sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
2,000	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ב	אומר: וצריך שיבין בלשון הקודש כמו שכתב לעיל סי' ס''ב ע''ש:	א	הלכות תפילה
2,001	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ג	התפלה: פי' שלא יוכלו לגמור כל י''ח ברכות תוך זמן תפלה עי' סי' רל''ב ס''א:	ב	הלכות תפילה
2,002	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ד	הקדוש: דהיינו גם נוסח הברכה לדור ודור עד האל הקדוש יאמר עם הש''ץ מלה במלה. ב''ח בשם רש''ל וכ''כ ע''ת ושכנה''ג. ואם אין השעה דחוקה כ''כ לא יתחילו הציבור רק לאחר שאמר הש''ץ האל הקדוש. ל''ח וכ''כ ע''ת. וספרדיים נוהגים בכל השנה בתפלת המנחה שהש''ץ עם הקהל אומרים ג' ראשונות בקול רם עד לאחר האל הקדוש והשאר בלחש. וג' אחרונות אומר הש''ץ לבד בקול רם עי' הרדב''ז ח''א סימן ה' וצ''ד וק' ובכנה''ג סי' ק''א:	ב	הלכות תפילה
2,003	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ה	הש''ץ: כתב הע''ת דפליג אסעיף ד' אם אין ט' מכוונים וכו'. ולא דק דהכא הש''ץ מתפלל פעם א'. מ''א:	ב	הלכות תפילה
2,004	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ו	עליהם: ועכשיו נהגו להמתין על האב''ד. ואם אין אב''ד בעיר יש להמתין על המתפלל מלה במלה. אבל כשמאריך אין להמתין עליו. מ''א. כ' בס''ח סי' תשפ''ד שאם אחד צריך להאריך וירא שיתלוצצו עליו יוכל לילך לאחריו בשעה שמתחיל החזן אע''פ שעדיין לא גמר תפלתו ויחזור למקומו ויגמור:	ג	הלכות תפילה
2,005	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ז	לשתוק: עיין בתשובת הרמ''ע מפאנו סי' ק''ב על האנשים שלומדים בעת חזרת הש''ץ התפלה או אומרים תחנונים אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי אין למחות בידם אבל בספר ווי העמודים קורא תגר עליהם עיין סי' צ' סעיף י''ח:	ד	הלכות תפילה
2,006	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ח	מכוונים: מזה נראה שאין מצטרפין למנין מי שאינו שומע אע''ג דהוא פקח. ט''ז. והפר''ח סי' נ''ה כתב דאם מכוון הברכות וכשרואה עונין עונה עמהם דומיא דהנפת הסודרים מאלכסנדריא של מצרים לכ''ע מצטרפין ע''ש:	ד	הלכות תפילה
2,007	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	ט	התפלה: עיין הלק''ט ח''ב סימן פ':	ד	הלכות תפילה
2,008	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	י	שמו: ולא יאמר הגדול ופשוט דאם עוסק במקום שאינו רשאי להפסיק אסור לאומרו. מ''א. וע''ל סי' ס''ו ס''ק ט' מש''ש:	ה	הלכות תפילה
2,009	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יא	הברכה: וזהו בברכת הודאה כגון ברוך שאמר וישתבח וגאל ישראל. אבל בתפלה צריך שיכוון אמת הוא ואני מתפלל שיאמנו דבריו. מ''א עי' ב''ח ובשל''ה ובספר נגיד ומצוה:	ו	הלכות תפילה
2,010	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יב	חולין: ולא לזמר עם הש''ץ ולא יאמר הי''ח עם הש''ץ ועי' בטור ועי' מ''ש בס''ק ז':	ז	הלכות תפילה
2,011	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יג	הקטנים: וצריך שיחנכם שיעמדו באימה וביראה ואותן שרצים ושבים בבה''כ בשחוק מוטב שלא להביאם. של''ה מגן אברהם:	ז	הלכות תפילה
2,012	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יד	בחטף: פי' בשו''א וה''ה שלא יאמר אמן בשאר נקודות בשור''ק או בחולם כנה''ג שאין משמעות פי' האמנת דברים. לבוש:	ח	הלכות תפילה
2,013	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	טו	מחויב וכו': והב''ח החמיר אפי' אינו מחויב ואפי' יודע באיזה ברכה קאי אם הברכה היא להוציא רבים ידי חובתם ולא שרי ביודע אא''כ בברכת התורה ובברכת הנהנין ע''ש:	ח	הלכות תפילה
2,014	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	טז	אמן: ואם החזן מאריך בנגון של ואמרו אמן יאמר אמן מיד כי הניגון הוי הפסק. י''נ עיין מ''א:	ח	הלכות תפילה
2,015	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יז	להם: נ''ל דוקא בברכה שאינה חובה לשמוע אבל בברכה שמוציא רבים י''ח צריך להמתין. מ''א:	ט	הלכות תפילה
2,016	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יח	מש''ץ: ואין אדם יכול לכוין לכן יחזור ויתפלל. ב''ח רש''ל ע''ת. וט''ז פסק כפסק הש''ע:	י	הלכות תפילה
2,017	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	יט	קאי וכו': ועיין מ''ש בס''ק ט''ו בשם הב''ח:	יא	הלכות תפילה
2,018	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכה	א	שותקין: וגם קדיש א''ל עם החזן. ואפילו ללמוד אסור אם לא בשעה שהחזן מנגן בשעת הניגון ולא בשעה שמחתך האותיות ואינו נקרא קדושה אלא נעריצך וכו' לעומתם וכו' ובדברי וכו' אבל שאר הנוסח שמוסיפין בשבת אינו בכלל קדושה. י''נ. וע''ל סי' ס''ו ס''ק י''ז והאר''י ז''ל כ' שיאמר כל הקדושה בלחש עם הש''ץ עיין בספר נגיד ומצוה דף צ''ז ע''ב. בשבת אומרים כדבר האמור בקמץ. ס''ח סי' תת''ה. ויראה הש''ץ לסיים לעומתם וכו' ובדברי וכו' קודם שיתחילו הקהל ברוך וימלוך ס''ח סי' תתמ''ו:	א	הלכות תפילה
2,019	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכה	ב	קדוש: מי שאמר קק''ק ועדיין הש''ץ היה בוקרא זה אל זה יצא. הלק''ט ח''ב סי' קס''ג:	א	הלכות תפילה
2,020	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכה	ג	העינים: דהיינו שיהיו סגורות אבל לא בעינים פתוחות. ט''ז:	ב	הלכות תפילה
2,021	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכה	ד	גופם: מהרי''ל כשאומר ברוך וימלוך היה כורע וזוקף בשם. עיין מ''א. ובשל''ה כתב ואני קבלתי שירים גופו ועקבו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש. איתא בתנחומא פרשת צו ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שאומר קדוש. ולא כאותם שדולגים וקופצים. מ''א:	ב	הלכות תפילה
2,022	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכה	ה	רגליו: בסוד ורגליהם רגל ישרה. וצריך לכוין בקדושה לקדש את ה' ית' כדי שישרה עליו קדושה מלמעלה ויכוין לקיים מ''ע ונקדשתי בתוך בני ישראל והאר''י ז''ל היה מזהיר מאוד ע''ז:	ב	הלכות תפילה
2,023	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכו	א	מיד: פירוש ואין ממתינין לו שיזכור אלא מסלקין אותו מהתיבה מיד ומשמע דאין מסלקין אותו מש''ץ משום פעם אחת. מ''א:	א	הלכות תפילה
2,024	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכו	ב	וטעה: ואם דילג ראש הברכה וסיים חתימתה לא מצינו שמסלקין אותו ואם לא רצה לומר ולכופרים רק ולמלשינים ספק אם מסלקין אותו. שכנה''ג בשם מ''ץ. ובסי' קי''א כתב שבני רומנים אומרים ולמלשינים. אם טעה במקום שמחזירין אותו ולא נזכרו עד אחר שנתפזרו איש לדרכו אם חייבים להתקבץ פעם אחרת אם לאו עיין בהלק''ט ח''ב סי' קכ''ג:	א	הלכות תפילה
2,025	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכו	ג	תחתיו: וטוב אם נמצא אחד שכוון עם הש''ץ כל התפלה שירד. ט''ז:	ב	הלכות תפילה
2,026	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכו	ד	הציבור: כתב מ''ע סי' כ''ה אי לאו דמסתפינא הוה אמינא יחיד שלא הזכיר ר''ח בשחרית והתפלל מוסף אין צריך שוב להתפלל שחרית דלא גרע דיעבד ליחיד מלכתתילה דרבים ע''כ. ול''נ דנכון למעשה שלא יתפלל דלא יהא אלא ספק כנה''ג סי' תכ''ב:	ג	הלכות תפילה
2,027	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכו	ה	ראשונות: כתב לבוש דוקא כשנזכר קודם שהשלים תפלתו אבל אחר שהשלים תפלתו אינו חוזר ובל''ח חולק ומ''א הסכים כלבוש ע''ש: כהן המתפלל שמונה עשרה ונשמע שיש מת בבית הנוגע בביהכ''נ אין לומר לו עד שיסיים תפלתו מפני שטומאה זו אינה אלא מדרבנן עמ''ש בי''ד סי' שע''ג ס''ק א' ובמקומות שרמזתי שם:	ד	הלכות תפילה
2,028	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	א	הציבור: כתב בשיורי כנסת הגדולה דאף אם התפלל בציבור וש''צ ביחד וגמר היחיד תפלתו קודם שיגיע שליח צבור למודים כשיגיע שליח צבור למודים צריך לשחות עמו ויאמר מודים דרבנן שלא כדברי האומרים דאין אומרים מודים דרבנן אלא בשעה שהש''ץ חוזר התפלה ע''ש וע''ת כתב עליו ואין דבריו מוכרחים ע''ש:	א	הלכות תפילה
2,029	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	ב	מדאי: פירוש שישחה כדין שאר שחיות כמ''ש סי' קי''ג והב''ח מפרש דבמודים שאומרים עם הש''ץ לא ישחה רק ינענע ראשו מעט. והעולם לא נהגו כן. מגן אברהם וע''ת:	א	הלכות תפילה
2,030	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	ג	אחת: ואין להקפיד משום ה' זוקף כפופים אלא בסוף ברכה עיין מ''א והב''ח כתב בשם רש''ל שיזקוף מעט כשאומר השם עד סופו ואז יכרע עכ''ל והעולם נוהגין כמ''ש רמ''א:	א	הלכות תפילה
2,031	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	ד	בברכה: בברכה בפתח. כהנים עם אין מלת הכהנים דבוק למלת עם דקי''ל דכהנים שלוחי דרחמנא נינהו אלא כלומר שהכהנים נקראים עם קדושך. כשאומר יברכך יראה לצד ההיכל. וישמרך יראה לצד ימין שלו. יאר ה' כלפי ההיכל. פניו אליך ויחונך יראה לצד שמאל שלו ליחדו בימין. זוהר פרשת נשא:	ב	הלכות תפילה
2,032	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	ה	אברכם: ואנו אין אומרים רק עד שלום:	ב	הלכות תפילה
2,033	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	ו	רצון: משמע שלא יענה אלא בסוף ויש נוהגים לענות בין כל פסוק כן יהי רצון אבל אותן שאומרים בתחלה רק יהי רצון טועים הם דאז אין משמעות איזה דבר יהי רצון. ב''ח:	ב	הלכות תפילה
