	הלכות ציצית
1,215	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כד	ד	הזהיר במצות ציצית: ויזהר לעשות טלית נאה משום זה אלי ואנוהו. ועיין בזוהר שלח לך דהקורא ק''ש בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו. מ''א בתשו' הרדב''ז ח''ד סי' מ''ה אוסר לרקום פסוקים של תורה בטלית. והמחבר לקט הקמח כתב הראיתי פנים להתיר ע''ש:	ו	הלכות ציצית
1,216	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	א	יניח תפילין: הרב בשיורי כנה''ג פסק דמי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין דציצית קודם ע''ש. והמחבר בני חייא וע''ת והלקט ח''א סי' נ''ד ובתשו' יד אליהו סי' מ''א והיד אהרן. כולם כאחד חלקו עליו ופסקו דתפילין קודם ע''ש. אם מחויב להחזיר על הפתחים כדי לקנות תפילין וציצית תנינא בירושלמי דפאה דאינו מחויב ע''ש. ע''ת:	א	הלכות תפילין
1,217	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ב	בטלית גדול: ואז אפי' בא לידו הטלית קודם שהניח תפילין א''צ להתעטף בו בביתו כיון שאין דעתו ללובשו כאן מ''א. ועי' הרדב''ז סי' ל''ו. כ' בתשו' מהר''ם מלובלין סי' ל''ד א' נתקשר עצמו בקנס לילף לתהלים קודם אור הבוקר ועתה רוצה לחזור בו מפני שאינו יכול לילף לבה''כ בציצית ותפילין הרשות בידו לחזור דדמי לנדרי שגגות. וכ''ה בכוונת שמה''ט לא היה האר''י מיו''ד ראשונים מפני שהם היו משכימים קודם אור הבקר והוא לא רצה לילף לבה''כ בלא תפילין. וא''ל ה''ל לצאת מבה''כ כשיאיר היום ויניח תפילין י''ל דאדהכי והכי יגמרו הקהל ברכות השחר לכן מוטב לבטולי הא מקמי הא וכתב המ''א ונ''ל דצריף התרה. ועיין בתשו' נחלת שבעה סי' ו' (ובספר אליהו רבה מביא בשם כנה''ג דאפי' כשיש מבואות מטונפות יניחם בביתו ויכסה התפילין וכן משמע בתשו' מ''ע סי' נ''ט ובזוהר פ' ואתחנן ופ' שלח לף):	ב	הלכות תפילין
1,218	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ג	תחלה: עיין הרמ''ע מפאנו סי' ק''כ ובתשו' דרכי נועם חלק א''ח סי' ג' שהאריף אם ברכות תפילין צריף להיות מעומד:	ה	הלכות תפילין
1,219	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ד	להניח תפילין: הלמ''ד בדגש. ל''ח. ועל מצות יש לברף הוא''ו בפתח ל''ח אות כ''ו וכ''כ המ''א. אבל הט''ז כתב בשם אחיו הר''י הלוי שיאמר הוא''ו בחול''ם לשון רבים דהוי תרי מצות דקאי אתרוייהו על של ראש ושל יד דאיתא בש''ס תפלה של יד אינו מעכב ש''ר וש''ר אינה מעכבת של יד מוכח מזה דב' מצות הם דאי הוי מצוה אחת היו מעכבות זו את זו כדתנן גבי ציצית ד' ציצית מעכבות זה את זה מפני שהם מצוה אחת למידין מזה גבי ציצית מברף מצות ציצית בפתח מפני שהן מצוה אחת. ובתפילין מברף מצות בחולם שהן ב' מצות. וה''ה נמי אם אין לו אלא של ראש לבד יברף בפתח ע''ש:	ה	הלכות תפילין
1,220	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ה	שני ברכות: עיין הלק''ט ח''א סי' צ''ד:	ה	הלכות תפילין
1,221	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ו	להניח בקמץ: בלבוש ול''ח אות נ''ד ומהר''ם דלנזואנו חלקו על המחבר וס''ל לברף בפתח:	ז	הלכות תפילין
1,222	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ז	שמהדקן: בראשו היינו ג''כ אחר הנחה על הראש וקודם ההידוק דלא כמו שנוהגין העולם שמברכין קודם הנחה. ב''ח מ''א:	ח	הלכות תפילין
1,223	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ח	בדיבור: אפילו בלשון הקודש. באר שבע וכנה''ג וע''ת. וכתב בספר ברכת אברהם ל''ד דיבור אלא אפי' הניח תפילין של יד בבית אחד והלף להניח של ראש בבית אחר אע''פ שבשעת הברכה היה דעתו בכף צריף לברף וכ''כ שכנה''ג וע''ת כתב עליו וצ''ע למעשה ע''ש. אם רמז בעיניו וקורץ באצבעותיו הוי הפסק בין תפלה של יד לתפלה של ראש הלק''ט ח''א סי' נ''ז. אם הניח תפילין של יד וכשבא להניח של ראש קודם שהגיע הקציצה בבשר אחר שהגיע לאויר הראש הפסיק בדיבור. אי אמרינן הכא קלוטה כמי שהונחה דמיא עיין הלק''ט ח''ב סי' מ''ב. מי שהניח תפילין של יד וכורף ג' כריכות העליונות ולא בירף וסח בנתיים מברף שתים כיון דברכות אינן מעכבות מיקרי שפיר סח בין תפלה לתפלה ומברף שתים הלק''ט ח''ב סי' קי''ט:	ט	הלכות תפילין
1,224	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	ט	על מצות: וצריך למשמש על של יד כשאומר שנית להניח. ט''ז:	ט	הלכות תפילין
1,225	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	י	לצורך תפילין: ולכתחלה אסור. מיהו אי לא סגי בלא''ה מותר להסיח. מ''א:	י	הלכות תפילין
1,226	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יא	עמהם: ואפי' לענות אמן על ברכת תפילין שבירך אחר לעצמו אסור דבר שמואל סי' קמ''ב. ואם פסק וענה מחלוקת בין הפוסקים אם חוזר ומברך וט''ז פסק דא''צ לחזור ולברך וכ''כ דבר שמואל שם ועיין בתשובת פנים מאירות חלק א''ח סי' י' וכ' המ''א ומ''מ משמע דהמניח בחול המועד בלא ברכה רשאי לענות. דליכא איסור אלא משום שגורם ברכה והכא אין כאן ברכה ע''ש. לפי''ז מותר לענות קדיש וקדושה ואמן בין תפלה לתפלה בתפילין דר''ת הואיל ואין מברכין עליהם. וכ''כ בהדיא בתשובת דרכי נועם חלק א''ח סי' י': גם נ''ל אם חבירו מברך על התפילין והוא מכוון לצאת בברכת חבירו וגם חבירו מכוון להוציאו דרשאי לענות קדיש וקדושה וק''ל. אבל שיחת חולין לעולם אסור וכ''כ בדרכי נועם שם ועיין בע''ת ס''ק י''ב. ועיין סי' ל''א ס''ק ג' מש''ש:	י	הלכות תפילין
1,227	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יב	הרצועה: ובכוונות איתא שהאר''י ז''ל כרך קודם שהניח של ראש וע''ל סימן כ''ז ס''ק ט''ו מש''ש:	יא	הלכות תפילין
1,228	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יג	מהתיק: ויניחם בתיק באופן שא''א לשל ראש שיבא קודם. ט''ז. הכנה''ג כתב בשם רבו דאין קפידא אלא כשמניח עצמו מוציאה מן התיק קודם שיניח של יד אבל אדם אחר בעוד שחבירו מניח תפלה של יד מוציאה ומתיר לו תפילין של ראש אין קפידא ע''ש. ועיין בספר משנת חשידים דף נ''ז ובע''ת:	יא	הלכות תפילין
1,229	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יד	מעומד: כתב הכנה''ג בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי קבלה וזוהר חולקין עם הגמרא הלך אחר הגמ' והפוסקים מיהו אם בעלי קבלה מחמירין יש להחמיר ג''כ. ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע''פ שנזכר בקבלה אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך ע''ש ובמ''א:	יא	הלכות תפילין
1,230	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	טו	לברך: ושל''ה כתב דלא נהיגי האידנא לברך כשנשמטו ממקומם משום דבשעת תפלה מסתמא אינו מסיח דעתו מהם והוי כחולצן ע''מ להחזירן. מ''א (ובס' אליהו רבה פסק כדעת הש''ע והביא ראיה לדבריו ע''ש):	יב	הלכות תפילין
1,231	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	טז	לברך: אבל אם חולצן ליכנס לבית הכסא צריך לברך לכ''ע דהא אין רשאי לילך בהם לבה''כ ואידחי ליה וה''ה אם לא היה בדעתו לחזור מיד צריך לברך ב''ח ע''ת ט''ז. וכתב המ''א ואפשר לומר דכשבה''כ אינו רחוק כמו בה''כ שלהם שהיו בשדה א''צ לברך וא''כ אין חילוק בין בה''כ למקום אחר ולכן סתם רמ''א כאן ע''ש. ודע הא דכתב רמ''א וי''א וכו' קאי נמי אהא אם מסירן לגמרי כי לענין זה שוה אם הזיזן ממקומם או הסירן לגמרי. ע''ת:	יב	הלכות תפילין
1,232	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יז	ההדוק: ר''ל קודם שנעשה המצוה כתקונה מש''ה א''צ לחזור ולברך דעשיית הקשר אינו הפסק כיון שהוא מענין המצוה: (וכתב ט''ז מזה יש ללמוד במי שיש בידו תפילין בלא קשר ומברך ועושה קשר ומניח דשפיר עולה לו הברכה שעשה תחלה דעשיית הקשר אינה הפסק אבל אם אחר ההדוק התפילין על הזרוע ונעשה המצוה כתקונה ואחר כך נפסק הקשר משמע דצריך לברך וט''ז חולק ופסק דכל זמן שלא הניח תש''ר עדיין עוסק במצוה של יד כי א''א לו להניח ש''ר קודם ש''י ולא נגמר עדיין המצוה של יד ולא גרע ממ''ש הש''ע אם הותר של יד קודם הנחת של ראש א''צ לברך ה''ה נמי אם נפסק ג''כ א''צ לברך דהותר ונפסק שוים הם ע''ש. וכ''פ המ''א וכ' דלפי מ''ש בס''ק ט''ו בשם של''ה משמע דאפילו בנפסק אחר הידוק דא''צ לברך וכ''פ בתשובת הלק''ט ח''ב סי' ק''כ ע''ש. ועיין ע''ת ובנחלת צבי ומ''ש היד אהרן:	יב	הלכות תפילין
1,233	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יח	גזולין: דהוי מצוה הבאה בעבירה. וכתב ט''ז אפי' ביאוש ושינוי רשות לא מהני. ובשואל שלא מדעת מותר גם בתפילין כמו בטלית אך יקפלם כבראשונה. תשובת בנימין זאב סי' רצ''ט הובא בכנה''ג בני חייא ובע''ת:	יב	הלכות תפילין
1,234	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	יט	נהגו העולם: ויש שאין משהין יותר מן החיוב דצריכין גוף נקי והכל לפי מה שהוא אדם מ''א. והאר''י ז''ל לא חלץ עד אחר ע''כ נקוה. וביום של מילה אין לחלוץ עד אחר המילה. מ''א:	יג	הלכות תפילין
1,235	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	כ	ג' קדושות: ט''ס הוא וצ''ל ג' קדישים וד' קדושות. וארבע קדושות הם. ברכו את ה' חדא. וקדושה שפה ברורה שניה. וקדושת העמידה וקדושת ובא לציון. ובמקומות שאומרים קדיש יתום אחר עלינו המה ג''כ ארבע קדישים עיין במט''מ. ובשל''ה ובע''ת:	יג	הלכות תפילין
1,236	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	כא	בהיכל: סי' לדבר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. והחולץ קודם לכן לא יחלוץ בפני ס''ת אלא יסלק לצדדין. מט''מ רש''ל מ''א:	יג	הלכות תפילין
1,237	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	כב	מוסף: אחר חזרת ס''ת בהיכל ובח''ה יש לחולצן קודם ההלל והש''ץ אחר ההלל ובחה''מ של סוכות אף הש''ץ קודם ההלל מ''א עיין בשכנה''ג הנוהגין ללבוש כל היום יחזור וילבוש בר''ח אחר תפלת מוסף אבל בח''ה לא יניחם לגמרי אפי' במנחה. הרמ''ע:	יג	הלכות תפילין
1,238	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כה	כג	קדושת כתר: פי' במקום שאנו אומרים נקדש במוסף אומרים בקצת מדינות כתר יתנו לך לכן אין ראוי להיות כתר של תפילין עליו. וכתב ט''ז דהנוהג כן שאינו חולץ במוסף אין לו עליו תלונה מאחר שאין אנו אומרים קדושת כתר יתנו לך. ושמעתי בשם גדול אחד שלא היה חולצם במוסף ע''ש:	יג	הלכות תפילין
1,239	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כו	א	שום אונס: כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול להתעכב להניח של יד מניח של ראש לבד. כ''כ הרא''ש ועיין מ''א:	א	הלכות תפילין
1,240	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	א	שמאל: ואם הניח בימינו אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח:	א	הלכות תפילין
1,241	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ב	הקובד''ו: בל''א עלינבוג''ין:	א	הלכות תפילין
1,242	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ג	לקובד''ו: ויש להניח התפילין על בשר התופח. עיין מ''א:	א	הלכות תפילין
