sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
1,000	עטרת זקנים על אורח חיים	תרצו	ב	מותר לישא אשה בפורים הג"ה ע"ז וי"א דאין לישא בפורים לא בי"ד ולא בט"ו כדי שלא לערב שמחתו בשמחת פורים (מרדכי ובית דיניה בתשו' מהר"י ברי"ן בהג"ה):	ח	null
1,001	עטרת זקנים על אורח חיים	תרצו	ג	וכן בלבישת כלאים. דרבנן. הג"ה ע"ז אבל טוב להחמיר ולעבוד ה' בשמחה ולהיות גילה ברעדה:	ח	null
1,002	עטרת זקנים על אורח חיים	תרצז	א	בי"ד שבאדר ראשון. לא בט"ו אע"ג דבאדר שני נוהגין לעשות משתה ושמחה בשתיהן (ב"י והגמ"יי בשם הסמ"ק) ומיהו לענין איסור עשיית מלאכה אין איסור בראשון כי גם בשני אין בו איסור רק במקום שנהגו (ב"י בשם הסמ"ק) וי"א שנוהגים שלא לעשות מלאכה בפורים קטן בב' ימים (אבודרהם) ואין נוהגין כן. ה' ישלח גואל ליהודה וישראל וימי הפורים לא יבטלו אף אחר שיבנה בנין אריאל אמן ואמן:	א	null
1,003	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	א	כארי: עיין בהלק''ט ח''ב ס''ג ובספר בני חייא:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,004	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ב	השחר: בשל''ה כתב סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפלה הן בבקר הן בערב. ומיד כשניעור משנתו יטול ידיו ובזה ינצל מהוצאת ש''ז. ומכ''ש אם אינו רוצה לישן אף שנשאר מושכב של''ה. כתב בספר תולעת יעקב איתא בזוהר ההולך שחרית ד' אמות ולא נטל ידיו חייב מיתה ע''כ. ותמה הב''ח על רבינו ב''י שלא כתבו. ונראה משום דרובא אין יכולין לזהר בכך ומוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין מש''ה לא כתבו שיירי כנה''ג וכ''כ ד''א ועיין ביד אהרן סי' ד' בהגהת הטור:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,005	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ג	שויתי ה': שיצייר שם הוי''ה תמיד נגד עיניו כזה יהוה וזהו סוד שויתי ה' לנגדי וזה תועלת גדול לענין היראה האר''י ז''ל:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,006	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ד	המלעיגים: ועכ''פ לא יתקוטט עמהם. ב''י:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,007	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ה	בזריזות: ל''ד אלא ישהה מעט ולא יעמוד פתאום גיטין ד''ע. כתב בסדר היום ובקומו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך וא''צ לזה נט''י אף שידיו מטונפות כי אין מזכיר השם ולא כינוי ומ''מ ללמוד נראה דאסור. אליהו זוטא. ואחר נטילת ידים יאמר שם של מ''ב אנא בכח:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,008	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ו	ולסוף הלילה: והוא זמן שומרים לבוקר ואף בקיץ. ואם הוא קרוב לנץ החמה יאמר מתחילה הקינה ואח''כ יתחיל שומרים לבוקר. דרך חכמה. ובענין תפלת חצות עיין בספר הכוונות ובזוהר ויקהל משמע דלעולם חשבינן הלילה לי''ב שעות הן בקיץ או בחורף אע''ג דלענין תפילה אינו כן עיי' סי' רל''ג מ''א ועיין ע''ת. והאחרונים קבלו דמשכבי עד קומי ר''ל משבועות שאומרים רות שבו שכבי עד ט''ב שבו קומי א''צ לקום ללמוד בלילה. וי''א מט''ו באב עד ט''ו אייר יקום וי''א דזמן שינה ח' שעות וסי' ישנתי א''ז ינוח לי והכל לפי מה שהוא אדם. וכ' האריז''ל ושיעור משניות קודם לכל דבר ועי''ז זוכה לנשמה כי משנה אותיות נשמה. ואם זכה לחכמת אמת עת ההיא מסוגלת מאוד:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,009	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ז	שיהא מיצר: אבל התפלה והתורה יהא בשמחה. סולת בלולה:	ג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,010	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ח	בכוונה: ר''ל דמי שיש לו אונס ואינו יכול להאריך וממעט בתחנונים ואומרם בכוונה נחשב לפני הקב''ה כמו אותו שיש לו פנאי ומאריך בתחנונים בכוונה. מ''ב וכ''כ יד אהרן. ועט''ז ובתשובת שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד. ועיין תוס' י''ט במסכת אבות פרק ב' משנה ט''ז. כתב בספר מקור חיים דה''ה בלימוד תורה נמי הדין כן וכ''כ בסולת בלולה:	ד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,011	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	ט	פרשת העקידה: קודם פרשת הקרבנות ויוכל לומר פ' העקדה ופרשת המן אפי' בשבת. ע''ת וכ''כ בעל שתי ידות וסולת בלולה וכנה''ג ע''ש. וכתב הבחיי פרשת צו שאין די באמירה אלא בביאור הפרשה ויכיר נפלאות ה' וכן פי' מ''ש כל האומר תהלה לדוד ג''פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עה''ב:	ה	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,012	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	י	ושלמים: ואחר עולה ושלמים יאמר פרשת נסכים כי אין זבח בלא נסכים. אבל חטאת ואשם אין טעונים נסכים והקשה המ''א למה כתב הב''י לומר עולה וכו' חטאת וכו' הלא קי''ל חטאת קודם לעולה. ומיישבו ומתוך תירוצו העלה כשיודע שנתחייב חטאת יאמר חטאת קודם ע''ש. ומדברי שאר פוסקים משמע דלעולם יאמר עולה קודם החטאת:	ה	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,013	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	יא	בציבור: מפני המינים שאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכך אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור ל''ח מ''א שכנה''ג ועיין בית יעקב סי' קנ''ה ומהרש''א כתב דלא אוסר הרשב''א לאומרו בציבור אלא לקבוע בין הברכות כמו ק''ש אבל קודם ב''ש מותר אפי' בציבור. ואנן נקטינן לאסור בציבור כלל וכלל וביחיד דוקא קודם התפלה או אחריו אבל לקבוע בתוך הברכות גם ליחיד אסור ע''ת. ועיין שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד:	ה	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,014	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	יב	ביום: דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. ויש לומר פרשת הקרבנות מעומד דקיימא לן דיושב פסול לעבודה ע''ת יד אהרן וכן י''ל מזמור לתודה מעומד יד אהרן. אבל פרשת הכיור ותרומת הדשן יוכל לאומרה קודם היום כדאיתא ביומא דף כ':	ו	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,015	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	יג	נדבה: אבל אחר חטאת ואשם משמע מדברי המחבר דלא יאמר מפני שאין אלו באין בנדבה. ואפילו אחר אשם תלוי נמי לא יאמר כמבואר בשלחן ערוך יורה דעה סי' ה' שפסק שם להחמיר דאין באה בנדבה עיין בש''ך שם ס''ק ז' והב''ח והנחלת צבי כתבו בשם רש''ל דיש לומר אף לאחר חטאת ואשם יה''ר רק שיאמר בלשון ספק דהיינו יר''מ אם עברתי עבירה שחייבים עליה חטאת שיהא זה נחשב כאלו הקרבתי חטאת ע''ש. ומ''א וט''ז הקשו עליו ע''ש. והעלה המ''א דיש לנהוג דאחר פרשת האשם יאמר יר''מ אם נתחייבתי אשם וכו' דאשם לא בעי ידיעה בתחלה אבל לאחר פרשת חטאת לא יאמר כלום ע''ש. וע''ת ואליהו זוטא ובספר בני חיי ויד אהרן כולם כאחד הסכימו לדעת מהרש''ל דיאמר אם נתחייבתי חטאת יהא זה נחשב כאלו הקרבתי חטאת ואם לאו הרי אני כקורא בתורה ושפיר דמי ע''ש. ועי' בספר זבח השלמים סי' א'. ובתשובת אמונת שמואל סי נ''ג כתב בשל''ה בשבת וי''ט לא יאמר י''ר דאין קרבן נדבה בא בהם אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן כקורא בתורה ומ''מ אם ת''ח הוא מוטב שיעסוק בפרשה דיומא ובספר סולת בלולה כתב ושאר קרבנות לא יאמר אפי' אם כוונתו כקורא בתורה וכן העתיק הבאר היטב אשר לפני עיין שם ולא ידעתי למה:	ז	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,016	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	א	יד	ושחט אותו: עיין בית יעקב סי' ק''ח כתב הט''ז האומר ונשלמה פרים שפתינו קודם פרשת התמיד ואיזהו מקומן טעות הוא דגם חטאת נזכר שם ושמא אינו חייב והוי כמביא חולין בעזרה אלא יאמר ונשלמה פרים שפתינו במקום קרבן התמיד ע''ש:	ח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,017	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	א	מיושב: דאז בהכרח יגלה גופו. איתא בש''ס חלוק של ת''ח כל שאין בשרו נראית מתחתיו טפח והאידנא אין נזהרים בזה משום שהולכין הכל בבתי שוקיים ואין בשרו נראית. מ''א:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,018	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	ב	לחוץ: ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות וכתב הט''ז שיש חילוק בין ת''ח לשאר אנשים דלת''ח אם לבש החלוק הפוכה צריך להפכה אבל שאר אינשי דעלמא יזהר לכתחלה שלא ללבשה הפוכה ע''ש. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחד כי קשה לשכחה. וישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואח''כ השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל. כתבים:	ג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,019	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	ג	ימין תחלה: דיש חשיבות לימין לענין בוהן יד ובוהן רגל. ושמאל יש בו נמי חשיבות לענין תפילין מש''ה נחלק לכל אחד מעלה דהיינו הקשירה לשמאל דחשיבת תפילין הוא בקשירה וכשרוחץ וסך ימין תחלה ואם רוחץ כל גופו ראש תחלה עמ''א. וע''ת:	ד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,020	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	ד	בקומה זקופה: אפי' פחות מד' אמות ב''ח ט''ז ומ''א והמחבר יד אהרן כתב דמאחר דמן הגמרא נראה דבתוך ד' אמות מותר איך יחמיר רבינו אפי' בתוך ד''א והט''ז ס''ק ד' כ' דרבינו לא היה גורס בגמ' ד''א ע''ש וליתא שהרי כ' רבינו ברמזים בפ''ק דקידושין אסור לילך ד''א בקומה זקופה ובגילוי הראש. הרי שהי' גורס ד''א. ועיין ברמזים פרק כיצד מברכין דלא כתב שם ארבע אמות ודוק. ועיין מ''ש הפוסקים דגילוי הראש הוא מדת חסידות וליכא איסורא ע''ש וצ''ע דהרי רבינו ברמזים כלל ותני קומה זקופה וגילוי הראש ובכלהו תני אסור. יד אהרן:	ו	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,021	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	ה	ד' אמות: ומדת חסידות אפי' פחות מד' אמות אפילו קטנים נכון לכסות ראשן דתהוי עלייהו אימתא דשמיא. מ''א:	ו	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,022	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	ו	בגילוי הראש: ט''ז סי' זה ס''ק ה' כתב דה''ה אם רוכב על גבי בהמה או יושב בעגלה הוי כמהלך ובסי' ח' ס''ק ג' כתב אפילו יושב אסור משום בחוקותיהם לא תלכו ע''ש ומהרש''ל כתב הא דאסור לילך בקומה זקופה ובגילוי הראש היינו דוקא תחת אויר הרקיע אבל לא בבית כי אינו נראה כ''כ שאינו משגיח במורא של הקב''ה כ''א תחת אויר הרקיע ע''ש וכ' ע''ת ויש לסמוך על זה בעת הצורך וכובע של קש ושל גמי חשוב כיסוי כמבואר לקמן סי' צ''א ס''ד. וכתב ע''ת דה''ה שערות שקורין פרו''ק חשובים כיסוי אך מפני מראית עין יש ליזהר אם אפשר. ולענין ליכנס לבה''כ בגלוי הראש מבואר לקמן סי' צ''א ס''ג דאסור. ואסור להזכיר השם בגילוי הראש ולא מהני אי משים הידים על הראש שם סי' צ''א ס''ג. אבל מהרש''ל כתב אם רוחץ באמבטי ורוצה לשתות או בלילה שאין לו כובע בראשו דיו במה שמכסה ראשו בידו וט''ז סי' ח' וסי' ע''ד פסק דכיסוי היד על הראש מהני לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש אבל לענין שיברך או יוציא מפיו דבר קדושה לא מהני כיסוי יד ע''ש וכ''פ המ''א בסימן צ''א ס''ק ד'. ואם אחר מניח ידו על ראשו חשוב כיסוי אפילו לענין ברכה שם סי' צ''א:	ו	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,023	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ב	ז	יחף: איתא בשבת דף קכ''ב ובפסחים דף קי''ב שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו (ובספר אליהו רבא מביא בשם של''ה דאם עושה משום תשובה על עונותיו מותר וכן עשה דוד המלך ע''ה הלך יחף):	ו	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,024	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	א	שני אנשים: ואם מפחד יוכל אחר להניח ידו על ראשו דרך חלון ש''ס פרק הרואה דף ס''ב בעובדא דרבא. מ''א:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,025	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ב	לא ידבר שם: וכ''ש שלא יאכל. איתא בסנהדרין התקינו שיהא נשים מספרות בב''ה משום יחוד עיין בא''ע סי' כ''ב. ובמקום שהן בעיר אין לחוש:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,026	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ג	נקביו: אם אינו יכול לפנות ילך ד''א וישב ויעמוד וישב עד שיפנה. או יסיח דעתו מדברים אחרים גמרא דשבת. ולא יפנה בעמידה ספרי פרשת תצא:	ג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,027	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ד	טפח: משום צניעות ומלפניו טפחיים משום קילוח מי רגלים. וכתב הב''ח דנכון להחמיר כחומרת הגירסאות דהיינו מלפניו ומלאחריו טפח ע''ש:	ד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,028	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ה	מחיצות: אבל בחצר בכל ענין שרי ב''י. וט''ז בקונטרס אחרון העלה דצריך שיפנה דוקא סמוך למחיצה כפירוש אבוהב שדחה הב''י ע''ש. וכתב המ''א ומ''מ נ''ל דעיר המוקפת חומה לא מיקרי מחיצות לענין זה ע''ש:	ה	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,029	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ו	לא ישב כצ''ל. עיין בס' ברכת הזבח דף קמ''ח ע''ב:	ז	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,030	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ז	בשדה: ה''ה אם הוא נפנה בבית אחורי כותל יוכל לפנות אע''פ שחבירו שומע העיטוש. ע''ת:	ח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,031	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ח	פירועו: אפי' שומע קול עיטוש שלו:	ח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,032	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	ט	ימין: מפני שקושר בה תפילין ועוד טעמים אחרים בגמרא ואיטר יד יקנח בשמאל דידיה שהוא ימין של כל אדם מ''א. וכ''מ מדברי ט''ז עיין במגיני ארץ דפוס אמשטרדם והבאר היטב אשר לפני כתב בשם מ''א וט''ז דאיטר יד יקנח בימין דידיה ע''ש ולא דק ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין יש לקנח נמי בימין דעלמא עיין מ''א וכתב של''ה שלא יקנח באצבע אמצעית שכורך עליו רצועה של תפילין:	י	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,033	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	י	כשפים: עיין סי' שי''ב ס''ד ועיין ע''ת וב''ח ובחות יאיר סי' רל''ג:	יא	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,034	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	יא	חבירו: אבל אם קנח הוא עצמו בו או שיבש או שקנח מצד אחר לית לן בה. הג''א מ''א:	יא	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,035	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	יב	בצניעות בלילה: ר''ל שלא יגלה עצמו יותר מביום אבל אין צריך להתרחק אם אין שם אדם מפנה ברחוב אבל לא בפני עכו''ם ע''ז דף מ''ז. וכל זה לפנות אבל להשתין מותר אפי' ביום בפני רבים אם צריך לכך משום דאיכא סכנה. ואיתתא לא תקום בפני תינוק אבל מצדדין לית לן בה בכורות דף מ''ד ע''א:	יב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,036	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	יג	ולמטה: ואפי' אם האבר בקישוי מותר לאחוז מעטרה ולמטה כ''מ מתוס' ריש פרק כל היד ד''ה אוחז וכו' מדלא תירצו דהתם מיירי שהוא בקישוי דהא נזדעזע אבריו קתני. ע''ת:	יד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,037	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	יד	הנשוי: וט''ז כתב דמדינא אסור ע''ש ואם אין אשתו עמו או שהיא נדה לא מקרי נשוי לענין זה עיין ט''ז מ''א ועיין בא''ע סי' כ''ג ס''ק ד' מש''ש:	יד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,038	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	טו	להתחכך לא: איתא בנדה דף מ''א במטלית עבה מותר לאחוז באמה שאינו מחמם:	טז	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,039	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ג	טז	בל תשקצו: ובקטנים משום בל תשקצו ומשום שלא יהא עקר ויזהר מאד בקינוחו כי צואה בפי הטבעת מעכבת התפלה ויש לרחוץ במים כמ''ש ומצואתו לא רחץ. סידור האר''י ז''ל:	יז	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,040	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	א	נטילת ידים: בתוספות דסוטה פרק א''נ ד''ה ק''ש ותפלה מבואר דברכות של מצות נאמרין בכל לשון ועיין ספר ברכת אברהם ח''ט מסי' רפ''ח עד סי' רצ''ה. כתב בסדר היום דמיד אחר הנטילה יברך ולא ימתין על הניגוב וכ''כ ברכת אברהם ח''ג ועיין לעיל סי' א' סק''ב מש''ש בשם תולעת יעקב כתב בסדה''י שלא יגע במלבושיו עד שיטול ובגמ' לא משמע כן עיין סי' מ''ו ואיתא בברכות דף נ''א אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש. (כתב בס' עמק ברכה יכוין בברכת נטילת ידים שיש בו י''ג תיבות נגד י''ג מדות):	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,041	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ב	צרכיו: משום דנעשה בריה חדשה בכתבים משמע שיברך על נ''י תיכף ואחר כך יעשה צרכיו ויאמר אשר יצר. ומגן אברהם כתב שטוב לעשות צרכיו תחילה ויברך על נטילת ידים ואשר יצר ומכל שכן אם צריך לנקביו שאסור לו לברך עיין שם:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,042	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ג	לקמן: כוונת רמ''א דדוקא מים שנשתנו מראיהן או נעשה בהם מלאכה המוזכרים בסי' ק''ס אבל כלי וכח גברא אינו מעכב ומברך כמ''ש סעיף ז':	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,043	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ד	לתפלה: דכאן לא צריך רק משום נקיות בעלמא:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,044	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ה	עלייהו: וב''ח פסק דיברך עליהם על נטילת ידים. וכך כתב רש''ל ודמש''א:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,045	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ו	ג''פ: אפי' שופך הרבה בפעם אחת אינו מועיל כי אין הרוח הולך אלא בג' פעמים דהיינו פעם אחת על יד ימין ואחר כך על יד שמאל עד ג''פ בסירוגין כשנותן מים על יד ימינו בכל פעם יאמר היד הגדולה וביד שמאל היד החזקה וכשמשפשף הידים יחד יאמר ג' פעמים יד הרמה וכשימלא ידיו לרחוץ פניו יאמר ידיו גלילי זהב וגו'. כשרוחץ פניו יאמר ראשו כתם פז וגו' וכשרוחץ את עיניו יאמר עיניו כיונים וגו' כשרוחץ לחייו יאמר לחייו כערוגת הבשם וגו' כשרוחץ שפתותיו יאמר שפתותיו שושנים וגו' וכשמנגב פניו יאמר ופניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתן ובזה ימצא חן בעיני כל רואיו. צריך להזהיר לנשים שיזהרו בנטילת ידים ג' פעמים בסירוגין. שלא יטמאו המאכלים וצריך ליטלם עד פרק הזרוע: וצריך לפשוט הכפות לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש גם ידיח פיו חוץ בתענית ציבור:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,046	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ז	כח גברא: ר''ל בדיעבד אבל היכא דאפשר טוב להקפיד. מגן אברהם:	ז	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,047	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ח	