2,034	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכז	ז	שים שלום: ובסידור האר''י ז''ל לעולם שים שלום:	ב	הלכות תפילה
2,035	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	א	מיו''ד: איתא בירושלמי פ' הקורא את המגילה עומד. אין נושאין את כפיהם פחות מי' התחילו ביו''ד ויצאו להם מקצתם גומרים ע''כ. ותמהני למה השמיטו הפוסקים דין זה עשכנה''ג. כל שיש בבה''כ עשרה שאין מתפללין בחזרה אלא ציבור והש''ץ יחד בקול רם והכהנים משלימים תפלתם קודם שיגיע הציבור לרצה יכולים לעלות לדוכן לישא כפיהם ואף אם יקרא להם הש''ץ אין כאן הפסקה דצורך תפלה הוא ולרווחא דמילתא יקרא אחר שגמר תפלתו קודם רצה שכנה''ג. עוד שם גמגם לומר שאין נ''כ כ''א במקום שיש ס''ת ע''ש. והפר''ח כתב דלנ''כ לא בעינן שיהיה שם ס''ת אלא בכ''מ שמתפללין עשרה יש נ''כ ושהכי נהוג ע''ש סעיף י' וכ''כ ע''ת. מי שבא ואמר שהוא כהן נאמן לישא את כפיו רמ''א בא''ע סי' ג' ס''א ועי' מה שכתבתי שם:	א	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,036	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ב	איסור: עיין מ''א וט''ז וע''ת וב''ח ומהרי''ט ח''א סי' קמ''ט. ובית יעקב סי' קכ''ג. חוט השני סי' י''ז. גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' י''ג וי''ד. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' י''א: (ובס' אליהו רבה כתב דאישתמיט לשו''ת ב''י דברי מהרש''א עי' שם):	א	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,037	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ג	כהנים: ודוקא שעקר רגליו בעבודה או שא''ל קודם רצה לעלות אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות כמ''ש ס''ח. מ''א וכ''כ בגינת ורדים סי''ג ובשו''ת זרע אברהם סי' י''ד ועי' בס''ק י''א מ''ש:	ב	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,038	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ד	עלה: ואם עלה פעם שנית מברך אפי' באותו ציבור רמ''מ סי' י''ב:	ג	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,039	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ה	כהנים: ובמרדכי כ' שיצאו קודם רצה ונ''ל טעמו שמא יאמרו לו אחד מבני הקהל עלה כשמתחיל החזן רצה עי' סעיף כ' בהג''ה. ועי' ס''ק י''א מש''ש ודלא כמ''א. כ' הב''ח והפסולים מדרבנן א''צ לצאת לחוץ כשהחזן קורא כהנים דאין כוונתו על הפסולים. וכתב המ''א אפי' א''ל עלה אינו עובר ע''ש וכן כתב פר''ח וע''ת:	ד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,040	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ו	במנעלים: ויחלוץ המנעלים קודם הנטילה ומנעלים שאפשר לחלוץ בלא נגיעה ביד יכול ליטול קודם חליצת המנעלים עסי' ד' סי''ח. ויצניעו המנעלים תחת הספסלים שלא יעמדו בגלוי בבה''כ מפני הכבוד ע''ת ועיין בשכנה''ג:	ה	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,041	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ז	עור: ודוקא כשאין מגיעים אלא עד הארכובה וקשורים ברצועה אבל אם הם מגיעים עד אציליהם דהם מכנסיים שרי. ונ''ל דשל בגד ומחופה עור שרי בכל ענין מ''א. אם מותר להכהנים לעלות לדוכן במנעלים של לבדים שקורין פילוץ שו''ך עיין בתשו' כנסת יחזקאל סי' י''א:	ה	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,042	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ח	מים: ואם אין שם לוי יוצק בכור שהוא פטר רחם שהוא קדוש נכנס תחת הלוי ב''ח וכתב המ''א דדוקא בכור לאם קאמר אבל בכור לאב לבד לא מצינו בו קדושה האידנא ואם אין שם ג''כ בכורים טוב שיטלו ע''י עצמם מעל יד ישראל שכנה''ג. והגאון מהור''ר דוד אופנהיים מאריך בספרו נשאל דוד כ''י סי' צ''ח אי שרי לכהן לשמש בכהן. ואם הלוי חכם והכהנים ע''ה אם רוצה א''צ ליתן מים על ידיהם רק יטלו בעצמם מהר''י הלוי סי' ל''ט ומ''א והר''ש הלוי ס''ט וי' כתב דמידת חסידות הוא ללוי ת''ח לצוק מים ע''י כהנים אף שהם ע''ה ואם הלוי יראה שהשעה צריכה לנהוג סלסול הרשות בידו דודאי אסור לזלזל בכבוד התורה ע''ש. ואם יש כהנים ת''ח וע''ה בב''א אינו רשאי ליצוק על ת''ח ולא על ע''ה אלא יצוק ע''י כולם מהר''י הלוי סמ''א והפר''ח כתב שחייב מיתה אם מציק מים על ע''ה אפילו שיהיו מקצתם ת''ח וכ''ש אם כולם ע''ה ע''ש ועי' כנה''ג שהביא דעות דאפילו אם כולם ע''ה מחוייב הלוי ת''ח לצוק מים על ידיהם ע''ש. ועיין בתשוב' דרכי נועם סי''ב ובחות יאיר סי' ר''ה. אסור ליתן [ביו''ט] במים דבר שמוליד ריח מ''א. (ובס' אליהו רבה מתיר כיון דשמן עצמו מעורב במים לא הוי מוליד ריח ע''ש באריכות שמביא ראיה לדבריו):	ו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,043	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ט	ידיהם: מיהו היכא דהסיח הלוי דעתו הגון הוא שיטול הלוי קודם וא''צ לומר היכא דנגע בגופו ובמנעליו ב''ח. ובשכנה''ג כ' ומנהג פשוט בינינו ליטול גם הלוים את ידיהם תחלה ע''ש:	ו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,044	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	י	לברך: כל כהן ירא וחרד ישמור ידיו משעת נטילתו שחרית שלא ליגע במקום המלוכלך שאם נגע יש ספק אם צריך לחזור ולברך כשנוטל ידיו לנשיאות כפים עיין מ''א ואסור לשהות כדי הילוך כ''ב אמות בין נטילה לברכת כהנים הלכך צריך ליטול סמוך לרצה והחזן לא יאריך ברצה. מ''א:	ז	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,045	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יא	יעלה: ל''ד בהתחלת הש''ץ רצה אלא קודם שיסיים הש''ץ רצה צריך לעקור פר''ח ע''ש. ומהריק''ש רוצה להוכיח מכאן דכהן שבא לבה''כ בהודאה דיכול לברך ברכת כהנים אע''ג דלא היה בבה''כ כשאמרו רצה מדקאמר כל כהן שבבה''כ נעקר ממקומו מכלל דכשאינו בבה''כ א''צ שיעקר רגליו בעבודה ויכול לעלות לדוכן אע''ג דלא שמע רצה ע''ש ובתשו' הרדב''ז הובא בכנה''ג לא כ''כ וז''ל שם ומה שעקר רגליו מביתו לבה''כ לא נקרא עקר רגליו לעלות לדוכן הלכך לא יעלה ע''ש. ובתשו' גינת ורדים כלל א' סי' י''ג ובסי' כ''ב ופר''ח חלקו עליו והעלו כרדב''ז ע''ש וכ' כנה''ג ונ''ל שאם ביתו סמוך לבה''כ ועקר רגליו מביתו קודם רצה כדי לעלות לדוכן מקרי עקירה ע''ש וכ' פר''ח וזהו פשוט שהכל תליא בעקירת רגליו אדעתא לעלות לדוכן ע''ש. כהן שלא היה בדעתו לעלות לדוכן ומש''ה לא עקר רגליו ברצה כדין וכהלכה וכשהגיע הש''ץ למודים נזכר ובא לעלות לדוכן לא יעלה ואם עלה ירד גינת ורדים סי' כ''ב ע''ש. אם היה אונס בשעה שהגיע הש''ץ לעבודה ולא עקר בעבודה לא יעלה ואם עלה לא ירד כנה''ג בשם הרדב''ז ע''ש. וה''ה בדין הראשון שעקר רגליו מביתו לבא לבה''כ וכו' נמי אם עלה לא ירד עי' בגינת ורדים סי' כ''ב. כהן המתפלל י''ח אם אין שם כהן אחר פוסק ועולה לדוכן ואם יש שם כהנים אינו פוסק הרדב''ז ח''ד סי' רצ''ג ועיין דבר שמואל סי' ס''ז ואם א''ל עלה בכל ענין צריך להפסיק מ''א ס''ק מ' ואין להקשות דא''כ דתלוי הכל באם עקר רגליו בעבודה למה פסק בסעיף ד' כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן צריכין לשהות חוץ לבה''כ בשעה שהחזן קורא כהנים וע''ש וכ''כ רמ''א בסעיף מ''ד ע''ש. הלא אפי' אם היה יושב בבה''כ אם לא עקר בעבודה לא היה עובר כדאמרינן. די''ל דודאי רשאי לישב בבה''כ ואינו עובר אם לא עקר רגליו ברצה וגם אם לא א''ל עלה כמבואר בירושלמי דר''ש בן פזי הוי קאים ליה אחורא עמודא ולא יצא לחוץ עי' ב''י. וכן מוכח מסעיף כ' אם הש''ץ כהן לא ישא את כפיו ע''ש והא דכתבו הש''ע והרמ''א דיצא לחוץ הוא מצד עצה טובה שמא יאמר לו אחד מבני הקהל קודם רצה עלה ואז היה עובר. ומש''ה הוכרח לצאת קודם רצה. ולאחר מודים נמי אין ליכנס מאחר דיש פלוגתא בין הפוסקים למהריק''ש צריך לעלות. ולהרדב''ז אין עולה ואם עלה לא ירד כמ''ש מש''ה כתבו מילתא דפסיקתא דצריך לשהות חוץ לבה''כ בשעה שקורא החזן כהנים. ואז לכ''ע שפיר דמי וק''ל ועיין מ''א ס''ק ד' וס''ק למ''ד וס''ק ס''ט. ועיין בתשוב' זרע אברהם למהר''א יצחק סי' י''ד ובגינת ורדים כלל א' סי' י''ג:	ח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,046	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יב	רגליהם: ועכשיו נוהגין שעומדין על הדוכן בשעה שמתחיל רצה צ''ל תחלה מודים עם הש''ץ ואח''כ אומר יהי רצון כדי שיסיים אותו עם השליח צבור. מ''א:	ט	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,047	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יג	אמן: דהיינו עד שיסיים השליח ציבור ולך נאה להודות כדי שיענו הקהל אמן על שתיהם:	ט	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,048	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יד	ההיכל: לאו למימרא דבנ''כ בעינן מקום שיש בו ס''ת אלא בכ''מ שמתפללים עשרה יש נ''כ ע''ל ס''ק א' אם ההיכל קבוע לצד צפון או לדרום אין הכהנים הופכים פניהם אלא כלפי מזרח כנה''ג בשם הרא''ש חקאן ע''ל סי' צ''ד ס''ק ד'. ועיין בשכנה''ג סי' זה:	י	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,049	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	טו	כהנים: אחד גדול ואחד קטן מבן י''ג שנה אינו קורא להם כהנים. מבי''ט ח''א סי' ס''ד וכן הסכים הכנה''ג אבל פר''ח כתב כיון שהוא קטן דבר חינוך הוי שייך שפיר למיקרינהו כהנים. שני כהנים השונאים זה את זה או שמודרים הנאה זה מזה יכולים לעלות ביחד לברך ברכת כהנים ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף או איפכא כי יכול לומר אני רוצה לברך בשניהם הר''מ מינץ סי' י''ב:	י	