sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
2,200	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלח	א	ישייר: ואם טעה וסיים ב' פסוקים לפני הפרשה יקרא ב' מפרשה זו וג' מפרשה אחרת ולא ג' למפרע מגן אברהם ועיין ט''ז סימן תכ''ג. ופרשה באמצע הפסוק כגון בריש פנחס מותר לסיים אפי' בפסוק הסמוך לה דליכא למימר שהשני יקרא עד הפרשה. שהדבר ידוע שאין מסיימים באמצע הפסוק אע''פ שיש שם פרשה ומטעם זה מתחילין פרשת ויחל שהוא שני פסוקים סמוך לפרשה וכן והקרבתם הוא ב' פסוקים אחר הפרשה שאלו הפרשות הם ידועות לעולם וליכא למיטעי עיין מ''א:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,201	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלח	ב	יתחיל: פירוש שלא יסיים לאחד ב' פסוקים אחר הפרשה וא''כ יתחיל השני ב''פ אחר הפרשה ויאמרו הנכנסים שלא קרא הראשון אלא ב''פ דאל''כ למה לא סיים כשהגיע לפרשה. וה''ה אם יש בסוף הסדר של ה' פסוקים לא יתחיל המפטיר ב''פ אחר הפרשה אלא יקרא ה' פסוקים. אם נמצא טעות בס''ת ומוציאין אחר קורין ממקום שפסק אם לא נשתייר לקורא אלא ב' פסוקים או א' ש''ד דאין קורין לו אלא מה שנשאר וליכא למיחש לנכנסים. שכנה''ג עיין מ''א:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,202	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלח	ג	טוב: וטובת עכו''ם אינה קרויה טובה וה''ה רעות עכו''ם וה''ה שלא לסיים במי שעשה מעשה רע רמב''ם סוף ידים. מי שהוא עור או פסח אין לקרוא לו פרשת עורת או שבור וכן כל כיוצא בזה שלא יתבייש. וכן כשקורא החזן ברכות לא יחשוב לברך חבירו. ס''ח מ''א. ואם ברור שבא על עריות ולא שב בתשובה ראוי לקרותו לפרשת עריות כדי שיתבייש. כנה''ג:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,203	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	א	תחלה: כ' כנה''ג דמצוה שגם העולה יסדר בינו לבין עצמו. ובשנים מקרא שקרא בע''ש יוצא ונחשב בחשבון. ע''ת שכנה''ג פר''ח ע''ש:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,204	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ב	במלה: ועכשיו לא נהגו לדקדק אחריו ע''ל סי' קל''ה ס''ק ה'. וכן כ' המ''ב ומתיר אפי' אינו יכול לקרות מתוך הכתב:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,205	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ג	אמו: והט''ז כתב דלעולם קורין אותו בשם בן אברהם ע''ש:	ג	הלכות קריאת ספר תורה
2,206	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ד	סומא: ב''ח כתב דוקא סומא ת''ח אבל ע''ה אין לקרותו ומ''א כתב דלא נהגו לדקדק בזה דמסתמא כל אדם יכול לקרות עם הש''ץ וכן הט''ז בסי' קמ''א סק''ג כתב להתיר אפי' בע''ה. וכן הסכים שכנה''ג ומהר''א יצחק בתשובתו זרע אברהם:	ג	הלכות קריאת ספר תורה
2,207	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ה	ולאחריה: עיין ט''ז ס''ק ג' מה שהקשה ועיין מה שתירץ ע''ז בסי' תכ''ח ס''ק (ו') [ה'] לכאורה יש לדקדק דאיתא במגילה דכ''ב ע''א הכי נמי מסתברא דרב בכהני קרא דאי ס''ד בישראל קרא לפניה מ''ט בריך וכו' ע''ש ואי כפי' הט''ז מה הכרע הוא זה דילמא לעולם בישראל קרא ורצה לברך עיין ודוק והתוס' י''ט תירץ דמתני' איירי בתעניות שקורין ברכות וקללות ע''ש. ועיין בס' עץ החיים וביד אהרן מה שהקשו עליו. ולעיקר הקושיא י''ל דאיתא במגילה דכ''ט ע''ב במערבא מסקי לאורייתא בתלת שנין ע''ש א''כ י''ל דלא היו קוראין בשבת כי אם כ''א פסוקים לז' גברי א''כ נמצא דהחותם מברך על הקללות מש''ה אמרו אין מפסיקין בקללות. ועיין בדרשות מהרימ''ט ובס' עץ החיים בלשונות הרמב''ם שחיבר מהר''ח אבולעפיא. (וכתב בתשובת פני משה ברכה אחרונה לכ''ע מדרבנן ברכה ראשונה לרמב''ן ורשב''א וספר החינוך הוי דאורייתא ולרי''ף והרמב''ם ולהרא''ש הוי דרבנן)	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,208	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ו	ומברך: ותהא סתומה עד דאתי גברא ויפתחנו לצורך קריאתו. רש''ל מ''א ט''ז ע''ת:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,209	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ז	פניו: וט''ז כתב דהפיכת פניו אין נכון דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מראה עצמו כאילו מסתלק ממנו. וכ''כ הב''ח הגון שיהא פתוח בשעת ברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל שכך היא דעת פוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג ע''כ. והכורעים בברכת התורה טועים הם שאין לשחות אלא במה שתיקנו חז''ל ל''ח והש''ך בשם רוקח כתב מנהג קדמונים לכרוע ולהשתחוות בברכת התורה לכבוד התורה ולא כאותן שאין נוהגין וכ''כ מ''ע:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,210	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ח	מגוללת: ואותן הנוהגים לגללה בין גברא לגברא ואח''כ מניחין עליה כיסוי היא טירחא יתירא אבל מה שנוהגין לכסותה בשעה שאומר הש''ץ קדיש הוא שפיר דאז מסתלק מן הקריאה. ט''ז:	ה	הלכות קריאת ספר תורה
2,211	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	ט	ולברך: ומ''מ יקרא פסוק א' בנתיים כגון יברכך. לבוש מ''א ופר''ח:	ח	הלכות קריאת ספר תורה
2,212	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	י	בנו: אבל צ''ל אח''כ אקב''ו לעסוק בד''ת והערב נא. משא''כ באהבה רבה דפטור לגמרי. ב''ח רש''ל מ''מ. וינענע התורה בשעה שאומר ונתן לנו את תורתו וכן כשיאמר ונתן לנו תורת אמת מט''מ. יאמר וחיי עולם ולא העולם. מ''א:	ט	הלכות קריאת ספר תורה
2,213	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	יא	לנו: טעה בראשונה ואמר אשר נתן וגערו בו וסיים אשר בחר יצא ואם בירך אשר נתן עד גמירא יברך לאחריה אשר בחר בנו. באר שבע דף נ''ח כנה''ג ע''ש:	י	הלכות קריאת ספר תורה
2,214	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קלט	יב	לאחוז: בכוונת כתב שקודם הברכה יאחוז בב' העמודים ובשעת הברכה יסיר ידו השמאלית להגביה הימין ובכתבים כתב בשעת הברכה יאחוז בשתי ידיו ביריעות התורה ע''י מפה ואחר הברכה יסלק השמאל ולאחר הקריאה ינשק הס''ת וכשיזדמן לו רוק ירוק ואח''כ ינשק ולא ינשק ואח''כ ירוק. ס''ח מ''א:	יא	הלכות קריאת ספר תורה
2,215	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמ	א	שצריך: בספר פרח שושן חלק או''ח כלל א' סי' א' העלה לפסק הלכה אם היה בסדר היום אלא שהטעות היה שהראה לו למעלה שכבר קראו או למטה וצריך לחזור יותר למעלה בכל חד מהני גווני א''צ לחזור ולברך כמו שכתב המבי''ט ובעל תיקון יששכר והרדב''ז. והיכא שהיא פרשה אחרת שאינה מסדר הקריאה דעת המבי''ט ובעל תיקון יששכר שצריך לברך וכן דעת המג''א וט''ז. וסיים הט''ז דאם הטעות במקום שאין צריך לגלול הספר תורה א''צ לברך דכיון שהספר תורה מגולה לפניו דעתיה על כל מה שמגולה וכן פסק הפר''ח ז''ל דכשאינו חובת היום צריך לחזור ולברך ואם הוא חובת היום אם הראו לו ממה שכבר קראו יקרא ממה שהראו לו כדי שלא יהא ברכה לבטלה ואם הוא למטה יתחיל לקרות ממקום שפסקו עד אותו פסוק שהראו לו ואותו בכלל עי' בתשובת חוט השני סי' ס''ב ובתשובת גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' (ב') [כ']. ובספר יד אהרן וע''ל סי' תרפ''ד:	ג	הלכות קריאת ספר תורה
2,216	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	א	מעומד: ובדיעבד יצא מיושב. פר''ח ועיין מ''א ויד אהרן:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,217	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	ב	לסמוך: דצריך לעמוד באימה ב''י. וא''כ אפי' להשען קצת אסור אא''כ הוא בעל בשר. ואם נסמך כ''כ עד שאם ינטל אותו דבר יפול לא הוי עמידה ואפי' לבעל בשר אסור. ולא שרי לבעל בשר אלא סמיכה קצת עיין מ''א. כ' מהר''ם מינץ סי' פ''א מי שהוא בעל בשר וצריך להשען לא ישען על המפה דהוה תשמיש של מצוה אלא יסיר המפה וישען על העץ:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,218	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	ג	מתפלה: כלומר שתפלה תקנו גם כן בלחש ואפילו הכי משמיע לאזניו הכי נמי כן:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,219	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	ד	הצבור: אפילו יש שמאריכין באמן צריך להמתין עליהם מ''א ע''ל סי' קכ''ח סי''ח:	ה	הלכות קריאת ספר תורה
2,220	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	ה	עין הרע: וה''ה אב ובן בנו שכנה''ג ופר''ח כתב עליו ולא נהירא לי. נשאלתי כיון שהטעם הוא בשביל עין הרע אם רוצה לעלות אם מניחין אותו לעלות או לא. העלה בספר יד אהרן אם כבר עלה לא ירד ומכל שכן אם כבר התחיל לברך שלא יפסיק אבל אם רוצה לעלות מוחין בידו וכן כתב הפר''ח וכנה''ג ע''ש:	ו	הלכות קריאת ספר תורה
2,221	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	ו	ואחד הוא המפטיר: כתב בשכנה''ג דהיינו דוקא במפטיר של שבת שקורא המפטיר בס''ת שקרא השביעי וכיון דשניהם קורין בס''ת א' איכא עינא בישא אבל המפטיר דיו''ט וכיוצא שמוציאין ב' ספרים אין קפידא:	ו	הלכות קריאת ספר תורה