ע''ג קרקע: לפי שרוח רעה שורה עליהן. אפי' על גבי קסמין אסור אלא דוקא בכלי:	ח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,048	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ט	נטל: דכתיב והזה הטהור על הטמא וכתב הט''ז ונ''ל דה''ה בנטילה דאכילה וכל שכן הוא עיין שם. וס''ה ובעל יד אהרן וע''ת כתבו דבנטילה לאכילה אין להקפיד בזה כלל עיין שם וכל זה שלא ישפוך לו על ידיו אבל להביא לו מים מותר אפילו בנטילה דשחרית. מגן אברהם:	יא	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,049	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	י	ולתפלה: ויברך כמו שכתבתי סעיף כ''ב ועיין מה שכתבתי שם:	יב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,050	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יא	רעה: דלרוח רעה בעי עירוי ג' פעמים דוקא ושכשוך בכלי אפילו ק' פעמים לא חשיב אלא אחד שמיד נטמאו המים. מש''ה נסתפק אחר כך במימות מחולפים דאפשר דלאו דוקא עירוי בעי להעביר רוח רעה ואפי' רחיצה סגי או דבעינן דוקא עירוי מכלי:	יב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,051	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יב	מחולפים: וה''ה בנהר דקמא קמא אזדו להו והני אחרינא נינהו. ונראה לי דה''ה במקוה דהטעם הוא מפני שמיד נטמאו המים וזה לא שייך במקוה. ואם תוחב ידיו לתוך השלג בג' מקומות נמי מהני עיין עטרת זקנים ובע''ת ובמגן אברהם ס''ק י':	יב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,052	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יג	נעור: ובניעור לא חיישינן שנגע במקום מטונף וגם לא נעשה בריה חדשה:	יג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,053	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יד	בלא ברכה: ב''ח האריך להוכיח דיטול ויברך. והמגן אברהם סותר ראייתו עיין שם ועיין יד אהרן:	יג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,054	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	טו	רוח רעה: הכא לא נקט להתפלל כמ''ש סעיף י''ג דודאי כיון שקידש ידיו פעם אחת שוב אין צריך לקדש ידיו שנית אפי' ישן שנית דפעם א' נעשה בריה חדשה ולא ש''פ אלא הטעם הוא משום רוח רעה ולכן אפי' ישן שנית אין צריך ברכה דלרוח רעה אינו צריך ברכה. מג''א:	יד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,055	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	טז	בלא ברכה: ודע הא דקאמר יטלם בלא ברכה היינו ג' פעמים כמו בתחלת נטילה. ע''ת יד אהרן:	יד	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,056	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יז	ישן ביום: דוקא שיתין נשמין. לבוש. סדה''י:	טו	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,057	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יח	נזהר: עיין מה שכתב המגן אברהם ס''ק ט''ז. ולשון היה נזהר לא משמע כן אלא דדוד עצמו היה נזהר והמחבר יד אהרן תמה על המגן אברהם וכתב דמדברי רש''י שם משמע דדוד היה נזהר ביום שכן אמרו שם שנתיה דמר כדרב ודרבינו כדוד וכו' וכתב רש''י שם כך קבל מרבותיו שזו היתה שינת דוד שיתין נשמי הוי ניים ביום עכ''ל הרי להדיא מדברי רש''י שדוד נמי היה נזהר לישן ביום יותר משיתין נשמי עכ''ל יד אהרן ע''ש. וטעה שגיאה גדולה דשיתין נשמי (אלנ''ש) הוי ניים ביום המה שני דיבורי רש''י. הוה ניים ביום קאי לקמיה על אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא וגו' וע''ז כתב רש''י דהוה ניים ביום וע''ש בסוכה דף כ''ו ע''ב ועיין בשיירי כנה''ג סעיף ט': (ועיין בס' אליהו רבה ס''ק י''א פלפול ארוך בזה ומשוה דעת הזוהר עם הש''ס ומישב קושיות המגן אברהם על רמ''א עיין שם):	טז	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,058	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	יט	במים: וא''צ ג' פעמים. סדה''י:	יח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,059	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כ	מבית הכסא: ירחוץ תיכף כמו בשחרית. סדה''י:	יח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,060	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כא	מנעליו: בידיו:	יח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,061	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כב	המתים: היינו בבית הקברות תשובת מהרי''ל סי' כ''ג. וכתב שיש ליטול קודם שיתפלל על הקברות ורוחצין שנית בשובו לחצר בה''ק שהשדים מלוין החוזרין ויש לרחוץ גם הפנים עיין שם:	יח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,062	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כג	במת: וה''ה המלוין אותו מגן אברהם. ונהגו להקפיד אם יכנס אדם לבית אחר קודם שירחץ ומנהג אבותינו תורה היא רמ''א בי''ד סי' שע''ו:	יח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,063	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כד	שמפליא כליו: אפילו לא מצא כנה. מגן אברהם:	יח	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,064	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כה	סי' קס''ד: דשם נתבאר אם עבר ונגע צריך ליטול שנית ולחזור ולברך על נט''י לאכילה:	כא	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,065	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כו	מלמולי זיעה: ובזיעה יש סכנה דכל זיעה סם המות חוץ מזיעת הפנים וסי' לדבר בזעת אפך תאכל לחם י''ד סי' קי''ו:	כא	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,066	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כז	שבזרועותיו: הנקרא עלי''ן בוגי''ן ובצוארו עד החזה ב''י סי' צ''ב. מ''א:	כא	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,067	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כח	בצרור: או בקורה בין שהם מלוכלכים בין שהם בהיסח הדעת טור סי' צ''ב מ''א. וצריך לקנח ג''פ דומיא דמים ברכת אברהם סי' פ'. וע''ת חולק עליו כיון דלא מהני לרוח רעה ל''ל ג''פ בנקיון בעלמא סגיא ע''ש:	כב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,068	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	כט	נקיות ידים: הקשה המ''א צ''ע דבס''ס קנ''ט פסק דלעולם מברך על נט''י ע''ש. והיד אהרן מיישבו ע''ש:	כב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,069	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ד	ל	ערום: שמסתמא ידיו מטונפות בנגיעת בית הסתרים:	כג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,070	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ה	א	ביו''ד ה''א: אבל כשנכתב באלף דל''ת אין לכוין אלא שהוא אדון הכל וצריך לקרותו בפתח ובקמץ תחת הנו''ן. וכשנכתב י' ה''א מקצתן קורין בפתח ומקצתן קורין בצירי וכן מנהג אשכנזים. ב''ח:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,071	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ה	ב	ויהיה: (עיין תוס' יו''ט פ''ד דסוכה):	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,072	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	א	אפילו שעה א': וכן גירסת האריז''ל. וט''ז ג''כ אינו מוחק גירסא זו:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,073	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	ב	אי אפשר: בצירי תחת אי כי המלה נגזרת מן אין:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,074	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	ג	רופא חולי: ב''ח ושל''ה ומט''מ כתבו שאין לומר חולי רק רופא כל בשר וט''ז כ' דשני גירסאות הן נכונות וחלילה למחוק אחת מהן ע''ש:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,075	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	ד	להמתין: קבלה מר''י חסיד. היוצא מביתו לבה''כ קודם שיתפלל יאמר פרשת שמע ישראל. מט''מ:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,076	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	ה	לבה''כ: כתב הב''ח דוקא כשהולך מיד לבה''כ. ובע''ה כתב דאותן שאומרים תהלים קודם ענט''י לא יפה הם עושים דהוי הפסק גדול עיין סי' מ''ו. כתב הלבוש שאותם שאומרים תהלים יאמרו קודם התפלה ע''ש הטעם:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,077	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	ו	בכה''ג יש נוהגין וכו': היינו מה שנוהגין רוב המון עם להתפלל סליחות קודם אור הבוקר בימי הסליחות ושם מזכירים כמה פסוקים ואח''כ מברכים ענט''י והתורה וכ' ט''ז לענין ברכת התורה יש ליישב דאותן הפסוקים אין אומרים אותם אלא דרך תפלה ולא נתחייבו בהם בברכת התורה אך לענין נט''י שמפסיקין בהפסקה כזאת צ''ע ליישב וביותר תמוה אם כבר עשה צרכיו קודם הבוקר ודאי הוצרך לברך אז על נט''י ואשר יצר וא''כ היאך יברך שנית אחר כך ע''ש והב''ח הכריע דיש לברך בביתו מיד בקומו ואין לברך בבה''כ. וש''צ שבירך בביתו אין לו לחזור ולברך בבה''כ מ''א ע''ת ה''ב יד אהרן דלא כשל''ה וט''ז שלמדו זכות על הש''ץ שיברך שנית כדי להוציא את מי שאינו בקי ועיין בתשובת יד אליהו ס''ס למ''ד. ובספר ברכת אברהם מסי' י''ט עד סימן כ''ז:	ב	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,078	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ו	ז	ההודאה: ואינה ברכה הסמוכה לחברתה לכן רשאי לומר בבוקר עד אלהי נשמה. ובבה''כ יתחיל אלהי נשמה טור והב''ח כ' דמ''מ יאמר תיכף אלהי נשמה ע''ש וכ''כ הלבוש. וע''ה כתב לומר כל הברכות עד לעמו ישראל וכתב המ''א עליו לא ראיתי לרבנן קשישאי דעבדי הכי ע''ש. כ' בסדה''י דהמשכים לקום ויצטרך לישן שנית. יאמר אלהי נשמה והמפיל חבלי וכו' בלי חתימה וכשיקום שנית יאמרם בחתימה דהא י''א דאפי' ביום כשישן יאמר אלהי נשמה. מ''א:	ג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,079	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ז	א	אשר יצר: כ' רש''ל בתשובה סי' צ''ז מי שאכל דבר שחייב ברכה אחרונה ושכח והטיל מים ונזכר קודם שבא לברך אשר יצר איזה מהם קודם והשיב דאשר יצר קודם דתדיר ע''ש וכ''כ ע''ת. מי ששותה סם המשלשל דיש בדעתו מתחלה לפנות הבני מעיים עד שתכלה הזוהמא מהם דודאי הרי דעתו על כך ולא הסיח דעתו לפיכך לא יברך כ''א אחר גמר ההוצאה הלק''ט ח''א סי' פ''ו. והמחבר יד אהרן חולק עליו וס''ל דיברך בכל פעם ע''ש. כ' בהיכל הקודש דהיוצא מבית הכסא צריך לערות עליהן ג''פ ומ''א חולק עליו ע''ש:	א	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,080	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ז	ב	ב' פעמים: ב''ח ושל''ה ומ''א חלקו ופסקו דאינו מברך כ''א פעם אחת. וט''ז פסק דיברך ב' פעמים כפסק הש''ע. עיין בספר קול בן לוי סי' א' דף למ''ד ובספר פרי הארץ חלק א''ח סי' ז':	ג	הלכות הנהגת אדם בבוקר