1,243	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ד	רק זרוע: מי שנקטעה ידו שמאלית פטור מלהניח בימין תשובת רמ''א סימן קנ''ב. ובתשובת שבות יעקב ח''א סימן ג' חולק והעלה להלכה דיש להניח הגידם שאין לו יד רק זרוע. או מי שנברא בידו אחת והיא הימנית להניח על ימינו ויברך שתים על של ראש ויצא לכו''ע ע''ש ועיין כנה''ג ובתשו' חות יאיר סי' קס''ז ובמ''א ס''ק ג'. ובבית יעקב סי' קמ''ט:	א	הלכות תפילין
1,244	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ה	יו''ד: בזוהר פ' פנחס מחמיר מאוד בזה:	ב	הלכות תפילין
1,245	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ו	חוצץ: בזבחים דף י''ט מיבעי' אי כנה חיה ושערו הוי חציצה לענין בגדי כהונה. וכ' המ''א מיהו בכנה מתה ועפר יש ליזהר עכ''פ דבזה לא הוי איבעיא כלל. ובשל''ה כ' דיש לרחוץ מקום הנחת תפילין:	ד	הלכות תפילין
1,246	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ז	להקפיד: מיהו יש להחמיר אפי' ברצועות מה ששייך להקשירה בין ברצועות של ראש בין ברצועות היד. ט''ז מ''א ע''ת. בספר דבר שמואל סי' רצ''ב כתב תוכחת מגולה על המניחין התפילין ע''ג פאה נכרית הנקרא פארוקה ועיין בחשובת יד אליהו סי' ג' שהאריך בזה:	ד	הלכות תפילין
1,247	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ח	דק: ועל כובע עבה אסור. ואם יש לו מכה ביד אסור להניחם על הבגד משום לך לאות ולא לאחרים לאות אבל מותר להניחו על החלוק אם לא סגי בלא''ה דהא לבוש בגד אחר עליו. מ''א:	ה	הלכות תפילין
1,248	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	ט	של יד: וה''ה אם מניח של יד בדרך זה שלא יברך על ש''י אלא על של ראש מ''א. וכתב הב''ח מ''מ בשעת ק''ש ותפלה יראה שיהא זולת חציצה ע''ש:	ה	הלכות תפילין
1,249	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	י	ימינו: שנים שהלכו בדרך ואחד מהם איטר ואין לו רק חפילין ממי שאינו איטר יניח התפילין בימין דהיינו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד. וכן להיפוך במי שאינו איטר ומניח תפילין של האיטר מניח בשמאלו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד שבות יעקב ח''א סי' ג' ע''ש. ועיין בתשובת נחלת שבעה סי' מ''א. ובחות יאיר סי' קס''ז:	ו	הלכות תפילין
1,250	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יא	כל אדם: ואם הניחו בימינו שהוא שמאל כל אדם אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח:	ו	הלכות תפילין
1,251	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יב	ימין: ואם כותב בב' ידיו יניח בשמאל כל אדם. ואם הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ועושה כל מלאכתו בימין יניח בשמאל כל אדם עיין מ''א: (ועיין בס' אליהו רבה שהשיג על פשרת מ''א ופסק כדעת הש''ע. ומסיים מיהו אדם שאין יכול לכתוב יניח בימין כשעושה כל מעשיו בשמאל):	ו	הלכות תפילין
1,252	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יג	כריכות: אחד בפרק האמצעי ב' בתחתון. האר''י ז''ל:	ח	הלכות תפילין
1,253	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יד	כריכות: וכ''כ האר''י ז''ל ועי' יד אהרן:	ח	הלכות תפילין
1,254	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	טו	התיתורא: רק יהא תלוי כעין של ראש מהרי''ל. ובשכנה''ג חולק על מהרי''ל בזה וכתב ופוק חזי מאי עמא דבר שכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועות ע''ש. וכ''כ עטרת זקנים ממשמעות ש''ע מר''י לוריא וז''ל ישים רצועה של יד על התיתורא של יד מיד אחר הקשירה כדי שלא תזוז ממקומה. דאם זזה ממקומה אז היה בא לידי ספק ברכה. ואח''כ יקשור בקבורת ג' כריכות. ובזרוע ד' כריכות. ואח''כ יניח של ראש ע''ש וע''ל סי' כ''ה ס''ק י''ב:	ח	הלכות תפילין
1,255	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	טז	השער: הט''ז פסק דכל התפילין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהא קצה התחתון בעיקרי השער. ולא כטועים לומר שהקצה העליון יתחיל ממקום השער ועיקר התפילין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא ומברכין ברכה לבטלה ע''ש. ובתשובת בית יעקב סי' קל''א חולק על הט''ז ופסק מהתחלת עיקרי השער יהא התיתורא יתחיל שם ולא הקציצה ע''ש כנה''ג:	ט	הלכות תפילין
1,256	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יז	בעורף: שהוא סוף הגולגולת והוא נגד הפנים ולא כ''כ למטה כנגד הגרון:	י	הלכות תפילין
1,257	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יח	חוץ: ודלא כמו שנוהגין קצת לעשות ב' דלתי''ן מב' צדדים. מ''א:	י	הלכות תפילין
1,258	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	יט	יתהפכו: ואם נתהפכו אפי' בשוגג מדת חסידות הוא להתענות ודוקא שמקיף הראש והזרוע אבל מה שמשלשל לפניו ומה שכורף אח''כ ליכא קפידא עיין בשכנה''ג ובע''ת:	יא	הלכות תפילין
1,259	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כז	כ	משיעור: ועכ''פ צריכין להיות משולשין לפניו מעט הא ל''ה פסולים לגמרי. מ''א:	יא	הלכות תפילין
1,260	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כח	א	שעה: פי' בכל שעה שנזכר מהם חייב למשמש ב''ח מ''א. ע''ל סי' מ''ד ס''ק א' ובספר הכוונות הזהיר מאוד בענין היסח הדעת דאין פגם גדול מזה:	א	הלכות תפילין
1,261	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כח	ב	תחלה: קודם שמסיר הרצועה מהאצבע. גלי רזיא מ''א (אמר המגיה נ''ל שט''ס הוא במ''א וצ''ל וקודס יסיר הרצועה וכו'):	ב	הלכות תפילין
1,262	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כח	ג	מעומד: ה''ה הכריכות של אצבע. ולמנהגינו שמניחין של יד מעומד צריף ג''כ לחולצן מעומד דכהנחתן כף חליצתן ונהגו לכורכם ככנפים ע''ש. כנפי יונה מט''מ:	ב	הלכות תפילין
1,263	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כח	ד	בתיק: בתשובת בנימין זאב סי' (רפ''ט) [קפ''ט] כ' שיעשה הכיס או התיק צר כדי שיהיו זה על זה וכ''כ הב''ח וט''ז סי' כ''ה ס''ק י' והמ''א כ' דיותר טוב להניחם זה אצל זה ויעשה סימן איזה ש''ר ואיזה ש''י דכיון דש''ר קדושתו חמורה מש''י אסור להניח של יד על ש''ר. אין להניח הרצועה על הבתים אלא על הצדדים. לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין ולא ינערם מן התיק אלא יוציאם בידו. ס''ח מ''א:	ב	הלכות תפילין
1,264	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כט	א	אין לברך: ומטעם זה נכון לחלוץ התפילין בשמאל כי דבר הצריף ברכה נוטל בימין ועיין מ''ש השכנה''ג. ובני חייא מיישבו ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,265	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	כט	ב	השמשות: עיין מ''א שהעלה דאם הניחן בשבת לשם מצוה עובר משום בל תוסיף אבל כשמניחם שלא לשם מצוה אין איסור להניחם עיין מ''ש המ''א בסי' ש''ח ס''ק י''א ולפי מה שמחלק כאן לא הקשה שם מידי ולא ידעתי למה לא מתרץ שם כהאי חלוקא וק''ל. עי' בתשובת יד אליהו סי''ט. ובספר יד אהרן:	א	הלכות תפילין
1,266	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	א	קצת: דאלו הרבה יכירנו אפי' מרחוק ואינו רגיל כלל לא יכיר אפי' בקרוב מאוד:	א	הלכות תפילין
1,267	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	ב	בהם: וחיישינן שמא יפיח בשנתו אבל מדאורייתא מותר להניחם בלילה דאנן קיי''ל לילה זמן תפילין:	ב	הלכות תפילין
1,268	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	ג	מורין כן: וא''כ ברבים צריף לחולצן מ''א. כ' השכנה''ג מנהגי שביום צום תענית שאחר המנחה אני עומד בקהל עד ערבית שלא להסיר תפילין וטלית עד אחר תפלת ערבית דכיון דלילה זמן תפילין אלא שלכתחלה אין להניחם ומאחר שכבר הם עלי משעת המנחה טוב שלא לחלצן עד אחר תפלת ערבית לפיכף בתשעה באב שמניחין תפילין בתפלת המנחה אין לחלוץ אותם קודם תפלת ערבית ומה שהעם נוהגים לחלוץ אותם היינו טעמא דלאו כ''ע דיני גמירי וחכמי הדור אין להם להורות דהא אין מורין כן ע''כ וכ''כ בל''ח הלכות תפילין אות ע''ט וכ' ע''ת שדבריו נכונים ע''ש וכן פסק בהלק''ט ח''א סי' רצ''ח ע''ש. אבל מהרי''ל בהלכות ט''ב כ' שהיה חולץ תפילין שלו מיד אחר קדושה למנחה וכן נראה דעת המ''א שכתב ברבים צריף לחולצן. וכן הכריע בתשו' שבות יעקב ח''ב סי' כ''ד ע''ש:	ב	הלכות תפילין
1,269	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	ד	ומורין כן: וצריך שיאמר שעושה כן כדי לשומרן אבל לכתחלה אין מורין להניחם בשביל השמירה. ט''ז:	ב	הלכות תפילין
1,270	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	ה	לדרך: ודוקא הולך ברגליו או רוכב אבל יושב בעגלה אסור להניחן שמא ישן בהם כ''כ לבוש:	ג	הלכות תפילין
1,271	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	ו	חמה: מיירי בחול ואף ע''ג דאמרינן בסמוך דא''צ לחולצן דלילה זמן תפילין שאני הכא דיש לחוש למי שיפגע בו יטעה לומר שמותר להניח אז תפילין אבל בסמוך מיירי שיושב בביתו. וכן מ''ש אח''ז קידש עליו היום. ר''ל קדושת שבת עליו וצריך לחולצם אבל בחול א''צ היינו מאחר שהוא בבית המדרש וליכא חשש טועין. ט''ז והע''ת לא כ''כ ע''ש:	ד	הלכות תפילין
1,272	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ל	ז	תפלת ערבית: אבל אם הוא לא התפלל אעפ''י שהציבור התפללו מותר להניח תפילין. מ''א:	ה	הלכות תפילין
1,273	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לא	א	אסור: היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ''א ועיין ע''ת:	א	הלכות תפילין
1,274	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לא	ב	אסור: עיין בכסף משנה שכ' ונחלקו מפרשים בחה''מ יש מהם אומרים דבכלל י''ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי''א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכ' בפ''י משביתות יו''ט כותב אדם תפילין לעצמו וכו' ע''ש. וצ''ע שהוא ז''ל כ' להיפך שם בפ''י משביתות י''ט וז''ל אין לו מה יאכל נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בח''ה דבכלל י''ט הוא עכ''ל. הרי שכ' בדעת הרמב''ם שאין מניחין תפילין בח''ה הפך מ''ש כאן בהלכות תפילין וצ''ע יד אהרן. ועיין ע''ת:	ב	הלכות תפילין
1,275	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לא	ג	בקול רם: וכ' ט''ז תמוה הוא כלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי ע''כ שפיר להניחם בלא ברכה. וכ''פ בספר תמים דעים סי' מ' שלא יברך עליהם ובל''ח כתב הטעם שרבים חולקים שלא לברך בחה''מ ואותן שראו להעמיד על הדין ולברך הנהיגו לברך בחשאי כדי שלא יבואו לידי מחלוקת זכר לדבר בשכמל''ו: וכתב המ''א שלא ילך בהם ברשות הרבים רק יניחם בבה''כ (ובספר אליהו רבה חולק עליו דכיון דמניחין בב''ה ברבים מה לי בהליכתן ברה''ר) כ' בכתבי מהרא''י סימן ק''ז וב''י הביאו סי' כ''ה דאותו המניח תפילין בח''ה בלא ברכה אפ''ה אסור לדבר ולהשיח בין תפילין לתפילין ע''ש והיינו שיחת חולין. אבל קדיש או קדושה מותר לאותן המניחין בחה''מ בלא ברכה ועיין מ''א בסי' כ''ה ס''ק ט''ו וס''ק י''ח ודו''ק. והמחבר יד אהרן כ' דאשתמיט להרב מ''א דברי מהאר''י אלו הואיל וכ' דהמניח בחול המועד בלא ברכה רשאי לענות ע''ש ולא דק דחילוק יש בין להשיח שיחת חולין או לענות קדיש וקדושה. ותמוה בעיני האיך עלה על דעתו שאשתמיט מהמחבר מ''א דברי מהרא''י הא המ''א הביאו בס''ק ט''ו ע''ש ואדרבה ממנו אישתמיט מ''ש מ''א בס''ק ט''ו וק''ל. וע''ל סימן כ''ה ס''ק י''א:	ב	הלכות תפילין