2,222	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמא	ז	הראוי לקרות אחריו: והמנהג להמתין עד שמתחיל השני הברכה והמדקדקים חוששים שבדרך לא יוכל לשמוע הקריאה כהוגן לכן ממתינים עד שיסיים הב' ויורד בין גברא לגברא מ''א (וכתב בתשו' מ''ע סי' (פ''ד) [פ''ג] שנים המתגאים זע''ז מי יעבור לפני חבירו ראוי להוכיחם בדברים כפי מה שהם נוחים לקבל דבקדושת המקום לא יסבלו גאוה ובוז בשום פנים כו' ע''ש. כתב בספר אליהו רבה רע המעשה אשר עושים קצת בחג הסכות שעומדים קצת עם לולביהן ואין מקיפים משום כבוד מי בראש כו' ע''ש):	ז	הלכות קריאת ספר תורה
2,223	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמב	א	בניקוד: ובניקוד נמי כשמשתנה הענין כגון יעשה בפת''ח יעשה בצירי בחלב בחטף בחלב בצירי מחזירין אותו. מ''א:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,224	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמב	ב	בתורה: ונ''ל דהיינו דוקא כגון לאהרן הרן ר''ל שלא קרא האל''ף או יהודים יהודיים וכיוצא. אבל אם טעה בטעות שמשתנה הענין כגון שבמקום חלב קורא חלב וכן במקום זכר קורא זכר ואין שם יודע שיוכל להחזירו מטעותו פשיטא שאין מברכין בתורה ואין מפטירין בנביא. פר''ח:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,225	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	א	גומרים: עם המפטיר ולא יותר. מ''א:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,226	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ב	עליהם: ומ''מ קורין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה. תניא. וכתב המגן אברהם משמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,227	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ג	אחריו: והאידנא נוהגים שאחד קורא מהחומש והש''ץ קורא מהס''ת. מ''א:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,228	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ד	עליו: וקאי אסעיף ב' אם כתוב כל חומש לבדו:	ג	הלכות קריאת ספר תורה
2,229	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ה	אחרת: הב''ח כתב דפסק ש''ע אינו נכון והמנהג הוא שאם עדיין לא קרא שלשה פסוקים קורא הטעות על פה עד שיקרא ג''פ ומברך לאחריה ואם הוא פחות מג''פ סמוך לפרשה גומר הפרשה ואם כבר קרא ג''פ ונשאר ג' פסוקים עד סוף הפרשה פוסקים שם ומברך לאחריה ומשלימין המנין בס''ת הכשר וכך נהגו גדולי עולם שלפנינו עכ''ל. וכתב המ''א במקום שאין מנהג יש לנהוג כמ''ש הב''ח דיקרא בס''ת הפסול ג''פ והטעות יקרא בע''פ או להשלים הפרשה אם לא אפשר דהיינו שהוא ב' פסוקים סמוך לפרשה גומר הפרשה עם זה שנמצא הטעות ומברך לאחריה אבל במקום שיש מנהג קשה לשנות מנהגם ועכ''פ יש לנהוג שאם מתחיל רק תיבה א' בפסוק הג' יגמור אותו ויפסיק שם ואם הוא ב' פסוקים סמוך לפרשה יקרא עד הפרשה ע''ש והש''ץ והעט''ז מסכימים לדעת המחבר וכתבו שכן נתפשט המנהג גם הט''ז נדחק ליישב דעת המחבר עיין בי''ד סי' רע''ט. כתב רמ''א בי''ד סי' רע''ט ואין חילוק בזה בין שנמצא הטעות בס''ת ראשונה בין שנמצא הטעות בשניה שקורין בה חובת היום למפטיר עכ''ל וכתב המ''א דהרמ''א דקדק וכתב בס''ת שניה שקורין בה חובת היום למפטיר משמע אבל מפטיר שבכל שבת אין צריך להוציא אחרת אלא יקרא ג' פסוקים בס''ת הפסולה בלא ברכה כיון דאין קריאת המפטיר אלא מפני כבוד התורה ולא עוד אלא אפי' נמצא הטעות בשביעי יגמור קריאתו בס''ת זה ויברך אחריו ויפטיר הוא וט''ז ביו''ד שם כתב דאם נמצא בשביעי יגמור קריאתו ויוציא ס''ת אחרת למפטיר בשעת אמירת הקדיש. ואם נמצא הטעות במפטיר יקרא הטעות בע''פ ע''ש. ונ''ל כמ''ש המ''א. (ועיין בספר אליהו רבה שהשיב על מ''א הרבה דברים. ומעשה היה בסוף פרשת וירא בפסוק מה לך הגר אל תראי חסר יו''ד והיה נ''ל להוציא אחרת דהוי שינוי דבלא יו''ד אינו לשון יראה אלא לשון ראה ועוד איזה מעשיות וע''ש שהאריך בענינים האלו):	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,230	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ו	הטעות: ואפילו לא נודע להם הטעות עד אחר שקראו אחר הטעות ג' או ד' פסוקים אפ''ה אין מתחילין אלא ממקום שפסקו דבדיעבד עלתה להם מה שקראו בס''ת הפסול. מ''א:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,231	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ז	לפניה: ואם נמצא הטעות בין ברכה לתחלת הקריאה צריך לחזור ולברך פ''ב וכ''כ בתשובת חוט השני סי' ס''ב וגינת ורדים חא''ח כלל א' סי' (ב') [כ']:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,232	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ח	להפסיק: ר''ל שהוא ג''פ לפני הפרשה:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,233	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	ט	ויתרות: כגון ווי''ן או יודי''ן מלאים או חסרים אבל טעות שנשתנה קריאת התורה כגון כשב כבש אעפ''י שיש לו פי' אחד מוציאין אחרת של''ה. אם כתב רחבה במקום רחבו יש להוציא אחרת שהוא טעות גמור מהר''ם מלובלין. ומ''א. ועטרת זקנים כתב שאין זה שינוי דיכול לקרות בחולם ע''ש. אם כ' מגרשיהן במקום מגרשיהם א''צ להוציא אחרת תשובת צ''צ סי' קי''ט. ועיין במנחת יעקב סי' י''ח ובתשו' חכם צבי סי' נ''ד כ' דיש להוציא אחרת וכ''כ בתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ג' דכל שאינו מחסירות ויתרות יש להוציא אחרת וכן הסכים מוהר''ר דוד אופנהיים בספר נשאל דוד ובספר חינוך בית יהודה סי' ה' רמזו בתשובת שבות יעקב שם ועיין בתשובת שער אפרים סי' פ''ב. ואם נדבק אות באות א''צ להוציא אחרת ב''ח וכתב המ''א דוקא כשנכתבה אות כתקונה ונדבק בסופו אבל כשנדבקה באמצעיתה וכ''ש אם נדבקה בראשה דפסול. יום שמוציאין בו ב' ס''ת ונמצא הטעות בראשונה אין ליקח הב' אלא תיכף מוציאין אחרת. ודע שמהר''ל מפראג הנהיג שלא להוציא אחרת לעולם אפי' בחסר תיבה כיון דהרמב''ם מתיר לקרות בס''ת הפסול וכמ''ש ב''י בי''ד סי' רע''ט בשם קצת פוסקים. ושמעתי מהגאון הגדול המפורסם מוה''ר אריה ליב נר''ו אב''ד ור''מ דק''ק אמשטרדם שקבלה בידו מן הגאונים שהנהיגו שלא להוציא אחרת ביתר תיבה אבל בחסר מוציאין והטעם דבחסר צריך לקרות בע''פ ואסור לקרות בע''פ אבל ביתר תיבה לא שייך זה ע''כ שמעתי. ונ''ל דביתר אות יש לסמוך על הב''ח שהבאתי לעיל ס''ק ה' ולהשלים הג' פסוקים או הפרשה עם זה שנמצא הטעות ומברך אז לאחריה ואח''כ מוציא אחרת ומשלימין המנין הקרואים בס''ת האחרת ובזה יש לומר דכל הפוסקים מודים וק''ל. אם נטף טיפה של שעוה על אותיות ס''ת אם נראין האותיות כשר. הלק''ט ח''א סי' צ''ט ואם אירע זה בשבת ואין נראין האותיות כתב בתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ד' בשם ליקוטי פרדס שאין שם פיסול על ס''ת בשביל זה והוא ז''ל דחה דבריו וכתב דפסול וכ''כ שם בשם חינוך בית יהודה סי' ה' וכן פסק בתשובת פרח שושן כלל ב' סי' ב' אך אם נתייבש השעוה שיוכל להסירה כלאחר יד דהיינו שיכפול הגויל של ס''ת וע''י כן יפול כתב בתשובת שבות יעקב שם שמותר ואין כאן משום ממחק והבאר היטב אשר לפני בסי' ש''מ ס''ק ד' מכשיר הס''ת בכל ענין בלי שום טעם וראיה ע''ש:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,234	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמג	י	הדחק: ומהר''ם מלובלין פסק דאם נמצא טעות בס''ת ואין שם אחרת ישלים ז' קרואים בס''ת זו ולא יוסיף עליהם ולמנחה אין להוציאה דאינה חובת היום. ומ''א כתב דאפילו במקום שהוא חובה אין להוציאה לכתחלה אלא א''כ חומש א' שלם וכמ''ש רמ''א כאן. (ובספר אליהו רבה חולק על מ''א ופוסק דאף בשחרית מוציאין אותה ע''ש):	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,235	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמד	א	אין מדלגין: פי' בשתי ענינים אבל בענין א' מדלגין. פר''ח:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,236	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמד	ב	לתחלתו: פירוש למפרע אבל בנביא אחד מדלג מסופו לתחילתו כ''מ עיין מ''א ופר''ח כתב דאפילו בענין אחד אין מדלגין ע''ש:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,237	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמד	ג	ספרי תורה: אפילו בשני ענינים עיין כ''מ וכנה''ג ופר''ח. ובמ''א כתב בשם הכ''מ אפילו בענין אחד וטעות סופר הוא והבאר היטב אשר לפני לא הרגיש בזה:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,238	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמד	ד	ספרים: משמע דהראשון אסור לקרות בס''ת הג'. ב''ח. ומ''א מתיר ע''ש ועיין סי' רפ''ב:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,239	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמד	ה	פגם: אפי' בענין אחד פר''ח עיין שם מי שקנה מצוה לשנה ומת באמצע השנה חייבים היורשים לשלם דמי המצוה ומה שיחסיר ישלימו לקהל ואם ימכרו ביותר הריוח ליורשים כנה''ג וע''ת חולק עליו ופסק דהריוח להקהל דאין משתכרין בצדקה ע''ש:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,240	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמה	א	הקורא: עיין יד אהרן:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,241	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמו	א	לגברא: דוקא לצורך גדול סדה''י. ובין פסוק לפסוק אסור. טור מ''א פר''ח:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,242	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמו	ב	בדברי תורה: אפילו להורות לאדם ששואל לפי שעה או לפרוש מדבר איסור עיין ברי''ף ובמ''א. ובד''מ הביא להורות לשואל או לפרוש מדבר איסור ש''ד ע''ש:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,243	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמו	ג	לגברא: וב''ח פסק דבין גברא לגברא מותר ובפרט האידנא שמאריכין במי שבירך (ובשל''ה כתב אם אסור לספר אפילו בין גברא לגברא אף שהספר סגור א''כ מה יענו ליום הדין הגדול והנורא אותן שמספרין בשעת הקריאה אוי להם ולנפשותם והזוהר האריך מאוד בעונשם ע''ש):	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,244	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמו	ד	שרי: אפילו ליכא י' דצייתי כ''מ ת''ה ובשל''ה מחמיר אפילו לסייע לחזן מתוך החומש ומ''מ כ' דנכון לקרות בלחש עם החזן דא''א לכוין ולשמוע:	ב	הלכות קריאת ספר תורה
2,245	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמו	ה	מעומד: אפילו העומדים על הבימה דא''צ לעמוד מפני הס''ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א''צ לעמוד ובשעת ברכת התורה צריכין הכל לעמוד דהוי דבר שבקדושה. מ''א ט''ז עיין יד אהרן:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,246	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמו	ו	ויש מחמירין: ובין גברא לגברא שרי לכולי עלמא. ב''ח:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,247	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	א	ערום: ב''ח ומ''א כתבו דאפי' בעמודים אסור לאחוז אם לא ע''י מטפחת או ד''א עיין שם והפר''ח והיד אהרן חלקו וכתבו דנהי כשהוא ערום אסור לאחוז בעמודיו אבל כשהוא כרוך במטפחת פשיטא דשרי לאחוז בעמודי ס''ת אפי' בלא המטפחת וכ''כ הט''ז דלא ראינו אפלו מהמדקדקים ליזהר מליגע בעמודי ס''ת בלי הפסק ע''ש ועיין במהר''י מטראני ח''א סי' קל''ו ובתשו' פנים מאירות סי' ע''ו:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,248	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ב	קודש: ודוקא כשכתובין אשורית על העור ובדיו וא''כ יפה כתב רמ''א דלא ראה מימיו מי שחשש לזה וספרים שלנו אין כתובים באופן זה ומ''ש כאן וטוב להחמיר הוא מילתא יתירא ומיהו במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר. מ''א ע''ש:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,249	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ג	בדמים: והוא קודם להגדול:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,250	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ד	הדיוט: דוקא כמות שהן אבל אם שינה צורתן ועשה מהן כלי אחר שרי מ''א עיין בחות יאיר סי' קס''א ועמ''א:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,251	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ה	מהדקו: בשעת הגלילה יאמר לך ה' הגדולה וגו'. ע''ה מ''א:	ד	הלכות קריאת ספר תורה
2,252	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ו	הס''ת: פי' שלא יאחוז המפה בידו ויגלול הס''ת סביבו:	ה	הלכות קריאת ספר תורה
2,253	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ז	ההפטרה: ובב' וה' שאומרים יהי רצון אחר הקריאה א''צ להמתין על הגולל דאינו אלא מנהג וגם יש בו משום ביטול מלאכה לעם מ''א. מי שנותנים לו להגביה הס''ת ולגלול וא''א לו לעשות שתיהם יגביה ויתן לאחר לגלול דהוא עיקר הגולל עיין מ''א:	ז	הלכות קריאת ספר תורה
2,254	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמז	ח	השניה: ומניחין הב' על השולחן קודם הקדיש כדי שיאמרו הקדיש על שתיהם. מ''א:	ח	הלכות קריאת ספר תורה
2,255	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמט	א	יחיד: פי' אחד אחד ובלבד שלא יצאו רובן:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,256	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קמט	ב	וילווהו: וה''ה כשמוציאין אותה ילוו אותה עד הבימה. האר''י ז''ל:	א	הלכות קריאת ספר תורה
2,257	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	א	בה''כ: הבאר היטב אשר לפני הביא בשם מהר''ם פדאווה דלבנין בה''כ גובין לפי נפשות ע''ש ולא ראה במהר''ם עצמו דשם פסק להיפך דלבנין בה''כ גובין לפי ממון ע''ש סי' מ''ב. במקום שיש תועלת להקהל יכולין למחות שלא יתפללו בעשרה בביתם כ''א בבית הכנסת עיין בשכנה''ג:	א	הלכות בית הכנסת
2,258	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	ב	וכתובים: ובזמן הזה מחוייבים לקנות גם גמרות ללמוד כל מי שירצה עיין בי''ד סי' ע''ר:	א	הלכות בית הכנסת
2,259	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	ג	העיר: ועכשיו אין נזהרין בזה כיון דבתי שררות גבוהות ליכא הכירא לבית הכנסת. כנה''ג מ''א:	ב	הלכות בית הכנסת
2,260	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	ד	מבה''כ: דוקא בנין כגון גג או עליה אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן. מ''א:	ג	הלכות בית הכנסת
2,261	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	ה	מספיק לו: היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עיין מ''א סי' קנ''ד. כתב רמ''א בתשובה ס''ס ל''ב חצר בה''כ שאין בו תשמיש צנוע אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה''כ לחצרו יכול הוא למחות בידם עיין מ''א (ובס' אליהו רבה השיג על מ''א בזה):	ד	הלכות בית הכנסת
2,262	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	ו	שמתפללין: נ''ל דאם היה הפתח בצד אחד וחרבה הבה''כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפילו הם הרוב ואע''פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם. מ''א:	ה	הלכות בית הכנסת
2,263	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנ	ז	בימה: ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה זוהר ויקהל. אסור לישב בין הבימה להיכל שיהא אחוריו כנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כשמשתחוה לו. לבוש ט''ז מ''א: (כתב אמונת שמואל סימן ל''ה גבאי צרקה שסייד וכייד במעות צדקה אין לכתוב זאת נעשה בפקודת ג''צ פלוני בב''ה ואפי' כבר נכתב יכולין למוחקו אם לא שנעשה בממונו):	ה	הלכות בית הכנסת
2,264	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	א	ראש: ובעון זה נהפכין הבה''כ לבית עכו''ם סמ''ק. אסור לשחוט בבה''כ מבי''ט מ''א. כתב הרא''ם ח''א סי' ע''ט דאפי' נעשה בבה''כ עבירה שמצאו לשמש מתעולל עם נערה אחת שמותר להתפלל שם וכל קדושת בה''כ עליו ע''ש כתב בשארית יוסף סי' כ''ח שכיני בה''כ שמגיע מהם ריח רע לבה''כ צריכים להרחיק ע''ש:	א	הלכות בית הכנסת
2,265	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ב	מדוחק: עמ''א וט''ז:	א	הלכות בית הכנסת
2,266	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ג	העיר: פי' שמת קרוב של הגדול:	א	הלכות בית הכנסת
2,267	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ד	שמועה: פי' של תורה האר''י ז''ל היה נזהר מאוד שלא לדבר בבה''כ אפילו דברי מוסר פן ימשוך ממנו דברי חול:	א	הלכות בית הכנסת
2,268	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ה	בבה''כ: וחייב לגעור באותן הישנים בבה''כ מכ''ש אותן שישנים בשעת הדרשה שאז עבירה גוררת עבירה ומסיר אזנו משמוע תורה. המתעטש בבית הכנסת אין אומרים לו רפואה מיימוני. עיין ט''ז. (ובאליהו רבה התיר במקום שמותר להפסיק והביא ראיה לדבריו ועיין ספר חסידים סי' תתרי''א. מצא דבר בחצר ביה''כ זכה בו ולא אמרינן דחצר להקדש (אגודה ריש מעילה). ושיחת הילדים איסור גדול בבה''כ של''ה):	ג	הלכות בית הכנסת
2,269	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ו	בתוכו: ולא יכניס מטתו לשם. מ''א:	ד	הלכות בית הכנסת
2,270	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ז	השנה: שאין בה קלות ראש דאין עולין לה אלא בפת וקטניות:	ד	הלכות בית הכנסת
2,271	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ח	מותר למי: צ''ל מצוה למי וכו' מ''א ע''ש ועיין ע''ת:	ה	הלכות בית הכנסת
2,272	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	ט	בו: דוקא שלא בשעת תפלה והאר''י ז''ל היה נזהר מרקיקה אפילו שלא בשעת התפלה:	ז	הלכות בית הכנסת