1,081	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	א	יתעטף בציצית: מיד אחר נט''י. טור:	א	הלכות ציצית
1,082	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ב	מעומד: וה''ה העטיפה יהיה מעומד בתשובת בית יעקב סי' כ''ט פסק דמברך אחר העטיפה שלא כמנהג העולם ע''ש והיד אהרן ובני חייא חלקו עליו. והיד אהרן העלה לאחר ששם הטלית עליו אף שלא שם ציצית בידו רק השליכו לאחוריו יוכל לברך ע''ש עיין הרמ''ע מפאנו סי' ק''ב. ובתשובת דרכי נועם סימן ג':	א	הלכות ציצית
1,083	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ג	ונכון שיכסה: וצריך לכסות ראשו מתחלת התפלה עד סופה כדי שיתפלל באימה עיין הרדב''ז ח''א סי' קצ''ו. ובדבר שמואל סי' קכ''ג. כתב בכוונת האריז''ל היה מכסה הטלית על התפילין של ראש ועיין סי' כ''ז דעכ''פ לא יכסה לגמרי. בשעת עטיפה יזרוק כל הד' ציצית לצד שמאל כעטיפת ישמעאלים כדי הילוך ד' אמות עיין הרדב''ז ח''א סי' תקע''א ובהלק''ט ח''ב סי' ס''ג וביד אהרן ואותן המניחין הטלית המקופל סביב הצואר על כתפיהן לא יצאו י''ח. עיין מ''א:	ב	הלכות ציצית
1,084	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ד	ציציות: נהגו לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו שיהיו לעולם לפניו כמ''ש קרש שנתן בצפון זכה לעולם בצפון של''ה ובכתבי האריז''ל כ' שלא היה האריז''ל מקפיד ע''ז ויש נוהגים לשום צד ימין על כתף שמאל שיהיו מסובבין וכ''מ סימן ש''א ס''ל. מ''א:	ד	הלכות ציצית
1,085	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ה	בציצית: בשו''א תחת הבי''ת. לבוש וכ''כ שכנה''ג וש''ת והב''ח סי' י''ד כ' לומר בפתח:	ה	הלכות ציצית
1,086	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ו	כאחת: ר''ל כל חד וחד מתעטף בטלית מיוחד אלא שבפעם אחד נעשה כל העטיפות:	ה	הלכות ציצית
1,087	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ז	על מצות ציצית: עיין ב''י מה שמביא בשם מהר''א שהקשה איך מברכין על מצות ציצית והא קי''ל על לשעבר משמע וכו' ע''ש ובד''מ כתב טעם למנהג ומסיים לפיכך מברכין לשון על דמשמע לשעבר ע''ש לכאורה קשה דאיתא בפסחים דף ז' ע''ב דאסיקנא שם והלכתא על ביעור חמץ. פרש''י שם דלהבא נמי משמע עיין מ''ש הרא''ש בפ''ק דפסחים בשם ר''ח ומה שכתבו התוס' בסוף ר''א דמילה ד''ה אבי הבן וכו' ומ''ש הכ''מ סוף הלכות ברכות ובתשובות מהר''י מינץ סי' ק''י ובתשובת מהרי''ל סי' י''ד:	ו	הלכות ציצית
1,088	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ח	להפריד: ואם נשתהה לבא לבה''כ ובעוד שיפריד הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור אין צריך לדקדק בזה. מ''א:	ז	הלכות ציצית
1,089	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	ט	לבטלה: אע''ג דבלא''ה יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלא ציצית מ''מ אוקמי ליה אחזקתיה שהיה כשר רק משום חומרא דלא תשא וגו' החמירו דוקא לבודקו. עפ''ז מי שלבש הרבה בגדים של ציצית א''צ לבדוק אלא א' מהם כיון שברכה אחת לכולם. אבל לפי החשש שילבוש בגד של ד' כנפות בלא ציצית צריך לבדוק כולם. ונכון להחמיר. וצריך לבדוק למעלה במקום הנקב הטלית עד הקשירה ט''ז. כתב הט''ז בסי' י''ג ס''ק ז' מי שקראוהו לספר תורה ולובש טלית א''צ לבדוק בעת ההוא משום טורח הציבור ע''ש. מי שהולך בדרך ומתירא לבדוק הציצית של טליתו שמא יהא פסול ואין לו טלית אחר מותר להעלים עיניו ולברך בלא בדיקה. בית יעקב סי' פ''ד:	ט	הלכות ציצית
1,090	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	י	ימשמש בציצית: אע''ג דבעי עובר לעשייתן דאותו שעה לא הוי חזי. ט''ז:	י	הלכות ציצית
1,091	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יא	על בגדיו: ובכתבים איתא דטלית קטן דוקא תחת בגדיו כתב מ''א נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ ולא כאותם שתוחבין אותם בכנפות (לכן) אנשים ההולכים בין עכו''ם יוצאין בזה. אך בשעת ברכה יהיו מגולין עיין שם:	יא	הלכות ציצית
1,092	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יב	ואם מפסיק ביניהם: פירוש אם שח ביניהם. ודוקא שלא לצורך לבשה אבל אם אמר תנו לי בגד ללבוש וכה''ג שהוא צורך לבישה אין צריך לחזור ולברך. ע''ת ועמ''א:	יב	הלכות ציצית
1,093	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יג	על כולם: משמע דאשעת ברכה דוקא קפיד שיכוין על כולם אבל אם בירך ע''ד בגד אחד וקודם שהלבישו הביאו לו עוד אחד ונמלך גם כן עליה ללובשו חייב לברך שנית על לבישה השנית. וט''ז הניח בצ''ע עיין שם וע''ת פסק בפשיטות דאין צריך לחזור ולברך וכן כתב פרישה לי''ד סימן י''ט עיין שם:	יב	הלכות ציצית
1,094	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יד	ולברך: מגן אברהם חולק ופסק דאין צריך לברך אם דעתו עליו:	יב	הלכות ציצית
1,095	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	טו	חשיבה הפסק: שיעור ההליכה לכשיהיה חשיבה הפסק הם כ''ב אמה. והוא מדברי תוס' בפרק אלו נאמרין והביאו הרמ''א לקמן סימן קס''ו ועיין בתשובת בית יעקב סי' ט''ז ובט''ז ס''ק י'. ובתשובת חכם צבי סי' קנ''ח מה שתמה ע''ז. ועי' בספר בני חייא מה שתירץ על זה ועיין בחות יאיר רכ''ז. ובמ''א סי' קס''ו ס''ק ג'. כתב המ''א נ''ל דאם שניהם בבית אחד לא חשיב הפסק מחדר לחדר ע''ש. וט''ז פסק דאפי' הליכה מביתו לבהכ''נ לא הוי הפסק אם לא שפסק בדברים אחרים או שח או מניח תפילין בנתיים א''כ ברכת תפילין הוי הפסק בין טלית קטן לגדול אבל הילוך לחוד לא הוי הפסק ע''ש ועיין בשיורי כנה''ג שהאריך:	יג	הלכות ציצית
1,096	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	טז	טלית קטן: וט''ז כתב לענין מעשה ודאי ספק ברכות להקל ואין לברך שנית אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו אפילו לא נשאר עליו טלית קטן כמו שפסק רמ''א סי' כ''ה לענין תפילין באם הי' דעתו עליו דא''צ לחזור ולברך ע''כ. ומ''א כתב דברי הב''ח עיקר שכתב דמהר''ח איירי בשהסירו סתם לכן כשנשאר עליו טלית קטן עדיין לא הסיח דעתו מן המצות ע''ש. משמע נמי באם דעתו לחזור ולהתעטף אפי' לא נשאר עליו טלית קטן א''צ לברך ומינה אם לא היה דעתו ללבוש מיד לא מהני אם נשאר עליו טלית קטן וצריך לברך ואז א''צ לבדוק הציצית כשחזר ולובשו מ''א סי' י''ג ס''ק ה' ועיין מ''א סי' זה. ולכ''ע אם פשט טליתו בבוקר ונשאר עליו טלית קטן וחוזר ולובש טליתו במנחה אע''פ שהיה בדעתו כשפשטו בשחרית לחזור וללבוש במנחה אפי' הכי צריך לברך משום דשהה כ''כ. ע''ת וכ''כ בשכנה''ג בהגהת ב''י ס''ה ע''ש שהאריך:	יד	הלכות ציצית
1,097	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יז	אם נפלה טליתו: ובזה כ''ע מודו דהא נפלה בלא דעת ואזדא ליה מצותה אפי' נשאר עליו טלית קטן לא מהני כמ''ש בס''ק שלפני זה ואם נפלה מעל כל הגוף אע''פ שנשאר בידו צריך לברך דאזדא לה מצותה דמצות עיטוף בגוף. מ''א:	טו	הלכות ציצית
1,098	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יח	שנפלה רובה: ט''ז חולק אפי' בנפלה רובה צריך לחזור ולברך דומיא דתפילין אם נשמטו רובן ממקומן דצריך לחזור ולברך ע''ש. מי שלקח הטלית להתעטף בשתי ידיו וכשהגביה הידים לעטף נשאר הטלית בידו האחת א''צ לברך שנית. שיורי כנה''ג בהגהת ב''י ס''ט. מי שנטל טלית להניחו ובירך עליו וקודם שסיים הברכה נאבד מידו ימשוך הברכה וילך למקום הטלית ויסיים הברכה הלכות קטנות ח''ב סימן קנ''ג. מי שהי' מתפלל תפלת י''ח ונפל טליתו מעליו ובעוד שהי' מתפלל הניחו אחרים עליו כשסיים תפלתו ימשמש בציצית ויברך שיורי כנה''ג סי' י'. במקום שנוהגים שמשליכין טלית על החתנים והכלות בעת חתונתם צריך החתן לברך על הטלית ברכת ציצית. ע''ת וכ''כ השכנה''ג ס''ה והיינו לפי צדדי דינים המבוארים בסי' זה כמבואר שם ע''ש. ובתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' כ''ה חלק עליו וכ' דמאחר דהטלית שמשליכין על החתנים אינו אלא להגן ולא לכבד ולרומם א''צ לברך ע''ש והמחבר יד אהרן סותר דבריו של המחבר גינת ורדים ופסק דצריך לברך. וכן בעל הלכות קטנות ח''א סי' כ''ב פסק ג''כ דצריך לברך וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' כ''ג וסיים שם דלצאת כל הדעות יטול טלית שאולה ע''ש:	טו	הלכות ציצית
1,099	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ח	יט	בבוקר: ב''ח וט''ז חלקו ופסקו דא''צ לברך בבוקר (כיון דכסות יום חייב אף בלילה להרא''ש. א''כ לא הוי ליה שעת פטור כלל וכ''כ בספר זכרון להגאון מהר''י הכהן). ומ''א כתב טוב לפטור אותה בטלית גדול ועיין בשכנה''ג שהאריך. כתוב בדרשת מהר''ם מינץ הישן ביום לא יסלק מעליו הטלית קטן רק יכסה בו בשעת שינה וכשלובשו אין צריך ברכה ובזה יוצא מכל הספיקות:	טז	הלכות ציצית