1,276	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	א	ופרשת שמע: וצריך לכתוב ד' דאחד גדולה כמו ד' דלתי''ן קטנים. כתבי האר''י מ''א:	א	הלכות תפילין
1,277	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ב	כסדר הזה: תפילין שנכתבו כסדרן ובאורך הזמן נפסלו שתי פרשיות ראשונות ויש לסופר עוד שתי פרשיות כאותן שנפסלו שהן כשרות מותר לצרפן אל שתי הפרשיות אחרונות שנשארו בכשרותם. תשו' עבודת הגרשוני סי' ס' עיין בשכנה''ג ובתשוב' דבר שמואל סי' ש''ב:	א	הלכות תפילין
1,278	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ג	של יד קודם של ראש: ובעטרת זקנים כתב ול''נ שיכתוב של ראש תחלה וכ''כ האר''י ז''ל בס' הכוונות שיכתוב השל ראש ויתקנו לגמרי וישחירו ואח''כ יכתוב השל יד ויזהר לכתוב כל הד' פרשיות של ראש ויד רצופים ולא יפסיק ביניהם בשום דיבור כלל ע''ש:	א	הלכות תפילין
1,279	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ד	א': דכתיב והיו לאות על ידך דמשמע אות אחת כלומר בית אחד:	ב	הלכות תפילין
1,280	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ה	שחור: עיין בב''י אין להקשות הא הברייתא זו דפ' הבונה אוקימנא לה בפרק הקומץ בס''ת ולא בתפילין ומזוזות על ההיא דאמרינן התם איבעיא להו שתים ושלש ואחת מהו וכו' ומהדרינן כי תניא ההיא בס''ת ע''ש. וכ''כ התוס' בפרק במה מדליקין דס''ת בעי דיו מסוגיא זו דפרק הקומץ עיין ביד אהרן שמיישבו. מותר לכתוב תו''מ בדיו הנעשה מסתם יינם דבר שמואל סי' קס''ב קס''ד. יד אליהו סי' ל''ה ועיין באר עשק סי' ק''ט:	ג	הלכות תפילין
1,281	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ו	עצים: כ' מ''א לא ראיתי לאחד מהגדולים שנהג כן ע''ש:	ג	הלכות תפילין
1,282	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ז	בחברתה: אם האות גדול ונדבק בסופו באופן שאם נגרר מה שדבק מ''מ ישאר צורת האות כשר. הרד''ך בית א' חדד כ''ב ומ''א כ' דיש להחמיר. ואם אינו דבוק בעצמו רק התג אחת דבוקה בחברתה כשר. הרב המאירי. ופרי חדש בא''ע סי' קכ''ה ס''ק י''א כ' דלא נהירא ואף בדיבוק ע''י תג יש לגרור הדבק ע''ש גם הרלנ''ח מחמיר עיין במ''א ועיין לקמן סעי' כ''ה מש''ש:	ד	הלכות תפילין
1,283	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ח	פסולים: היינו בשולט בימין לבד אבל שולט בשתי ידיו אם כתב בשמאל כשר. מ''א:	ה	הלכות תפילין
1,284	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	ט	ימין: ואם כ' בימין פסול. כ' רמ''ע סי' ל''ח שאחד כ' בפיו ופסלו אפילו א''א למצוא אחרים מ''א וה''ה כיוצא בזה דלאו דרך כתיבה הוא אפי' ליכא אחרים אין לברך על תפילין שנכתבו בכה''ג ע''ת ע''ש:	ה	הלכות תפילין
1,285	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	י	עליונה: משום דאסור לכתוב פסוק בלא שרטוט וכשמשרטט שיטה עליונה דיו. עיין מ''א:	ו	הלכות תפילין
1,286	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יא	בעפצים: ויניח העור בסיד עד שיפול השער מאליו ואם מוציאה קודם לכן לא יכתוב עליו דהוי דיפתרא. ב''ש מ''א:	ח	הלכות תפילין
1,287	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יב	ס''ת: בתשו' עבודת הגרשוני סי' ס''ה אוסר לכתוב תפילין על קלף שנתעבד לשם ס''ת אם לא שיתנה בתחלה שאם ירצה אח''כ לשנות לקדושה קלה שיהא רשות בידו ע''ש. ועיין ביד אהרן מה שהקשה עליו. ועי' בתשו' צמח צדק סימן פ''א אי מועיל התנאי למעבד עור לרצועות של תפילין להשתמש במה שישתייר מהעור לתשמיש של חול ודעתו בהא דברצועות מותר ע''ש. ועיין ביו''ד סימן רע''א ס''ק ג' כתבתי בשם הטור דתיקון הקלף והשרטוט לא צריך לשמה:	ח	הלכות תפילין
1,288	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יג	בעבודה: דוקא כשסייעו בעיבוד ואפי' בסוף העיבוד מהני אבל אינו מועיל אם סייעו להשחיר הרצועות ובדיעבד אפי' לא סייעו כלל כשר ועכ''פ צריך שיאמר לעכו''ם ליתן לתוך הסיד לשמה ועיין באר עשק סימן י''ד ובהרמ''ע סי' צ''ד:	ט	הלכות תפילין
1,289	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יד	עין: כ' הג''מ אם נתנו מתחלה בעיבוד לשם קדושה יוכל להניח העכו''ם ולהוציאו ולתקנו וא''צ לסייעו עוד. עיין מ''א:	י	הלכות תפילין
1,290	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	טו	סימן רע''א: דיכולין לחזור ולתקנו ע''ש ס''ק א' מש''ש:	יא	הלכות תפילין
1,291	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	טז	הטהורים: בתוס' דסוטה דף י''ז כתבו בשם הירושלמי דאפי' שאר ספרים שיש בהם שמות אסור לכתוב על עור בהמה טמאה מ''א. בתשוב' הרמ''ע סימן ל''ז כ' דיש מעלות דשל שליל מצוה מן המובחר ושל חיה יותר משל בהמה ובהמה שחוטה עדיף משל חיה נבילה ע''ש וכ''כ בשכנה''ג ובע''ת. אי בהמה טמאה שנולדה מטהורה אם עורותיה כשר לתו''מ או עור בהמה טהורה שנולדה מטמאה אי פסול לתו''מ עיין בתשובת יד אליהו סימן ב' שהאריך והעלה להחמיר. עור של בהמה רובעת ונרבעת אסור לכתוב תו''מ יד אליהו סימן ל''ה ע''ש:	יב	הלכות תפילין
1,292	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יז	לשתים: ר''ל דבשעת הכתיבה נסתם שהדיו עובר עליו ואין הנקב נרגש בקולמוס אע''פ שנראה נקב דק כנגד השמש כשר ב''ח מ''א שכנה''ג ע''ת אבל הט''ז כ' דבעינן שיהיה שם נקב קטן כ''כ שהדיו סותמו ואינו נראה כלל נגד השמש ע''ש. וכל זה קודם הכתיבה אבל אם ניקב לאחר הכתיבה אפי' נחלק האות לשנים כשר אלא דבעינן תינוק שיוכל לקרותו. ב''ח שכנה''ג ע''ת ט''ז ועיין סעיף ט''ז ובתשו' מטה יוסף ח''א סי' א' ובתשו' תורת חיים ח''ג בקונטרס עוללות הכרם:	יג	הלכות תפילין
1,293	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יח	קטנה: ורמ''י כ' שהסופרים שלהם עושין תיקון אחר שכל הקלפים הם שוים באורך אחד ובעובי אחד אלא שמניחים גליון בפרשיות הקצרות ע''ש. ועפ''ז שמעתי לתרץ מה שהקשה התוס' יו''ט במסכת שבת פרק ח' משנה ג' בד''ה שהיא שמע ישראל וכו' ע''ש די''ל דהתנא אתא לאשמועינן דלענין שבת א''צ שיהיה הקלף עב או עם הגליון כמו בתפילין רק השיעור הוא כדי לכתוב עליו רק פרשת שמע ישראל וא''צ גליון ואף שהקלף הוא דק וק''ל. ועיין בספר יד אהרן ובהלק''ט ח''א סי' רנ''ט:	יד	הלכות תפילין
1,294	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	יט	קטנה. היינו י'.:	טו	הלכות תפילין
1,295	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כ	הפשוטות: כגון ו' ז' או שנפסק רגל הנו''ן כצ''ל. וכ''כ בע''ת וכ''ה במרדכי וכ''כ המחבר יד אהרן ובקצת נוסחאות כ' או שנפסק רגל האל''ף והט''ז הרבה להקשות עליו והעלה דהך נפסק רגל הא' מקומו אח''כ מיהו אם אנו רואים שלא נשאר צורת אות כתיקונו או נפסק רגל הא' פסול ע''ש. והמ''א גורס רגל האחד ע''ש ואין לדבריו הבנה ועיין בספר תורת חיים בקונטרס עוללות הכרם:	טז	הלכות תפילין
1,296	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כא	לא חכם: כ' הט''ז נ''ל דהך נפסק מיירי שנפסק קצת מאורך האות ולמטה לגמרי ולא נשאר ממנו רק החלק שקודם ההפסק אז תלוי בקריאת התינוק אם ספק לנו אם נשאר כשיעור של האות ההוא אבל אם נשתייר גם למטה מן ההפסק דהיינו שנעשה ההפסק ברחבו של רגל האות ואחר ההפסק נשאר עוד למטה חלק מן הרגל בזה לא מועיל תינוק דהתינוק יצרף מה שלמטה ממנו לחלק העליון ובאמת אין לו צירוף וזה דומה לנפסק רגל הא' אלא צריך לכסות את חלק הנשאר אחר ההפסק ואין זה דומה למ''ש הש''ע כאן דאין צריך לכסות שאר האותיות דבזה ודאי מודה דצריך לכסות ב''ח פסק דלא מכשרינן ע''י תינוק אא''כ שנכתב מתחלה כהלכתו האות ואח''כ נפסק אבל אם נכתב מתחלה כך לא מהני תינוק אע''ג דליכא נקב ע''ש וט''ז חולק עליו וכ' דאין חילוק בזה דאם אירע שכתב הסופר איזה אות פשוט ונסתפק לו אם הוא ארוך כשיעור שראוי להיות וא''א לו להגיה דהוי שלא כסדרן ודאי מראה לתינוק האות ע''ש ועיין בתשו' מטה יוסף ח''א סימן א' שהליץ בעד הב''ח ועיין בקונטרס עוללות הכרם:	טז	הלכות תפילין
1,297	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כב	אותיות: משמע דבין מלפניו ומלאחריו א''צ לכסותו וכ''כ הב''ח בא''ע סי' קכ''ה ע''ש אבל מהרי''ט ח''ב בחלק י''ד סי' ל''ב כ' דלקמיה קאמר אבל מה שקודם לו צריך לכסות שאם יתחיל מתחלת המקרא סירכיה נקיט ואזיל וכן נהגו עכ''ל. וכתב היד אהרן דאף דתינוק שלא למד באותה פרשה אפ''ה צריך לכסות מה שלפניו דלא כספר גט פשוט סי' קנ''ה ס''ק פ''ג ע''ש:	טז	הלכות תפילין
1,298	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כג	האות: ז''ל מהרי''ק שורש (פ''ט) [ס''ט] בדין אלפין שאין היו''ד שלהן נוגעת אל עצמה וכן נקודת הפ''א שאין נוגעת בגגה שהוא פסול ואין להכשירו ע''י קריאת התינוק שלא נאמרו דברים הללו אלא היכא שנפסק האות ובציר לה משיעורא כגון ו' קטיעה שאנו מסופקים אם הגיע לאורך ו' או אם כשיעור י' ולכן תועיל קריאת התינוק דגילוי מילתא בעלמא הוא דאורך ו' יש לה מדלא קראה י' אבל היכא דפשיטא שאין האות נשאר בצורתה מה מועיל בראיית התינוק ועינינו רואות שאין האות בצורתה עכ''ל וכ''כ הריב''ש סי' ק''ך דלא מהני קריאת התינוק אלא היכא שהפסול הוא משום שזה האות נדמה לאות אחרת אבל היכא שהפסול הוא משום שנפסק צורתו לא מהני לכן אין להכשיר האלף שאין רגל השמאלי נוגע לקו האמצעי בשביל שהתינוק יקראנה אלף שהרי מפני הפירוד לא יטעה לומר שהוא אות אחרת דהיינו עין הפוכה עכ''ל ועיין סעיף כ''ה:	טז	הלכות תפילין
1,299	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	לב	כד	ונפסק בו: להב''ח שכתבתי בס''ק כ''א אין חילוק בין נפסק בנקב בין נפסק שלא על ידי נקב אלא כשנראה הגויל החלק באמצע האות לא מכשרינן על ידי תינוק אא''כ שנכתב מתחלה כתיקונו ואח''כ נפסק האות אבל אם נכתב כך מתחלה לא מהני תינוק אע''ג דליכא נקב ולהט''ז צריך לומר דכאן איירי דוקא דנפסק ע''י נקב דאז יש חילוק הזה הואיל ואין מוקפת גויל. כי זהו לשון הב''י וא''ת והיכא מכשרינן באיפסק שום אות בנוקבא והא אמרינן בהקומץ כל אות שאין גויל מוקף לה מד' רוחותיה פסול וי''ל דהא דמכשרינן היינו דוקא בשנפסק אחר שנכתב דכיון דכשנכתבה היתה כשרה שהיה מקיפה גויל מד' רוחותיה אבל כשבתחלת הכתיבה היה שם נקב ונפסקה בו אע''פ שיש בו שיעור אות פסולה משום דמעולם לא הוקפה גויל ע''ש ובט''ז ודו''ק כתב בתשו' הר''י הלוי אם יש שריטה דקה בתוך האות ואינו עובר מעבר לגויל כשר כיון שאינו נראה אות חלוקה לב' עיין מטה יוסף ח''א סי' א':	טז	הלכות תפילין