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,050	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	טז	בלחש: היינו הש''ץ לבד ולא הקהל:	י	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,051	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יז	קורא: ואפ''ה מברך אע''ג דאינו מחויב לעלות כמ''ש ס''ב. רמ''מ סי' י''ב ס''א וכ''כ פר''ח ע''ש:	י	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,052	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יח	מברכין: משמע שצריך להתחיל בברכה ופניו כלפי היכל וגו' הברכה כלפי העם פר''ח אבל הרמב''ם פי''ד מהלכות תפלה דין י''ב כתב וקודם שיחזור פניו לברך את העם מברך בא''י אמ''ה וכו' ואח''כ מחזיר פניו לציבור ומתחיל לברכם ע''כ. ושכנה''ג נתקשה הרבה בסברת הרמב''ם ונוהגין כדברי המחבר. פר''ח:	יא	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,053	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	יט	בקדושתו: וכלם מברכין ואין אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירוף מבי''ט ח''א סי' ק''פ:	יא	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,054	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כ	באהבה: הטעם שאומרים באהבה משום דאיתא בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחים ליה לא ישא כפיו מ''א ועי' באר שבע פרק אלו נאמרין:	יא	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,055	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כא	מהשמאלית: מ''מ צריך ליזהר שיניח אצבעות הימין על השמאל כדי שלא ישבר החלון דבעי ה' כוים עיין מ''א ובשכה''ג:	יב	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,056	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כב	יברכך: ובכהן א' שאין קוראין לו כ''ע מודים דמקרינן ליה יברכך (רמ''ע) [ר''מ מינץ] סי' י''ב:	יג	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,057	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כג	תחלה: ועיין פר''ח. ויש למחות ביד הש''ץ המקרא על פה אלא צריך להקרות מתוך הסידור. פר''ח:	יג	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,058	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כד	אלא בלה''ק: אפי' בדיעבד לא יצא כנה''ג וכ''כ פר''ח עי''ש עי' יד אהרן ובכנה''ג ובפר''ח ובע''ת:	יד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,059	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כה	ובעמידה: והצבור רשאים לישב רק שיהיו פניהם נגד הכהנים מ''א. כהן זקן ושבע ימים ומכח חולשת זקנתו אינו יכול לעמוד כשנושא כפיו אם יכול לתמוך מה טוב ואם לאו ישא כפיו מיושב דאין לבטל מנשיאות כפים דעובר בג' עשין שבות יעקב ח''ב סי' א' וע''ש והיד אהרן חולק עליו דמעומד הוי לעיכובא ומוטב שיעבור ג' עשין ע''ש וכן דעת הכנה''ג:	יד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,060	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כו	ובקול רם: במעולה שבקולות לא קול גדול ולא קטן אלא בינוני. טור:	יד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,061	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כז	רבון: בר''ה ובי''כ שמאריכין בניגונים היום וכו' לא יתחילו לומר רבון עד לבסוף שיסיימו עם הקהל כאחד. מ''א:	טו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,062	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כח	שניהם: עי' בתשובת דבר שמואל ס''ס רצ''ה שמיישב שם למה שיש נוהגים לומר ב''ה וב''ש כשהכהנים והמקרא מזכיר את השם בברכת הכהנים ע''ש. והפר''ח כ' בפשיטות דמחויב לומר ב''ה וב''ש כשמזכיר את השם אע''ג דליכא אלא הזכרת השם גרידא והביא כמה ראיות ע''ז ע''ש:	טו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,063	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	כט	ימין: שלו שכשעומדין תחלה פניהם למזרח יפנו לצד דרום ואחר כך למערב נגד הציבור ובחזירתם יפנו לצד צפון ואח''כ למזרח כלפי ארון דלא כי''מ איפכא שמהפך פניו לצד שמאל ונמצא מהפך עצמו בימינו ב''ח. ט''ז מ''א פר''ח והרדב''ז ח''ד סט''ו. ועי' באר עשק סק''ו. כשיורדין מן הדוכן יחזרו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו. מ''א:	יז	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,064	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ל	המטונפים: וה''ה כשהם נקיים למ''ש ס''ד סי''ח ודוקא במנעלים שצריכים קשירה שנגע בהם אבל במנעלים שא''צ ליגע בהם א''צ נטילה. שכנה''ג:	יז	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,065	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לא	מודים: לא כתב כאן מפי כל הצבור להורות דהמקרא רשאי להתחיל אע''פ שעדיין לא כלה כל הצבור אמן רק ברוב צבור סגי. ע''ת ומג''א:	יח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,066	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לב	אמן: כאן כתוב מפי כל הצבור להורות דהכהנים צריכים להמתין עד שתכלה אמן מפי כולם. ול''ד למ''ש בסי' קס''ז דאין צריך להמתין על המאריכים יותר מדאי דשאני ברכת כהנים דבעי שישמעו כולם לכך צריכים להמתין. ואע''ג דהמקרא א''צ להמתין על המאריכים אבל הכהנים צריכים להמתין. ובזה יתורץ קושית הב''י מ''ש הא אין הכהנים אומרים התיבה עד שש''צ מקרא אותה תחלה א''כ מאי עד שיכלה אמן מפי הצבור וכו' ע''ש וק''ל ע''ת ומ''א ע''ש (ועי' בספר אליהו רבה שהאריך בזה):	יח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,067	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לג	הציבור: הקשה הב''ח הא אין רשאי להתחיל עד שיתחיל הש''ץ שים שלום כמ''ש סעיף ט''ו. וא''ל דאם יש מאריכין באמן והש''ץ התחיל שים שלום אפ''ה צריכים הכהנים להמתין להם וכך תרצו הע''ת וט''ז ע''ש. זה אינו דאדרבה דאיפכא הוא דהש''ץ צריך להמתין להם כדי שישמעו הברכה כמו שכתבתי בסק''ד וסיק י''ז ע''ש אבל הכהנים א''צ להמתין להם עם הרבון העולמים וכו' דלא דמי לברכת כהנים עמ''א:	יח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,068	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לד	כהנים: אפי' מובטח לו שלא יתבלבל אין לענות אמן ב''ח ט''ז וגם התוי''ט כתב כן וחזר ממ''ש בספרו ל''ח סי' פ''ה משנה ד'. ודברי תוי''ט אלו אישתמיטתיה מבעל המחבר פרי חדש ע''ש. ומ''א ופר''ח ס''ל דאם מובטח לו שלא יתבלבל שרי לענות אמן ע''ש. ולכ''ע שרי לענות אמן אחר ברכת כהנים הראשונה שהיא לברך את עמו ישראל באהבה דכאן אין חשש טירוף ולא יתבלבל כיון שלא התחיל עדיין ט''ז ע''ש:	יט	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,069	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לה	לעלות: פי' קודם רצה. אבל אם א''ל אחר רצה אינו רשאי לעלות כיון שלא עקר ברצה כמ''ש סעיף ח' ומה''ט אינו עובר כשקורין כהנים כמ''ש סעיף כ''ב משום דהקריאה הוא אחר רצה ועיין ע''ת שהקשה דלעולם משכחת דיעבור ש''ץ בעשה כיון דאחר קורא הכהנים וכל כהן שאינו עולה עובר בעשה ע''ש ולא דק כיון שלא עקר הש''ץ בעבודה אינו עובר בקריאת כהנים וע''ל ס''ק י''א מש''ש:	כ	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,070	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לו	לתפלתו: ולדידן שמתפללין מתוך הסידור מובטח שיחזיר לתפלתו ומכ''מ כשיש כהנים אחרים לא יעקור רגליו ל''ח ב''ח ומ''א ורוב פוסקים עיין מ''א. ופר''ח כתב דאם מובטח לו שיחזור לתפלתו ישא כפיו אפי' היכא דאיכא כהנים אחרים ע''ש:	כ	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,071	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לז	בעבודה: צ''ל מעט בעבודה כ''ה בטור. מ''א:	כ	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,072	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לח	ניגון א': מזה יש ללמוד להחזנים המזמרים בי''ט תתברך צורנו בניגונים הרבה דאין עושין יפה:	כא	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,073	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	לט	ישראל: פי' דלכתחלה משתדלין שיהא הש''ץ ישראל. מ''א בשם הכנה''ג:	כב	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,074	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מ	ושותק: פי' עד התחלת שים שלום ונראה דכאן לא עדיף טפי שיסיים המקרא ש''ש דדוקא לעיל שהחזן הלך ממקומו ואז בא אחר על מקומו ומקרא ע''כ עדיף שהוא יאמר גם ש''ש משא''כ כאן שהחזן עומד על מקומו רק שהוא שותק ואחר עומד אצלו ומקרא היאך יאמר שים שלום והוא על מקום החזן. וב''ח כ' שאף בזה יסיים המקרא ש''ש והחזן יאמר קדיש ולא ראיתי בשום מקום ואדרבא כמה פעמים בילדותי הייתי אני המקרא אצל הש''ץ שהיה כהן והש''ץ אמר ש''ש והב''ח חמי ז''ל היה באותו בה''כ וכן עיקר. ט''ז:	כב	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,075	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מא	בהם: היינו משום שלא יסיחו דעתם אף ע''ג דאמרינן דהמסתכל בכהנים עיניו כהות היינו דוקא בזמן שבה''מ קיים ומברכים בשם המפורש אבל בזה''ז אינו אלא משום היסח הדעת א''כ לפ''ז כ''ש שלא יסתכלו במקום אחר ומלשון להסתכל משמע דוקא להסתכל הרבה אסור אבל ראיה בעלמא לא מתסרא אך נוהגין שלא להסתכל כלל ואפשר דעבדי זכר למקדש דהתם אפי' ראיה בעלמא הוי אסורא משום כבוד השכינה. מ''א:	כג	