1,000

עטרת זקנים על אורח חיים

תרצו

ב

מותר לישא אשה בפורים הג"ה ע"ז וי"א דאין לישא בפורים לא בי"ד ולא בט"ו כדי שלא לערב שמחתו בשמחת פורים (מרדכי ובית דיניה בתשו' מהר"י ברי"ן בהג"ה):

ח

null

1,001

עטרת זקנים על אורח חיים

תרצו

ג

וכן בלבישת כלאים. דרבנן. הג"ה ע"ז אבל טוב להחמיר ולעבוד ה' בשמחה ולהיות גילה ברעדה:

ח

null

1,002

עטרת זקנים על אורח חיים

תרצז

א

בי"ד שבאדר ראשון. לא בט"ו אע"ג דבאדר שני נוהגין לעשות משתה ושמחה בשתיהן (ב"י והגמ"יי בשם הסמ"ק) ומיהו לענין איסור עשיית מלאכה אין איסור בראשון כי גם בשני אין בו איסור רק במקום שנהגו (ב"י בשם הסמ"ק) וי"א שנוהגים שלא לעשות מלאכה בפורים קטן בב' ימים (אבודרהם) ואין נוהגין כן. ה' ישלח גואל ליהודה וישראל וימי הפורים לא יבטלו אף אחר שיבנה בנין אריאל אמן ואמן:

א

null

1,003

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

כארי: עיין בהלק''ט ח''ב ס''ג ובספר בני חייא:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,004

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ב

השחר: בשל''ה כתב סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפלה הן בבקר הן בערב. ומיד כשניעור משנתו יטול ידיו ובזה ינצל מהוצאת ש''ז. ומכ''ש אם אינו רוצה לישן אף שנשאר מושכב של''ה. כתב בספר תולעת יעקב איתא בזוהר ההולך שחרית ד' אמות ולא נטל ידיו חייב מיתה ע''כ. ותמה הב''ח על רבינו ב''י שלא כתבו. ונראה משום דרובא אין יכולין לזהר בכך ומוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין מש''ה לא כתבו שיירי כנה''ג וכ''כ ד''א ועיין ביד אהרן סי' ד' בהגהת הטור:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,005

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ג

שויתי ה': שיצייר שם הוי''ה תמיד נגד עיניו כזה יהוה וזהו סוד שויתי ה' לנגדי וזה תועלת גדול לענין היראה האר''י ז''ל:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,006

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ד

המלעיגים: ועכ''פ לא יתקוטט עמהם. ב''י:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,007

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ה

בזריזות: ל''ד אלא ישהה מעט ולא יעמוד פתאום גיטין ד''ע. כתב בסדר היום ובקומו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך וא''צ לזה נט''י אף שידיו מטונפות כי אין מזכיר השם ולא כינוי ומ''מ ללמוד נראה דאסור. אליהו זוטא. ואחר נטילת ידים יאמר שם של מ''ב אנא בכח:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,008

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ו

ולסוף הלילה: והוא זמן שומרים לבוקר ואף בקיץ. ואם הוא קרוב לנץ החמה יאמר מתחילה הקינה ואח''כ יתחיל שומרים לבוקר. דרך חכמה. ובענין תפלת חצות עיין בספר הכוונות ובזוהר ויקהל משמע דלעולם חשבינן הלילה לי''ב שעות הן בקיץ או בחורף אע''ג דלענין תפילה אינו כן עיי' סי' רל''ג מ''א ועיין ע''ת. והאחרונים קבלו דמשכבי עד קומי ר''ל משבועות שאומרים רות שבו שכבי עד ט''ב שבו קומי א''צ לקום ללמוד בלילה. וי''א מט''ו באב עד ט''ו אייר יקום וי''א דזמן שינה ח' שעות וסי' ישנתי א''ז ינוח לי והכל לפי מה שהוא אדם. וכ' האריז''ל ושיעור משניות קודם לכל דבר ועי''ז זוכה לנשמה כי משנה אותיות נשמה. ואם זכה לחכמת אמת עת ההיא מסוגלת מאוד:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,009

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ז

שיהא מיצר: אבל התפלה והתורה יהא בשמחה. סולת בלולה:

ג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,010

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ח

בכוונה: ר''ל דמי שיש לו אונס ואינו יכול להאריך וממעט בתחנונים ואומרם בכוונה נחשב לפני הקב''ה כמו אותו שיש לו פנאי ומאריך בתחנונים בכוונה. מ''ב וכ''כ יד אהרן. ועט''ז ובתשובת שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד. ועיין תוס' י''ט במסכת אבות פרק ב' משנה ט''ז. כתב בספר מקור חיים דה''ה בלימוד תורה נמי הדין כן וכ''כ בסולת בלולה:

ד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,011

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

ט

פרשת העקידה: קודם פרשת הקרבנות ויוכל לומר פ' העקדה ופרשת המן אפי' בשבת. ע''ת וכ''כ בעל שתי ידות וסולת בלולה וכנה''ג ע''ש. וכתב הבחיי פרשת צו שאין די באמירה אלא בביאור הפרשה ויכיר נפלאות ה' וכן פי' מ''ש כל האומר תהלה לדוד ג''פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עה''ב:

ה

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,012

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

י

ושלמים: ואחר עולה ושלמים יאמר פרשת נסכים כי אין זבח בלא נסכים. אבל חטאת ואשם אין טעונים נסכים והקשה המ''א למה כתב הב''י לומר עולה וכו' חטאת וכו' הלא קי''ל חטאת קודם לעולה. ומיישבו ומתוך תירוצו העלה כשיודע שנתחייב חטאת יאמר חטאת קודם ע''ש. ומדברי שאר פוסקים משמע דלעולם יאמר עולה קודם החטאת:

ה

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,013

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

יא

בציבור: מפני המינים שאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכך אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור ל''ח מ''א שכנה''ג ועיין בית יעקב סי' קנ''ה ומהרש''א כתב דלא אוסר הרשב''א לאומרו בציבור אלא לקבוע בין הברכות כמו ק''ש אבל קודם ב''ש מותר אפי' בציבור. ואנן נקטינן לאסור בציבור כלל וכלל וביחיד דוקא קודם התפלה או אחריו אבל לקבוע בתוך הברכות גם ליחיד אסור ע''ת. ועיין שבות יעקב ח''ב סי' מ''ד:

ה

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,014

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

יב

ביום: דאין הקרבנות קרבין אלא ביום. ויש לומר פרשת הקרבנות מעומד דקיימא לן דיושב פסול לעבודה ע''ת יד אהרן וכן י''ל מזמור לתודה מעומד יד אהרן. אבל פרשת הכיור ותרומת הדשן יוכל לאומרה קודם היום כדאיתא ביומא דף כ':

ו

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,015

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

יג

נדבה: אבל אחר חטאת ואשם משמע מדברי המחבר דלא יאמר מפני שאין אלו באין בנדבה. ואפילו אחר אשם תלוי נמי לא יאמר כמבואר בשלחן ערוך יורה דעה סי' ה' שפסק שם להחמיר דאין באה בנדבה עיין בש''ך שם ס''ק ז' והב''ח והנחלת צבי כתבו בשם רש''ל דיש לומר אף לאחר חטאת ואשם יה''ר רק שיאמר בלשון ספק דהיינו יר''מ אם עברתי עבירה שחייבים עליה חטאת שיהא זה נחשב כאלו הקרבתי חטאת ע''ש. ומ''א וט''ז הקשו עליו ע''ש. והעלה המ''א דיש לנהוג דאחר פרשת האשם יאמר יר''מ אם נתחייבתי אשם וכו' דאשם לא בעי ידיעה בתחלה אבל לאחר פרשת חטאת לא יאמר כלום ע''ש. וע''ת ואליהו זוטא ובספר בני חיי ויד אהרן כולם כאחד הסכימו לדעת מהרש''ל דיאמר אם נתחייבתי חטאת יהא זה נחשב כאלו הקרבתי חטאת ואם לאו הרי אני כקורא בתורה ושפיר דמי ע''ש. ועי' בספר זבח השלמים סי' א'. ובתשובת אמונת שמואל סי נ''ג כתב בשל''ה בשבת וי''ט לא יאמר י''ר דאין קרבן נדבה בא בהם אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן כקורא בתורה ומ''מ אם ת''ח הוא מוטב שיעסוק בפרשה דיומא ובספר סולת בלולה כתב ושאר קרבנות לא יאמר אפי' אם כוונתו כקורא בתורה וכן העתיק הבאר היטב אשר לפני עיין שם ולא ידעתי למה:

ז

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,016

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

א

יד

ושחט אותו: עיין בית יעקב סי' ק''ח כתב הט''ז האומר ונשלמה פרים שפתינו קודם פרשת התמיד ואיזהו מקומן טעות הוא דגם חטאת נזכר שם ושמא אינו חייב והוי כמביא חולין בעזרה אלא יאמר ונשלמה פרים שפתינו במקום קרבן התמיד ע''ש:

ח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,017

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

א

מיושב: דאז בהכרח יגלה גופו. איתא בש''ס חלוק של ת''ח כל שאין בשרו נראית מתחתיו טפח והאידנא אין נזהרים בזה משום שהולכין הכל בבתי שוקיים ואין בשרו נראית. מ''א:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,018

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

לחוץ: ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות וכתב הט''ז שיש חילוק בין ת''ח לשאר אנשים דלת''ח אם לבש החלוק הפוכה צריך להפכה אבל שאר אינשי דעלמא יזהר לכתחלה שלא ללבשה הפוכה ע''ש. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחד כי קשה לשכחה. וישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואח''כ השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל. כתבים:

ג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,019

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

ג

ימין תחלה: דיש חשיבות לימין לענין בוהן יד ובוהן רגל. ושמאל יש בו נמי חשיבות לענין תפילין מש''ה נחלק לכל אחד מעלה דהיינו הקשירה לשמאל דחשיבת תפילין הוא בקשירה וכשרוחץ וסך ימין תחלה ואם רוחץ כל גופו ראש תחלה עמ''א. וע''ת:

ד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,020

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

ד

בקומה זקופה: אפי' פחות מד' אמות ב''ח ט''ז ומ''א והמחבר יד אהרן כתב דמאחר דמן הגמרא נראה דבתוך ד' אמות מותר איך יחמיר רבינו אפי' בתוך ד''א והט''ז ס''ק ד' כ' דרבינו לא היה גורס בגמ' ד''א ע''ש וליתא שהרי כ' רבינו ברמזים בפ''ק דקידושין אסור לילך ד''א בקומה זקופה ובגילוי הראש. הרי שהי' גורס ד''א. ועיין ברמזים פרק כיצד מברכין דלא כתב שם ארבע אמות ודוק. ועיין מ''ש הפוסקים דגילוי הראש הוא מדת חסידות וליכא איסורא ע''ש וצ''ע דהרי רבינו ברמזים כלל ותני קומה זקופה וגילוי הראש ובכלהו תני אסור. יד אהרן:

ו

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,021

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

ה

ד' אמות: ומדת חסידות אפי' פחות מד' אמות אפילו קטנים נכון לכסות ראשן דתהוי עלייהו אימתא דשמיא. מ''א:

ו

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,022

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

ו

בגילוי הראש: ט''ז סי' זה ס''ק ה' כתב דה''ה אם רוכב על גבי בהמה או יושב בעגלה הוי כמהלך ובסי' ח' ס''ק ג' כתב אפילו יושב אסור משום בחוקותיהם לא תלכו ע''ש ומהרש''ל כתב הא דאסור לילך בקומה זקופה ובגילוי הראש היינו דוקא תחת אויר הרקיע אבל לא בבית כי אינו נראה כ''כ שאינו משגיח במורא של הקב''ה כ''א תחת אויר הרקיע ע''ש וכ' ע''ת ויש לסמוך על זה בעת הצורך וכובע של קש ושל גמי חשוב כיסוי כמבואר לקמן סי' צ''א ס''ד. וכתב ע''ת דה''ה שערות שקורין פרו''ק חשובים כיסוי אך מפני מראית עין יש ליזהר אם אפשר. ולענין ליכנס לבה''כ בגלוי הראש מבואר לקמן סי' צ''א ס''ג דאסור. ואסור להזכיר השם בגילוי הראש ולא מהני אי משים הידים על הראש שם סי' צ''א ס''ג. אבל מהרש''ל כתב אם רוחץ באמבטי ורוצה לשתות או בלילה שאין לו כובע בראשו דיו במה שמכסה ראשו בידו וט''ז סי' ח' וסי' ע''ד פסק דכיסוי היד על הראש מהני לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש אבל לענין שיברך או יוציא מפיו דבר קדושה לא מהני כיסוי יד ע''ש וכ''פ המ''א בסימן צ''א ס''ק ד'. ואם אחר מניח ידו על ראשו חשוב כיסוי אפילו לענין ברכה שם סי' צ''א:

ו

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,023

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ב

ז

יחף: איתא בשבת דף קכ''ב ובפסחים דף קי''ב שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו (ובספר אליהו רבא מביא בשם של''ה דאם עושה משום תשובה על עונותיו מותר וכן עשה דוד המלך ע''ה הלך יחף):

ו

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,024

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

א

שני אנשים: ואם מפחד יוכל אחר להניח ידו על ראשו דרך חלון ש''ס פרק הרואה דף ס''ב בעובדא דרבא. מ''א:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,025

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ב

לא ידבר שם: וכ''ש שלא יאכל. איתא בסנהדרין התקינו שיהא נשים מספרות בב''ה משום יחוד עיין בא''ע סי' כ''ב. ובמקום שהן בעיר אין לחוש:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,026

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

נקביו: אם אינו יכול לפנות ילך ד''א וישב ויעמוד וישב עד שיפנה. או יסיח דעתו מדברים אחרים גמרא דשבת. ולא יפנה בעמידה ספרי פרשת תצא:

ג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,027

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ד

טפח: משום צניעות ומלפניו טפחיים משום קילוח מי רגלים. וכתב הב''ח דנכון להחמיר כחומרת הגירסאות דהיינו מלפניו ומלאחריו טפח ע''ש:

ד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,028

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ה

מחיצות: אבל בחצר בכל ענין שרי ב''י. וט''ז בקונטרס אחרון העלה דצריך שיפנה דוקא סמוך למחיצה כפירוש אבוהב שדחה הב''י ע''ש. וכתב המ''א ומ''מ נ''ל דעיר המוקפת חומה לא מיקרי מחיצות לענין זה ע''ש:

ה

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,029

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ו

לא ישב כצ''ל. עיין בס' ברכת הזבח דף קמ''ח ע''ב:

ז

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,030

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ז

בשדה: ה''ה אם הוא נפנה בבית אחורי כותל יוכל לפנות אע''פ שחבירו שומע העיטוש. ע''ת:

ח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,031

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ח

פירועו: אפי' שומע קול עיטוש שלו:

ח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,032

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

ט

ימין: מפני שקושר בה תפילין ועוד טעמים אחרים בגמרא ואיטר יד יקנח בשמאל דידיה שהוא ימין של כל אדם מ''א. וכ''מ מדברי ט''ז עיין במגיני ארץ דפוס אמשטרדם והבאר היטב אשר לפני כתב בשם מ''א וט''ז דאיטר יד יקנח בימין דידיה ע''ש ולא דק ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין יש לקנח נמי בימין דעלמא עיין מ''א וכתב של''ה שלא יקנח באצבע אמצעית שכורך עליו רצועה של תפילין:

י

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,033

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

י

כשפים: עיין סי' שי''ב ס''ד ועיין ע''ת וב''ח ובחות יאיר סי' רל''ג:

יא

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,034

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

יא

חבירו: אבל אם קנח הוא עצמו בו או שיבש או שקנח מצד אחר לית לן בה. הג''א מ''א:

יא

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,035

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

יב

בצניעות בלילה: ר''ל שלא יגלה עצמו יותר מביום אבל אין צריך להתרחק אם אין שם אדם מפנה ברחוב אבל לא בפני עכו''ם ע''ז דף מ''ז. וכל זה לפנות אבל להשתין מותר אפי' ביום בפני רבים אם צריך לכך משום דאיכא סכנה. ואיתתא לא תקום בפני תינוק אבל מצדדין לית לן בה בכורות דף מ''ד ע''א:

יב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,036

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

יג

ולמטה: ואפי' אם האבר בקישוי מותר לאחוז מעטרה ולמטה כ''מ מתוס' ריש פרק כל היד ד''ה אוחז וכו' מדלא תירצו דהתם מיירי שהוא בקישוי דהא נזדעזע אבריו קתני. ע''ת:

יד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,037

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

יד

הנשוי: וט''ז כתב דמדינא אסור ע''ש ואם אין אשתו עמו או שהיא נדה לא מקרי נשוי לענין זה עיין ט''ז מ''א ועיין בא''ע סי' כ''ג ס''ק ד' מש''ש:

יד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,038

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

טו

להתחכך לא: איתא בנדה דף מ''א במטלית עבה מותר לאחוז באמה שאינו מחמם:

טז

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,039

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ג

טז

בל תשקצו: ובקטנים משום בל תשקצו ומשום שלא יהא עקר ויזהר מאד בקינוחו כי צואה בפי הטבעת מעכבת התפלה ויש לרחוץ במים כמ''ש ומצואתו לא רחץ. סידור האר''י ז''ל:

יז

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,040

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

א

נטילת ידים: בתוספות דסוטה פרק א''נ ד''ה ק''ש ותפלה מבואר דברכות של מצות נאמרין בכל לשון ועיין ספר ברכת אברהם ח''ט מסי' רפ''ח עד סי' רצ''ה. כתב בסדר היום דמיד אחר הנטילה יברך ולא ימתין על הניגוב וכ''כ ברכת אברהם ח''ג ועיין לעיל סי' א' סק''ב מש''ש בשם תולעת יעקב כתב בסדה''י שלא יגע במלבושיו עד שיטול ובגמ' לא משמע כן עיין סי' מ''ו ואיתא בברכות דף נ''א אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש. (כתב בס' עמק ברכה יכוין בברכת נטילת ידים שיש בו י''ג תיבות נגד י''ג מדות):

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,041

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ב

צרכיו: משום דנעשה בריה חדשה בכתבים משמע שיברך על נ''י תיכף ואחר כך יעשה צרכיו ויאמר אשר יצר. ומגן אברהם כתב שטוב לעשות צרכיו תחילה ויברך על נטילת ידים ואשר יצר ומכל שכן אם צריך לנקביו שאסור לו לברך עיין שם:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,042

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ג

לקמן: כוונת רמ''א דדוקא מים שנשתנו מראיהן או נעשה בהם מלאכה המוזכרים בסי' ק''ס אבל כלי וכח גברא אינו מעכב ומברך כמ''ש סעיף ז':

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,043

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

לתפלה: דכאן לא צריך רק משום נקיות בעלמא:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,044

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ה

עלייהו: וב''ח פסק דיברך עליהם על נטילת ידים. וכך כתב רש''ל ודמש''א:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,045

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ו

ג''פ: אפי' שופך הרבה בפעם אחת אינו מועיל כי אין הרוח הולך אלא בג' פעמים דהיינו פעם אחת על יד ימין ואחר כך על יד שמאל עד ג''פ בסירוגין כשנותן מים על יד ימינו בכל פעם יאמר היד הגדולה וביד שמאל היד החזקה וכשמשפשף הידים יחד יאמר ג' פעמים יד הרמה וכשימלא ידיו לרחוץ פניו יאמר ידיו גלילי זהב וגו'. כשרוחץ פניו יאמר ראשו כתם פז וגו' וכשרוחץ את עיניו יאמר עיניו כיונים וגו' כשרוחץ לחייו יאמר לחייו כערוגת הבשם וגו' כשרוחץ שפתותיו יאמר שפתותיו שושנים וגו' וכשמנגב פניו יאמר ופניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתן ובזה ימצא חן בעיני כל רואיו. צריך להזהיר לנשים שיזהרו בנטילת ידים ג' פעמים בסירוגין. שלא יטמאו המאכלים וצריך ליטלם עד פרק הזרוע: וצריך לפשוט הכפות לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש גם ידיח פיו חוץ בתענית ציבור:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,046

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ז

כח גברא: ר''ל בדיעבד אבל היכא דאפשר טוב להקפיד. מגן אברהם:

ז

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,047

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ח

ע''ג קרקע: לפי שרוח רעה שורה עליהן. אפי' על גבי קסמין אסור אלא דוקא בכלי:

ח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,048

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ט

נטל: דכתיב והזה הטהור על הטמא וכתב הט''ז ונ''ל דה''ה בנטילה דאכילה וכל שכן הוא עיין שם. וס''ה ובעל יד אהרן וע''ת כתבו דבנטילה לאכילה אין להקפיד בזה כלל עיין שם וכל זה שלא ישפוך לו על ידיו אבל להביא לו מים מותר אפילו בנטילה דשחרית. מגן אברהם:

יא

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,049

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

י

ולתפלה: ויברך כמו שכתבתי סעיף כ''ב ועיין מה שכתבתי שם:

יב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,050

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יא

רעה: דלרוח רעה בעי עירוי ג' פעמים דוקא ושכשוך בכלי אפילו ק' פעמים לא חשיב אלא אחד שמיד נטמאו המים. מש''ה נסתפק אחר כך במימות מחולפים דאפשר דלאו דוקא עירוי בעי להעביר רוח רעה ואפי' רחיצה סגי או דבעינן דוקא עירוי מכלי:

יב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,051

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יב

מחולפים: וה''ה בנהר דקמא קמא אזדו להו והני אחרינא נינהו. ונראה לי דה''ה במקוה דהטעם הוא מפני שמיד נטמאו המים וזה לא שייך במקוה. ואם תוחב ידיו לתוך השלג בג' מקומות נמי מהני עיין עטרת זקנים ובע''ת ובמגן אברהם ס''ק י':

יב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,052

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יג

נעור: ובניעור לא חיישינן שנגע במקום מטונף וגם לא נעשה בריה חדשה:

יג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,053

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יד

בלא ברכה: ב''ח האריך להוכיח דיטול ויברך. והמגן אברהם סותר ראייתו עיין שם ועיין יד אהרן:

יג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,054

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

טו

רוח רעה: הכא לא נקט להתפלל כמ''ש סעיף י''ג דודאי כיון שקידש ידיו פעם אחת שוב אין צריך לקדש ידיו שנית אפי' ישן שנית דפעם א' נעשה בריה חדשה ולא ש''פ אלא הטעם הוא משום רוח רעה ולכן אפי' ישן שנית אין צריך ברכה דלרוח רעה אינו צריך ברכה. מג''א:

יד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,055

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

טז

בלא ברכה: ודע הא דקאמר יטלם בלא ברכה היינו ג' פעמים כמו בתחלת נטילה. ע''ת יד אהרן:

יד

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,056

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יז

ישן ביום: דוקא שיתין נשמין. לבוש. סדה''י:

טו

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,057

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יח

נזהר: עיין מה שכתב המגן אברהם ס''ק ט''ז. ולשון היה נזהר לא משמע כן אלא דדוד עצמו היה נזהר והמחבר יד אהרן תמה על המגן אברהם וכתב דמדברי רש''י שם משמע דדוד היה נזהר ביום שכן אמרו שם שנתיה דמר כדרב ודרבינו כדוד וכו' וכתב רש''י שם כך קבל מרבותיו שזו היתה שינת דוד שיתין נשמי הוי ניים ביום עכ''ל הרי להדיא מדברי רש''י שדוד נמי היה נזהר לישן ביום יותר משיתין נשמי עכ''ל יד אהרן ע''ש. וטעה שגיאה גדולה דשיתין נשמי (אלנ''ש) הוי ניים ביום המה שני דיבורי רש''י. הוה ניים ביום קאי לקמיה על אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא וגו' וע''ז כתב רש''י דהוה ניים ביום וע''ש בסוכה דף כ''ו ע''ב ועיין בשיירי כנה''ג סעיף ט': (ועיין בס' אליהו רבה ס''ק י''א פלפול ארוך בזה ומשוה דעת הזוהר עם הש''ס ומישב קושיות המגן אברהם על רמ''א עיין שם):

טז

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,058

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

יט

במים: וא''צ ג' פעמים. סדה''י:

יח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,059

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כ

מבית הכסא: ירחוץ תיכף כמו בשחרית. סדה''י:

יח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,060

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כא

מנעליו: בידיו:

יח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,061

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כב

המתים: היינו בבית הקברות תשובת מהרי''ל סי' כ''ג. וכתב שיש ליטול קודם שיתפלל על הקברות ורוחצין שנית בשובו לחצר בה''ק שהשדים מלוין החוזרין ויש לרחוץ גם הפנים עיין שם:

יח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,062

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כג

במת: וה''ה המלוין אותו מגן אברהם. ונהגו להקפיד אם יכנס אדם לבית אחר קודם שירחץ ומנהג אבותינו תורה היא רמ''א בי''ד סי' שע''ו:

יח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,063

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כד

שמפליא כליו: אפילו לא מצא כנה. מגן אברהם:

יח

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,064

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כה

סי' קס''ד: דשם נתבאר אם עבר ונגע צריך ליטול שנית ולחזור ולברך על נט''י לאכילה:

כא

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,065

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כו

מלמולי זיעה: ובזיעה יש סכנה דכל זיעה סם המות חוץ מזיעת הפנים וסי' לדבר בזעת אפך תאכל לחם י''ד סי' קי''ו:

כא

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,066

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כז

שבזרועותיו: הנקרא עלי''ן בוגי''ן ובצוארו עד החזה ב''י סי' צ''ב. מ''א:

כא

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,067

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כח

בצרור: או בקורה בין שהם מלוכלכים בין שהם בהיסח הדעת טור סי' צ''ב מ''א. וצריך לקנח ג''פ דומיא דמים ברכת אברהם סי' פ'. וע''ת חולק עליו כיון דלא מהני לרוח רעה ל''ל ג''פ בנקיון בעלמא סגיא ע''ש:

כב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,068

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

כט

נקיות ידים: הקשה המ''א צ''ע דבס''ס קנ''ט פסק דלעולם מברך על נט''י ע''ש. והיד אהרן מיישבו ע''ש:

כב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,069

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ד

ל

ערום: שמסתמא ידיו מטונפות בנגיעת בית הסתרים:

כג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,070

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ה

א

ביו''ד ה''א: אבל כשנכתב באלף דל''ת אין לכוין אלא שהוא אדון הכל וצריך לקרותו בפתח ובקמץ תחת הנו''ן. וכשנכתב י' ה''א מקצתן קורין בפתח ומקצתן קורין בצירי וכן מנהג אשכנזים. ב''ח:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,071

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ה

ב

ויהיה: (עיין תוס' יו''ט פ''ד דסוכה):

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,072

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

א

אפילו שעה א': וכן גירסת האריז''ל. וט''ז ג''כ אינו מוחק גירסא זו:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,073

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

ב

אי אפשר: בצירי תחת אי כי המלה נגזרת מן אין:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,074

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

ג

רופא חולי: ב''ח ושל''ה ומט''מ כתבו שאין לומר חולי רק רופא כל בשר וט''ז כ' דשני גירסאות הן נכונות וחלילה למחוק אחת מהן ע''ש:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,075

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

ד

להמתין: קבלה מר''י חסיד. היוצא מביתו לבה''כ קודם שיתפלל יאמר פרשת שמע ישראל. מט''מ:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,076

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

ה

לבה''כ: כתב הב''ח דוקא כשהולך מיד לבה''כ. ובע''ה כתב דאותן שאומרים תהלים קודם ענט''י לא יפה הם עושים דהוי הפסק גדול עיין סי' מ''ו. כתב הלבוש שאותם שאומרים תהלים יאמרו קודם התפלה ע''ש הטעם:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,077

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

בכה''ג יש נוהגין וכו': היינו מה שנוהגין רוב המון עם להתפלל סליחות קודם אור הבוקר בימי הסליחות ושם מזכירים כמה פסוקים ואח''כ מברכים ענט''י והתורה וכ' ט''ז לענין ברכת התורה יש ליישב דאותן הפסוקים אין אומרים אותם אלא דרך תפלה ולא נתחייבו בהם בברכת התורה אך לענין נט''י שמפסיקין בהפסקה כזאת צ''ע ליישב וביותר תמוה אם כבר עשה צרכיו קודם הבוקר ודאי הוצרך לברך אז על נט''י ואשר יצר וא''כ היאך יברך שנית אחר כך ע''ש והב''ח הכריע דיש לברך בביתו מיד בקומו ואין לברך בבה''כ. וש''צ שבירך בביתו אין לו לחזור ולברך בבה''כ מ''א ע''ת ה''ב יד אהרן דלא כשל''ה וט''ז שלמדו זכות על הש''ץ שיברך שנית כדי להוציא את מי שאינו בקי ועיין בתשובת יד אליהו ס''ס למ''ד. ובספר ברכת אברהם מסי' י''ט עד סימן כ''ז:

ב

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,078

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ו

ז

ההודאה: ואינה ברכה הסמוכה לחברתה לכן רשאי לומר בבוקר עד אלהי נשמה. ובבה''כ יתחיל אלהי נשמה טור והב''ח כ' דמ''מ יאמר תיכף אלהי נשמה ע''ש וכ''כ הלבוש. וע''ה כתב לומר כל הברכות עד לעמו ישראל וכתב המ''א עליו לא ראיתי לרבנן קשישאי דעבדי הכי ע''ש. כ' בסדה''י דהמשכים לקום ויצטרך לישן שנית. יאמר אלהי נשמה והמפיל חבלי וכו' בלי חתימה וכשיקום שנית יאמרם בחתימה דהא י''א דאפי' ביום כשישן יאמר אלהי נשמה. מ''א:

ג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,079

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ז

א

אשר יצר: כ' רש''ל בתשובה סי' צ''ז מי שאכל דבר שחייב ברכה אחרונה ושכח והטיל מים ונזכר קודם שבא לברך אשר יצר איזה מהם קודם והשיב דאשר יצר קודם דתדיר ע''ש וכ''כ ע''ת. מי ששותה סם המשלשל דיש בדעתו מתחלה לפנות הבני מעיים עד שתכלה הזוהמא מהם דודאי הרי דעתו על כך ולא הסיח דעתו לפיכך לא יברך כ''א אחר גמר ההוצאה הלק''ט ח''א סי' פ''ו. והמחבר יד אהרן חולק עליו וס''ל דיברך בכל פעם ע''ש. כ' בהיכל הקודש דהיוצא מבית הכסא צריך לערות עליהן ג''פ ומ''א חולק עליו ע''ש:

א

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,080

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ז

ב

ב' פעמים: ב''ח ושל''ה ומ''א חלקו ופסקו דאינו מברך כ''א פעם אחת. וט''ז פסק דיברך ב' פעמים כפסק הש''ע. עיין בספר קול בן לוי סי' א' דף למ''ד ובספר פרי הארץ חלק א''ח סי' ז':

ג

הלכות הנהגת אדם בבוקר

1,081

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

א

יתעטף בציצית: מיד אחר נט''י. טור:

א

הלכות ציצית

1,082

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ב

מעומד: וה''ה העטיפה יהיה מעומד בתשובת בית יעקב סי' כ''ט פסק דמברך אחר העטיפה שלא כמנהג העולם ע''ש והיד אהרן ובני חייא חלקו עליו. והיד אהרן העלה לאחר ששם הטלית עליו אף שלא שם ציצית בידו רק השליכו לאחוריו יוכל לברך ע''ש עיין הרמ''ע מפאנו סי' ק''ב. ובתשובת דרכי נועם סימן ג':

א

הלכות ציצית

1,083

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ג

ונכון שיכסה: וצריך לכסות ראשו מתחלת התפלה עד סופה כדי שיתפלל באימה עיין הרדב''ז ח''א סי' קצ''ו. ובדבר שמואל סי' קכ''ג. כתב בכוונת האריז''ל היה מכסה הטלית על התפילין של ראש ועיין סי' כ''ז דעכ''פ לא יכסה לגמרי. בשעת עטיפה יזרוק כל הד' ציצית לצד שמאל כעטיפת ישמעאלים כדי הילוך ד' אמות עיין הרדב''ז ח''א סי' תקע''א ובהלק''ט ח''ב סי' ס''ג וביד אהרן ואותן המניחין הטלית המקופל סביב הצואר על כתפיהן לא יצאו י''ח. עיין מ''א:

ב

הלכות ציצית

1,084

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ד

ציציות: נהגו לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו שיהיו לעולם לפניו כמ''ש קרש שנתן בצפון זכה לעולם בצפון של''ה ובכתבי האריז''ל כ' שלא היה האריז''ל מקפיד ע''ז ויש נוהגים לשום צד ימין על כתף שמאל שיהיו מסובבין וכ''מ סימן ש''א ס''ל. מ''א:

ד

הלכות ציצית

1,085

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ה

בציצית: בשו''א תחת הבי''ת. לבוש וכ''כ שכנה''ג וש''ת והב''ח סי' י''ד כ' לומר בפתח:

ה

הלכות ציצית

1,086

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ו

כאחת: ר''ל כל חד וחד מתעטף בטלית מיוחד אלא שבפעם אחד נעשה כל העטיפות:

ה

הלכות ציצית

1,087

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ז

על מצות ציצית: עיין ב''י מה שמביא בשם מהר''א שהקשה איך מברכין על מצות ציצית והא קי''ל על לשעבר משמע וכו' ע''ש ובד''מ כתב טעם למנהג ומסיים לפיכך מברכין לשון על דמשמע לשעבר ע''ש לכאורה קשה דאיתא בפסחים דף ז' ע''ב דאסיקנא שם והלכתא על ביעור חמץ. פרש''י שם דלהבא נמי משמע עיין מ''ש הרא''ש בפ''ק דפסחים בשם ר''ח ומה שכתבו התוס' בסוף ר''א דמילה ד''ה אבי הבן וכו' ומ''ש הכ''מ סוף הלכות ברכות ובתשובות מהר''י מינץ סי' ק''י ובתשובת מהרי''ל סי' י''ד:

ו

הלכות ציצית

1,088

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

להפריד: ואם נשתהה לבא לבה''כ ובעוד שיפריד הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור אין צריך לדקדק בזה. מ''א:

ז

הלכות ציצית

1,089

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

ט

לבטלה: אע''ג דבלא''ה יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלא ציצית מ''מ אוקמי ליה אחזקתיה שהיה כשר רק משום חומרא דלא תשא וגו' החמירו דוקא לבודקו. עפ''ז מי שלבש הרבה בגדים של ציצית א''צ לבדוק אלא א' מהם כיון שברכה אחת לכולם. אבל לפי החשש שילבוש בגד של ד' כנפות בלא ציצית צריך לבדוק כולם. ונכון להחמיר. וצריך לבדוק למעלה במקום הנקב הטלית עד הקשירה ט''ז. כתב הט''ז בסי' י''ג ס''ק ז' מי שקראוהו לספר תורה ולובש טלית א''צ לבדוק בעת ההוא משום טורח הציבור ע''ש. מי שהולך בדרך ומתירא לבדוק הציצית של טליתו שמא יהא פסול ואין לו טלית אחר מותר להעלים עיניו ולברך בלא בדיקה. בית יעקב סי' פ''ד:

ט

הלכות ציצית

1,090

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

י

ימשמש בציצית: אע''ג דבעי עובר לעשייתן דאותו שעה לא הוי חזי. ט''ז:

י

הלכות ציצית

1,091

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יא

על בגדיו: ובכתבים איתא דטלית קטן דוקא תחת בגדיו כתב מ''א נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ ולא כאותם שתוחבין אותם בכנפות (לכן) אנשים ההולכים בין עכו''ם יוצאין בזה. אך בשעת ברכה יהיו מגולין עיין שם:

יא

הלכות ציצית

1,092

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יב

ואם מפסיק ביניהם: פירוש אם שח ביניהם. ודוקא שלא לצורך לבשה אבל אם אמר תנו לי בגד ללבוש וכה''ג שהוא צורך לבישה אין צריך לחזור ולברך. ע''ת ועמ''א:

יב

הלכות ציצית

1,093

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יג

על כולם: משמע דאשעת ברכה דוקא קפיד שיכוין על כולם אבל אם בירך ע''ד בגד אחד וקודם שהלבישו הביאו לו עוד אחד ונמלך גם כן עליה ללובשו חייב לברך שנית על לבישה השנית. וט''ז הניח בצ''ע עיין שם וע''ת פסק בפשיטות דאין צריך לחזור ולברך וכן כתב פרישה לי''ד סימן י''ט עיין שם:

יב

הלכות ציצית

1,094

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יד

ולברך: מגן אברהם חולק ופסק דאין צריך לברך אם דעתו עליו:

יב

הלכות ציצית

1,095

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

טו

חשיבה הפסק: שיעור ההליכה לכשיהיה חשיבה הפסק הם כ''ב אמה. והוא מדברי תוס' בפרק אלו נאמרין והביאו הרמ''א לקמן סימן קס''ו ועיין בתשובת בית יעקב סי' ט''ז ובט''ז ס''ק י'. ובתשובת חכם צבי סי' קנ''ח מה שתמה ע''ז. ועי' בספר בני חייא מה שתירץ על זה ועיין בחות יאיר רכ''ז. ובמ''א סי' קס''ו ס''ק ג'. כתב המ''א נ''ל דאם שניהם בבית אחד לא חשיב הפסק מחדר לחדר ע''ש. וט''ז פסק דאפי' הליכה מביתו לבהכ''נ לא הוי הפסק אם לא שפסק בדברים אחרים או שח או מניח תפילין בנתיים א''כ ברכת תפילין הוי הפסק בין טלית קטן לגדול אבל הילוך לחוד לא הוי הפסק ע''ש ועיין בשיורי כנה''ג שהאריך:

יג

הלכות ציצית

1,096

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

טז

טלית קטן: וט''ז כתב לענין מעשה ודאי ספק ברכות להקל ואין לברך שנית אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו אפילו לא נשאר עליו טלית קטן כמו שפסק רמ''א סי' כ''ה לענין תפילין באם הי' דעתו עליו דא''צ לחזור ולברך ע''כ. ומ''א כתב דברי הב''ח עיקר שכתב דמהר''ח איירי בשהסירו סתם לכן כשנשאר עליו טלית קטן עדיין לא הסיח דעתו מן המצות ע''ש. משמע נמי באם דעתו לחזור ולהתעטף אפי' לא נשאר עליו טלית קטן א''צ לברך ומינה אם לא היה דעתו ללבוש מיד לא מהני אם נשאר עליו טלית קטן וצריך לברך ואז א''צ לבדוק הציצית כשחזר ולובשו מ''א סי' י''ג ס''ק ה' ועיין מ''א סי' זה. ולכ''ע אם פשט טליתו בבוקר ונשאר עליו טלית קטן וחוזר ולובש טליתו במנחה אע''פ שהיה בדעתו כשפשטו בשחרית לחזור וללבוש במנחה אפי' הכי צריך לברך משום דשהה כ''כ. ע''ת וכ''כ בשכנה''ג בהגהת ב''י ס''ה ע''ש שהאריך:

יד

הלכות ציצית

1,097

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יז

אם נפלה טליתו: ובזה כ''ע מודו דהא נפלה בלא דעת ואזדא ליה מצותה אפי' נשאר עליו טלית קטן לא מהני כמ''ש בס''ק שלפני זה ואם נפלה מעל כל הגוף אע''פ שנשאר בידו צריך לברך דאזדא לה מצותה דמצות עיטוף בגוף. מ''א:

טו

הלכות ציצית

1,098

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יח

שנפלה רובה: ט''ז חולק אפי' בנפלה רובה צריך לחזור ולברך דומיא דתפילין אם נשמטו רובן ממקומן דצריך לחזור ולברך ע''ש. מי שלקח הטלית להתעטף בשתי ידיו וכשהגביה הידים לעטף נשאר הטלית בידו האחת א''צ לברך שנית. שיורי כנה''ג בהגהת ב''י ס''ט. מי שנטל טלית להניחו ובירך עליו וקודם שסיים הברכה נאבד מידו ימשוך הברכה וילך למקום הטלית ויסיים הברכה הלכות קטנות ח''ב סימן קנ''ג. מי שהי' מתפלל תפלת י''ח ונפל טליתו מעליו ובעוד שהי' מתפלל הניחו אחרים עליו כשסיים תפלתו ימשמש בציצית ויברך שיורי כנה''ג סי' י'. במקום שנוהגים שמשליכין טלית על החתנים והכלות בעת חתונתם צריך החתן לברך על הטלית ברכת ציצית. ע''ת וכ''כ השכנה''ג ס''ה והיינו לפי צדדי דינים המבוארים בסי' זה כמבואר שם ע''ש. ובתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' כ''ה חלק עליו וכ' דמאחר דהטלית שמשליכין על החתנים אינו אלא להגן ולא לכבד ולרומם א''צ לברך ע''ש והמחבר יד אהרן סותר דבריו של המחבר גינת ורדים ופסק דצריך לברך. וכן בעל הלכות קטנות ח''א סי' כ''ב פסק ג''כ דצריך לברך וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' כ''ג וסיים שם דלצאת כל הדעות יטול טלית שאולה ע''ש:

טו

הלכות ציצית

1,099

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ח

יט

בבוקר: ב''ח וט''ז חלקו ופסקו דא''צ לברך בבוקר (כיון דכסות יום חייב אף בלילה להרא''ש. א''כ לא הוי ליה שעת פטור כלל וכ''כ בספר זכרון להגאון מהר''י הכהן). ומ''א כתב טוב לפטור אותה בטלית גדול ועיין בשכנה''ג שהאריך. כתוב בדרשת מהר''ם מינץ הישן ביום לא יסלק מעליו הטלית קטן רק יכסה בו בשעת שינה וכשלובשו אין צריך ברכה ובזה יוצא מכל הספיקות:

טז

הלכות ציצית