1,200

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כ

ג

מישראל נאמן: רצה לומר שטוון ושזרן ותלאן לשמן:

א

הלכות ציצית

1,201

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כ

ד

לעכו''ם: נראה דאפי' לתגר עכו''ם מדלא מפרש הברייתא לגוי שאינו תגר. אבל הב''ח כ' דוקא לגוי שאינו תגר אבל לתגר גוי מוכרין. והמ''א הקשה עליו מפרש''י ע''ש. ואני אומר דמפרש''י אין הוכחה. דמנ''ל פירושו. די''ל כף כוונת הגמרא מן התגר מן הגוי כשרה. ואף ע''פ שאמרו אין מוכרין טלית מצוייצת לגוי. אפ''ה לתגר גוי מותר למכור לו טלית מצוייצת לכתחלה כיון דתגר הוא ליכא למיחש למידי ועיין יד אהרן. כ' המ''א סי' ט''ו ס''ק ב' מוכח מכאן שמותר לעשות מהטלית בת ד' כנפות בגד אחר שלא יהא לו ד' כנפות מדמתיר למכור לעכו''ם הטלית כשנוטל הציצית. אבל אם מוכר טלית לחבירו אסור ליטול הציצית אא''כ רוצה לקבעם בטלית אחר ע''ש. לשלוח ציצית ע''י עכו''ם צריף ב' חותמות. ודוקא אם יש לחוש שנהנה בחליפין ואפשר דאם הם שזורין ומופסקין שרי מ''א. אם מצא טלית מצוייצת או ציצית בשוק יש להכשירו בזמן הזה. עולת תמיד ועיין ב''י והבאר היטב אשר לפני העתיק משם ע''ת יש להחמיר ע''ש ואינו כן:

ב

הלכות ציצית

1,202

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כא

א

שנפסקו: ה''ה מקודם שעשאם בבגד דהזמנה לאו מילתא היא:

א

הלכות ציצית

1,203

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כא

ב

לאשפה: ומהרי''ל נהג להניחם תוף הספר לסימן או לעשות בהם שום מצוה. וכ' ט''ז וה''ה סכף סוכה טוב שלא לעשות בו לצורף דבר שאינו כבוד למצוה שעברה. (ומותר להשתמש בטלית כשהתיר הציצית ובלבד שלא יהיה תשמיש מגונה ופשוט הוא. כ' בתשו' רמ''א סימן ט' אסור לעשות טלית של מצוה מתכשיטי כומרי עכו''ם. או לקנות מהם קרשים ואבנים לבנין ב''ה. אבל מותר ללבוש מלבוש שמקשטין בהם עכו''ם):

א

הלכות ציצית

1,204

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כא

ג

לבית הכסא: כ' הט''ז דוקא בד' כנפות שלבש תחת הבגדים אבל בטליתות של מצוה אין נכון שיכנס לבית הכסא. גם ההולכים בי''כ לפנות ומלובשים בקיטל צריף שיפשוט הקיטל כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל ע''ש:

ג

הלכות ציצית

1,205

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כא

ד

שלא לשכב: ובכתבי האר''י ז''ל ע''פ סוד שיש לשכב בלילה בטלית קטן. ועיין בס' אליהו רבה מה שמתרץ על קושית מ''א על ראיות האר''י ז''ל:

ג

הלכות ציצית

1,206

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כא

ה

ציציותיו: ועליו נאמר וטאטאתיה במטאטא השמד. ובספר מצת שמורים האריף דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה אלא הטעם שלא ידרוס עליהן ויפסקו. והקשה המ''א דבסי' כ''ג כתב דאם נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש משמע דבעלמא מותר. וכן ההיא דציצית הכסת ע''ש והמחבר יד אהרן מיישבו ע''פ החילוק של הט''ז שכתבתי בס''ק ג' לענין בית הכסא. ה''נ כאן לענין שלא יהא נגרר הציציות יש חילוק בין טלית גדול או קטן דבטלית גדול שמיוחד רק להתפלל אינו ראוי והגון שיהיה ציצותיו נגררין בארץ. וההיא דבית הקברות ודציצית הכסת מיירי בציצית שבבגדיהם ע''ש ועיין בשכנה''ג:

ד

הלכות ציצית

1,207

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כב

א

חדשים: אבל אין מברף שהחיינו על המצוה כיון דאינו בא מזמן לזמן לפ''ז אם עשה ציצית בבגד ישן שכבר קנה ובירף עליו שהחיינו אינו מברף. וה''ה בתפילין נמי אינו מברף שהחיינו מש''ה כתב קנה טלית ועשה בו ציצית כו'. וא''ל דהא על כלים חדשים צריף לברף בשעת קנין ולמה כתב ועשה בו ציצית. י''ל דוקא כשקונה בגד כמות שהוא ראוי ללבוש אז מברף שהחיינו אבל אם קנה בגד שיעשה ממנו מלבושים אז יברף בשעת לבישה והכא כיון שעושה בו ציצית מברף אגב בשעת עשיית המצוה. זהו דעת הב''י וב''ח ורש''ל ושכנה''ג ומ''א. אבל הרמב''ם ס''ל דמשום המצוה שמחדש בה מברף שהחיינו מש''ה כתב ציצית ותפילין ע''ש. וכ' ע''ת דיש לנהוג כהרמב''ם וכ''כ ט''ז דבין בציצית בין בתפילין יש לברף בפעם ראשונה שמברף עליהם שהחיינו כמ''ש רמ''א בי''ד סי' כ''ח לענין כיסוי דם ומילה לכל מצוה שאדם עושה בפעם ראשון מברף שהחיינו ע''ש. ועיין בי''ד שם ס''ק ב' מש''ש. ועיין בספר בני חייא ובתשו' חות יאיר סי' רל''ז:

א

הלכות ציצית

1,208

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כב

ב

עיטוף ראשון: פי' שהחיינו תחלה ואח''כ לההעטף ב''ח ע''ת:

א

הלכות ציצית

1,209

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כג

א

מותר: פירוש שלבש את הציצית תחת הבגד והוא הדין בתפילין נמי מותר לילך בבית הקברות אם מכסה אותן ע''ת. ועיין תשובת בית יעקב סימן צ''ב. ובספר גור אריה על הרא''ם פרשת ויצא:

א

הלכות ציצית

1,210

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כג

ב

בתקנתן: דלפי דעתם שסוברים שנתבטלו הציצית בקשירתן א''כ כשחוזרין ומתירין אותן ה''ל תעשה ולמ''ה. עיין מ''א:

ב

הלכות ציצית

1,211

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כג

ג

לועג לרש: היינו אם הציצית מגולין כדלעיל:

ד

הלכות ציצית

1,212

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כד

א

ביד שמאלית: בין קמיצה לזרת. וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם גם ביד ימין ויביט בהם ויהיו בידו עד שמגיע לנאמנים ונחמדים לעד ואז ינשק הציצית ויסירם מידו כן כתב האר''י ז''ל. מ''א:

ב

הלכות ציצית

1,213

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כד

ב

על העינים: נמצא בשם הקדמונים שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשת ציצית יהא מובטח שלא יבא לידי סמוי עינים. הסומא יש לו לאחוז הציצית בידו בשעה שהוא אומר וראיתם אותו וכן לנשק אותם משום חיבוב מצוה אבל להעביר הציצית על עיניו לא דמיחזי כחוכא ואיטלולא שבות יעקב ח''ב סי' ל''ח ע''ש:

ד

הלכות ציצית

1,214

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כד

ג

להויות: פי' לספירות. רקנ''ט:

ה

הלכות ציצית

1,215

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כד

ד

הזהיר במצות ציצית: ויזהר לעשות טלית נאה משום זה אלי ואנוהו. ועיין בזוהר שלח לך דהקורא ק''ש בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו. מ''א בתשו' הרדב''ז ח''ד סי' מ''ה אוסר לרקום פסוקים של תורה בטלית. והמחבר לקט הקמח כתב הראיתי פנים להתיר ע''ש:

ו

הלכות ציצית

1,216

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

א

יניח תפילין: הרב בשיורי כנה''ג פסק דמי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין דציצית קודם ע''ש. והמחבר בני חייא וע''ת והלקט ח''א סי' נ''ד ובתשו' יד אליהו סי' מ''א והיד אהרן. כולם כאחד חלקו עליו ופסקו דתפילין קודם ע''ש. אם מחויב להחזיר על הפתחים כדי לקנות תפילין וציצית תנינא בירושלמי דפאה דאינו מחויב ע''ש. ע''ת:

א

הלכות תפילין

1,217

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ב

בטלית גדול: ואז אפי' בא לידו הטלית קודם שהניח תפילין א''צ להתעטף בו בביתו כיון שאין דעתו ללובשו כאן מ''א. ועי' הרדב''ז סי' ל''ו. כ' בתשו' מהר''ם מלובלין סי' ל''ד א' נתקשר עצמו בקנס לילף לתהלים קודם אור הבוקר ועתה רוצה לחזור בו מפני שאינו יכול לילף לבה''כ בציצית ותפילין הרשות בידו לחזור דדמי לנדרי שגגות. וכ''ה בכוונת שמה''ט לא היה האר''י מיו''ד ראשונים מפני שהם היו משכימים קודם אור הבקר והוא לא רצה לילף לבה''כ בלא תפילין. וא''ל ה''ל לצאת מבה''כ כשיאיר היום ויניח תפילין י''ל דאדהכי והכי יגמרו הקהל ברכות השחר לכן מוטב לבטולי הא מקמי הא וכתב המ''א ונ''ל דצריף התרה. ועיין בתשו' נחלת שבעה סי' ו' (ובספר אליהו רבה מביא בשם כנה''ג דאפי' כשיש מבואות מטונפות יניחם בביתו ויכסה התפילין וכן משמע בתשו' מ''ע סי' נ''ט ובזוהר פ' ואתחנן ופ' שלח לף):

ב

הלכות תפילין

1,218

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ג

תחלה: עיין הרמ''ע מפאנו סי' ק''כ ובתשו' דרכי נועם חלק א''ח סי' ג' שהאריף אם ברכות תפילין צריף להיות מעומד:

ה

הלכות תפילין

1,219

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ד

להניח תפילין: הלמ''ד בדגש. ל''ח. ועל מצות יש לברף הוא''ו בפתח ל''ח אות כ''ו וכ''כ המ''א. אבל הט''ז כתב בשם אחיו הר''י הלוי שיאמר הוא''ו בחול''ם לשון רבים דהוי תרי מצות דקאי אתרוייהו על של ראש ושל יד דאיתא בש''ס תפלה של יד אינו מעכב ש''ר וש''ר אינה מעכבת של יד מוכח מזה דב' מצות הם דאי הוי מצוה אחת היו מעכבות זו את זו כדתנן גבי ציצית ד' ציצית מעכבות זה את זה מפני שהם מצוה אחת למידין מזה גבי ציצית מברף מצות ציצית בפתח מפני שהן מצוה אחת. ובתפילין מברף מצות בחולם שהן ב' מצות. וה''ה נמי אם אין לו אלא של ראש לבד יברף בפתח ע''ש:

ה

הלכות תפילין

1,220

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ה

שני ברכות: עיין הלק''ט ח''א סי' צ''ד:

ה

הלכות תפילין

1,221

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ו

להניח בקמץ: בלבוש ול''ח אות נ''ד ומהר''ם דלנזואנו חלקו על המחבר וס''ל לברף בפתח:

ז

הלכות תפילין

1,222

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ז

שמהדקן: בראשו היינו ג''כ אחר הנחה על הראש וקודם ההידוק דלא כמו שנוהגין העולם שמברכין קודם הנחה. ב''ח מ''א:

ח

הלכות תפילין

1,223

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ח

בדיבור: אפילו בלשון הקודש. באר שבע וכנה''ג וע''ת. וכתב בספר ברכת אברהם ל''ד דיבור אלא אפי' הניח תפילין של יד בבית אחד והלף להניח של ראש בבית אחר אע''פ שבשעת הברכה היה דעתו בכף צריף לברף וכ''כ שכנה''ג וע''ת כתב עליו וצ''ע למעשה ע''ש. אם רמז בעיניו וקורץ באצבעותיו הוי הפסק בין תפלה של יד לתפלה של ראש הלק''ט ח''א סי' נ''ז. אם הניח תפילין של יד וכשבא להניח של ראש קודם שהגיע הקציצה בבשר אחר שהגיע לאויר הראש הפסיק בדיבור. אי אמרינן הכא קלוטה כמי שהונחה דמיא עיין הלק''ט ח''ב סי' מ''ב. מי שהניח תפילין של יד וכורף ג' כריכות העליונות ולא בירף וסח בנתיים מברף שתים כיון דברכות אינן מעכבות מיקרי שפיר סח בין תפלה לתפלה ומברף שתים הלק''ט ח''ב סי' קי''ט:

ט

הלכות תפילין

1,224

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

ט

על מצות: וצריך למשמש על של יד כשאומר שנית להניח. ט''ז:

ט

הלכות תפילין

1,225

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

י

לצורך תפילין: ולכתחלה אסור. מיהו אי לא סגי בלא''ה מותר להסיח. מ''א:

י

הלכות תפילין

1,226

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יא

עמהם: ואפי' לענות אמן על ברכת תפילין שבירך אחר לעצמו אסור דבר שמואל סי' קמ''ב. ואם פסק וענה מחלוקת בין הפוסקים אם חוזר ומברך וט''ז פסק דא''צ לחזור ולברך וכ''כ דבר שמואל שם ועיין בתשובת פנים מאירות חלק א''ח סי' י' וכ' המ''א ומ''מ משמע דהמניח בחול המועד בלא ברכה רשאי לענות. דליכא איסור אלא משום שגורם ברכה והכא אין כאן ברכה ע''ש. לפי''ז מותר לענות קדיש וקדושה ואמן בין תפלה לתפלה בתפילין דר''ת הואיל ואין מברכין עליהם. וכ''כ בהדיא בתשובת דרכי נועם חלק א''ח סי' י': גם נ''ל אם חבירו מברך על התפילין והוא מכוון לצאת בברכת חבירו וגם חבירו מכוון להוציאו דרשאי לענות קדיש וקדושה וק''ל. אבל שיחת חולין לעולם אסור וכ''כ בדרכי נועם שם ועיין בע''ת ס''ק י''ב. ועיין סי' ל''א ס''ק ג' מש''ש:

י

הלכות תפילין

1,227

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יב

הרצועה: ובכוונות איתא שהאר''י ז''ל כרך קודם שהניח של ראש וע''ל סימן כ''ז ס''ק ט''ו מש''ש:

יא

הלכות תפילין

1,228

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יג

מהתיק: ויניחם בתיק באופן שא''א לשל ראש שיבא קודם. ט''ז. הכנה''ג כתב בשם רבו דאין קפידא אלא כשמניח עצמו מוציאה מן התיק קודם שיניח של יד אבל אדם אחר בעוד שחבירו מניח תפלה של יד מוציאה ומתיר לו תפילין של ראש אין קפידא ע''ש. ועיין בספר משנת חשידים דף נ''ז ובע''ת:

יא

הלכות תפילין

1,229

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יד

מעומד: כתב הכנה''ג בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי קבלה וזוהר חולקין עם הגמרא הלך אחר הגמ' והפוסקים מיהו אם בעלי קבלה מחמירין יש להחמיר ג''כ. ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע''פ שנזכר בקבלה אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך ע''ש ובמ''א:

יא

הלכות תפילין

1,230

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

טו

לברך: ושל''ה כתב דלא נהיגי האידנא לברך כשנשמטו ממקומם משום דבשעת תפלה מסתמא אינו מסיח דעתו מהם והוי כחולצן ע''מ להחזירן. מ''א (ובס' אליהו רבה פסק כדעת הש''ע והביא ראיה לדבריו ע''ש):

יב

הלכות תפילין

1,231

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

טז

לברך: אבל אם חולצן ליכנס לבית הכסא צריך לברך לכ''ע דהא אין רשאי לילך בהם לבה''כ ואידחי ליה וה''ה אם לא היה בדעתו לחזור מיד צריך לברך ב''ח ע''ת ט''ז. וכתב המ''א ואפשר לומר דכשבה''כ אינו רחוק כמו בה''כ שלהם שהיו בשדה א''צ לברך וא''כ אין חילוק בין בה''כ למקום אחר ולכן סתם רמ''א כאן ע''ש. ודע הא דכתב רמ''א וי''א וכו' קאי נמי אהא אם מסירן לגמרי כי לענין זה שוה אם הזיזן ממקומם או הסירן לגמרי. ע''ת:

יב

הלכות תפילין

1,232

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יז

ההדוק: ר''ל קודם שנעשה המצוה כתקונה מש''ה א''צ לחזור ולברך דעשיית הקשר אינו הפסק כיון שהוא מענין המצוה: (וכתב ט''ז מזה יש ללמוד במי שיש בידו תפילין בלא קשר ומברך ועושה קשר ומניח דשפיר עולה לו הברכה שעשה תחלה דעשיית הקשר אינה הפסק אבל אם אחר ההדוק התפילין על הזרוע ונעשה המצוה כתקונה ואחר כך נפסק הקשר משמע דצריך לברך וט''ז חולק ופסק דכל זמן שלא הניח תש''ר עדיין עוסק במצוה של יד כי א''א לו להניח ש''ר קודם ש''י ולא נגמר עדיין המצוה של יד ולא גרע ממ''ש הש''ע אם הותר של יד קודם הנחת של ראש א''צ לברך ה''ה נמי אם נפסק ג''כ א''צ לברך דהותר ונפסק שוים הם ע''ש. וכ''פ המ''א וכ' דלפי מ''ש בס''ק ט''ו בשם של''ה משמע דאפילו בנפסק אחר הידוק דא''צ לברך וכ''פ בתשובת הלק''ט ח''ב סי' ק''כ ע''ש. ועיין ע''ת ובנחלת צבי ומ''ש היד אהרן:

יב

הלכות תפילין

1,233

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יח

גזולין: דהוי מצוה הבאה בעבירה. וכתב ט''ז אפי' ביאוש ושינוי רשות לא מהני. ובשואל שלא מדעת מותר גם בתפילין כמו בטלית אך יקפלם כבראשונה. תשובת בנימין זאב סי' רצ''ט הובא בכנה''ג בני חייא ובע''ת:

יב

הלכות תפילין

1,234

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

יט

נהגו העולם: ויש שאין משהין יותר מן החיוב דצריכין גוף נקי והכל לפי מה שהוא אדם מ''א. והאר''י ז''ל לא חלץ עד אחר ע''כ נקוה. וביום של מילה אין לחלוץ עד אחר המילה. מ''א:

יג

הלכות תפילין

1,235

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

כ

ג' קדושות: ט''ס הוא וצ''ל ג' קדישים וד' קדושות. וארבע קדושות הם. ברכו את ה' חדא. וקדושה שפה ברורה שניה. וקדושת העמידה וקדושת ובא לציון. ובמקומות שאומרים קדיש יתום אחר עלינו המה ג''כ ארבע קדישים עיין במט''מ. ובשל''ה ובע''ת:

יג

הלכות תפילין

1,236

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

כא

בהיכל: סי' לדבר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. והחולץ קודם לכן לא יחלוץ בפני ס''ת אלא יסלק לצדדין. מט''מ רש''ל מ''א:

יג

הלכות תפילין

1,237

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

כב

מוסף: אחר חזרת ס''ת בהיכל ובח''ה יש לחולצן קודם ההלל והש''ץ אחר ההלל ובחה''מ של סוכות אף הש''ץ קודם ההלל מ''א עיין בשכנה''ג הנוהגין ללבוש כל היום יחזור וילבוש בר''ח אחר תפלת מוסף אבל בח''ה לא יניחם לגמרי אפי' במנחה. הרמ''ע:

יג

הלכות תפילין

1,238

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כה

כג

קדושת כתר: פי' במקום שאנו אומרים נקדש במוסף אומרים בקצת מדינות כתר יתנו לך לכן אין ראוי להיות כתר של תפילין עליו. וכתב ט''ז דהנוהג כן שאינו חולץ במוסף אין לו עליו תלונה מאחר שאין אנו אומרים קדושת כתר יתנו לך. ושמעתי בשם גדול אחד שלא היה חולצם במוסף ע''ש:

יג

הלכות תפילין

1,239

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כו

א

שום אונס: כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול להתעכב להניח של יד מניח של ראש לבד. כ''כ הרא''ש ועיין מ''א:

א

הלכות תפילין

1,240

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

א

שמאל: ואם הניח בימינו אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח:

א

הלכות תפילין

1,241

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ב

הקובד''ו: בל''א עלינבוג''ין:

א

הלכות תפילין

1,242

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ג

לקובד''ו: ויש להניח התפילין על בשר התופח. עיין מ''א:

א

הלכות תפילין

1,243

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ד

רק זרוע: מי שנקטעה ידו שמאלית פטור מלהניח בימין תשובת רמ''א סימן קנ''ב. ובתשובת שבות יעקב ח''א סימן ג' חולק והעלה להלכה דיש להניח הגידם שאין לו יד רק זרוע. או מי שנברא בידו אחת והיא הימנית להניח על ימינו ויברך שתים על של ראש ויצא לכו''ע ע''ש ועיין כנה''ג ובתשו' חות יאיר סי' קס''ז ובמ''א ס''ק ג'. ובבית יעקב סי' קמ''ט:

א

הלכות תפילין

1,244

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ה

יו''ד: בזוהר פ' פנחס מחמיר מאוד בזה:

ב

הלכות תפילין

1,245

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ו

חוצץ: בזבחים דף י''ט מיבעי' אי כנה חיה ושערו הוי חציצה לענין בגדי כהונה. וכ' המ''א מיהו בכנה מתה ועפר יש ליזהר עכ''פ דבזה לא הוי איבעיא כלל. ובשל''ה כ' דיש לרחוץ מקום הנחת תפילין:

ד

הלכות תפילין

1,246

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ז

להקפיד: מיהו יש להחמיר אפי' ברצועות מה ששייך להקשירה בין ברצועות של ראש בין ברצועות היד. ט''ז מ''א ע''ת. בספר דבר שמואל סי' רצ''ב כתב תוכחת מגולה על המניחין התפילין ע''ג פאה נכרית הנקרא פארוקה ועיין בחשובת יד אליהו סי' ג' שהאריך בזה:

ד

הלכות תפילין

1,247

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ח

דק: ועל כובע עבה אסור. ואם יש לו מכה ביד אסור להניחם על הבגד משום לך לאות ולא לאחרים לאות אבל מותר להניחו על החלוק אם לא סגי בלא''ה דהא לבוש בגד אחר עליו. מ''א:

ה

הלכות תפילין

1,248

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

ט

של יד: וה''ה אם מניח של יד בדרך זה שלא יברך על ש''י אלא על של ראש מ''א. וכתב הב''ח מ''מ בשעת ק''ש ותפלה יראה שיהא זולת חציצה ע''ש:

ה

הלכות תפילין

1,249

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

י

ימינו: שנים שהלכו בדרך ואחד מהם איטר ואין לו רק חפילין ממי שאינו איטר יניח התפילין בימין דהיינו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד. וכן להיפוך במי שאינו איטר ומניח תפילין של האיטר מניח בשמאלו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד שבות יעקב ח''א סי' ג' ע''ש. ועיין בתשובת נחלת שבעה סי' מ''א. ובחות יאיר סי' קס''ז:

ו

הלכות תפילין

1,250

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יא

כל אדם: ואם הניחו בימינו שהוא שמאל כל אדם אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח:

ו

הלכות תפילין

1,251

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יב

ימין: ואם כותב בב' ידיו יניח בשמאל כל אדם. ואם הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ועושה כל מלאכתו בימין יניח בשמאל כל אדם עיין מ''א: (ועיין בס' אליהו רבה שהשיג על פשרת מ''א ופסק כדעת הש''ע. ומסיים מיהו אדם שאין יכול לכתוב יניח בימין כשעושה כל מעשיו בשמאל):

ו

הלכות תפילין

1,252

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יג

כריכות: אחד בפרק האמצעי ב' בתחתון. האר''י ז''ל:

ח

הלכות תפילין

1,253

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יד

כריכות: וכ''כ האר''י ז''ל ועי' יד אהרן:

ח

הלכות תפילין

1,254

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

טו

התיתורא: רק יהא תלוי כעין של ראש מהרי''ל. ובשכנה''ג חולק על מהרי''ל בזה וכתב ופוק חזי מאי עמא דבר שכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועות ע''ש. וכ''כ עטרת זקנים ממשמעות ש''ע מר''י לוריא וז''ל ישים רצועה של יד על התיתורא של יד מיד אחר הקשירה כדי שלא תזוז ממקומה. דאם זזה ממקומה אז היה בא לידי ספק ברכה. ואח''כ יקשור בקבורת ג' כריכות. ובזרוע ד' כריכות. ואח''כ יניח של ראש ע''ש וע''ל סי' כ''ה ס''ק י''ב:

ח

הלכות תפילין

1,255

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

טז

השער: הט''ז פסק דכל התפילין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהא קצה התחתון בעיקרי השער. ולא כטועים לומר שהקצה העליון יתחיל ממקום השער ועיקר התפילין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא ומברכין ברכה לבטלה ע''ש. ובתשובת בית יעקב סי' קל''א חולק על הט''ז ופסק מהתחלת עיקרי השער יהא התיתורא יתחיל שם ולא הקציצה ע''ש כנה''ג:

ט

הלכות תפילין

1,256

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יז

בעורף: שהוא סוף הגולגולת והוא נגד הפנים ולא כ''כ למטה כנגד הגרון:

י

הלכות תפילין

1,257

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יח

חוץ: ודלא כמו שנוהגין קצת לעשות ב' דלתי''ן מב' צדדים. מ''א:

י

הלכות תפילין

1,258

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

יט

יתהפכו: ואם נתהפכו אפי' בשוגג מדת חסידות הוא להתענות ודוקא שמקיף הראש והזרוע אבל מה שמשלשל לפניו ומה שכורף אח''כ ליכא קפידא עיין בשכנה''ג ובע''ת:

יא

הלכות תפילין

1,259

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כז

כ

משיעור: ועכ''פ צריכין להיות משולשין לפניו מעט הא ל''ה פסולים לגמרי. מ''א:

יא

הלכות תפילין

1,260

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כח

א

שעה: פי' בכל שעה שנזכר מהם חייב למשמש ב''ח מ''א. ע''ל סי' מ''ד ס''ק א' ובספר הכוונות הזהיר מאוד בענין היסח הדעת דאין פגם גדול מזה:

א

הלכות תפילין

1,261

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כח

ב

תחלה: קודם שמסיר הרצועה מהאצבע. גלי רזיא מ''א (אמר המגיה נ''ל שט''ס הוא במ''א וצ''ל וקודס יסיר הרצועה וכו'):

ב

הלכות תפילין

1,262

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כח

ג

מעומד: ה''ה הכריכות של אצבע. ולמנהגינו שמניחין של יד מעומד צריף ג''כ לחולצן מעומד דכהנחתן כף חליצתן ונהגו לכורכם ככנפים ע''ש. כנפי יונה מט''מ:

ב

הלכות תפילין

1,263

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כח

ד

בתיק: בתשובת בנימין זאב סי' (רפ''ט) [קפ''ט] כ' שיעשה הכיס או התיק צר כדי שיהיו זה על זה וכ''כ הב''ח וט''ז סי' כ''ה ס''ק י' והמ''א כ' דיותר טוב להניחם זה אצל זה ויעשה סימן איזה ש''ר ואיזה ש''י דכיון דש''ר קדושתו חמורה מש''י אסור להניח של יד על ש''ר. אין להניח הרצועה על הבתים אלא על הצדדים. לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין ולא ינערם מן התיק אלא יוציאם בידו. ס''ח מ''א:

ב

הלכות תפילין

1,264

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כט

א

אין לברך: ומטעם זה נכון לחלוץ התפילין בשמאל כי דבר הצריף ברכה נוטל בימין ועיין מ''ש השכנה''ג. ובני חייא מיישבו ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,265

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

כט

ב

השמשות: עיין מ''א שהעלה דאם הניחן בשבת לשם מצוה עובר משום בל תוסיף אבל כשמניחם שלא לשם מצוה אין איסור להניחם עיין מ''ש המ''א בסי' ש''ח ס''ק י''א ולפי מה שמחלק כאן לא הקשה שם מידי ולא ידעתי למה לא מתרץ שם כהאי חלוקא וק''ל. עי' בתשובת יד אליהו סי''ט. ובספר יד אהרן:

א

הלכות תפילין

1,266

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

א

קצת: דאלו הרבה יכירנו אפי' מרחוק ואינו רגיל כלל לא יכיר אפי' בקרוב מאוד:

א

הלכות תפילין

1,267

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

ב

בהם: וחיישינן שמא יפיח בשנתו אבל מדאורייתא מותר להניחם בלילה דאנן קיי''ל לילה זמן תפילין:

ב

הלכות תפילין

1,268

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

ג

מורין כן: וא''כ ברבים צריף לחולצן מ''א. כ' השכנה''ג מנהגי שביום צום תענית שאחר המנחה אני עומד בקהל עד ערבית שלא להסיר תפילין וטלית עד אחר תפלת ערבית דכיון דלילה זמן תפילין אלא שלכתחלה אין להניחם ומאחר שכבר הם עלי משעת המנחה טוב שלא לחלצן עד אחר תפלת ערבית לפיכף בתשעה באב שמניחין תפילין בתפלת המנחה אין לחלוץ אותם קודם תפלת ערבית ומה שהעם נוהגים לחלוץ אותם היינו טעמא דלאו כ''ע דיני גמירי וחכמי הדור אין להם להורות דהא אין מורין כן ע''כ וכ''כ בל''ח הלכות תפילין אות ע''ט וכ' ע''ת שדבריו נכונים ע''ש וכן פסק בהלק''ט ח''א סי' רצ''ח ע''ש. אבל מהרי''ל בהלכות ט''ב כ' שהיה חולץ תפילין שלו מיד אחר קדושה למנחה וכן נראה דעת המ''א שכתב ברבים צריף לחולצן. וכן הכריע בתשו' שבות יעקב ח''ב סי' כ''ד ע''ש:

ב

הלכות תפילין

1,269

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

ד

ומורין כן: וצריך שיאמר שעושה כן כדי לשומרן אבל לכתחלה אין מורין להניחם בשביל השמירה. ט''ז:

ב

הלכות תפילין

1,270

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

ה

לדרך: ודוקא הולך ברגליו או רוכב אבל יושב בעגלה אסור להניחן שמא ישן בהם כ''כ לבוש:

ג

הלכות תפילין

1,271

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

ו

חמה: מיירי בחול ואף ע''ג דאמרינן בסמוך דא''צ לחולצן דלילה זמן תפילין שאני הכא דיש לחוש למי שיפגע בו יטעה לומר שמותר להניח אז תפילין אבל בסמוך מיירי שיושב בביתו. וכן מ''ש אח''ז קידש עליו היום. ר''ל קדושת שבת עליו וצריך לחולצם אבל בחול א''צ היינו מאחר שהוא בבית המדרש וליכא חשש טועין. ט''ז והע''ת לא כ''כ ע''ש:

ד

הלכות תפילין

1,272

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ל

ז

תפלת ערבית: אבל אם הוא לא התפלל אעפ''י שהציבור התפללו מותר להניח תפילין. מ''א:

ה

הלכות תפילין

1,273

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לא

א

אסור: היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ''א ועיין ע''ת:

א

הלכות תפילין

1,274

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לא

ב

אסור: עיין בכסף משנה שכ' ונחלקו מפרשים בחה''מ יש מהם אומרים דבכלל י''ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי''א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכ' בפ''י משביתות יו''ט כותב אדם תפילין לעצמו וכו' ע''ש. וצ''ע שהוא ז''ל כ' להיפך שם בפ''י משביתות י''ט וז''ל אין לו מה יאכל נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בח''ה דבכלל י''ט הוא עכ''ל. הרי שכ' בדעת הרמב''ם שאין מניחין תפילין בח''ה הפך מ''ש כאן בהלכות תפילין וצ''ע יד אהרן. ועיין ע''ת:

ב

הלכות תפילין

1,275

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לא

ג

בקול רם: וכ' ט''ז תמוה הוא כלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי ע''כ שפיר להניחם בלא ברכה. וכ''פ בספר תמים דעים סי' מ' שלא יברך עליהם ובל''ח כתב הטעם שרבים חולקים שלא לברך בחה''מ ואותן שראו להעמיד על הדין ולברך הנהיגו לברך בחשאי כדי שלא יבואו לידי מחלוקת זכר לדבר בשכמל''ו: וכתב המ''א שלא ילך בהם ברשות הרבים רק יניחם בבה''כ (ובספר אליהו רבה חולק עליו דכיון דמניחין בב''ה ברבים מה לי בהליכתן ברה''ר) כ' בכתבי מהרא''י סימן ק''ז וב''י הביאו סי' כ''ה דאותו המניח תפילין בח''ה בלא ברכה אפ''ה אסור לדבר ולהשיח בין תפילין לתפילין ע''ש והיינו שיחת חולין. אבל קדיש או קדושה מותר לאותן המניחין בחה''מ בלא ברכה ועיין מ''א בסי' כ''ה ס''ק ט''ו וס''ק י''ח ודו''ק. והמחבר יד אהרן כ' דאשתמיט להרב מ''א דברי מהאר''י אלו הואיל וכ' דהמניח בחול המועד בלא ברכה רשאי לענות ע''ש ולא דק דחילוק יש בין להשיח שיחת חולין או לענות קדיש וקדושה. ותמוה בעיני האיך עלה על דעתו שאשתמיט מהמחבר מ''א דברי מהרא''י הא המ''א הביאו בס''ק ט''ו ע''ש ואדרבה ממנו אישתמיט מ''ש מ''א בס''ק ט''ו וק''ל. וע''ל סימן כ''ה ס''ק י''א:

ב

הלכות תפילין

1,276

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

א

ופרשת שמע: וצריך לכתוב ד' דאחד גדולה כמו ד' דלתי''ן קטנים. כתבי האר''י מ''א:

א

הלכות תפילין

1,277

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ב

כסדר הזה: תפילין שנכתבו כסדרן ובאורך הזמן נפסלו שתי פרשיות ראשונות ויש לסופר עוד שתי פרשיות כאותן שנפסלו שהן כשרות מותר לצרפן אל שתי הפרשיות אחרונות שנשארו בכשרותם. תשו' עבודת הגרשוני סי' ס' עיין בשכנה''ג ובתשוב' דבר שמואל סי' ש''ב:

א

הלכות תפילין

1,278

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ג

של יד קודם של ראש: ובעטרת זקנים כתב ול''נ שיכתוב של ראש תחלה וכ''כ האר''י ז''ל בס' הכוונות שיכתוב השל ראש ויתקנו לגמרי וישחירו ואח''כ יכתוב השל יד ויזהר לכתוב כל הד' פרשיות של ראש ויד רצופים ולא יפסיק ביניהם בשום דיבור כלל ע''ש:

א

הלכות תפילין

1,279

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ד

א': דכתיב והיו לאות על ידך דמשמע אות אחת כלומר בית אחד:

ב

הלכות תפילין

1,280

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ה

שחור: עיין בב''י אין להקשות הא הברייתא זו דפ' הבונה אוקימנא לה בפרק הקומץ בס''ת ולא בתפילין ומזוזות על ההיא דאמרינן התם איבעיא להו שתים ושלש ואחת מהו וכו' ומהדרינן כי תניא ההיא בס''ת ע''ש. וכ''כ התוס' בפרק במה מדליקין דס''ת בעי דיו מסוגיא זו דפרק הקומץ עיין ביד אהרן שמיישבו. מותר לכתוב תו''מ בדיו הנעשה מסתם יינם דבר שמואל סי' קס''ב קס''ד. יד אליהו סי' ל''ה ועיין באר עשק סי' ק''ט:

ג

הלכות תפילין

1,281

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ו

עצים: כ' מ''א לא ראיתי לאחד מהגדולים שנהג כן ע''ש:

ג

הלכות תפילין

1,282

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ז

בחברתה: אם האות גדול ונדבק בסופו באופן שאם נגרר מה שדבק מ''מ ישאר צורת האות כשר. הרד''ך בית א' חדד כ''ב ומ''א כ' דיש להחמיר. ואם אינו דבוק בעצמו רק התג אחת דבוקה בחברתה כשר. הרב המאירי. ופרי חדש בא''ע סי' קכ''ה ס''ק י''א כ' דלא נהירא ואף בדיבוק ע''י תג יש לגרור הדבק ע''ש גם הרלנ''ח מחמיר עיין במ''א ועיין לקמן סעי' כ''ה מש''ש:

ד

הלכות תפילין

1,283

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ח

פסולים: היינו בשולט בימין לבד אבל שולט בשתי ידיו אם כתב בשמאל כשר. מ''א:

ה

הלכות תפילין

1,284

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

ט

ימין: ואם כ' בימין פסול. כ' רמ''ע סי' ל''ח שאחד כ' בפיו ופסלו אפילו א''א למצוא אחרים מ''א וה''ה כיוצא בזה דלאו דרך כתיבה הוא אפי' ליכא אחרים אין לברך על תפילין שנכתבו בכה''ג ע''ת ע''ש:

ה

הלכות תפילין

1,285

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

י

עליונה: משום דאסור לכתוב פסוק בלא שרטוט וכשמשרטט שיטה עליונה דיו. עיין מ''א:

ו

הלכות תפילין

1,286

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יא

בעפצים: ויניח העור בסיד עד שיפול השער מאליו ואם מוציאה קודם לכן לא יכתוב עליו דהוי דיפתרא. ב''ש מ''א:

ח

הלכות תפילין

1,287

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יב

ס''ת: בתשו' עבודת הגרשוני סי' ס''ה אוסר לכתוב תפילין על קלף שנתעבד לשם ס''ת אם לא שיתנה בתחלה שאם ירצה אח''כ לשנות לקדושה קלה שיהא רשות בידו ע''ש. ועיין ביד אהרן מה שהקשה עליו. ועי' בתשו' צמח צדק סימן פ''א אי מועיל התנאי למעבד עור לרצועות של תפילין להשתמש במה שישתייר מהעור לתשמיש של חול ודעתו בהא דברצועות מותר ע''ש. ועיין ביו''ד סימן רע''א ס''ק ג' כתבתי בשם הטור דתיקון הקלף והשרטוט לא צריך לשמה:

ח

הלכות תפילין

1,288

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יג

בעבודה: דוקא כשסייעו בעיבוד ואפי' בסוף העיבוד מהני אבל אינו מועיל אם סייעו להשחיר הרצועות ובדיעבד אפי' לא סייעו כלל כשר ועכ''פ צריך שיאמר לעכו''ם ליתן לתוך הסיד לשמה ועיין באר עשק סימן י''ד ובהרמ''ע סי' צ''ד:

ט

הלכות תפילין

1,289

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יד

עין: כ' הג''מ אם נתנו מתחלה בעיבוד לשם קדושה יוכל להניח העכו''ם ולהוציאו ולתקנו וא''צ לסייעו עוד. עיין מ''א:

י

הלכות תפילין

1,290

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

טו

סימן רע''א: דיכולין לחזור ולתקנו ע''ש ס''ק א' מש''ש:

יא

הלכות תפילין

1,291

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

טז

הטהורים: בתוס' דסוטה דף י''ז כתבו בשם הירושלמי דאפי' שאר ספרים שיש בהם שמות אסור לכתוב על עור בהמה טמאה מ''א. בתשוב' הרמ''ע סימן ל''ז כ' דיש מעלות דשל שליל מצוה מן המובחר ושל חיה יותר משל בהמה ובהמה שחוטה עדיף משל חיה נבילה ע''ש וכ''כ בשכנה''ג ובע''ת. אי בהמה טמאה שנולדה מטהורה אם עורותיה כשר לתו''מ או עור בהמה טהורה שנולדה מטמאה אי פסול לתו''מ עיין בתשובת יד אליהו סימן ב' שהאריך והעלה להחמיר. עור של בהמה רובעת ונרבעת אסור לכתוב תו''מ יד אליהו סימן ל''ה ע''ש:

יב

הלכות תפילין

1,292

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יז

לשתים: ר''ל דבשעת הכתיבה נסתם שהדיו עובר עליו ואין הנקב נרגש בקולמוס אע''פ שנראה נקב דק כנגד השמש כשר ב''ח מ''א שכנה''ג ע''ת אבל הט''ז כ' דבעינן שיהיה שם נקב קטן כ''כ שהדיו סותמו ואינו נראה כלל נגד השמש ע''ש. וכל זה קודם הכתיבה אבל אם ניקב לאחר הכתיבה אפי' נחלק האות לשנים כשר אלא דבעינן תינוק שיוכל לקרותו. ב''ח שכנה''ג ע''ת ט''ז ועיין סעיף ט''ז ובתשו' מטה יוסף ח''א סי' א' ובתשו' תורת חיים ח''ג בקונטרס עוללות הכרם:

יג

הלכות תפילין

1,293

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יח

קטנה: ורמ''י כ' שהסופרים שלהם עושין תיקון אחר שכל הקלפים הם שוים באורך אחד ובעובי אחד אלא שמניחים גליון בפרשיות הקצרות ע''ש. ועפ''ז שמעתי לתרץ מה שהקשה התוס' יו''ט במסכת שבת פרק ח' משנה ג' בד''ה שהיא שמע ישראל וכו' ע''ש די''ל דהתנא אתא לאשמועינן דלענין שבת א''צ שיהיה הקלף עב או עם הגליון כמו בתפילין רק השיעור הוא כדי לכתוב עליו רק פרשת שמע ישראל וא''צ גליון ואף שהקלף הוא דק וק''ל. ועיין בספר יד אהרן ובהלק''ט ח''א סי' רנ''ט:

יד

הלכות תפילין

1,294

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

יט

קטנה. היינו י'.:

טו

הלכות תפילין

1,295

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כ

הפשוטות: כגון ו' ז' או שנפסק רגל הנו''ן כצ''ל. וכ''כ בע''ת וכ''ה במרדכי וכ''כ המחבר יד אהרן ובקצת נוסחאות כ' או שנפסק רגל האל''ף והט''ז הרבה להקשות עליו והעלה דהך נפסק רגל הא' מקומו אח''כ מיהו אם אנו רואים שלא נשאר צורת אות כתיקונו או נפסק רגל הא' פסול ע''ש. והמ''א גורס רגל האחד ע''ש ואין לדבריו הבנה ועיין בספר תורת חיים בקונטרס עוללות הכרם:

טז

הלכות תפילין

1,296

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כא

לא חכם: כ' הט''ז נ''ל דהך נפסק מיירי שנפסק קצת מאורך האות ולמטה לגמרי ולא נשאר ממנו רק החלק שקודם ההפסק אז תלוי בקריאת התינוק אם ספק לנו אם נשאר כשיעור של האות ההוא אבל אם נשתייר גם למטה מן ההפסק דהיינו שנעשה ההפסק ברחבו של רגל האות ואחר ההפסק נשאר עוד למטה חלק מן הרגל בזה לא מועיל תינוק דהתינוק יצרף מה שלמטה ממנו לחלק העליון ובאמת אין לו צירוף וזה דומה לנפסק רגל הא' אלא צריך לכסות את חלק הנשאר אחר ההפסק ואין זה דומה למ''ש הש''ע כאן דאין צריך לכסות שאר האותיות דבזה ודאי מודה דצריך לכסות ב''ח פסק דלא מכשרינן ע''י תינוק אא''כ שנכתב מתחלה כהלכתו האות ואח''כ נפסק אבל אם נכתב מתחלה כך לא מהני תינוק אע''ג דליכא נקב ע''ש וט''ז חולק עליו וכ' דאין חילוק בזה דאם אירע שכתב הסופר איזה אות פשוט ונסתפק לו אם הוא ארוך כשיעור שראוי להיות וא''א לו להגיה דהוי שלא כסדרן ודאי מראה לתינוק האות ע''ש ועיין בתשו' מטה יוסף ח''א סימן א' שהליץ בעד הב''ח ועיין בקונטרס עוללות הכרם:

טז

הלכות תפילין

1,297

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כב

אותיות: משמע דבין מלפניו ומלאחריו א''צ לכסותו וכ''כ הב''ח בא''ע סי' קכ''ה ע''ש אבל מהרי''ט ח''ב בחלק י''ד סי' ל''ב כ' דלקמיה קאמר אבל מה שקודם לו צריך לכסות שאם יתחיל מתחלת המקרא סירכיה נקיט ואזיל וכן נהגו עכ''ל. וכתב היד אהרן דאף דתינוק שלא למד באותה פרשה אפ''ה צריך לכסות מה שלפניו דלא כספר גט פשוט סי' קנ''ה ס''ק פ''ג ע''ש:

טז

הלכות תפילין

1,298

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כג

האות: ז''ל מהרי''ק שורש (פ''ט) [ס''ט] בדין אלפין שאין היו''ד שלהן נוגעת אל עצמה וכן נקודת הפ''א שאין נוגעת בגגה שהוא פסול ואין להכשירו ע''י קריאת התינוק שלא נאמרו דברים הללו אלא היכא שנפסק האות ובציר לה משיעורא כגון ו' קטיעה שאנו מסופקים אם הגיע לאורך ו' או אם כשיעור י' ולכן תועיל קריאת התינוק דגילוי מילתא בעלמא הוא דאורך ו' יש לה מדלא קראה י' אבל היכא דפשיטא שאין האות נשאר בצורתה מה מועיל בראיית התינוק ועינינו רואות שאין האות בצורתה עכ''ל וכ''כ הריב''ש סי' ק''ך דלא מהני קריאת התינוק אלא היכא שהפסול הוא משום שזה האות נדמה לאות אחרת אבל היכא שהפסול הוא משום שנפסק צורתו לא מהני לכן אין להכשיר האלף שאין רגל השמאלי נוגע לקו האמצעי בשביל שהתינוק יקראנה אלף שהרי מפני הפירוד לא יטעה לומר שהוא אות אחרת דהיינו עין הפוכה עכ''ל ועיין סעיף כ''ה:

טז

הלכות תפילין

1,299

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

לב

כד

ונפסק בו: להב''ח שכתבתי בס''ק כ''א אין חילוק בין נפסק בנקב בין נפסק שלא על ידי נקב אלא כשנראה הגויל החלק באמצע האות לא מכשרינן על ידי תינוק אא''כ שנכתב מתחלה כתיקונו ואח''כ נפסק האות אבל אם נכתב כך מתחלה לא מהני תינוק אע''ג דליכא נקב ולהט''ז צריך לומר דכאן איירי דוקא דנפסק ע''י נקב דאז יש חילוק הזה הואיל ואין מוקפת גויל. כי זהו לשון הב''י וא''ת והיכא מכשרינן באיפסק שום אות בנוקבא והא אמרינן בהקומץ כל אות שאין גויל מוקף לה מד' רוחותיה פסול וי''ל דהא דמכשרינן היינו דוקא בשנפסק אחר שנכתב דכיון דכשנכתבה היתה כשרה שהיה מקיפה גויל מד' רוחותיה אבל כשבתחלת הכתיבה היה שם נקב ונפסקה בו אע''פ שיש בו שיעור אות פסולה משום דמעולם לא הוקפה גויל ע''ש ובט''ז ודו''ק כתב בתשו' הר''י הלוי אם יש שריטה דקה בתוך האות ואינו עובר מעבר לגויל כשר כיון שאינו נראה אות חלוקה לב' עיין מטה יוסף ח''א סי' א':

טז

הלכות תפילין