2,273	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	י	לכבדן: רבינו יעקב היה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש. ס''ח מ''א:	ט	הלכות בית הכנסת
2,274	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	יא	שחרבו: אפילו בח''ל ר''י בי רב. מ''א:	י	הלכות בית הכנסת
2,275	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	יב	התנו עליו: דוקא התנו בפירוש אבל מסתמא לא. עיין מ''א:	יא	הלכות בית הכנסת
2,276	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	יג	בחרבנו: דוקא שאין דעתם לבנותה. אגודה. מ''א:	יא	הלכות בית הכנסת
2,277	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	יד	תנאי: היינו לקלות ראש כגון אכילה ושתיה וזריעה הוי קלות ראש ביותר ועגמת נפש. מ''א:	יא	הלכות בית הכנסת
2,278	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	טו	שבח''ל: עיין מ''א ועיין במגילה דף כ''ח בתוס' ד''ה בתי כנסיות של בבל כתבו דמיירי בחרבנם אבל בישובם אסור. ואלו בד''ה ואעפ''כ אין נוהגין קלות ראש כתבו דמיירי בבנינם דאלו בחרבנם שרי בכל הני ע''ש וצ''ע. ועיין במהרש''א ובספר גופי הלכות:	יא	הלכות בית הכנסת
2,279	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנא	טז	עליו: ומ''מ שומר נפשו ירחיק מזה כנה''ג. וכתב ט''ז בילדותי הייתי דר בק''ק קראקא למעלה מבה''כ בבית מדרשי ונענשתי הרבה במיתת בנים ותליתי בזה:	יב	הלכות בית הכנסת
2,280	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנב	א	בית הכנסת: ואפילו יש להם שני בה''כ אסור מ''א. וט''ז מתיר אם יש להם בה''כ אחרת ע''ש ועיין ברמ''א סי' קנ''ג ועיין ע''ת:	א	הלכות בית הכנסת
2,281	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנב	ב	סותרים: וזה אפילו בכרכים שרי דכל העולם מרוצים כיון שבונין להם בה''כ אחרת. מ''א:	א	הלכות בית הכנסת
2,282	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנב	ג	דינא: דהיינו שבונין תחלה הכותל החדשה ואח''כ סותרין הראשונה:	א	הלכות בית הכנסת
2,283	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנב	ד	הישנה: ב''ח וט''ז פסקו בדאיכא מקום לצלויי שרי ומ''א כתב דבכל גווני אסור ע''ש:	א	הלכות בית הכנסת
2,284	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנב	ה	לסתור: דבה''כ נקרא מקדש מעט ואם נתץ אבן ממנה עובר בלאו. ע''כ יש ליזהר באותן שעושין דף שקורין שטענדיר ועושין גומא בכותל שיוכל להחזיק שם ע''י עץ אותו דף לאו שפיר עבדי ט''ז סי' קנ''א. (ובספר אליהו רבה הביא ראיות להתיר דהא כתב הרמב''ם דהנותץ מן המזבח דוקא דרך השחתה אסור וכן מוכח דברי מהרא''ם פ' ראה שפירש דברי רש''י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין מזבח כו' הא דלא הקשה על מחיקת השם היינו משום די''ל בענין שיש צורך למחוק ואם איתא דאסור בנתיצה אף לצורך א''כ מאי פריך על נתיצה ע''ש) ועיין במהר''ם פאדווה סי' ס''ה:	א	הלכות בית הכנסת
2,285	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	א	בה''מ: בסי' צ' סעיף י''ח משמע דמותר לעשות מבה''כ בה''מ ליחיד בביתו. מ''א:	א	הלכות בית הכנסת
2,286	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ב	בה''כ: דוקא בה''כ שאין קובעין מדרש ללמוד אבל בה''כ דידן שקובעין שם מדרש בלמוד שעה אחד דינו כבית המדרש ומותר לעשותו מדרש תשובת דבר שמואל סי' שמ''ו:	א	הלכות בית הכנסת
2,287	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ג	וכתובים: משמע דחומשין ונביאים וכתובים כי הדדי נינהו. וצ''ע דבי''ד סי' רפ''ב סי' י''ט איתא דחומשין קדושתן חמורה מנביאים וכתובים לכן נ''ל דאסור ליקח בדמי חומשין נביאים וכתובים ונביאים וכתובים כהדדי נינהו עיין מ''א:	ב	הלכות בית הכנסת
2,288	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ד	טעות: כיון שפסול לקרות בו אע''פ שאפשר לתקנו. ב''י:	ג	הלכות בית הכנסת
2,289	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ה	מתירים: הדיעות אלו איירי בשאר קדושות אבל בס''ת פסק בי''ד ריש הלכות ס''ת דאסור למכור ליקח בדמיה אחרת ע''ש עיין מ''א והמחבר יד אהרן הקשה עליו. כתב הט''ז בזמנינו אנו רואין הרבה מוכרים ספרים ולוקחים אחרים בדמיהם נראה דעכשיו מתחלה כשקנו היה בדעתם לכך ואף שלא פרשו ע''ש. (ועיין בס' אליהו רבה מה שהשיג על האחרונים בזה):	ד	הלכות בית הכנסת
2,290	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ו	משנין: הקשה הכ''מ הא קי''ל הזמנה לאו מילתא היא ע''ש ותירץ המ''א הא דאסור לשנות המעות היינו משום דבני העיר לא נתנו המעות אלא אדעתא שיבנו בה''כ ואסור לשנותו שלא מדעתן ומ''ש סעיף ח' דהזמנה לאו מילתא היא איירי שקנוהו הקהל ממעות חולין שגבו סתם. וה''ה לבנים חדשים שרי לשנותן כנה''ג. ופשוט דז' טובי העיר במעמד אנשי העיר שרי לשנות המעות עכ''ל המ''א. וט''ז כ' דודאי מ''ש הזמנה לאו מילתא היא אינו ענין לכאן דבכל דבר ששייך בו נדר לקדושה חייב לקיימו מצד נדרו ואם בא לקיימו והזמין לכך יש בידו לשנות דהזמנה לאו מילתא היא וקיימו בענין אחר כפי מה שנדר מש''ה בההיא דבנה בית סתם שכתב בס''ח שאינו קדוש עד שישמשו בו מכל מקום לא יצא נדרו וחייב לקיימו ולעשות ממנו בה''כ ולהתפלל בו אלא דכ''ז שלא התפלל בו אין בו קדושה וכן בההיא דלבנים חדשים הוא ממש כך שחייב לקיים נדרו ולעשות מהם בה''כ אלא דקודם מעשה אין בהם קדושה אבל הנודר חייב לקיים נדרו ומ''ש כאן דאין משנין המעות אלא לקדושה חמורה לאו מטעם שיש קדושה במעות עצמן דודאי הזמנה לאו מילתא היא אלא דבאם רוצים לקיים נדרם שגבו לבה''כ לעשות מן המעות איזה מצוה אחרת לומר שיצאו בזה חיוב שלהם הא לא אמרינן אלא לא יצאו י''ח עד שיוציאו דוקא לבה''כ. ואם רוצים להוציא אלו המעות לדבר אחר ולתת אחרים תחתיהם לבה''כ ודאי מותר דאין כאן קדושה בגוף המעות שגבו אלא דהמצוה לא קיימו מה שהם חייבים עד שיבנו בה''כ וכן מפורש בסי' זה סעיף י''ג דבגבו מעות יכול להוציא לדבר מצוה משמע אפי' למצוה קלה מזה והיינו שבדרך הלואה הוא מוציא המעות עד שישלם המעות וכל זה אינו אלא בדבר שאין בו אלא הזמנה לחוד. אבל בדבר שיש בו כבר מעשה קדושה או שיש בגוף הדבר קדושה אסור אפי' לדבר מצוה מש''ה בלבנים ישנים שהיו כבר בבה''כ אסור ליקח מהם דרך הלואה ולתת אחרים תחתיהם עד כאן לשון ט''ז ע''ש. והרא''ם ח''א סי' נ''ג כתב דגביית המעות הוי מעשה ולא הזמנה וכ''כ הב''ח ע''ש ועיין בש''ך י''ד סי' רנ''ט. והמ''א הקשה עליו ע''ש והיד אהרן מיישבו ע''ש. (ועיין בס' אליהו רבה ס''ק י''ח מה שמתרץ על תמיהת מ''א על מהר''מ לובלין ועל ס' מ''ב):	ה	הלכות בית הכנסת
2,291	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ז	שירצו: אפי' לדבר הרשות והטעם כיון שנעשה דעת אנשי העיר בהמעות. מ''א ט''ז ב''ח. וט''ז כתב דדוקא לדבר מצוה וצרכי רבים נמי מקרי דבר מצוה ע''ש (ועיין נאמן שמואל סי' ק''ח):	ה	הלכות בית הכנסת
2,292	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ח	עצים ואבנים: כ' ט''ז דברי רמ''א צ''ע דכיון דכתב בש''ע דהדמים חלה עליהם קדושה מי הוא זה שיאמר דנפקעה הקדושה על ידי קניית העצים. גם מ''ש כאן בהביאו עצים מביתם לצורך בנין בה''כ דיש חילוק אם בא ליד גבאי או לא. וכי בשביל ביאה ליד גבאי יצאה מכלל הזמנה לאו מילתא. ולענין עיקר הענין כבר בארנו דאין שום הקדש בגוף המעות כל שהוא בכלל הזמנה לאו מילתא כההיא דגבו מעות אלא שהחיוב עליו מצד נדרו לעשות דוקא דבר זה ולא קל ממנו אם כן אפי' לא בא ליד גבאי עכ''ל ע''ש ועיין במ''א:	ה	הלכות בית הכנסת
2,293	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	ט	תלמידים: היינו אם יש להם בה''כ אחר. ט''ז:	ו	הלכות בית הכנסת
2,294	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	י	יתומים: וה''ה יתומות. מ''א עיין בש''ע א''ע סי א' ס''ק ב' מש''ש. וה''ה דמוכרין ס''ת לפדיון שבוים. ב''י בי''ד סי' (רפ''ב) [רנ''ב] מ''א:	ו	הלכות בית הכנסת
2,295	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	יא	אחרים: דהאחרים נתנו להם מעות שיעשו בהם מה שירצו:	ז	הלכות בית הכנסת
2,296	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	יב	בקדושתן: כלומר דאסור לשנותן לקדושה קלה:	ז	הלכות בית הכנסת
2,297	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	יג	שירצו: אפי' לדבר הרשות כיון שהתנו זט''ה יצא המעות לחולין. ט''ז. וע''ל ס''ק ז':	ז	הלכות בית הכנסת
2,298	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	יד	היחיד: זהו קאי כשבנאוהו משלהם אבל אם נדבו אחרים לזה אין מועיל מה שתלו הם בדעת היחיד דשמא יש אחד בסוף העולם שאין דעתו נוחה בזה. ואם אינם מתפללים בבה''כ של כרכים יכולין למוכרם. מבי''ט ח''ג קמ''ג. ובית החיים יכולים למכור. וברמ''מ סי ס''ז כתב דכל דבר השייך לבה''כ כגון חצרות או מקוה אמרינן מסתמא רבים נתנו לזה ולא מצו למוכרן או לסוגרן למנוע מהם אורחים ע''כ. ומכל מקום לא חמיר מבית הכנסת. מ''א:	ז	הלכות בית הכנסת
2,299	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קנג	טו	קדושה: כל כלי בית הכנסת וספסלים ויריעות עיין מ''א:	ז	הלכות בית הכנסת

2,200

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלח

א

ישייר: ואם טעה וסיים ב' פסוקים לפני הפרשה יקרא ב' מפרשה זו וג' מפרשה אחרת ולא ג' למפרע מגן אברהם ועיין ט''ז סימן תכ''ג. ופרשה באמצע הפסוק כגון בריש פנחס מותר לסיים אפי' בפסוק הסמוך לה דליכא למימר שהשני יקרא עד הפרשה. שהדבר ידוע שאין מסיימים באמצע הפסוק אע''פ שיש שם פרשה ומטעם זה מתחילין פרשת ויחל שהוא שני פסוקים סמוך לפרשה וכן והקרבתם הוא ב' פסוקים אחר הפרשה שאלו הפרשות הם ידועות לעולם וליכא למיטעי עיין מ''א:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,201

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלח

ב

יתחיל: פירוש שלא יסיים לאחד ב' פסוקים אחר הפרשה וא''כ יתחיל השני ב''פ אחר הפרשה ויאמרו הנכנסים שלא קרא הראשון אלא ב''פ דאל''כ למה לא סיים כשהגיע לפרשה. וה''ה אם יש בסוף הסדר של ה' פסוקים לא יתחיל המפטיר ב''פ אחר הפרשה אלא יקרא ה' פסוקים. אם נמצא טעות בס''ת ומוציאין אחר קורין ממקום שפסק אם לא נשתייר לקורא אלא ב' פסוקים או א' ש''ד דאין קורין לו אלא מה שנשאר וליכא למיחש לנכנסים. שכנה''ג עיין מ''א:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,202

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלח

ג

טוב: וטובת עכו''ם אינה קרויה טובה וה''ה רעות עכו''ם וה''ה שלא לסיים במי שעשה מעשה רע רמב''ם סוף ידים. מי שהוא עור או פסח אין לקרוא לו פרשת עורת או שבור וכן כל כיוצא בזה שלא יתבייש. וכן כשקורא החזן ברכות לא יחשוב לברך חבירו. ס''ח מ''א. ואם ברור שבא על עריות ולא שב בתשובה ראוי לקרותו לפרשת עריות כדי שיתבייש. כנה''ג:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,203

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

א

תחלה: כ' כנה''ג דמצוה שגם העולה יסדר בינו לבין עצמו. ובשנים מקרא שקרא בע''ש יוצא ונחשב בחשבון. ע''ת שכנה''ג פר''ח ע''ש:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,204

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ב

במלה: ועכשיו לא נהגו לדקדק אחריו ע''ל סי' קל''ה ס''ק ה'. וכן כ' המ''ב ומתיר אפי' אינו יכול לקרות מתוך הכתב:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,205

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ג

אמו: והט''ז כתב דלעולם קורין אותו בשם בן אברהם ע''ש:

ג

הלכות קריאת ספר תורה

2,206

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ד

סומא: ב''ח כתב דוקא סומא ת''ח אבל ע''ה אין לקרותו ומ''א כתב דלא נהגו לדקדק בזה דמסתמא כל אדם יכול לקרות עם הש''ץ וכן הט''ז בסי' קמ''א סק''ג כתב להתיר אפי' בע''ה. וכן הסכים שכנה''ג ומהר''א יצחק בתשובתו זרע אברהם:

ג

הלכות קריאת ספר תורה

2,207

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ה

ולאחריה: עיין ט''ז ס''ק ג' מה שהקשה ועיין מה שתירץ ע''ז בסי' תכ''ח ס''ק (ו') [ה'] לכאורה יש לדקדק דאיתא במגילה דכ''ב ע''א הכי נמי מסתברא דרב בכהני קרא דאי ס''ד בישראל קרא לפניה מ''ט בריך וכו' ע''ש ואי כפי' הט''ז מה הכרע הוא זה דילמא לעולם בישראל קרא ורצה לברך עיין ודוק והתוס' י''ט תירץ דמתני' איירי בתעניות שקורין ברכות וקללות ע''ש. ועיין בס' עץ החיים וביד אהרן מה שהקשו עליו. ולעיקר הקושיא י''ל דאיתא במגילה דכ''ט ע''ב במערבא מסקי לאורייתא בתלת שנין ע''ש א''כ י''ל דלא היו קוראין בשבת כי אם כ''א פסוקים לז' גברי א''כ נמצא דהחותם מברך על הקללות מש''ה אמרו אין מפסיקין בקללות. ועיין בדרשות מהרימ''ט ובס' עץ החיים בלשונות הרמב''ם שחיבר מהר''ח אבולעפיא. (וכתב בתשובת פני משה ברכה אחרונה לכ''ע מדרבנן ברכה ראשונה לרמב''ן ורשב''א וספר החינוך הוי דאורייתא ולרי''ף והרמב''ם ולהרא''ש הוי דרבנן)

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,208

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ו

ומברך: ותהא סתומה עד דאתי גברא ויפתחנו לצורך קריאתו. רש''ל מ''א ט''ז ע''ת:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,209

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ז

פניו: וט''ז כתב דהפיכת פניו אין נכון דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מראה עצמו כאילו מסתלק ממנו. וכ''כ הב''ח הגון שיהא פתוח בשעת ברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל שכך היא דעת פוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג ע''כ. והכורעים בברכת התורה טועים הם שאין לשחות אלא במה שתיקנו חז''ל ל''ח והש''ך בשם רוקח כתב מנהג קדמונים לכרוע ולהשתחוות בברכת התורה לכבוד התורה ולא כאותן שאין נוהגין וכ''כ מ''ע:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,210

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ח

מגוללת: ואותן הנוהגים לגללה בין גברא לגברא ואח''כ מניחין עליה כיסוי היא טירחא יתירא אבל מה שנוהגין לכסותה בשעה שאומר הש''ץ קדיש הוא שפיר דאז מסתלק מן הקריאה. ט''ז:

ה

הלכות קריאת ספר תורה

2,211

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

ט

ולברך: ומ''מ יקרא פסוק א' בנתיים כגון יברכך. לבוש מ''א ופר''ח:

ח

הלכות קריאת ספר תורה

2,212

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

י

בנו: אבל צ''ל אח''כ אקב''ו לעסוק בד''ת והערב נא. משא''כ באהבה רבה דפטור לגמרי. ב''ח רש''ל מ''מ. וינענע התורה בשעה שאומר ונתן לנו את תורתו וכן כשיאמר ונתן לנו תורת אמת מט''מ. יאמר וחיי עולם ולא העולם. מ''א:

ט

הלכות קריאת ספר תורה

2,213

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

יא

לנו: טעה בראשונה ואמר אשר נתן וגערו בו וסיים אשר בחר יצא ואם בירך אשר נתן עד גמירא יברך לאחריה אשר בחר בנו. באר שבע דף נ''ח כנה''ג ע''ש:

י

הלכות קריאת ספר תורה

2,214

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קלט

יב

לאחוז: בכוונת כתב שקודם הברכה יאחוז בב' העמודים ובשעת הברכה יסיר ידו השמאלית להגביה הימין ובכתבים כתב בשעת הברכה יאחוז בשתי ידיו ביריעות התורה ע''י מפה ואחר הברכה יסלק השמאל ולאחר הקריאה ינשק הס''ת וכשיזדמן לו רוק ירוק ואח''כ ינשק ולא ינשק ואח''כ ירוק. ס''ח מ''א:

יא

הלכות קריאת ספר תורה

2,215

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמ

א

שצריך: בספר פרח שושן חלק או''ח כלל א' סי' א' העלה לפסק הלכה אם היה בסדר היום אלא שהטעות היה שהראה לו למעלה שכבר קראו או למטה וצריך לחזור יותר למעלה בכל חד מהני גווני א''צ לחזור ולברך כמו שכתב המבי''ט ובעל תיקון יששכר והרדב''ז. והיכא שהיא פרשה אחרת שאינה מסדר הקריאה דעת המבי''ט ובעל תיקון יששכר שצריך לברך וכן דעת המג''א וט''ז. וסיים הט''ז דאם הטעות במקום שאין צריך לגלול הספר תורה א''צ לברך דכיון שהספר תורה מגולה לפניו דעתיה על כל מה שמגולה וכן פסק הפר''ח ז''ל דכשאינו חובת היום צריך לחזור ולברך ואם הוא חובת היום אם הראו לו ממה שכבר קראו יקרא ממה שהראו לו כדי שלא יהא ברכה לבטלה ואם הוא למטה יתחיל לקרות ממקום שפסקו עד אותו פסוק שהראו לו ואותו בכלל עי' בתשובת חוט השני סי' ס''ב ובתשובת גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' (ב') [כ']. ובספר יד אהרן וע''ל סי' תרפ''ד:

ג

הלכות קריאת ספר תורה

2,216

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

א

מעומד: ובדיעבד יצא מיושב. פר''ח ועיין מ''א ויד אהרן:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,217

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

ב

לסמוך: דצריך לעמוד באימה ב''י. וא''כ אפי' להשען קצת אסור אא''כ הוא בעל בשר. ואם נסמך כ''כ עד שאם ינטל אותו דבר יפול לא הוי עמידה ואפי' לבעל בשר אסור. ולא שרי לבעל בשר אלא סמיכה קצת עיין מ''א. כ' מהר''ם מינץ סי' פ''א מי שהוא בעל בשר וצריך להשען לא ישען על המפה דהוה תשמיש של מצוה אלא יסיר המפה וישען על העץ:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,218

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

ג

מתפלה: כלומר שתפלה תקנו גם כן בלחש ואפילו הכי משמיע לאזניו הכי נמי כן:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,219

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

ד

הצבור: אפילו יש שמאריכין באמן צריך להמתין עליהם מ''א ע''ל סי' קכ''ח סי''ח:

ה

הלכות קריאת ספר תורה

2,220

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

ה

עין הרע: וה''ה אב ובן בנו שכנה''ג ופר''ח כתב עליו ולא נהירא לי. נשאלתי כיון שהטעם הוא בשביל עין הרע אם רוצה לעלות אם מניחין אותו לעלות או לא. העלה בספר יד אהרן אם כבר עלה לא ירד ומכל שכן אם כבר התחיל לברך שלא יפסיק אבל אם רוצה לעלות מוחין בידו וכן כתב הפר''ח וכנה''ג ע''ש:

ו

הלכות קריאת ספר תורה

2,221

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

ו

ואחד הוא המפטיר: כתב בשכנה''ג דהיינו דוקא במפטיר של שבת שקורא המפטיר בס''ת שקרא השביעי וכיון דשניהם קורין בס''ת א' איכא עינא בישא אבל המפטיר דיו''ט וכיוצא שמוציאין ב' ספרים אין קפידא:

ו

הלכות קריאת ספר תורה

2,222

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמא

ז

הראוי לקרות אחריו: והמנהג להמתין עד שמתחיל השני הברכה והמדקדקים חוששים שבדרך לא יוכל לשמוע הקריאה כהוגן לכן ממתינים עד שיסיים הב' ויורד בין גברא לגברא מ''א (וכתב בתשו' מ''ע סי' (פ''ד) [פ''ג] שנים המתגאים זע''ז מי יעבור לפני חבירו ראוי להוכיחם בדברים כפי מה שהם נוחים לקבל דבקדושת המקום לא יסבלו גאוה ובוז בשום פנים כו' ע''ש. כתב בספר אליהו רבה רע המעשה אשר עושים קצת בחג הסכות שעומדים קצת עם לולביהן ואין מקיפים משום כבוד מי בראש כו' ע''ש):

ז

הלכות קריאת ספר תורה

2,223

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמב

א

בניקוד: ובניקוד נמי כשמשתנה הענין כגון יעשה בפת''ח יעשה בצירי בחלב בחטף בחלב בצירי מחזירין אותו. מ''א:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,224

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמב

ב

בתורה: ונ''ל דהיינו דוקא כגון לאהרן הרן ר''ל שלא קרא האל''ף או יהודים יהודיים וכיוצא. אבל אם טעה בטעות שמשתנה הענין כגון שבמקום חלב קורא חלב וכן במקום זכר קורא זכר ואין שם יודע שיוכל להחזירו מטעותו פשיטא שאין מברכין בתורה ואין מפטירין בנביא. פר''ח:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,225

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

א

גומרים: עם המפטיר ולא יותר. מ''א:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,226

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ב

עליהם: ומ''מ קורין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה. תניא. וכתב המגן אברהם משמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,227

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ג

אחריו: והאידנא נוהגים שאחד קורא מהחומש והש''ץ קורא מהס''ת. מ''א:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,228

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ד

עליו: וקאי אסעיף ב' אם כתוב כל חומש לבדו:

ג

הלכות קריאת ספר תורה

2,229

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ה

אחרת: הב''ח כתב דפסק ש''ע אינו נכון והמנהג הוא שאם עדיין לא קרא שלשה פסוקים קורא הטעות על פה עד שיקרא ג''פ ומברך לאחריה ואם הוא פחות מג''פ סמוך לפרשה גומר הפרשה ואם כבר קרא ג''פ ונשאר ג' פסוקים עד סוף הפרשה פוסקים שם ומברך לאחריה ומשלימין המנין בס''ת הכשר וכך נהגו גדולי עולם שלפנינו עכ''ל. וכתב המ''א במקום שאין מנהג יש לנהוג כמ''ש הב''ח דיקרא בס''ת הפסול ג''פ והטעות יקרא בע''פ או להשלים הפרשה אם לא אפשר דהיינו שהוא ב' פסוקים סמוך לפרשה גומר הפרשה עם זה שנמצא הטעות ומברך לאחריה אבל במקום שיש מנהג קשה לשנות מנהגם ועכ''פ יש לנהוג שאם מתחיל רק תיבה א' בפסוק הג' יגמור אותו ויפסיק שם ואם הוא ב' פסוקים סמוך לפרשה יקרא עד הפרשה ע''ש והש''ץ והעט''ז מסכימים לדעת המחבר וכתבו שכן נתפשט המנהג גם הט''ז נדחק ליישב דעת המחבר עיין בי''ד סי' רע''ט. כתב רמ''א בי''ד סי' רע''ט ואין חילוק בזה בין שנמצא הטעות בס''ת ראשונה בין שנמצא הטעות בשניה שקורין בה חובת היום למפטיר עכ''ל וכתב המ''א דהרמ''א דקדק וכתב בס''ת שניה שקורין בה חובת היום למפטיר משמע אבל מפטיר שבכל שבת אין צריך להוציא אחרת אלא יקרא ג' פסוקים בס''ת הפסולה בלא ברכה כיון דאין קריאת המפטיר אלא מפני כבוד התורה ולא עוד אלא אפי' נמצא הטעות בשביעי יגמור קריאתו בס''ת זה ויברך אחריו ויפטיר הוא וט''ז ביו''ד שם כתב דאם נמצא בשביעי יגמור קריאתו ויוציא ס''ת אחרת למפטיר בשעת אמירת הקדיש. ואם נמצא הטעות במפטיר יקרא הטעות בע''פ ע''ש. ונ''ל כמ''ש המ''א. (ועיין בספר אליהו רבה שהשיב על מ''א הרבה דברים. ומעשה היה בסוף פרשת וירא בפסוק מה לך הגר אל תראי חסר יו''ד והיה נ''ל להוציא אחרת דהוי שינוי דבלא יו''ד אינו לשון יראה אלא לשון ראה ועוד איזה מעשיות וע''ש שהאריך בענינים האלו):

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,230

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ו

הטעות: ואפילו לא נודע להם הטעות עד אחר שקראו אחר הטעות ג' או ד' פסוקים אפ''ה אין מתחילין אלא ממקום שפסקו דבדיעבד עלתה להם מה שקראו בס''ת הפסול. מ''א:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,231

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ז

לפניה: ואם נמצא הטעות בין ברכה לתחלת הקריאה צריך לחזור ולברך פ''ב וכ''כ בתשובת חוט השני סי' ס''ב וגינת ורדים חא''ח כלל א' סי' (ב') [כ']:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,232

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ח

להפסיק: ר''ל שהוא ג''פ לפני הפרשה:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,233

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

ט

ויתרות: כגון ווי''ן או יודי''ן מלאים או חסרים אבל טעות שנשתנה קריאת התורה כגון כשב כבש אעפ''י שיש לו פי' אחד מוציאין אחרת של''ה. אם כתב רחבה במקום רחבו יש להוציא אחרת שהוא טעות גמור מהר''ם מלובלין. ומ''א. ועטרת זקנים כתב שאין זה שינוי דיכול לקרות בחולם ע''ש. אם כ' מגרשיהן במקום מגרשיהם א''צ להוציא אחרת תשובת צ''צ סי' קי''ט. ועיין במנחת יעקב סי' י''ח ובתשו' חכם צבי סי' נ''ד כ' דיש להוציא אחרת וכ''כ בתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ג' דכל שאינו מחסירות ויתרות יש להוציא אחרת וכן הסכים מוהר''ר דוד אופנהיים בספר נשאל דוד ובספר חינוך בית יהודה סי' ה' רמזו בתשובת שבות יעקב שם ועיין בתשובת שער אפרים סי' פ''ב. ואם נדבק אות באות א''צ להוציא אחרת ב''ח וכתב המ''א דוקא כשנכתבה אות כתקונה ונדבק בסופו אבל כשנדבקה באמצעיתה וכ''ש אם נדבקה בראשה דפסול. יום שמוציאין בו ב' ס''ת ונמצא הטעות בראשונה אין ליקח הב' אלא תיכף מוציאין אחרת. ודע שמהר''ל מפראג הנהיג שלא להוציא אחרת לעולם אפי' בחסר תיבה כיון דהרמב''ם מתיר לקרות בס''ת הפסול וכמ''ש ב''י בי''ד סי' רע''ט בשם קצת פוסקים. ושמעתי מהגאון הגדול המפורסם מוה''ר אריה ליב נר''ו אב''ד ור''מ דק''ק אמשטרדם שקבלה בידו מן הגאונים שהנהיגו שלא להוציא אחרת ביתר תיבה אבל בחסר מוציאין והטעם דבחסר צריך לקרות בע''פ ואסור לקרות בע''פ אבל ביתר תיבה לא שייך זה ע''כ שמעתי. ונ''ל דביתר אות יש לסמוך על הב''ח שהבאתי לעיל ס''ק ה' ולהשלים הג' פסוקים או הפרשה עם זה שנמצא הטעות ומברך אז לאחריה ואח''כ מוציא אחרת ומשלימין המנין הקרואים בס''ת האחרת ובזה יש לומר דכל הפוסקים מודים וק''ל. אם נטף טיפה של שעוה על אותיות ס''ת אם נראין האותיות כשר. הלק''ט ח''א סי' צ''ט ואם אירע זה בשבת ואין נראין האותיות כתב בתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ד' בשם ליקוטי פרדס שאין שם פיסול על ס''ת בשביל זה והוא ז''ל דחה דבריו וכתב דפסול וכ''כ שם בשם חינוך בית יהודה סי' ה' וכן פסק בתשובת פרח שושן כלל ב' סי' ב' אך אם נתייבש השעוה שיוכל להסירה כלאחר יד דהיינו שיכפול הגויל של ס''ת וע''י כן יפול כתב בתשובת שבות יעקב שם שמותר ואין כאן משום ממחק והבאר היטב אשר לפני בסי' ש''מ ס''ק ד' מכשיר הס''ת בכל ענין בלי שום טעם וראיה ע''ש:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,234

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמג

י

הדחק: ומהר''ם מלובלין פסק דאם נמצא טעות בס''ת ואין שם אחרת ישלים ז' קרואים בס''ת זו ולא יוסיף עליהם ולמנחה אין להוציאה דאינה חובת היום. ומ''א כתב דאפילו במקום שהוא חובה אין להוציאה לכתחלה אלא א''כ חומש א' שלם וכמ''ש רמ''א כאן. (ובספר אליהו רבה חולק על מ''א ופוסק דאף בשחרית מוציאין אותה ע''ש):

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,235

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמד

א

אין מדלגין: פי' בשתי ענינים אבל בענין א' מדלגין. פר''ח:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,236

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמד

ב

לתחלתו: פירוש למפרע אבל בנביא אחד מדלג מסופו לתחילתו כ''מ עיין מ''א ופר''ח כתב דאפילו בענין אחד אין מדלגין ע''ש:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,237

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמד

ג

ספרי תורה: אפילו בשני ענינים עיין כ''מ וכנה''ג ופר''ח. ובמ''א כתב בשם הכ''מ אפילו בענין אחד וטעות סופר הוא והבאר היטב אשר לפני לא הרגיש בזה:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,238

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמד

ד

ספרים: משמע דהראשון אסור לקרות בס''ת הג'. ב''ח. ומ''א מתיר ע''ש ועיין סי' רפ''ב:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,239

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמד

ה

פגם: אפי' בענין אחד פר''ח עיין שם מי שקנה מצוה לשנה ומת באמצע השנה חייבים היורשים לשלם דמי המצוה ומה שיחסיר ישלימו לקהל ואם ימכרו ביותר הריוח ליורשים כנה''ג וע''ת חולק עליו ופסק דהריוח להקהל דאין משתכרין בצדקה ע''ש:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,240

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמה

א

הקורא: עיין יד אהרן:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,241

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמו

א

לגברא: דוקא לצורך גדול סדה''י. ובין פסוק לפסוק אסור. טור מ''א פר''ח:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,242

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמו

ב

בדברי תורה: אפילו להורות לאדם ששואל לפי שעה או לפרוש מדבר איסור עיין ברי''ף ובמ''א. ובד''מ הביא להורות לשואל או לפרוש מדבר איסור ש''ד ע''ש:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,243

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמו

ג

לגברא: וב''ח פסק דבין גברא לגברא מותר ובפרט האידנא שמאריכין במי שבירך (ובשל''ה כתב אם אסור לספר אפילו בין גברא לגברא אף שהספר סגור א''כ מה יענו ליום הדין הגדול והנורא אותן שמספרין בשעת הקריאה אוי להם ולנפשותם והזוהר האריך מאוד בעונשם ע''ש):

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,244

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמו

ד

שרי: אפילו ליכא י' דצייתי כ''מ ת''ה ובשל''ה מחמיר אפילו לסייע לחזן מתוך החומש ומ''מ כ' דנכון לקרות בלחש עם החזן דא''א לכוין ולשמוע:

ב

הלכות קריאת ספר תורה

2,245

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמו

ה

מעומד: אפילו העומדים על הבימה דא''צ לעמוד מפני הס''ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א''צ לעמוד ובשעת ברכת התורה צריכין הכל לעמוד דהוי דבר שבקדושה. מ''א ט''ז עיין יד אהרן:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,246

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמו

ו

ויש מחמירין: ובין גברא לגברא שרי לכולי עלמא. ב''ח:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,247

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

א

ערום: ב''ח ומ''א כתבו דאפי' בעמודים אסור לאחוז אם לא ע''י מטפחת או ד''א עיין שם והפר''ח והיד אהרן חלקו וכתבו דנהי כשהוא ערום אסור לאחוז בעמודיו אבל כשהוא כרוך במטפחת פשיטא דשרי לאחוז בעמודי ס''ת אפי' בלא המטפחת וכ''כ הט''ז דלא ראינו אפלו מהמדקדקים ליזהר מליגע בעמודי ס''ת בלי הפסק ע''ש ועיין במהר''י מטראני ח''א סי' קל''ו ובתשו' פנים מאירות סי' ע''ו:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,248

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ב

קודש: ודוקא כשכתובין אשורית על העור ובדיו וא''כ יפה כתב רמ''א דלא ראה מימיו מי שחשש לזה וספרים שלנו אין כתובים באופן זה ומ''ש כאן וטוב להחמיר הוא מילתא יתירא ומיהו במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר. מ''א ע''ש:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,249

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ג

בדמים: והוא קודם להגדול:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,250

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ד

הדיוט: דוקא כמות שהן אבל אם שינה צורתן ועשה מהן כלי אחר שרי מ''א עיין בחות יאיר סי' קס''א ועמ''א:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,251

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ה

מהדקו: בשעת הגלילה יאמר לך ה' הגדולה וגו'. ע''ה מ''א:

ד

הלכות קריאת ספר תורה

2,252

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ו

הס''ת: פי' שלא יאחוז המפה בידו ויגלול הס''ת סביבו:

ה

הלכות קריאת ספר תורה

2,253

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ז

ההפטרה: ובב' וה' שאומרים יהי רצון אחר הקריאה א''צ להמתין על הגולל דאינו אלא מנהג וגם יש בו משום ביטול מלאכה לעם מ''א. מי שנותנים לו להגביה הס''ת ולגלול וא''א לו לעשות שתיהם יגביה ויתן לאחר לגלול דהוא עיקר הגולל עיין מ''א:

ז

הלכות קריאת ספר תורה

2,254

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמז

ח

השניה: ומניחין הב' על השולחן קודם הקדיש כדי שיאמרו הקדיש על שתיהם. מ''א:

ח

הלכות קריאת ספר תורה

2,255

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמט

א

יחיד: פי' אחד אחד ובלבד שלא יצאו רובן:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,256

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קמט

ב

וילווהו: וה''ה כשמוציאין אותה ילוו אותה עד הבימה. האר''י ז''ל:

א

הלכות קריאת ספר תורה

2,257

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

א

בה''כ: הבאר היטב אשר לפני הביא בשם מהר''ם פדאווה דלבנין בה''כ גובין לפי נפשות ע''ש ולא ראה במהר''ם עצמו דשם פסק להיפך דלבנין בה''כ גובין לפי ממון ע''ש סי' מ''ב. במקום שיש תועלת להקהל יכולין למחות שלא יתפללו בעשרה בביתם כ''א בבית הכנסת עיין בשכנה''ג:

א

הלכות בית הכנסת

2,258

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

ב

וכתובים: ובזמן הזה מחוייבים לקנות גם גמרות ללמוד כל מי שירצה עיין בי''ד סי' ע''ר:

א

הלכות בית הכנסת

2,259

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

ג

העיר: ועכשיו אין נזהרין בזה כיון דבתי שררות גבוהות ליכא הכירא לבית הכנסת. כנה''ג מ''א:

ב

הלכות בית הכנסת

2,260

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

ד

מבה''כ: דוקא בנין כגון גג או עליה אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן. מ''א:

ג

הלכות בית הכנסת

2,261

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

ה

מספיק לו: היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עיין מ''א סי' קנ''ד. כתב רמ''א בתשובה ס''ס ל''ב חצר בה''כ שאין בו תשמיש צנוע אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה''כ לחצרו יכול הוא למחות בידם עיין מ''א (ובס' אליהו רבה השיג על מ''א בזה):

ד

הלכות בית הכנסת

2,262

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

ו

שמתפללין: נ''ל דאם היה הפתח בצד אחד וחרבה הבה''כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפילו הם הרוב ואע''פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם. מ''א:

ה

הלכות בית הכנסת

2,263

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנ

ז

בימה: ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה זוהר ויקהל. אסור לישב בין הבימה להיכל שיהא אחוריו כנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כשמשתחוה לו. לבוש ט''ז מ''א: (כתב אמונת שמואל סימן ל''ה גבאי צרקה שסייד וכייד במעות צדקה אין לכתוב זאת נעשה בפקודת ג''צ פלוני בב''ה ואפי' כבר נכתב יכולין למוחקו אם לא שנעשה בממונו):

ה

הלכות בית הכנסת

2,264

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

א

ראש: ובעון זה נהפכין הבה''כ לבית עכו''ם סמ''ק. אסור לשחוט בבה''כ מבי''ט מ''א. כתב הרא''ם ח''א סי' ע''ט דאפי' נעשה בבה''כ עבירה שמצאו לשמש מתעולל עם נערה אחת שמותר להתפלל שם וכל קדושת בה''כ עליו ע''ש כתב בשארית יוסף סי' כ''ח שכיני בה''כ שמגיע מהם ריח רע לבה''כ צריכים להרחיק ע''ש:

א

הלכות בית הכנסת

2,265

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ב

מדוחק: עמ''א וט''ז:

א

הלכות בית הכנסת

2,266

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ג

העיר: פי' שמת קרוב של הגדול:

א

הלכות בית הכנסת

2,267

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ד

שמועה: פי' של תורה האר''י ז''ל היה נזהר מאוד שלא לדבר בבה''כ אפילו דברי מוסר פן ימשוך ממנו דברי חול:

א

הלכות בית הכנסת

2,268

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ה

בבה''כ: וחייב לגעור באותן הישנים בבה''כ מכ''ש אותן שישנים בשעת הדרשה שאז עבירה גוררת עבירה ומסיר אזנו משמוע תורה. המתעטש בבית הכנסת אין אומרים לו רפואה מיימוני. עיין ט''ז. (ובאליהו רבה התיר במקום שמותר להפסיק והביא ראיה לדבריו ועיין ספר חסידים סי' תתרי''א. מצא דבר בחצר ביה''כ זכה בו ולא אמרינן דחצר להקדש (אגודה ריש מעילה). ושיחת הילדים איסור גדול בבה''כ של''ה):

ג

הלכות בית הכנסת

2,269

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ו

בתוכו: ולא יכניס מטתו לשם. מ''א:

ד

הלכות בית הכנסת

2,270

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ז

השנה: שאין בה קלות ראש דאין עולין לה אלא בפת וקטניות:

ד

הלכות בית הכנסת

2,271

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ח

מותר למי: צ''ל מצוה למי וכו' מ''א ע''ש ועיין ע''ת:

ה

הלכות בית הכנסת

2,272

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

ט

בו: דוקא שלא בשעת תפלה והאר''י ז''ל היה נזהר מרקיקה אפילו שלא בשעת התפלה:

ז

הלכות בית הכנסת

2,273

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

י

לכבדן: רבינו יעקב היה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש. ס''ח מ''א:

ט

הלכות בית הכנסת

2,274

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

יא

שחרבו: אפילו בח''ל ר''י בי רב. מ''א:

י

הלכות בית הכנסת

2,275

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

יב

התנו עליו: דוקא התנו בפירוש אבל מסתמא לא. עיין מ''א:

יא

הלכות בית הכנסת

2,276

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

יג

בחרבנו: דוקא שאין דעתם לבנותה. אגודה. מ''א:

יא

הלכות בית הכנסת

2,277

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

יד

תנאי: היינו לקלות ראש כגון אכילה ושתיה וזריעה הוי קלות ראש ביותר ועגמת נפש. מ''א:

יא

הלכות בית הכנסת

2,278

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

טו

שבח''ל: עיין מ''א ועיין במגילה דף כ''ח בתוס' ד''ה בתי כנסיות של בבל כתבו דמיירי בחרבנם אבל בישובם אסור. ואלו בד''ה ואעפ''כ אין נוהגין קלות ראש כתבו דמיירי בבנינם דאלו בחרבנם שרי בכל הני ע''ש וצ''ע. ועיין במהרש''א ובספר גופי הלכות:

יא

הלכות בית הכנסת

2,279

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנא

טז

עליו: ומ''מ שומר נפשו ירחיק מזה כנה''ג. וכתב ט''ז בילדותי הייתי דר בק''ק קראקא למעלה מבה''כ בבית מדרשי ונענשתי הרבה במיתת בנים ותליתי בזה:

יב

הלכות בית הכנסת

2,280

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנב

א

בית הכנסת: ואפילו יש להם שני בה''כ אסור מ''א. וט''ז מתיר אם יש להם בה''כ אחרת ע''ש ועיין ברמ''א סי' קנ''ג ועיין ע''ת:

א

הלכות בית הכנסת

2,281

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנב

ב

סותרים: וזה אפילו בכרכים שרי דכל העולם מרוצים כיון שבונין להם בה''כ אחרת. מ''א:

א

הלכות בית הכנסת

2,282

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנב

ג

דינא: דהיינו שבונין תחלה הכותל החדשה ואח''כ סותרין הראשונה:

א

הלכות בית הכנסת

2,283

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנב

ד

הישנה: ב''ח וט''ז פסקו בדאיכא מקום לצלויי שרי ומ''א כתב דבכל גווני אסור ע''ש:

א

הלכות בית הכנסת

2,284

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנב

ה

לסתור: דבה''כ נקרא מקדש מעט ואם נתץ אבן ממנה עובר בלאו. ע''כ יש ליזהר באותן שעושין דף שקורין שטענדיר ועושין גומא בכותל שיוכל להחזיק שם ע''י עץ אותו דף לאו שפיר עבדי ט''ז סי' קנ''א. (ובספר אליהו רבה הביא ראיות להתיר דהא כתב הרמב''ם דהנותץ מן המזבח דוקא דרך השחתה אסור וכן מוכח דברי מהרא''ם פ' ראה שפירש דברי רש''י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין מזבח כו' הא דלא הקשה על מחיקת השם היינו משום די''ל בענין שיש צורך למחוק ואם איתא דאסור בנתיצה אף לצורך א''כ מאי פריך על נתיצה ע''ש) ועיין במהר''ם פאדווה סי' ס''ה:

א

הלכות בית הכנסת

2,285

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

א

בה''מ: בסי' צ' סעיף י''ח משמע דמותר לעשות מבה''כ בה''מ ליחיד בביתו. מ''א:

א

הלכות בית הכנסת

2,286

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ב

בה''כ: דוקא בה''כ שאין קובעין מדרש ללמוד אבל בה''כ דידן שקובעין שם מדרש בלמוד שעה אחד דינו כבית המדרש ומותר לעשותו מדרש תשובת דבר שמואל סי' שמ''ו:

א

הלכות בית הכנסת

2,287

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ג

וכתובים: משמע דחומשין ונביאים וכתובים כי הדדי נינהו. וצ''ע דבי''ד סי' רפ''ב סי' י''ט איתא דחומשין קדושתן חמורה מנביאים וכתובים לכן נ''ל דאסור ליקח בדמי חומשין נביאים וכתובים ונביאים וכתובים כהדדי נינהו עיין מ''א:

ב

הלכות בית הכנסת

2,288

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ד

טעות: כיון שפסול לקרות בו אע''פ שאפשר לתקנו. ב''י:

ג

הלכות בית הכנסת

2,289

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ה

מתירים: הדיעות אלו איירי בשאר קדושות אבל בס''ת פסק בי''ד ריש הלכות ס''ת דאסור למכור ליקח בדמיה אחרת ע''ש עיין מ''א והמחבר יד אהרן הקשה עליו. כתב הט''ז בזמנינו אנו רואין הרבה מוכרים ספרים ולוקחים אחרים בדמיהם נראה דעכשיו מתחלה כשקנו היה בדעתם לכך ואף שלא פרשו ע''ש. (ועיין בס' אליהו רבה מה שהשיג על האחרונים בזה):

ד

הלכות בית הכנסת

2,290

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ו

משנין: הקשה הכ''מ הא קי''ל הזמנה לאו מילתא היא ע''ש ותירץ המ''א הא דאסור לשנות המעות היינו משום דבני העיר לא נתנו המעות אלא אדעתא שיבנו בה''כ ואסור לשנותו שלא מדעתן ומ''ש סעיף ח' דהזמנה לאו מילתא היא איירי שקנוהו הקהל ממעות חולין שגבו סתם. וה''ה לבנים חדשים שרי לשנותן כנה''ג. ופשוט דז' טובי העיר במעמד אנשי העיר שרי לשנות המעות עכ''ל המ''א. וט''ז כ' דודאי מ''ש הזמנה לאו מילתא היא אינו ענין לכאן דבכל דבר ששייך בו נדר לקדושה חייב לקיימו מצד נדרו ואם בא לקיימו והזמין לכך יש בידו לשנות דהזמנה לאו מילתא היא וקיימו בענין אחר כפי מה שנדר מש''ה בההיא דבנה בית סתם שכתב בס''ח שאינו קדוש עד שישמשו בו מכל מקום לא יצא נדרו וחייב לקיימו ולעשות ממנו בה''כ ולהתפלל בו אלא דכ''ז שלא התפלל בו אין בו קדושה וכן בההיא דלבנים חדשים הוא ממש כך שחייב לקיים נדרו ולעשות מהם בה''כ אלא דקודם מעשה אין בהם קדושה אבל הנודר חייב לקיים נדרו ומ''ש כאן דאין משנין המעות אלא לקדושה חמורה לאו מטעם שיש קדושה במעות עצמן דודאי הזמנה לאו מילתא היא אלא דבאם רוצים לקיים נדרם שגבו לבה''כ לעשות מן המעות איזה מצוה אחרת לומר שיצאו בזה חיוב שלהם הא לא אמרינן אלא לא יצאו י''ח עד שיוציאו דוקא לבה''כ. ואם רוצים להוציא אלו המעות לדבר אחר ולתת אחרים תחתיהם לבה''כ ודאי מותר דאין כאן קדושה בגוף המעות שגבו אלא דהמצוה לא קיימו מה שהם חייבים עד שיבנו בה''כ וכן מפורש בסי' זה סעיף י''ג דבגבו מעות יכול להוציא לדבר מצוה משמע אפי' למצוה קלה מזה והיינו שבדרך הלואה הוא מוציא המעות עד שישלם המעות וכל זה אינו אלא בדבר שאין בו אלא הזמנה לחוד. אבל בדבר שיש בו כבר מעשה קדושה או שיש בגוף הדבר קדושה אסור אפי' לדבר מצוה מש''ה בלבנים ישנים שהיו כבר בבה''כ אסור ליקח מהם דרך הלואה ולתת אחרים תחתיהם עד כאן לשון ט''ז ע''ש. והרא''ם ח''א סי' נ''ג כתב דגביית המעות הוי מעשה ולא הזמנה וכ''כ הב''ח ע''ש ועיין בש''ך י''ד סי' רנ''ט. והמ''א הקשה עליו ע''ש והיד אהרן מיישבו ע''ש. (ועיין בס' אליהו רבה ס''ק י''ח מה שמתרץ על תמיהת מ''א על מהר''מ לובלין ועל ס' מ''ב):

ה

הלכות בית הכנסת

2,291

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ז

שירצו: אפי' לדבר הרשות והטעם כיון שנעשה דעת אנשי העיר בהמעות. מ''א ט''ז ב''ח. וט''ז כתב דדוקא לדבר מצוה וצרכי רבים נמי מקרי דבר מצוה ע''ש (ועיין נאמן שמואל סי' ק''ח):

ה

הלכות בית הכנסת

2,292

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ח

עצים ואבנים: כ' ט''ז דברי רמ''א צ''ע דכיון דכתב בש''ע דהדמים חלה עליהם קדושה מי הוא זה שיאמר דנפקעה הקדושה על ידי קניית העצים. גם מ''ש כאן בהביאו עצים מביתם לצורך בנין בה''כ דיש חילוק אם בא ליד גבאי או לא. וכי בשביל ביאה ליד גבאי יצאה מכלל הזמנה לאו מילתא. ולענין עיקר הענין כבר בארנו דאין שום הקדש בגוף המעות כל שהוא בכלל הזמנה לאו מילתא כההיא דגבו מעות אלא שהחיוב עליו מצד נדרו לעשות דוקא דבר זה ולא קל ממנו אם כן אפי' לא בא ליד גבאי עכ''ל ע''ש ועיין במ''א:

ה

הלכות בית הכנסת

2,293

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

ט

תלמידים: היינו אם יש להם בה''כ אחר. ט''ז:

ו

הלכות בית הכנסת

2,294

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

י

יתומים: וה''ה יתומות. מ''א עיין בש''ע א''ע סי א' ס''ק ב' מש''ש. וה''ה דמוכרין ס''ת לפדיון שבוים. ב''י בי''ד סי' (רפ''ב) [רנ''ב] מ''א:

ו

הלכות בית הכנסת

2,295

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

יא

אחרים: דהאחרים נתנו להם מעות שיעשו בהם מה שירצו:

ז

הלכות בית הכנסת

2,296

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

יב

בקדושתן: כלומר דאסור לשנותן לקדושה קלה:

ז

הלכות בית הכנסת

2,297

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

יג

שירצו: אפי' לדבר הרשות כיון שהתנו זט''ה יצא המעות לחולין. ט''ז. וע''ל ס''ק ז':

ז

הלכות בית הכנסת

2,298

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

יד

היחיד: זהו קאי כשבנאוהו משלהם אבל אם נדבו אחרים לזה אין מועיל מה שתלו הם בדעת היחיד דשמא יש אחד בסוף העולם שאין דעתו נוחה בזה. ואם אינם מתפללים בבה''כ של כרכים יכולין למוכרם. מבי''ט ח''ג קמ''ג. ובית החיים יכולים למכור. וברמ''מ סי ס''ז כתב דכל דבר השייך לבה''כ כגון חצרות או מקוה אמרינן מסתמא רבים נתנו לזה ולא מצו למוכרן או לסוגרן למנוע מהם אורחים ע''כ. ומכל מקום לא חמיר מבית הכנסת. מ''א:

ז

הלכות בית הכנסת

2,299

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קנג

טו

קדושה: כל כלי בית הכנסת וספסלים ויריעות עיין מ''א:

ז

הלכות בית הכנסת