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,076	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מב	ובצדיהם: היינו צדדים שלפניו אבל צדדים שלאחריהם כגון אותם העומדים בכותל מזרחי והארון הקודש בולט קצת לבה''כ והכהנים עומדים לפניו אינן בכלל ברכה וב''ח כ' בזה היתר דעכשיו כיון שכל אחד קונה מקום בבה''כ חשובים אנוסים דאינו רשאי לילך ממקומו ולדחות חבירו ממקומו ע''ש. ואין זה מספיק דיכולים לילך למקום הכהנים שהוא פנוי או להתרחק מעט מכותל מזרחי שיהיה בצידי הכהנים או לעמוד באמצע בה''כ מ''א. וט''ז כתב היתר בזה דכיון שהארון הקודש מחובר לכותל הוי כאלו היו הכהנים עומדים ממש סמוך לכותל כיון שעומדים סמוך לארון הקודש וא''כ הוי הכל לצדדי הכהנים ע''ש. העומדים אצל הכותל דרומי או צפוני לא יהפכו פניהם לכותל אלא לצד הכהנים דבעינן פנים כנגד פנים. ט''ז:	כד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,077	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מג	שבשדות: והא דלא אמרינן דמברכים לנשים וטף כמ''ש אח''כ לענין אמן. דכתיב כה תברכו את בנ''י ולא בנות ישראל. ב''ח עיין מ''א:	כה	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,078	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מד	אמן: כיון דהעונים כהנים דהעונים לא חשיבי בבציר מיו''ד משא''כ בסעי' א' דהעונים ישראלים אפילו בבציר מיו''ד סגי ועי' ט''ז:	כה	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,079	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מה	פסוק: וכתבו התוס' פ' א''נ דאע''ג דמאן דחזא חלמא אומר רבש''ע וכו' משום סכנה התירו שמא צריך רפואה לחלמיה. ובתרומת הדשן כתב דמה שאמר רבש''ע וכו' היינו דוקא בשעה שמאריכין בכ''ף של וישמרך ובויחנך ובלמד של שלום:	כו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,080	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מו	לאומרם: וכ''כ מ''ע סי' צ''ה וכ''כ הב''ח וע''ת ופר''ח ושכנה''ג. וכ''כ המ''א דהאומרן יאמרן בשעה שהחזן מקרא התיבה וכ''כ הט''ז אך ראיתי שערוריה שהמון עם צווחין הפסוקים בקול גדול ואח''כ חוזרין וצווחין מיברכך עד התיבה שעומד בו ולא יכול לשמוע קול של כהנים בשביל קולם ולאו שפיר עבדי וראוי לבטלה. נשאלתי אם מותר לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בשעה שהכהנים מברכים לעם והשבתי דאינו מותר אפי' למ''ד דמותר לקרות הפרשה שמו''ת בשעה שהש''ץ קורא הפרשה בס''ת אפ''ה אסור בברכת כהנים. שכנה''ג ופר''ח:	כו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,081	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מז	אחרת: דליכא בל תוסיף בעשיית המצוה ב' פעמים אבל אין בו חיוב אפילו אם הוא בבה''כ כשקורין כהנים כיון שכבר נשא כפיו פעם אחת. תוס' ועי' בתשו' גינת ורדים כלל א' סי' י''ג. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' י''ב:	כח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,082	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מח	מעכבתו: ואם יראה שאם יעלה לדוכן יעבור זמן תפלה ילך חוץ לבה''כ ויתפלל אבל אם א''ל עלה צריך עלות וכמ''ש ס''ך דהוי דאורייתא ותפלה דרבנן ואם יראה שיעבור זמן ק''ש יקרא פסוק ראשון מ''א ועיין בע''ת ס''ק כ''ז במ''ש שם בשם הרב קלויזנ''ר וכו'. ולא עיין סעיף זה:	כט	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,083	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	מט	מום: וכל הנהו שאינם נ''כ צריכים לילך מבה''כ בשעת הדוכן דלא לימרו עליו דבן גרושה הוא ט''ז. איתא בש''ס דפוחח אינו נושא את כפיו ע''ל סי' נ''ג סעיף י''ג מי שיש לו חולי מעיים לא ישא את כפיו פר''ח. היכא דאיתא נדה בביתיה דכהן אסור ליה למיסק לדוכן כל אימת דאיתי' בנדותה פר''ח בשם ספר המקצעות. וכתב הפר''ח עליו ודבריו אלו אין לפרסמם דלאו הם מעיקר הדין והנח לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ע''ש:	ל	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,084	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נ	בעירו: הקשה הט''ז אמאי לא יהיה פסול משום דאיתקש לעבודה ע''ש ואשתמט מיניה גמרא ערוכה בש''ס דתענית דף כ''ו ע''ב אי מה משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא הא איתקש לנזיר ע''ש ועיין מ''א ס''ק נ''ד ובט''ז ס''ק ל''ה וצ''ע. שבות יעקב ח''ב סי' א' ויד אהרן:	ל	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,085	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נא	לעיר: ב''ח מתיר אפילו באקראי בלמ''ד יום ע''ש ופר''ח כתב עליו ואינו מוכרח:	ל	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,086	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נב	פניהם: וט''ז כתב היתר מצד כיסוי הפנים של הקהל שמכסים פניהם בטלית:	לא	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,087	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נג	בכך: היינו אפי' כשאינו דש בעירו עיין פר''ח:	לב	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,088	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נד	עייני''ן: וה''ה מי שקורא לחית''ן ההי''ן. ואם כל בני עירו קורין כך נושאין את כפיהם כנה''ג בשם הרדב''ז ומהרי''ט וכתב פר''ח ודע דבכל הני דקאמרינן לא ישא את כפיו מסתברא לי אם עלה לא ירד:	לג	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,089	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נה	אלפי''ן: ואע''פ שלא מצינו עי''ן בברכת כהנים מ''מ כשקורא יאר ה' מיחזי כקורא יער בעי''ן. דעי''ן ואל''ף שווין אצלו עכ''ל מ''א בשם רש''ל. ולא הבנתי דזה אתי שפיר למי שקורא אלפין עייני''ן אבל לא למי שקורא עיינין אלפי''ן וק''ל:	לג	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,090	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נו	שערות: משמע אפי' הוא בן י''ג אסור ולכן צריך לדקדק בדבר שלא יבא לידי ברכה לבטלה. מ''א:	לד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,091	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נז	ולהתחנך: ורשאי לברך כמ''ש סי' רט''ו:	לד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,092	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נח	בקביעות: והאידנא שאין נ''כ אלא ברגל רשאי לישא כפיו בכל רגל לאחזוקי נפשיה בכהני דלא מיקרי קביעות אלא כשנ''כ בכל יום ט''ז מ''א. ננס לא ישא כפיו לבדו אפילו דש בעירו ואם יש לו זקן מותר לישא את כפיו. פר''ח:	לד	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,093	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	נט	כפיו: אבל אם אנסוהו להרוג ישא את כפיו. רלנ''ח פ''ח מ''א:	לה	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,094	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	ס	תשובה: פר''ח פסק דווקא במומר שבסעיף שאחר זה. אבל בכהן שהרג את הנפש אפילו עשה תשובה לא ישא את כפיו דאין קטיגור נעשה סניגור ע''ש:	לה	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,095	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	סא	תינוק: דאכוין לשם מצוה ועוד שמא מת בלא''ה:	לו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,096	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	סב	אחריו: ומיהו אם יודע בעצמו שאמת הוא לא ישא את כפיו רלב''ח מ''א ואם עשה תשובה עליו עי' ס''ק ס':	לו	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,097	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	סג	מומר: אפילו לא עבד ע''א. ואם עבד ע''א אפי' נאנס אינו נושא כפיו אפי' עשה תשובה כ''מ מדיוק לשון הרמב''ם עיין בד''ה ב''ח וע''ת ופר''ח. ופר''ח וב''ח העלו לענין הלכה שאפי' עובד ע''א כיון שעשה תשובה נושא כפיו ע''ש ומיהו אם הבטיח להמיר וחזר לא נפסל כנה''ג בשם הרדב''ז ע''ש. כתב הב''ח ערל שמתו אחיו מחמת מילה צ''ע אי כשר לנ''כ ע''ש ובשכנה''ג כתב לדידי הדבר פשוט דלא ישא את כפיו וכ''פ הפר''ח כוותיה ולא מטעמו ע''ש. והמ''א וע''ת חלקו על הב''ח ופסקו אפילו לא מל א''ע במזיד כשר ע''ש והיד אהרן כתב על המ''א שדבריו תמוהים ע''ש:	לז	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,098	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	סד	יין: הט''ז וע''ת פסקו דאף בשאר משקין אע''ג דלגבי עבודה אינו חייב מיתה אלא דוקא ביין מ''מ גבי נ''כ ודאי אסור ע''ש. והמ''א חולק ופסק בנ''כ ליכא איסורא כלל בשאר משקין אא''כ הוא שכור כלוט דאז פטור מכל המצות. אבל אם לא הגיע לשכרותו של לוט אפי' אינו יכול לדבר בפני המלך רשאי לישא את כפיו ע''ש. ועיין בל''מ ובכ''מ בפ''א דביאת מקדש. כתב הלק''ט ח''ב סי' קכ''ה דלא שנא בתוך הסעודה ול''ש שלא בתוך הסעודה ע''ש. אם שתה יין מגתו פסול דהא בנזיר אסור ובעבודה נמי אסור מ''א. ועיין סי' צ''ט ס''ב וה''ה כאן (ועיין בספר אליהו רבה שחולק על מ''א. דהא אפי' פטור ואינו לוקה עליו כו' והא דאסור בנזיר אין ראיה דלא גרע מחרצן עיין י''ד סי' רמ''ב):	לח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים
2,099	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכח	סה	שתאו בשני פעמים: עיין ט''ז ס''ק ל''ב ומדבריו שם נראה דאשתמיט ליה סוגיא דתענית דף כ''ו ע''ב ע''ש ועיין ס''ק נו''ן:	לח	הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,000

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ב

אומר: וצריך שיבין בלשון הקודש כמו שכתב לעיל סי' ס''ב ע''ש:

א

הלכות תפילה

2,001

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ג

התפלה: פי' שלא יוכלו לגמור כל י''ח ברכות תוך זמן תפלה עי' סי' רל''ב ס''א:

ב

הלכות תפילה

2,002

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ד

הקדוש: דהיינו גם נוסח הברכה לדור ודור עד האל הקדוש יאמר עם הש''ץ מלה במלה. ב''ח בשם רש''ל וכ''כ ע''ת ושכנה''ג. ואם אין השעה דחוקה כ''כ לא יתחילו הציבור רק לאחר שאמר הש''ץ האל הקדוש. ל''ח וכ''כ ע''ת. וספרדיים נוהגים בכל השנה בתפלת המנחה שהש''ץ עם הקהל אומרים ג' ראשונות בקול רם עד לאחר האל הקדוש והשאר בלחש. וג' אחרונות אומר הש''ץ לבד בקול רם עי' הרדב''ז ח''א סימן ה' וצ''ד וק' ובכנה''ג סי' ק''א:

ב

הלכות תפילה

2,003

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ה

הש''ץ: כתב הע''ת דפליג אסעיף ד' אם אין ט' מכוונים וכו'. ולא דק דהכא הש''ץ מתפלל פעם א'. מ''א:

ב

הלכות תפילה

2,004

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ו

עליהם: ועכשיו נהגו להמתין על האב''ד. ואם אין אב''ד בעיר יש להמתין על המתפלל מלה במלה. אבל כשמאריך אין להמתין עליו. מ''א. כ' בס''ח סי' תשפ''ד שאם אחד צריך להאריך וירא שיתלוצצו עליו יוכל לילך לאחריו בשעה שמתחיל החזן אע''פ שעדיין לא גמר תפלתו ויחזור למקומו ויגמור:

ג

הלכות תפילה

2,005

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ז

לשתוק: עיין בתשובת הרמ''ע מפאנו סי' ק''ב על האנשים שלומדים בעת חזרת הש''ץ התפלה או אומרים תחנונים אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי אין למחות בידם אבל בספר ווי העמודים קורא תגר עליהם עיין סי' צ' סעיף י''ח:

ד

הלכות תפילה

2,006

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ח

מכוונים: מזה נראה שאין מצטרפין למנין מי שאינו שומע אע''ג דהוא פקח. ט''ז. והפר''ח סי' נ''ה כתב דאם מכוון הברכות וכשרואה עונין עונה עמהם דומיא דהנפת הסודרים מאלכסנדריא של מצרים לכ''ע מצטרפין ע''ש:

ד

הלכות תפילה

2,007

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

ט

התפלה: עיין הלק''ט ח''ב סימן פ':

ד

הלכות תפילה

2,008

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

י

שמו: ולא יאמר הגדול ופשוט דאם עוסק במקום שאינו רשאי להפסיק אסור לאומרו. מ''א. וע''ל סי' ס''ו ס''ק ט' מש''ש:

ה

הלכות תפילה

2,009

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יא

הברכה: וזהו בברכת הודאה כגון ברוך שאמר וישתבח וגאל ישראל. אבל בתפלה צריך שיכוון אמת הוא ואני מתפלל שיאמנו דבריו. מ''א עי' ב''ח ובשל''ה ובספר נגיד ומצוה:

ו

הלכות תפילה

2,010

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יב

חולין: ולא לזמר עם הש''ץ ולא יאמר הי''ח עם הש''ץ ועי' בטור ועי' מ''ש בס''ק ז':

ז

הלכות תפילה

2,011

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יג

הקטנים: וצריך שיחנכם שיעמדו באימה וביראה ואותן שרצים ושבים בבה''כ בשחוק מוטב שלא להביאם. של''ה מגן אברהם:

ז

הלכות תפילה

2,012

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יד

בחטף: פי' בשו''א וה''ה שלא יאמר אמן בשאר נקודות בשור''ק או בחולם כנה''ג שאין משמעות פי' האמנת דברים. לבוש:

ח

הלכות תפילה

2,013

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

טו

מחויב וכו': והב''ח החמיר אפי' אינו מחויב ואפי' יודע באיזה ברכה קאי אם הברכה היא להוציא רבים ידי חובתם ולא שרי ביודע אא''כ בברכת התורה ובברכת הנהנין ע''ש:

ח

הלכות תפילה

2,014

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

טז

אמן: ואם החזן מאריך בנגון של ואמרו אמן יאמר אמן מיד כי הניגון הוי הפסק. י''נ עיין מ''א:

ח

הלכות תפילה

2,015

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יז

להם: נ''ל דוקא בברכה שאינה חובה לשמוע אבל בברכה שמוציא רבים י''ח צריך להמתין. מ''א:

ט

הלכות תפילה

2,016

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יח

מש''ץ: ואין אדם יכול לכוין לכן יחזור ויתפלל. ב''ח רש''ל ע''ת. וט''ז פסק כפסק הש''ע:

י

הלכות תפילה

2,017

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

יט

קאי וכו': ועיין מ''ש בס''ק ט''ו בשם הב''ח:

יא

הלכות תפילה

2,018

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכה

א

שותקין: וגם קדיש א''ל עם החזן. ואפילו ללמוד אסור אם לא בשעה שהחזן מנגן בשעת הניגון ולא בשעה שמחתך האותיות ואינו נקרא קדושה אלא נעריצך וכו' לעומתם וכו' ובדברי וכו' אבל שאר הנוסח שמוסיפין בשבת אינו בכלל קדושה. י''נ. וע''ל סי' ס''ו ס''ק י''ז והאר''י ז''ל כ' שיאמר כל הקדושה בלחש עם הש''ץ עיין בספר נגיד ומצוה דף צ''ז ע''ב. בשבת אומרים כדבר האמור בקמץ. ס''ח סי' תת''ה. ויראה הש''ץ לסיים לעומתם וכו' ובדברי וכו' קודם שיתחילו הקהל ברוך וימלוך ס''ח סי' תתמ''ו:

א

הלכות תפילה

2,019

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכה

ב

קדוש: מי שאמר קק''ק ועדיין הש''ץ היה בוקרא זה אל זה יצא. הלק''ט ח''ב סי' קס''ג:

א

הלכות תפילה

2,020

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכה

ג

העינים: דהיינו שיהיו סגורות אבל לא בעינים פתוחות. ט''ז:

ב

הלכות תפילה

2,021

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכה

ד

גופם: מהרי''ל כשאומר ברוך וימלוך היה כורע וזוקף בשם. עיין מ''א. ובשל''ה כתב ואני קבלתי שירים גופו ועקבו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש. איתא בתנחומא פרשת צו ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שאומר קדוש. ולא כאותם שדולגים וקופצים. מ''א:

ב

הלכות תפילה

2,022

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכה

ה

רגליו: בסוד ורגליהם רגל ישרה. וצריך לכוין בקדושה לקדש את ה' ית' כדי שישרה עליו קדושה מלמעלה ויכוין לקיים מ''ע ונקדשתי בתוך בני ישראל והאר''י ז''ל היה מזהיר מאוד ע''ז:

ב

הלכות תפילה

2,023

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכו

א

מיד: פירוש ואין ממתינין לו שיזכור אלא מסלקין אותו מהתיבה מיד ומשמע דאין מסלקין אותו מש''ץ משום פעם אחת. מ''א:

א

הלכות תפילה

2,024

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכו

ב

וטעה: ואם דילג ראש הברכה וסיים חתימתה לא מצינו שמסלקין אותו ואם לא רצה לומר ולכופרים רק ולמלשינים ספק אם מסלקין אותו. שכנה''ג בשם מ''ץ. ובסי' קי''א כתב שבני רומנים אומרים ולמלשינים. אם טעה במקום שמחזירין אותו ולא נזכרו עד אחר שנתפזרו איש לדרכו אם חייבים להתקבץ פעם אחרת אם לאו עיין בהלק''ט ח''ב סי' קכ''ג:

א

הלכות תפילה

2,025

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכו

ג

תחתיו: וטוב אם נמצא אחד שכוון עם הש''ץ כל התפלה שירד. ט''ז:

ב

הלכות תפילה

2,026

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכו

ד

הציבור: כתב מ''ע סי' כ''ה אי לאו דמסתפינא הוה אמינא יחיד שלא הזכיר ר''ח בשחרית והתפלל מוסף אין צריך שוב להתפלל שחרית דלא גרע דיעבד ליחיד מלכתתילה דרבים ע''כ. ול''נ דנכון למעשה שלא יתפלל דלא יהא אלא ספק כנה''ג סי' תכ''ב:

ג

הלכות תפילה

2,027

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכו

ה

ראשונות: כתב לבוש דוקא כשנזכר קודם שהשלים תפלתו אבל אחר שהשלים תפלתו אינו חוזר ובל''ח חולק ומ''א הסכים כלבוש ע''ש: כהן המתפלל שמונה עשרה ונשמע שיש מת בבית הנוגע בביהכ''נ אין לומר לו עד שיסיים תפלתו מפני שטומאה זו אינה אלא מדרבנן עמ''ש בי''ד סי' שע''ג ס''ק א' ובמקומות שרמזתי שם:

ד

הלכות תפילה

2,028

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

א

הציבור: כתב בשיורי כנסת הגדולה דאף אם התפלל בציבור וש''צ ביחד וגמר היחיד תפלתו קודם שיגיע שליח צבור למודים כשיגיע שליח צבור למודים צריך לשחות עמו ויאמר מודים דרבנן שלא כדברי האומרים דאין אומרים מודים דרבנן אלא בשעה שהש''ץ חוזר התפלה ע''ש וע''ת כתב עליו ואין דבריו מוכרחים ע''ש:

א

הלכות תפילה

2,029

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

ב

מדאי: פירוש שישחה כדין שאר שחיות כמ''ש סי' קי''ג והב''ח מפרש דבמודים שאומרים עם הש''ץ לא ישחה רק ינענע ראשו מעט. והעולם לא נהגו כן. מגן אברהם וע''ת:

א

הלכות תפילה

2,030

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

ג

אחת: ואין להקפיד משום ה' זוקף כפופים אלא בסוף ברכה עיין מ''א והב''ח כתב בשם רש''ל שיזקוף מעט כשאומר השם עד סופו ואז יכרע עכ''ל והעולם נוהגין כמ''ש רמ''א:

א

הלכות תפילה

2,031

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

ד

בברכה: בברכה בפתח. כהנים עם אין מלת הכהנים דבוק למלת עם דקי''ל דכהנים שלוחי דרחמנא נינהו אלא כלומר שהכהנים נקראים עם קדושך. כשאומר יברכך יראה לצד ההיכל. וישמרך יראה לצד ימין שלו. יאר ה' כלפי ההיכל. פניו אליך ויחונך יראה לצד שמאל שלו ליחדו בימין. זוהר פרשת נשא:

ב

הלכות תפילה

2,032

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

ה

אברכם: ואנו אין אומרים רק עד שלום:

ב

הלכות תפילה

2,033

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

ו

רצון: משמע שלא יענה אלא בסוף ויש נוהגים לענות בין כל פסוק כן יהי רצון אבל אותן שאומרים בתחלה רק יהי רצון טועים הם דאז אין משמעות איזה דבר יהי רצון. ב''ח:

ב

הלכות תפילה

2,034

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכז

ז

שים שלום: ובסידור האר''י ז''ל לעולם שים שלום:

ב

הלכות תפילה

2,035

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

א

מיו''ד: איתא בירושלמי פ' הקורא את המגילה עומד. אין נושאין את כפיהם פחות מי' התחילו ביו''ד ויצאו להם מקצתם גומרים ע''כ. ותמהני למה השמיטו הפוסקים דין זה עשכנה''ג. כל שיש בבה''כ עשרה שאין מתפללין בחזרה אלא ציבור והש''ץ יחד בקול רם והכהנים משלימים תפלתם קודם שיגיע הציבור לרצה יכולים לעלות לדוכן לישא כפיהם ואף אם יקרא להם הש''ץ אין כאן הפסקה דצורך תפלה הוא ולרווחא דמילתא יקרא אחר שגמר תפלתו קודם רצה שכנה''ג. עוד שם גמגם לומר שאין נ''כ כ''א במקום שיש ס''ת ע''ש. והפר''ח כתב דלנ''כ לא בעינן שיהיה שם ס''ת אלא בכ''מ שמתפללין עשרה יש נ''כ ושהכי נהוג ע''ש סעיף י' וכ''כ ע''ת. מי שבא ואמר שהוא כהן נאמן לישא את כפיו רמ''א בא''ע סי' ג' ס''א ועי' מה שכתבתי שם:

א

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,036

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ב

איסור: עיין מ''א וט''ז וע''ת וב''ח ומהרי''ט ח''א סי' קמ''ט. ובית יעקב סי' קכ''ג. חוט השני סי' י''ז. גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' י''ג וי''ד. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' י''א: (ובס' אליהו רבה כתב דאישתמיט לשו''ת ב''י דברי מהרש''א עי' שם):

א

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,037

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ג

כהנים: ודוקא שעקר רגליו בעבודה או שא''ל קודם רצה לעלות אבל אם לא עקר רגליו אינו רשאי לעלות כמ''ש ס''ח. מ''א וכ''כ בגינת ורדים סי''ג ובשו''ת זרע אברהם סי' י''ד ועי' בס''ק י''א מ''ש:

ב

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,038

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ד

עלה: ואם עלה פעם שנית מברך אפי' באותו ציבור רמ''מ סי' י''ב:

ג

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,039

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ה

כהנים: ובמרדכי כ' שיצאו קודם רצה ונ''ל טעמו שמא יאמרו לו אחד מבני הקהל עלה כשמתחיל החזן רצה עי' סעיף כ' בהג''ה. ועי' ס''ק י''א מש''ש ודלא כמ''א. כ' הב''ח והפסולים מדרבנן א''צ לצאת לחוץ כשהחזן קורא כהנים דאין כוונתו על הפסולים. וכתב המ''א אפי' א''ל עלה אינו עובר ע''ש וכן כתב פר''ח וע''ת:

ד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,040

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ו

במנעלים: ויחלוץ המנעלים קודם הנטילה ומנעלים שאפשר לחלוץ בלא נגיעה ביד יכול ליטול קודם חליצת המנעלים עסי' ד' סי''ח. ויצניעו המנעלים תחת הספסלים שלא יעמדו בגלוי בבה''כ מפני הכבוד ע''ת ועיין בשכנה''ג:

ה

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,041

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ז

עור: ודוקא כשאין מגיעים אלא עד הארכובה וקשורים ברצועה אבל אם הם מגיעים עד אציליהם דהם מכנסיים שרי. ונ''ל דשל בגד ומחופה עור שרי בכל ענין מ''א. אם מותר להכהנים לעלות לדוכן במנעלים של לבדים שקורין פילוץ שו''ך עיין בתשו' כנסת יחזקאל סי' י''א:

ה

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,042

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ח

מים: ואם אין שם לוי יוצק בכור שהוא פטר רחם שהוא קדוש נכנס תחת הלוי ב''ח וכתב המ''א דדוקא בכור לאם קאמר אבל בכור לאב לבד לא מצינו בו קדושה האידנא ואם אין שם ג''כ בכורים טוב שיטלו ע''י עצמם מעל יד ישראל שכנה''ג. והגאון מהור''ר דוד אופנהיים מאריך בספרו נשאל דוד כ''י סי' צ''ח אי שרי לכהן לשמש בכהן. ואם הלוי חכם והכהנים ע''ה אם רוצה א''צ ליתן מים על ידיהם רק יטלו בעצמם מהר''י הלוי סי' ל''ט ומ''א והר''ש הלוי ס''ט וי' כתב דמידת חסידות הוא ללוי ת''ח לצוק מים ע''י כהנים אף שהם ע''ה ואם הלוי יראה שהשעה צריכה לנהוג סלסול הרשות בידו דודאי אסור לזלזל בכבוד התורה ע''ש. ואם יש כהנים ת''ח וע''ה בב''א אינו רשאי ליצוק על ת''ח ולא על ע''ה אלא יצוק ע''י כולם מהר''י הלוי סמ''א והפר''ח כתב שחייב מיתה אם מציק מים על ע''ה אפילו שיהיו מקצתם ת''ח וכ''ש אם כולם ע''ה ע''ש ועי' כנה''ג שהביא דעות דאפילו אם כולם ע''ה מחוייב הלוי ת''ח לצוק מים על ידיהם ע''ש. ועיין בתשוב' דרכי נועם סי''ב ובחות יאיר סי' ר''ה. אסור ליתן [ביו''ט] במים דבר שמוליד ריח מ''א. (ובס' אליהו רבה מתיר כיון דשמן עצמו מעורב במים לא הוי מוליד ריח ע''ש באריכות שמביא ראיה לדבריו):

ו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,043

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ט

ידיהם: מיהו היכא דהסיח הלוי דעתו הגון הוא שיטול הלוי קודם וא''צ לומר היכא דנגע בגופו ובמנעליו ב''ח. ובשכנה''ג כ' ומנהג פשוט בינינו ליטול גם הלוים את ידיהם תחלה ע''ש:

ו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,044

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

י

לברך: כל כהן ירא וחרד ישמור ידיו משעת נטילתו שחרית שלא ליגע במקום המלוכלך שאם נגע יש ספק אם צריך לחזור ולברך כשנוטל ידיו לנשיאות כפים עיין מ''א ואסור לשהות כדי הילוך כ''ב אמות בין נטילה לברכת כהנים הלכך צריך ליטול סמוך לרצה והחזן לא יאריך ברצה. מ''א:

ז

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,045

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יא

יעלה: ל''ד בהתחלת הש''ץ רצה אלא קודם שיסיים הש''ץ רצה צריך לעקור פר''ח ע''ש. ומהריק''ש רוצה להוכיח מכאן דכהן שבא לבה''כ בהודאה דיכול לברך ברכת כהנים אע''ג דלא היה בבה''כ כשאמרו רצה מדקאמר כל כהן שבבה''כ נעקר ממקומו מכלל דכשאינו בבה''כ א''צ שיעקר רגליו בעבודה ויכול לעלות לדוכן אע''ג דלא שמע רצה ע''ש ובתשו' הרדב''ז הובא בכנה''ג לא כ''כ וז''ל שם ומה שעקר רגליו מביתו לבה''כ לא נקרא עקר רגליו לעלות לדוכן הלכך לא יעלה ע''ש. ובתשו' גינת ורדים כלל א' סי' י''ג ובסי' כ''ב ופר''ח חלקו עליו והעלו כרדב''ז ע''ש וכ' כנה''ג ונ''ל שאם ביתו סמוך לבה''כ ועקר רגליו מביתו קודם רצה כדי לעלות לדוכן מקרי עקירה ע''ש וכ' פר''ח וזהו פשוט שהכל תליא בעקירת רגליו אדעתא לעלות לדוכן ע''ש. כהן שלא היה בדעתו לעלות לדוכן ומש''ה לא עקר רגליו ברצה כדין וכהלכה וכשהגיע הש''ץ למודים נזכר ובא לעלות לדוכן לא יעלה ואם עלה ירד גינת ורדים סי' כ''ב ע''ש. אם היה אונס בשעה שהגיע הש''ץ לעבודה ולא עקר בעבודה לא יעלה ואם עלה לא ירד כנה''ג בשם הרדב''ז ע''ש. וה''ה בדין הראשון שעקר רגליו מביתו לבא לבה''כ וכו' נמי אם עלה לא ירד עי' בגינת ורדים סי' כ''ב. כהן המתפלל י''ח אם אין שם כהן אחר פוסק ועולה לדוכן ואם יש שם כהנים אינו פוסק הרדב''ז ח''ד סי' רצ''ג ועיין דבר שמואל סי' ס''ז ואם א''ל עלה בכל ענין צריך להפסיק מ''א ס''ק מ' ואין להקשות דא''כ דתלוי הכל באם עקר רגליו בעבודה למה פסק בסעיף ד' כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן צריכין לשהות חוץ לבה''כ בשעה שהחזן קורא כהנים וע''ש וכ''כ רמ''א בסעיף מ''ד ע''ש. הלא אפי' אם היה יושב בבה''כ אם לא עקר בעבודה לא היה עובר כדאמרינן. די''ל דודאי רשאי לישב בבה''כ ואינו עובר אם לא עקר רגליו ברצה וגם אם לא א''ל עלה כמבואר בירושלמי דר''ש בן פזי הוי קאים ליה אחורא עמודא ולא יצא לחוץ עי' ב''י. וכן מוכח מסעיף כ' אם הש''ץ כהן לא ישא את כפיו ע''ש והא דכתבו הש''ע והרמ''א דיצא לחוץ הוא מצד עצה טובה שמא יאמר לו אחד מבני הקהל קודם רצה עלה ואז היה עובר. ומש''ה הוכרח לצאת קודם רצה. ולאחר מודים נמי אין ליכנס מאחר דיש פלוגתא בין הפוסקים למהריק''ש צריך לעלות. ולהרדב''ז אין עולה ואם עלה לא ירד כמ''ש מש''ה כתבו מילתא דפסיקתא דצריך לשהות חוץ לבה''כ בשעה שקורא החזן כהנים. ואז לכ''ע שפיר דמי וק''ל ועיין מ''א ס''ק ד' וס''ק למ''ד וס''ק ס''ט. ועיין בתשוב' זרע אברהם למהר''א יצחק סי' י''ד ובגינת ורדים כלל א' סי' י''ג:

ח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,046

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יב

רגליהם: ועכשיו נוהגין שעומדין על הדוכן בשעה שמתחיל רצה צ''ל תחלה מודים עם הש''ץ ואח''כ אומר יהי רצון כדי שיסיים אותו עם השליח צבור. מ''א:

ט

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,047

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יג

אמן: דהיינו עד שיסיים השליח ציבור ולך נאה להודות כדי שיענו הקהל אמן על שתיהם:

ט

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,048

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יד

ההיכל: לאו למימרא דבנ''כ בעינן מקום שיש בו ס''ת אלא בכ''מ שמתפללים עשרה יש נ''כ ע''ל ס''ק א' אם ההיכל קבוע לצד צפון או לדרום אין הכהנים הופכים פניהם אלא כלפי מזרח כנה''ג בשם הרא''ש חקאן ע''ל סי' צ''ד ס''ק ד'. ועיין בשכנה''ג סי' זה:

י

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,049

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

טו

כהנים: אחד גדול ואחד קטן מבן י''ג שנה אינו קורא להם כהנים. מבי''ט ח''א סי' ס''ד וכן הסכים הכנה''ג אבל פר''ח כתב כיון שהוא קטן דבר חינוך הוי שייך שפיר למיקרינהו כהנים. שני כהנים השונאים זה את זה או שמודרים הנאה זה מזה יכולים לעלות ביחד לברך ברכת כהנים ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף או איפכא כי יכול לומר אני רוצה לברך בשניהם הר''מ מינץ סי' י''ב:

י

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,050

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

טז

בלחש: היינו הש''ץ לבד ולא הקהל:

י

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,051

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יז

קורא: ואפ''ה מברך אע''ג דאינו מחויב לעלות כמ''ש ס''ב. רמ''מ סי' י''ב ס''א וכ''כ פר''ח ע''ש:

י

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,052

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יח

מברכין: משמע שצריך להתחיל בברכה ופניו כלפי היכל וגו' הברכה כלפי העם פר''ח אבל הרמב''ם פי''ד מהלכות תפלה דין י''ב כתב וקודם שיחזור פניו לברך את העם מברך בא''י אמ''ה וכו' ואח''כ מחזיר פניו לציבור ומתחיל לברכם ע''כ. ושכנה''ג נתקשה הרבה בסברת הרמב''ם ונוהגין כדברי המחבר. פר''ח:

יא

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,053

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

יט

בקדושתו: וכלם מברכין ואין אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירוף מבי''ט ח''א סי' ק''פ:

יא

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,054

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כ

באהבה: הטעם שאומרים באהבה משום דאיתא בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחים ליה לא ישא כפיו מ''א ועי' באר שבע פרק אלו נאמרין:

יא

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,055

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כא

מהשמאלית: מ''מ צריך ליזהר שיניח אצבעות הימין על השמאל כדי שלא ישבר החלון דבעי ה' כוים עיין מ''א ובשכה''ג:

יב

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,056

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כב

יברכך: ובכהן א' שאין קוראין לו כ''ע מודים דמקרינן ליה יברכך (רמ''ע) [ר''מ מינץ] סי' י''ב:

יג

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,057

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כג

תחלה: ועיין פר''ח. ויש למחות ביד הש''ץ המקרא על פה אלא צריך להקרות מתוך הסידור. פר''ח:

יג

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,058

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כד

אלא בלה''ק: אפי' בדיעבד לא יצא כנה''ג וכ''כ פר''ח עי''ש עי' יד אהרן ובכנה''ג ובפר''ח ובע''ת:

יד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,059

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כה

ובעמידה: והצבור רשאים לישב רק שיהיו פניהם נגד הכהנים מ''א. כהן זקן ושבע ימים ומכח חולשת זקנתו אינו יכול לעמוד כשנושא כפיו אם יכול לתמוך מה טוב ואם לאו ישא כפיו מיושב דאין לבטל מנשיאות כפים דעובר בג' עשין שבות יעקב ח''ב סי' א' וע''ש והיד אהרן חולק עליו דמעומד הוי לעיכובא ומוטב שיעבור ג' עשין ע''ש וכן דעת הכנה''ג:

יד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,060

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כו

ובקול רם: במעולה שבקולות לא קול גדול ולא קטן אלא בינוני. טור:

יד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,061

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כז

רבון: בר''ה ובי''כ שמאריכין בניגונים היום וכו' לא יתחילו לומר רבון עד לבסוף שיסיימו עם הקהל כאחד. מ''א:

טו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,062

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כח

שניהם: עי' בתשובת דבר שמואל ס''ס רצ''ה שמיישב שם למה שיש נוהגים לומר ב''ה וב''ש כשהכהנים והמקרא מזכיר את השם בברכת הכהנים ע''ש. והפר''ח כ' בפשיטות דמחויב לומר ב''ה וב''ש כשמזכיר את השם אע''ג דליכא אלא הזכרת השם גרידא והביא כמה ראיות ע''ז ע''ש:

טו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,063

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

כט

ימין: שלו שכשעומדין תחלה פניהם למזרח יפנו לצד דרום ואחר כך למערב נגד הציבור ובחזירתם יפנו לצד צפון ואח''כ למזרח כלפי ארון דלא כי''מ איפכא שמהפך פניו לצד שמאל ונמצא מהפך עצמו בימינו ב''ח. ט''ז מ''א פר''ח והרדב''ז ח''ד סט''ו. ועי' באר עשק סק''ו. כשיורדין מן הדוכן יחזרו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו. מ''א:

יז

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,064

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ל

המטונפים: וה''ה כשהם נקיים למ''ש ס''ד סי''ח ודוקא במנעלים שצריכים קשירה שנגע בהם אבל במנעלים שא''צ ליגע בהם א''צ נטילה. שכנה''ג:

יז

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,065

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לא

מודים: לא כתב כאן מפי כל הצבור להורות דהמקרא רשאי להתחיל אע''פ שעדיין לא כלה כל הצבור אמן רק ברוב צבור סגי. ע''ת ומג''א:

יח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,066

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לב

אמן: כאן כתוב מפי כל הצבור להורות דהכהנים צריכים להמתין עד שתכלה אמן מפי כולם. ול''ד למ''ש בסי' קס''ז דאין צריך להמתין על המאריכים יותר מדאי דשאני ברכת כהנים דבעי שישמעו כולם לכך צריכים להמתין. ואע''ג דהמקרא א''צ להמתין על המאריכים אבל הכהנים צריכים להמתין. ובזה יתורץ קושית הב''י מ''ש הא אין הכהנים אומרים התיבה עד שש''צ מקרא אותה תחלה א''כ מאי עד שיכלה אמן מפי הצבור וכו' ע''ש וק''ל ע''ת ומ''א ע''ש (ועי' בספר אליהו רבה שהאריך בזה):

יח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,067

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לג

הציבור: הקשה הב''ח הא אין רשאי להתחיל עד שיתחיל הש''ץ שים שלום כמ''ש סעיף ט''ו. וא''ל דאם יש מאריכין באמן והש''ץ התחיל שים שלום אפ''ה צריכים הכהנים להמתין להם וכך תרצו הע''ת וט''ז ע''ש. זה אינו דאדרבה דאיפכא הוא דהש''ץ צריך להמתין להם כדי שישמעו הברכה כמו שכתבתי בסק''ד וסיק י''ז ע''ש אבל הכהנים א''צ להמתין להם עם הרבון העולמים וכו' דלא דמי לברכת כהנים עמ''א:

יח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,068

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לד

כהנים: אפי' מובטח לו שלא יתבלבל אין לענות אמן ב''ח ט''ז וגם התוי''ט כתב כן וחזר ממ''ש בספרו ל''ח סי' פ''ה משנה ד'. ודברי תוי''ט אלו אישתמיטתיה מבעל המחבר פרי חדש ע''ש. ומ''א ופר''ח ס''ל דאם מובטח לו שלא יתבלבל שרי לענות אמן ע''ש. ולכ''ע שרי לענות אמן אחר ברכת כהנים הראשונה שהיא לברך את עמו ישראל באהבה דכאן אין חשש טירוף ולא יתבלבל כיון שלא התחיל עדיין ט''ז ע''ש:

יט

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,069

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לה

לעלות: פי' קודם רצה. אבל אם א''ל אחר רצה אינו רשאי לעלות כיון שלא עקר ברצה כמ''ש סעיף ח' ומה''ט אינו עובר כשקורין כהנים כמ''ש סעיף כ''ב משום דהקריאה הוא אחר רצה ועיין ע''ת שהקשה דלעולם משכחת דיעבור ש''ץ בעשה כיון דאחר קורא הכהנים וכל כהן שאינו עולה עובר בעשה ע''ש ולא דק כיון שלא עקר הש''ץ בעבודה אינו עובר בקריאת כהנים וע''ל ס''ק י''א מש''ש:

כ

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,070

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לו

לתפלתו: ולדידן שמתפללין מתוך הסידור מובטח שיחזיר לתפלתו ומכ''מ כשיש כהנים אחרים לא יעקור רגליו ל''ח ב''ח ומ''א ורוב פוסקים עיין מ''א. ופר''ח כתב דאם מובטח לו שיחזור לתפלתו ישא כפיו אפי' היכא דאיכא כהנים אחרים ע''ש:

כ

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,071

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לז

בעבודה: צ''ל מעט בעבודה כ''ה בטור. מ''א:

כ

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,072

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לח

ניגון א': מזה יש ללמוד להחזנים המזמרים בי''ט תתברך צורנו בניגונים הרבה דאין עושין יפה:

כא

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,073

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

לט

ישראל: פי' דלכתחלה משתדלין שיהא הש''ץ ישראל. מ''א בשם הכנה''ג:

כב

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,074

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מ

ושותק: פי' עד התחלת שים שלום ונראה דכאן לא עדיף טפי שיסיים המקרא ש''ש דדוקא לעיל שהחזן הלך ממקומו ואז בא אחר על מקומו ומקרא ע''כ עדיף שהוא יאמר גם ש''ש משא''כ כאן שהחזן עומד על מקומו רק שהוא שותק ואחר עומד אצלו ומקרא היאך יאמר שים שלום והוא על מקום החזן. וב''ח כ' שאף בזה יסיים המקרא ש''ש והחזן יאמר קדיש ולא ראיתי בשום מקום ואדרבא כמה פעמים בילדותי הייתי אני המקרא אצל הש''ץ שהיה כהן והש''ץ אמר ש''ש והב''ח חמי ז''ל היה באותו בה''כ וכן עיקר. ט''ז:

כב

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,075

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מא

בהם: היינו משום שלא יסיחו דעתם אף ע''ג דאמרינן דהמסתכל בכהנים עיניו כהות היינו דוקא בזמן שבה''מ קיים ומברכים בשם המפורש אבל בזה''ז אינו אלא משום היסח הדעת א''כ לפ''ז כ''ש שלא יסתכלו במקום אחר ומלשון להסתכל משמע דוקא להסתכל הרבה אסור אבל ראיה בעלמא לא מתסרא אך נוהגין שלא להסתכל כלל ואפשר דעבדי זכר למקדש דהתם אפי' ראיה בעלמא הוי אסורא משום כבוד השכינה. מ''א:

כג

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,076

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מב

ובצדיהם: היינו צדדים שלפניו אבל צדדים שלאחריהם כגון אותם העומדים בכותל מזרחי והארון הקודש בולט קצת לבה''כ והכהנים עומדים לפניו אינן בכלל ברכה וב''ח כ' בזה היתר דעכשיו כיון שכל אחד קונה מקום בבה''כ חשובים אנוסים דאינו רשאי לילך ממקומו ולדחות חבירו ממקומו ע''ש. ואין זה מספיק דיכולים לילך למקום הכהנים שהוא פנוי או להתרחק מעט מכותל מזרחי שיהיה בצידי הכהנים או לעמוד באמצע בה''כ מ''א. וט''ז כתב היתר בזה דכיון שהארון הקודש מחובר לכותל הוי כאלו היו הכהנים עומדים ממש סמוך לכותל כיון שעומדים סמוך לארון הקודש וא''כ הוי הכל לצדדי הכהנים ע''ש. העומדים אצל הכותל דרומי או צפוני לא יהפכו פניהם לכותל אלא לצד הכהנים דבעינן פנים כנגד פנים. ט''ז:

כד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,077

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מג

שבשדות: והא דלא אמרינן דמברכים לנשים וטף כמ''ש אח''כ לענין אמן. דכתיב כה תברכו את בנ''י ולא בנות ישראל. ב''ח עיין מ''א:

כה

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,078

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מד

אמן: כיון דהעונים כהנים דהעונים לא חשיבי בבציר מיו''ד משא''כ בסעי' א' דהעונים ישראלים אפילו בבציר מיו''ד סגי ועי' ט''ז:

כה

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,079

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מה

פסוק: וכתבו התוס' פ' א''נ דאע''ג דמאן דחזא חלמא אומר רבש''ע וכו' משום סכנה התירו שמא צריך רפואה לחלמיה. ובתרומת הדשן כתב דמה שאמר רבש''ע וכו' היינו דוקא בשעה שמאריכין בכ''ף של וישמרך ובויחנך ובלמד של שלום:

כו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,080

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מו

לאומרם: וכ''כ מ''ע סי' צ''ה וכ''כ הב''ח וע''ת ופר''ח ושכנה''ג. וכ''כ המ''א דהאומרן יאמרן בשעה שהחזן מקרא התיבה וכ''כ הט''ז אך ראיתי שערוריה שהמון עם צווחין הפסוקים בקול גדול ואח''כ חוזרין וצווחין מיברכך עד התיבה שעומד בו ולא יכול לשמוע קול של כהנים בשביל קולם ולאו שפיר עבדי וראוי לבטלה. נשאלתי אם מותר לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בשעה שהכהנים מברכים לעם והשבתי דאינו מותר אפי' למ''ד דמותר לקרות הפרשה שמו''ת בשעה שהש''ץ קורא הפרשה בס''ת אפ''ה אסור בברכת כהנים. שכנה''ג ופר''ח:

כו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,081

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מז

אחרת: דליכא בל תוסיף בעשיית המצוה ב' פעמים אבל אין בו חיוב אפילו אם הוא בבה''כ כשקורין כהנים כיון שכבר נשא כפיו פעם אחת. תוס' ועי' בתשו' גינת ורדים כלל א' סי' י''ג. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' י''ב:

כח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,082

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מח

מעכבתו: ואם יראה שאם יעלה לדוכן יעבור זמן תפלה ילך חוץ לבה''כ ויתפלל אבל אם א''ל עלה צריך עלות וכמ''ש ס''ך דהוי דאורייתא ותפלה דרבנן ואם יראה שיעבור זמן ק''ש יקרא פסוק ראשון מ''א ועיין בע''ת ס''ק כ''ז במ''ש שם בשם הרב קלויזנ''ר וכו'. ולא עיין סעיף זה:

כט

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,083

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

מט

מום: וכל הנהו שאינם נ''כ צריכים לילך מבה''כ בשעת הדוכן דלא לימרו עליו דבן גרושה הוא ט''ז. איתא בש''ס דפוחח אינו נושא את כפיו ע''ל סי' נ''ג סעיף י''ג מי שיש לו חולי מעיים לא ישא את כפיו פר''ח. היכא דאיתא נדה בביתיה דכהן אסור ליה למיסק לדוכן כל אימת דאיתי' בנדותה פר''ח בשם ספר המקצעות. וכתב הפר''ח עליו ודבריו אלו אין לפרסמם דלאו הם מעיקר הדין והנח לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ע''ש:

ל

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,084

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נ

בעירו: הקשה הט''ז אמאי לא יהיה פסול משום דאיתקש לעבודה ע''ש ואשתמט מיניה גמרא ערוכה בש''ס דתענית דף כ''ו ע''ב אי מה משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא הא איתקש לנזיר ע''ש ועיין מ''א ס''ק נ''ד ובט''ז ס''ק ל''ה וצ''ע. שבות יעקב ח''ב סי' א' ויד אהרן:

ל

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,085

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נא

לעיר: ב''ח מתיר אפילו באקראי בלמ''ד יום ע''ש ופר''ח כתב עליו ואינו מוכרח:

ל

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,086

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נב

פניהם: וט''ז כתב היתר מצד כיסוי הפנים של הקהל שמכסים פניהם בטלית:

לא

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,087

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נג

בכך: היינו אפי' כשאינו דש בעירו עיין פר''ח:

לב

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,088

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נד

עייני''ן: וה''ה מי שקורא לחית''ן ההי''ן. ואם כל בני עירו קורין כך נושאין את כפיהם כנה''ג בשם הרדב''ז ומהרי''ט וכתב פר''ח ודע דבכל הני דקאמרינן לא ישא את כפיו מסתברא לי אם עלה לא ירד:

לג

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,089

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נה

אלפי''ן: ואע''פ שלא מצינו עי''ן בברכת כהנים מ''מ כשקורא יאר ה' מיחזי כקורא יער בעי''ן. דעי''ן ואל''ף שווין אצלו עכ''ל מ''א בשם רש''ל. ולא הבנתי דזה אתי שפיר למי שקורא אלפין עייני''ן אבל לא למי שקורא עיינין אלפי''ן וק''ל:

לג

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,090

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נו

שערות: משמע אפי' הוא בן י''ג אסור ולכן צריך לדקדק בדבר שלא יבא לידי ברכה לבטלה. מ''א:

לד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,091

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נז

ולהתחנך: ורשאי לברך כמ''ש סי' רט''ו:

לד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,092

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נח

בקביעות: והאידנא שאין נ''כ אלא ברגל רשאי לישא כפיו בכל רגל לאחזוקי נפשיה בכהני דלא מיקרי קביעות אלא כשנ''כ בכל יום ט''ז מ''א. ננס לא ישא כפיו לבדו אפילו דש בעירו ואם יש לו זקן מותר לישא את כפיו. פר''ח:

לד

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,093

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

נט

כפיו: אבל אם אנסוהו להרוג ישא את כפיו. רלנ''ח פ''ח מ''א:

לה

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,094

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

ס

תשובה: פר''ח פסק דווקא במומר שבסעיף שאחר זה. אבל בכהן שהרג את הנפש אפילו עשה תשובה לא ישא את כפיו דאין קטיגור נעשה סניגור ע''ש:

לה

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,095

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

סא

תינוק: דאכוין לשם מצוה ועוד שמא מת בלא''ה:

לו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,096

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

סב

אחריו: ומיהו אם יודע בעצמו שאמת הוא לא ישא את כפיו רלב''ח מ''א ואם עשה תשובה עליו עי' ס''ק ס':

לו

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,097

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

סג

מומר: אפילו לא עבד ע''א. ואם עבד ע''א אפי' נאנס אינו נושא כפיו אפי' עשה תשובה כ''מ מדיוק לשון הרמב''ם עיין בד''ה ב''ח וע''ת ופר''ח. ופר''ח וב''ח העלו לענין הלכה שאפי' עובד ע''א כיון שעשה תשובה נושא כפיו ע''ש ומיהו אם הבטיח להמיר וחזר לא נפסל כנה''ג בשם הרדב''ז ע''ש. כתב הב''ח ערל שמתו אחיו מחמת מילה צ''ע אי כשר לנ''כ ע''ש ובשכנה''ג כתב לדידי הדבר פשוט דלא ישא את כפיו וכ''פ הפר''ח כוותיה ולא מטעמו ע''ש. והמ''א וע''ת חלקו על הב''ח ופסקו אפילו לא מל א''ע במזיד כשר ע''ש והיד אהרן כתב על המ''א שדבריו תמוהים ע''ש:

לז

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,098

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

סד

יין: הט''ז וע''ת פסקו דאף בשאר משקין אע''ג דלגבי עבודה אינו חייב מיתה אלא דוקא ביין מ''מ גבי נ''כ ודאי אסור ע''ש. והמ''א חולק ופסק בנ''כ ליכא איסורא כלל בשאר משקין אא''כ הוא שכור כלוט דאז פטור מכל המצות. אבל אם לא הגיע לשכרותו של לוט אפי' אינו יכול לדבר בפני המלך רשאי לישא את כפיו ע''ש. ועיין בל''מ ובכ''מ בפ''א דביאת מקדש. כתב הלק''ט ח''ב סי' קכ''ה דלא שנא בתוך הסעודה ול''ש שלא בתוך הסעודה ע''ש. אם שתה יין מגתו פסול דהא בנזיר אסור ובעבודה נמי אסור מ''א. ועיין סי' צ''ט ס''ב וה''ה כאן (ועיין בספר אליהו רבה שחולק על מ''א. דהא אפי' פטור ואינו לוקה עליו כו' והא דאסור בנזיר אין ראיה דלא גרע מחרצן עיין י''ד סי' רמ''ב):

לח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים

2,099

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכח

סה

שתאו בשני פעמים: עיין ט''ז ס''ק ל''ב ומדבריו שם נראה דאשתמיט ליה סוגיא דתענית דף כ''ו ע''ב ע''ש ועיין ס''ק נו''ן:

לח

הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים