sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
1,900	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	ח	נדבה: ולכן מי שהיה חולה או תפוס בתפיסה ולא היה המקום נקי כשיצא יתפלל כל התפלות שהפסיד. ב''י תר''י. ואם יצא מתפיסה בר''ח מזכיר בכלם יעלה ויבא. וה''ה אם יצא בשבת מזכיר בכלם של שבת. כנה''ג מ''א פר''ח:	ה	הלכות תפילה
1,901	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	ט	תשלומין: דהאיך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף:	ו	הלכות תפילה
1,902	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	י	התפלל: מעשה באחד שבא לבה''כ סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית ועדיין לא התפלל מנחה. נ''ל דלא מיקרי מזיד ויש לה תשלומין ומשמע לי דבר''ח יזכיר יעלה ויבא בשניה דכבר קבל עליו ר''ח. מ''א. כתב פר''ח נ''ל שמ''ש המחבר לעיל בסי' ע''ו שמי שקרא במקום שראוי להסתפק בצואה ומצאה אח''כ צריך לחזור ולקרות. היינו דוקא כשלא עבר עדיין זמן תפלה או בתפלת התשלומין וכגון כשהשלים תפלתו היה לו שהות להתפלל עוד אלא שאח''כ נטרד או נאנס אבל אי כשהתפלל במקום הראוי להסתפק מצואה ליכא שהות תו אח''כ להתפלל תפלה אחרת ה''ל מעוות לא יכול לתקן ולית ליה תשלומין דכי היכא דחשבינן ליה פושע להצריכו לחזור ולהתפלל לפי שלא בדק הכא נמי מיקרי פושע לענין דלית ליה תשלומין אבל בדין שכור לא שייך למימר הכי דהתם גברא לא חזי עד שיפיג יינו מעליו ע''ש:	ז	הלכות תפילה
1,903	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	יא	שבת: המ''א נסתפק אם לא הזכיר שבת בשניה אם מחזירין אותו ע''ש. וכנה''ג הביא משם הר''ם די בוטין דלא יצא וצריך לחזור ולהתפלל וכ''פ הט''ז ע''ש אבל הע''ת פסק דיצא בדיעבד וכ''פ הכנה''ג שם ופר''ח:	ט	הלכות תפילה
1,904	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	יב	שתים: כתב המ''א מי שלא התפלל ערבית בר''ח והתפלל שחרית שתים. ולא אמר יעלה ויבא בשניה מחזירין אותו ע''ש ועיין במהרש''א ודו''ק וכנה''ג בסי' תכ''ב כתב דאין חייב לחזור ע''ש וכ''כ הפר''ח:	ט	הלכות תפילה
1,905	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	יג	בשניה: גלי דעתיה דראשונה היתה לשם תשלומין כמו בהבדלה דבסעיף שאח''ז והיינו דוקא כשהתשלומין בא מחמת תפלה שאינה של ר''ח אז איכא למימר כדלקמן גבי הבדלה דכיון דלא הזכיר יעלה ויבא בראשונה גלי דעתיה דצלי ראשונה אדעתא דתשלומין אבל אם היה ר''ח ב' ימים ולא התפלל מנחה ביום ראשון של ר''ח כשמתפלל בליל ב' של ר''ח שתי תפלות אחת לחובה ואחת לתשלומיו אם לא הזכיר בראשונה והזכיר בשניה פשיטא דא''צ לחזור ולהתפלל דהכא ליכא למימר גלי דעתיה ובודאי טעה:	ט	הלכות תפילה
1,906	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	יד	בשניה: משום דהבדלה לאו רחמי נינהו אלא מצוה לשעתא אין שייך להבדיל ב''פ זא''ז דאם עשה פעם א' חול למה יעשה שנית חול משא''כ שבת ור''ח דצריך להזכירם בכל התפלות. מ''א וט''ז דלא כלבוש וע''ת:	י	הלכות תפילה
1,907	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	טו	לא עלתה לו: דמבעיא ליה לאקדומי חובת שעתיה ברישיה והוא גילה דעתו שהתפלל הראשונה לתשלומין לכך צריך לחזור ולהתפלל א' לתשלומין בלא הבדלה ודוקא שעשה במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בראשונה יצא דהרי לא גילה דעתו כמ''ש בס''ק י''ג מ''א. ובכה''ג איירי הרמ''א במ''ש ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשניה דצריך לחזור וכו' היינו דגילה דעתו שהראשונה יהא לתשלומין ומסתמא במה שלא הזכיר הבדלה או יעלה ויבא בראשונה אמרינן דבזה גילה דעתו אבל אם אמר בפי' שבשניה נתכוין לשם תשלומין רק ששכח בראשונה הבדלה או ר''ח. אף שהזכיר הבדלה או ר''ח בשניה יצא וכ''כ ט''ז ופר''ח ע''ש:	י	הלכות תפילה
1,908	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	טז	שתים: יש בזה מחלוקת. התוס' בשם ר''י ס''ל דא''צ לחזור בשביל זה דהא כבר התפלל י''ח רק ששכח של שבת וכשישלים ויתפלל י''ח ולא יזכיר של שבת מה ירויח בזה התשלומין. וחכמי פרובינצ''ה ס''ל דמה שהתפלל י''ח בלא שבת הוי כאלו לא התפלל כלל כיון שלא עשה כדין ועל כן הכריעו הפוסקים שיחזור להתפלל בתורת נדבה וא''צ לחדש כיון שיש סברא שצריך לחזור ולהתפלל מצד הדין. כתב כנה''ג בסי' רצ''ד בשם רדב''ז ח''א סי' (קע''ו) [שס''א] שאם נאנס ולא התפלל במ''ש מתפלל ביום שתי תפלות אחת לחובה ואחת לתשלומין ולא יאמר אתה חוננתנו אעפ''י שלא הבדיל ע''ש:	יא	הלכות תפילה
1,909	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	יז	ר''ח: ואם בלילה ג''כ ר''ח לכ''ע יתפלל דהוא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה''ה בליל יום טוב שני וה''ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח מ''א. ונ''ל פשוט דאם שכח יעלה ויבא ג''כ בלילה בתפלת התשלומין דאין צריך לחזור. דאין מקדשין החדש בלילה ואע''פ שהיא לתשלום תפלת המנחה ובזה יתורץ קושיית התוספות במה שמקשים למה לי האי טעמא דאין מקדשין החדש בלילה תיפוק ליה תפלת ערבית רשות וכו' דנ''מ לדינא כמ''ש וק''ל. עיין בברכות דף כ''ו ע''א ודף למ''ד ע''ב. וכ''פ הכנה''ג בסי' תכ''ב ופר''ח סי' זה דאם ר''ח הוי ב' ימים וביום ראשון נטרד ולא התפלל מנחה כשמתפלל ליל שני של ר''ח שתי תפלות אם בתפלת התשלומין שכח ולא הזכיר יעלה ויבא אין מחזירין אותו ע''ש:	יא	הלכות תפילה
1,910	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קח	יח	ימים: זה למד בב''י מדאמרינן דאם הבדיל בשתיהן יצא ע''ש וט''ז הקשה עליו דל''ד דהתם ודאי זמן הבדלה היא בעת ההיא רק שזה האיש הבדיל שנית ללא צורך משא''כ במידי שאין לו שייכות בזמן ההוא כגון שאומר בימות החול מה ששייך לפסח אין לך הפסק גדול מזה וצ''ע פסק זה עכ''ל. וכן בתשובת הלק''ט ח''א סי' ר''ס חולק ע''ז ופסק דמחזירין אותו ע''ש ואפשר לומר דאיירי בתפלת התשלומין כגון מי שלא התפלל מנחה בר''ח או בשבת או בשאר מועדים שמתפלל ערבית שתים בענין זה קאמר דאם הזכיר בתפלה של תשלום ראש חודש או שבת או מאורע שאר מועדים כיון דתפלה זו באה לתשלומים היום שעבר אם הזכיר לא הוי הפסק. יד אהרן ועי' בשכנה''ג:	יב	הלכות תפילה
1,911	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	א	לקדיש: פי' עד שיגיע ש''ץ ליהא שמיה רבא מרדכי ואגודה. ומשמע דיכול להתפלל עד שיענו יהא שמיה אבל אמן לא יענה כיון דלא נתכוין על מה יאמר הוי אמן יתומה. מי שבא לבה''כ תיכף אחר קדושה ואם ימתין עד אחר מודים לא יוכל לענות איש''ר אחר הקדיש שאחר י''ח ואם ימתין עד אחר הקדיש יעבור זמן תפלה או לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ''ל דיתחיל מיד דמוטב לבטל מודים מאיש''ר כמ''ש בסי' נ''ו בשם הב''ש ועוד דמודים אפשר לשחות באמצעיתן אם בא סמוך לקדיש ואם יתפלל תיכף יבטל איש''ר ואם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ''ל דתפילת ציבור עדיפא ואם בא סמוך לקדושה ואם יתחיל מיד לא יוכל לומר קדושה ואם יתחיל אחר קדושה לא יוכל לומר מודים ואם ימתין עד אחר מודים יהא השעה עוברת. נ''ל דיתחיל אחר קדושה דמוטב לומר קדושה עם הציבור ועוד מודים אפשר לשחות באמצע הברכה. מ''א:	א	הלכות תפילה
1,912	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ב	למודים: ולרמ''א צריך לגמור קודם אמן של ש''ת ואם לאו אל יתחיל עד אחר מודים. מ''א:	א	הלכות תפילה
1,913	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ג	לתפלה: פי' שטעה ואמר עד גאל ישראל דלכתחילה צריך להמתין בשירה חדשה כמ''ש סי' ס''ו:	א	הלכות תפילה
1,914	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ד	ישחה עמו: ולכתחלה לא יתחיל אדעתא לשחות באמצען דשמא ישכח מלשחות כיון שאין מחוייב שם לשחות ד''מ. מ''א:	א	הלכות תפילה
1,915	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ה	במלה: פי' שיאמר עמו נקדש לדור ודור וכו' עד האל הקדוש ואח''כ אם רצה יתפלל בפ''ע אם יכול לסיים קודם שיגיע ש''צ לסיום שומע תפלה. כ''מ בת''ה ור''ל חביב. ובת''צ לא יאמר עם הש''ץ עננו ברכה בפ''ע אלא בש''ת כיחיד. מט''מ ומהרי''ל מ''א:	ב	הלכות תפילה
1,916	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ו	תפלה: פי' שיכוין שיסיים שתי ברכות אלו עם הש''ץ עמ''א:	ב	הלכות תפילה
1,917	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ז	יתחיל וכו': כתב המ''א ונ''ל דה''ה לברכו. דהא אין היחיד אומר ברכו ואם כבר שמע קדושה או ברכו או יודע שישמע אח''כ א''צ להמתין מיהו לקדיש צריך להמתין דהא א''ל קצבה ואפשר דהקדישים מעלינו ואילך אינו בכלל זה. מ''א:	ב	הלכות תפילה
1,918	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ח	דסדרא: היינו בובא לציון. וה''ה קדושת יוצר. מ''א:	ג	הלכות תפילה
1,919	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קט	ט	כתר: פי' שהציבור אומרים קדושת מוסף והוא מתפלל תפלת יוצר נמי אינו אומר עמהם. זהו דעת הב''י שס''ל דהרשב''א חולק על הגאון והרמ''א ס''ל דהרשב''א לא אמר אלא בקדושה דסדרא אבל בב' קדושות מענין אחד כגון של שחרית ושל מוסף אפשר דמודה לדברי הגאון לכך אין לדחות דברי הגאון עכ''ל ד''מ וזהו הי''א שהביא הרמ''א. עיין ב''י ובד''מ:	ג	הלכות תפילה
1,920	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	א	הדחק: או שהשעה עוברת. כנה''ג מ''א:	א	הלכות תפילה
1,921	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ב	שיפסיקוהו: קאי ג''כ אדלעיל כשהוא בדרך ורואה שיפסיקוהו אבל בלא''ה מתפלל מהלך או מיושב. ב''ח מ''א:	א	הלכות תפילה
1,922	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ג	הגשמים: מפני שצ''ל ותן טל ומטר ובמ''ש וי''ט צ''ל הבדלה:	א	הלכות תפילה
1,923	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ד	בכך: וה''ה שילכו לבה''כ להתפלל בעשרה ל''ח. והיכי דנהוג נהוג. מג''א:	ב	הלכות תפילה
1,924	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ה	לשלום: ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום גמ':	ד	הלכות תפילה
1,925	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ו	רבים: דוקא תפלה הקבוע לרבים כמ''ש סי' תקס''ה סוף סעיף א' אבל מלת ותתנני לחן יאמר בלשון יחיד ס' הקנה ע''פ הסוד ויעסוק בתורה בדרך אבל לא יעיין בהלכה דילמא אתי לאטרודי גמ' דתענית וכתב המ''א ואפשר דביושב בעגלה ואיש אחר מנהיג הסוסים שרי אפילו עיון. ואל יאכל יותר משני רעבון משום חולי מעיים (שם) ויכנס בכי טוב ויצא בכי טוב. עיין תוס' שם:	ד	הלכות תפילה
1,926	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ז	לירד: מיהו אם אפשר לו יעמיד הבהמה דקי''ל רוכב כמהלך דמי. ש''ג:	ד	הלכות תפילה
1,927	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ח	ביום: פי' בכל יום ויום שהולך יאמר אותה ב''ח וט''ז וכנה''ג דלא כטועים שאין אומרים אלא ביום ראשון שיוצאים לדרך אלא כל זמן שהוא בדרך מחויב לומר בכל יום שהולך:	ה	הלכות תפילה
1,928	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	ט	בבוקר וכו': יש שהבינו דהאי בבוקר נמשך למטה כלומר כשהיה יוצא לדרך אפי' אחר התפלה היה אומר בבוקר כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים וכ''ה דעת הט''ז ולא היא אלא דמלת בבוקר נמשך למעלה כשהיה יוצא בבוקר קודם התפלה ואמר הברכות בדרך וכו' דהא אסור לאומרה עד שהחזיק בדרך כמ''ש ס''ז. באר שבע דף ק''ט מ''א וע''ת ושכנה''ג ולדברי ט''ז מה שאמר (בס''ד) [בס''ז] אחר שהחזיק בדרך. פירושו שיהיה מוחזק בודאי לילך ע''ש. ודוחק הוא ונסתפקתי אם יוצא בדיעבד אם אמר בביתו. ותפלת היוצא מן הכרך הנזכר בסי' ר''ל לכ''ע אומר אותה בביתו ע''ש:	ו	הלכות תפילה
1,929	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	י	לחברתה: שאינה פותחת בברוך ואם הולך באמצע היום יסמיכה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר. של''ה נ''צ ואגודה: נוהגים ליטול רשות מהגדולים ומתברכים כשהולכים בדרך ויש סמך ממ''ש חז''ל נמלכין בסנהדרין פרש''י נטלו רשות כדי שיתפללו עליהם. עט''ז:	ו	הלכות תפילה
1,930	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	יא	בדרך: ולא יאמר בתוך עיבורה של עיר דהיינו בתוך ע' אמה ושירים מן העיר דעיבור' דמתא כמתא דמי:	ז	הלכות תפילה
1,931	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	יב	פרסה: הוא ח' אלפים אמה דמיל הוא אלפים אמה ופרסה הוא ד' מילין ואם הולך במקום סכנה יש להתפלל ת''ה אפי' בפחות מפרסה. ט''ז וכ''כ ע''ת:	ז	הלכות תפילה
1,932	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קי	יג	לבה''מ: נ''ל דה''ה במי שיושב ללמוד אפילו ביחידות ובפרט מי שהגיע להוראה. וי''ל נוסחא א' קצרה כוללת הרבה וזו היא. יר''מ יאו''א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. עכ''ל ט''ז וכן כתב המ''א שהאר''י ז''ל היה אומרה בכל בוקר. וכתב המ''א תפלת מודה אני וכו' יאמר בכל ערב כל העוסק בתורה כל היום:	ח	הלכות תפילה
1,933	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיא	א	תפתח: אבל במוסף ובמנחה מותר לומר פסוקים קודם ה' שפתי תפתח אבל לא אח''כ דפסוק זה מכלל התפלה הוא ל''ח. מ''א. (אמר המגיה א''כ לא יפה עושים העולם שאומרים פסוק כי שם ה' אקרא אחר פסוק ה' שפתי תפתח):	א	הלכות תפילה
1,934	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיא	ב	אמן: אבל לקדיש ולקדושה אינו מפסיק כמ''ש ס''ו ס''ט:	א	הלכות תפילה
1,935	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיא	ג	תפתח: ר''ל בלחש:	ב	הלכות תפילה
1,936	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיא	ד	עדיף: אבל בערבית אינו כן אלא יתפלל עמהם ואח''כ קורא ק''ש כמ''ש בסי' רל''ו סעיף ג' ע''ש:	ג	הלכות תפילה
1,937	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיב	א	לאומרם: כתב האר''י ז''ל בסוף שער י''ג מדות דפסוקים ואתה ה' מגן בעדי אין לאומרם לא קודם התפלה ולא אח''כ בשום אופן ע''ש:	ב	הלכות תפילה
1,938	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	א	וסוף: צריך לכוין כשכורע באבות תחלה לאות ראשון של שם הוי''ה ואות ראשון של שם אדנ''י דהיינו יא ובסוף יכוין הד ובמודים יכוין ונ ובסוף יכוין הי: קודם שיתפלל ימשמש בתפלין של ראש ויסגור עיניו ויניח ידיו זו על זו. האר''י ז''ל:	א	הלכות תפילה
1,939	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	ב	לשחות: ויש מגמגמין לאיסור. מ''א:	א	הלכות תפילה
1,940	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	ג	מגונה: דאין לשחות אלא מה שתקנו ז''ל ומה''ט אין לשחות בירושלים או בבונה ירושלים דלא כמהרי''ל ד''מ. ואפשר שישחה מעט. מ''א. וכל זה הוא דוקא בתפלת י''ח אבל באינו י''ח יכול לכרוע ולהשתחות כרצונו והיינו דוקא במתפלל על עצמו ואתי שפיר בר''ע שאדם מניחו בקרן זוית זו ומצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחויות ומש''ה אין לשחות בוכל קומה לפניך תשתחוה וכו' דכיון דאינו אומר על עצמו אלא שעל כל העולם אומר ישתחוו לפניו ית'. ט''ז ע''ש:	ג	הלכות תפילה
1,941	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	ד	כ''כ: דמחזי כיוהרא:	ה	הלכות תפילה
1,942	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	ה	במהירות: כשיאמר ברוך יכרע בברכיו וכשיאמר אתה ישחה עד שיתפקקו החוליות. מ''א בשם הזוהר ושל''ה. ובס' משנת חסידים כתב בשם האר''י ז''ל כשאומר ברוך יכרע גופו וכשאומר אתה יכרע ראשו ע''ש וכ''כ בכוונת האר''י ז''ל בברוך יכרע גופו ובאתה יכרע ראשו ע''ש:	ו	הלכות תפילה
1,943	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	ו	בשם: הקשה בר''מ פ''ק דברכות סימן י''ט הרי הכהנים ביה''כ כשהיו שומעין השם היו כורעים וכו' ע''ש ובמ''א ובבאר היטב אשר לפני הביא תירוץ ע''ז בשם הט''ז ע''ש. ואני אומר לא לבד ששקר ענה בו שט''ז לא הביא קושיא זו ע''ש אלא אף זה מה שתירץ הוא בשם הט''ז לאו תירוץ הוא ומחוסר הבנה והט''ז כתב אלה הדברים על ענין אחר ע''ש ס''ק ד' והעתקתי דבריו בס''ק ג':	ז	הלכות תפילה
1,944	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיג	ז	וערב: ואם הוא שר שרי כמ''ש בי''ד סי' ק''נ ע''ש וצ''ע. מ''א:	ח	הלכות תפילה
1,945	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	א	חג: דבערבית לא שאין כולם בבהכ''נ ובשחרית לא משום דצריך להכריז ובשחרית א''א משום דצריך לסמוך גאולה לתפלה ועיין דבר שמואל סי' קמ''ט. בליל יום טוב האחרון של חג אם הזכיר גשם במקום טל אינו חוזר. גן המלך סי' קמ''ו:	א	הלכות תפילה
1,946	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ב	ש''צ: כלומר שיאמר הש''ץ בקול רם משיב הרוח בתוך התפלה. ורמ''א סובר שהשמש מכריז קודם התפלה וכ' הב''ח דלדעתו אפי' הזכיר הש''ץ בלחש אסור לציבור להזכיר אם לא הכריזו תחלה בקול רם וכ''מ ס''ג בהג''ה ואיתא בב''י ואפי' המתפלל בביתו אסור להזכיר עד שהזכירו הציבור וכתב המ''א ונ''ל הדר במקום שאין מנין ימתין עד זמן שמתפללין בקהלות:	ב	הלכות תפילה
1,947	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ג	בטל: לפי מנהג ספרדים שאומרים משיב הרוח ומוריד הטל בימות החמה:	ג	הלכות תפילה
1,948	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ד	אותו: דטל ורוחות אין נעצרין. ואפי' אם עדיין לא סיים הברכה אין מחזירין אותו מאחר שאין חיוב כלל לאומרו. מ''א:	ג	הלכות תפילה
1,949	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ה	כבר: והא דאין מכריזין שלא יאמרו משיב הרוח ומוריד הגשם דנראה כממאנין בגשמים:	ג	הלכות תפילה
1,950	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ו	אותו: דגשמים קשים לעולם בימות החמה:	ד	הלכות תפילה
1,951	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ז	טל: לפי מנהג ספרד שאומר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל אומר זה גשם במקום טל:	ד	הלכות תפילה
1,952	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ח	הגשמים: דאז גשמים סי' ברכה:	ה	הלכות תפילה
1,953	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	ט	טל: ר''ל שאומר משיב הרוח ומוריד הטל אין מחזירין ועיין סי' קי''ז ס''ד ולענין שאלה דהיינו ותן טל ומטר לא מהני טל אם לא אמר מטר ע''ש:	ה	הלכות תפילה
1,954	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	י	שנזכר: דוקא בדברים שמחזירים אותו אבל בדברים שאין מחזירין אותו לא יאמר. ב''ח מ''א:	ו	הלכות תפילה
1,955	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	יא	קדוש: עיין גן המלך סי' קנ''ב:	ו	הלכות תפילה
1,956	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	יב	לראש: כגון שטעה בחתימתן או שלא אמר המלך הקדוש בין ראש השנה ליום כפור אבל טעה באמצע אין בכך כלום. עיין מ''א:	ו	הלכות תפילה
1,957	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	יג	הגשם: משום דרגיל מימי החורף [ואף] שעכשיו אומר ג''כ משיב הרוח ומוריד הטל אפשר דטעה בין טל ובין גשם אבל בימות הגשמים לא שייך לומר נסתפק אם הזכיר הגשם וכו' דאפי' אם אמר בימות הגשמים כימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל לא מחזרינן כמו שכתבתי בסעיף ה' ועל זה כתב רמ''א ולדידן דאין מזכירין טל בימות החמה ממילא דיש להסתפק נמי בימות הגשמים:	ח	הלכות תפילה
1,958	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	יד	למ''ד יום: והא דבשבת ויו''ט אומרים אותו ד''פ בכל יום ואיכא יותר מצ''פ בלמ''ד יום י''ל דהרי בשאלה ג''כ הדין כן ובשאלה איכא פחות מצ''פ דהרי בשבת ויו''ט אין שאלה. לכך נקטינן מילתא מציעתא צ''פ ד''מ. וכן כתב רמ''א בתשובתו סי' פ''ג ע''ש. ומ''א כתב דלא מצינו דקאי נמי אשאלה ע''ש. גם בשכנה''ג נסתפק אם מהני ג''כ בשאלה או לא ע''ש ובע''ת כתב בפשיטות דמהני נמי בשאלה ע''ש. אם שגג או פשע באיזה יום או יומים באלו למ''ד יום ולא התפלל כלל. לא הורע חזקתו ט''ז ע''ש:	ט	הלכות תפילה
1,959	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	טו	גשם: ראייתו היא משור המועד דאמרינן ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לכ''ש וה''נ כאן. ט''ז ושל''ה. ובתשובת גינת ורדים כלל א' סי' ק''א דחו דבריו ע''ש. ועיין דבר שמואל סי' רכ''ה ובהלק''ט ח''א סי' רמ''ג ומ''א וב''ח מתרצים ע''ש:	ט	הלכות תפילה
1,960	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיד	טז	חיים: ועד בכלל וא''כ נתרגל לשונו לומר רב להושיע מכלכל חיים:	ט	הלכות תפילה
1,961	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קטו	א	בינה: וכן מבדילין במוצאי שבת ויו''ט לפי שהוא חכמה שאדם מבדיל בין דבר לדבר ולכך קבעוהו בברכת החכמה. ורמז לדבר בינה ר''ת בשמים יין נר הבדלה. עט''ז:	א	הלכות תפילה
1,962	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קטז	א	ונרפא: ולא יאמר רפאנו ה' אלהינו ונרפא גם לא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו רש''ל וכנה''ג ופר''ח. אבל המ''א כתב שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו ושכן הוא במגלה עמוקות:	א	הלכות תפילה
1,963	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	א	השנים: צ''ל ושבענו מטובך ולא מטובה. הרא''ש ורש''ל. עמ''א. וט''ז כתב כשהוא בדרך יאמר מטובך וכשהוא בעיר יאמר מטובה ע''ש הטעם ובסידור האר''י ז''ל כ' מטובה:	א	הלכות תפילה
1,964	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ב	ס': כלומר בתפלת ערבית שמתחיל יום ס':	א	הלכות תפילה
1,965	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ג	הס': כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבינן בכלל הס' אפי' אם התקופה נופלת בחצי יום או אח''כ רק שיהא קצת קודם הלילה. ולעולם ב' ימים בין תקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכת ליום ד':	א	הלכות תפילה
1,966	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ד	ובא''י: לפי ששם צריך לגשמים יותר לפי שגבוה הוא מכל הארצות. מי שיצא מא''י לח''ל אם יש לו אשה ובנים בא''י אע''פ שאין דעתו לחזור בימי הגשמים שואל כבני א''י מוהריק''ש והלק''ט ח''א סי' ע''ד. ושמעתי מהרב מהורר''א יצחקי זלה''ה ששמע ממהר''י מולכו זלה''ה שמהר''ז גוטה ז''ל וכמה גדולים אחרים שחלקו על מוהריק''ש בזה וכתבו דשואל כבני ח''ל וכן פסק בתשובת דבר שמואל סי' שכ''ג ופרי חדש פסק שבני א''י שבאו לח''ל כל זמן שדעתם לחזור בכל אותה שנה לא''י שואל כבני א''י ואם אין דעתם לחזור אלא אחר שנה או שנתיים כמו שלוחי א''י אע''פ שיש להם אשה ובנים בא''י שואל כבני ח''ל ע''ש:	א	הלכות תפילה
1,967	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ה	בש''ת: ונראה דלפ''ז כ''ש שיש לנו לשאול מטר אחר ז' מרחשון תוך ס' לתקופה בש''ת כשצריכין לכך דהא אפי' בתקופת תמוז דסי' קללה הם שואלין בש''ת. וכתב ט''ז הא דציבור מותר להתפלל בש''ת היינו כשמתפללין בלחש אבל לא יאמר אותו הש''ץ בקול רם אפילו בש''ת. והב''ח כתב קבלתי שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חז''ל אפי' בש''ת אלא מרצין לפניו יתברך בתענית וסליחות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר ושמעתי ששני גדולים הורו לשאול בצבור ותן טל ומטר בש''ת בעת עצירת גשמים ונאספו לעמם באותו שנה ותלו הדבר בדאטרחו קמי שמיא עכ''ל ובתשוב' הרא''ש כלל ד' סי' י' כ' דאף בשבת שאין מתענין מזכירין י''ג מדות ואומרים פסוקים של מטר ע''ש וכתב ט''ז עליו דאם יש עיקר לקבלה זו נראה פשוט שבתפלה של ש''צ קאמר אבל כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר בש''ת בלחש כמ''ש ע''ש:	ב	הלכות תפילה
1,968	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ו	כלל: ונראה לפ''ז בן ח''ל שטעה ושאל גשמים בתפלה אחר ז' מרחשון תוך ס' יום לתקופה שאין צריך לחזור אפילו אין צריך לגשמים. שכנה''ג מט''מ הרדב''ז סי' נ''ח [ח''ו סימן ב' אלפים נ''ה]. וכ''כ ע''ת. ופר''ח חולק דצריך לחזור אם אין צריכין לגשמים ע''ש והא דכתב בש''ע הצריכים מטר וכו' היינו דוקא כשנעצר המטר אבל בלאו הכי מחזירין אותו אע''פ שהגשם במקום ההוא אינו סי' קללה וצ''ע מ''מ בשעת הקציר לכ''ע מחזירין אותו. מ''א:	ב	הלכות תפילה
1,969	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ז	אותו: עמ''ש בס''ק שלפני זה אם שאל מז' מרחשון ואילך מה דינו. אם נמשך בתפלת שבת והתחיל בואתה חונן וסיים בברכת השנים ואז נזכר שהוא שבת והיה בימות החמה ושאל מטר חוזר עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואז ילך אצל שבת. הלק''ט חלק ב' סי' צ''א:	ג	הלכות תפילה
1,970	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ח	הגשמים: ואם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם כמ''ש סי' קי''ד ס''ו:	ד	הלכות תפילה
1,971	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	ט	טל: ולעיל סי' קי''ד לענין הזכרה סגי טל עי' ט''ז הטעם:	ד	הלכות תפילה
1,972	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	י	בש''ת: אבל הזכרה לא שייכא בש''ת דשבת הוא:	ה	הלכות תפילה
1,973	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיז	יא	עננו: דשאלה חמירא מעננו ואם לא אמרו מחזירים אותו משא''כ בעננו:	ה	הלכות תפילה
1,974	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיח	א	לחזור: כ''כ מ''א וב''ח ומט''מ ושל''ה. ולבוש כתב דנוהגין לחזור. וטורי זהב העלה דצריך לחזור ולהתפלל שנית בתורת נדבה דיש חילוק אפי' בנוסח מלך אוהב צדקה ומשפט דכל השנה אין המשפט עיקר אלא הצדקה ולכן הקדימו למשפט אבל מראש השנה ועד י''כ המשפט עיקר ולכן לא הזכירו צדקה ע''ש ועיין סי' תקפ''ב. אם בכל השנה אמר המלך הקדוש או המלך המשפט א''צ לחזור עי' כנה''ג סי' זה וסי' ק''ח וכ''כ הע''ת ע''ש ולפי טעם הט''ז נ''ל דיחזור ויתפלל שנית בתורת נדבה:	א	הלכות תפילה
1,975	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	א	ברכה: המחבר ע''ת לא עיין בהג''ה סעיף זה ע''ש ועיין שכנה''ג:	א	הלכות תפילה
1,976	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ב	רחמים: המבקש רחמים על חבירו א''צ להזכיר שמו ברכות דף ל''ד. וה''מ בפניו אבל כשמתפלל שלא בפניו צריך להזכיר שמו. מהרי''ל:	א	הלכות תפילה
1,977	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ג	צרכיו: טוב להתוודות בש''ת ויאמר חטאתי עויתי פשעתי. ולשאול מזונותיו אפילו הוא עשיר. ואם יש לו עון מחודש מזכיר בתפלה הקודמת אצלו. ספר הכוונות:	א	הלכות תפילה
1,978	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ד	ש''ת: וב''ח כתב דלהרר''י אפי' בש''ת אסור לומר צרכיו בלשון רבים באמצע ע''ש. ומ''מ ציבור שרי אפילו באמצע הברכה. ב''י מ''א. ובבאר היטב אשר לפני בס''ק ג' לא דק ע''ש:	א	הלכות תפילה
1,979	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ה	לא יאריך: אא''כ רבים צריכים לתורתו. עיין מ''א:	ב	הלכות תפילה
1,980	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ו	הסדר: והיינו בשוגג אבל במזיד צריך לחזור לתחלת י''ח כמ''ש בסי' קי''ד ס''ז. ודברי רש''י בברכות ל''ד ע''א ד''ה מתחלת הברכה שטעה בה וכו' תמוהים המה ע''ש:	ג	הלכות תפילה
1,981	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ז	רפאינו: פי' שחתם ברכת רפאנו ואם יחזור ויאמר עננו יצטרך לומר רפאנו פעם אחרת דצ''ל על הסדר ויהיה ברכה לבטלה דאין מחזירין בשביל עננו אבל אם לא חתם רפאינו יאמר עננו ואח''כ רפאינו. והא דנקט כאן ש''צ משום דיחיד אומר אותו בש''ת ואם שכח עד אחר שגמר ש''ת אף ע''ג דלא התחיל רצה א''ל עננו שם כיון שאין מחזירין בשביל עננו משא''כ בש''צ אומרה בברכה בפ''ע. ט''ז ומגן אברהם ואחרונים דלא כר''ת:	ד	הלכות תפילה
1,982	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קיט	ח	כיחיד: ויחתום בא''י העונה בעת צרה וש''ת. הג''מ וב''ח מ''א דלא כע''ת. ועיין בשכה''ג (ובספר אליהו רבה פסק כע''ת דיסיים רק בש''ת לחוד כיחיד וכ''מ בתשו' רש''ל) ואם חתם בש''ת לבד יצא. מ''א. וה''ה אם לא היו י' המתענים בבה''כ ובאו אחר ברכת רפאינו אומרה בש''ת. ש''ג. ואם שכח גם בש''ת אומרה ברכה בפ''ע אחר בשלום. רש''ל מ''א: ועיין בטור סי' תקס''ה די''א דאפי' יחיד הדין כן ונהי דלא קי''ל הכי ביחיד מ''מ בש''צ יש לפסוק כן. מ''א. וכנה''ג כתב בשם ש''ג דאומרה בעבודה אם נזכר והרמ''ע פסק דדינו כיחיד וכן כ' ע''ת. ואם אמר ענינו קודם ראה נא צ''ל עננו פעם אחרת אחר ראה נא. מ''א ע''ש:	ד	הלכות תפילה
1,983	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכא	א	במודים: אם נזדמן לו רוק לא ישחה עד שיצא הרוק מפיו ס''ח סי' י''ח. מ''א וע''ת:	א	הלכות תפילה
1,984	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכא	ב	נראה: המ''א העלה דאין למחות ביד האומרים אותו עיין שם. אין אומרים אלהינו בבית האבל:	ג	הלכות תפילה
1,985	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכב	א	וברכו: וטוב לומר יהיו לרצון קודם התחנונים ואחריהם. ל''ח וב''ח מ''א ט''ז ופר''ח:	א	הלכות תפילה
1,986	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכב	ב	ועולה: דהיינו שמפסיק באמצע התחנונים ופוסע לאחריו ואם אין שהות לפסוע יאמר יהיו לרצון מיד ויענה. ד''מ:	א	הלכות תפילה
1,987	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכב	ג	יהיו לרצון: זה הפסוק מסוגל לכמה עניינים תחלתו יו''ד וסופו יו''ד ויש בו אותיות מ''ב וסודו סוד גדול לכך צריך לאומרו בנחת ולכוין ויועיל הרבה לקבל תפלתו עיין ספר הכוונות:	ב	הלכות תפילה
1,988	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	א	ג' פסיעות: עיין בתשובת חוט השני סימן נ''ד דבזכות ג' פסיעות זכה נבוכדנצר להחריב ב''ה ולכן אנו פוסעים ג' פסיעות ומתפללין שיבנה בית המקדש:	א	הלכות תפילה
1,989	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ב	ואחר שפסע: ולא כאותן שאומרים עושה שלום בעוד שפוסעין דאין נכון לעשות כן. מ''א:	א	הלכות תפילה
1,990	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ג	עלינו: דלא כהאומרים עלינו ועל כל ישראל. מגן אברהם:	א	הלכות תפילה
1,991	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ד	למקומו: וחייב לכוין רגליו כמו בתפלה. רד''ך מגן אברהם:	ב	הלכות תפילה
1,992	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ה	לקדושה: וכשאומרים פיוטים חוזר כשש''ץ מתחיל י''ח. ל''ח מ''א שכנה''ג ומהרי''ל ז''ל אם היה מסיים י''ח תכף שיושב ש''ץ לתחנון וכן במ''ש אם פתח ש''ץ ויהי נועם ותכף לו סיים פסיעותיו דאחר י''ח אז היה נשאר במקומו שפסע שם וכיסה פניו ואמר תחנה או במ''ש ויהי נועם טרם חזר למקומו ע''ש. ומדברי ט''ז ס''ק ג' לא משמע כן דכתב וכן היחיד המתפלל אפי' אין חוזר תכף למקומו לא יאמר תחנון תכף אחר שעקר רגליו אלא ימתין כדי הילוך ד''א ע''ש ואפשר דיש חילוק בין המתפלל ביחיד או עם הצבור ומדברי מהרי''ל נראה דאין להקפיד בנפילת אפים שיהיה מיושב וכן כתב הריב''ש ועיין סי' קל''א סעיף ב' מש''ש. כתב הכ''מ דאם רוצה עומד שם ואינו חוזר למקומו. ומ''א כתב לפי סברת י''א הטעם דבעינן ו' פסיעות דכתיב ורגליהם רגל ישרה. וכתיב וכף רגליהם ככף רגל הרי ששה. ולכך צריך ג''כ לפסוע ג' פסיעות לפניו דהיינו עוד ג' עי' ב''י. ומה''ט מקפידין שלא יעבור אדם לפניהם בעוד שעומדים שם שלא להפסיק בין הששה פסיעות. אבל מה שנוהגים שכשרואים למי שרוצה ללכת לפניהם למהר לשוב למקומם בטרם שממתינים השיעור המפורש טעות הוא. ל''ח ושכנה''ג:	ב	הלכות תפילה
1,993	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ו	ד''א: ומדינא יכול לחזור מיד הש''ץ. רשב''א מ''א (עיין בספר אליהו רבה באריכות מזה מתשובת הרשב''א):	ב	הלכות תפילה
1,994	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ז	כשיעור זה: ולא יאמרו תחנון תיכף אלא ימתין כדי הילוך ד''א ט''ז ועיין ס''ק ה' מש''ש בשם מהרי''ל. וב''ח פסק דאין חילוק למתפלל עם הציבור וצריך לשהות כשיעור שיגיע הש''ץ לקדושה וכ''פ המגן אברהם:	ב	הלכות תפילה
1,995	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ח	פניו: שלא יחשדוהו שדילג וכשמתחיל הש''ץ רשאי להחזיר פניו אבל אסור לחזור למקומו עד שמגיע לקדושה:	ב	הלכות תפילה
1,996	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	ט	תחלה: ואפי' איטר רגל צריך לפסוע בשמאל דעלמא תחלה עמ''א וט''ז וקצת נוהגין לפסוע רגל הימיני אל השמאלי ואח''כ פוסעין בשמאל. ל''ח. כ' ב''ח דאם יש דוחק בבה''כ רשאי לפחות משיעור גודל בצד עקב ולסמוך על הרשב''א סי' שפ''א שאין שיעור לפסיעות אלו וכן נהגו הכל לפסוע בלי שיעור והוא מטעם הדוחק אבל היכא דליכא דוחק צריך לדקדק לפסוע אגודל בצד עקב עכ''ל. ומ''א כתב ול''נ דהרשב''א לא כתב אלא שא''צ לפסוע פסיעה בינונית שהיא אמה ע''ש אבל פחות מעקב בצד גודל לא מיקרי פסיעה כלל ע''ש והמנהג עכשיו שאם מסיים התפלה ואחריו אדם אחר שהוא מתפלל שאינו יכול לפסוע ג' פסיעות ממתין עד שיכלה האחר תפלתו ואח''כ פוסע הג' פסיעות. שכנה''ג:	ג	הלכות תפילה
1,997	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	י	פסיעות: דסומך על הקדיש שאחר ובא לציון אע''פ שמפסיקין בקריאת התורה והלל כולהו לסדר תפלה הם באים. ת''ה מ''א. ואם רגיל לפסוע אין למחות בידו. הרדב''ז. ועיין הלק''ט ח''ב סי' ס''ז:	ה	הלכות תפילה
1,998	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכג	יא	לרצון: כי לא התפלל על עצמו ובשל''ה כתב לומר יהיו לרצון:	ו	הלכות תפילה
1,999	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קכד	א	יודע: אבל הבקי אינו יוצא בתפלת ש''ץ. מ''א:	א	הלכות תפילה

1,900

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

ח

נדבה: ולכן מי שהיה חולה או תפוס בתפיסה ולא היה המקום נקי כשיצא יתפלל כל התפלות שהפסיד. ב''י תר''י. ואם יצא מתפיסה בר''ח מזכיר בכלם יעלה ויבא. וה''ה אם יצא בשבת מזכיר בכלם של שבת. כנה''ג מ''א פר''ח:

ה

הלכות תפילה

1,901

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

ט

תשלומין: דהאיך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף:

ו

הלכות תפילה

1,902

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

י

התפלל: מעשה באחד שבא לבה''כ סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית ועדיין לא התפלל מנחה. נ''ל דלא מיקרי מזיד ויש לה תשלומין ומשמע לי דבר''ח יזכיר יעלה ויבא בשניה דכבר קבל עליו ר''ח. מ''א. כתב פר''ח נ''ל שמ''ש המחבר לעיל בסי' ע''ו שמי שקרא במקום שראוי להסתפק בצואה ומצאה אח''כ צריך לחזור ולקרות. היינו דוקא כשלא עבר עדיין זמן תפלה או בתפלת התשלומין וכגון כשהשלים תפלתו היה לו שהות להתפלל עוד אלא שאח''כ נטרד או נאנס אבל אי כשהתפלל במקום הראוי להסתפק מצואה ליכא שהות תו אח''כ להתפלל תפלה אחרת ה''ל מעוות לא יכול לתקן ולית ליה תשלומין דכי היכא דחשבינן ליה פושע להצריכו לחזור ולהתפלל לפי שלא בדק הכא נמי מיקרי פושע לענין דלית ליה תשלומין אבל בדין שכור לא שייך למימר הכי דהתם גברא לא חזי עד שיפיג יינו מעליו ע''ש:

ז

הלכות תפילה

1,903

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

יא

שבת: המ''א נסתפק אם לא הזכיר שבת בשניה אם מחזירין אותו ע''ש. וכנה''ג הביא משם הר''ם די בוטין דלא יצא וצריך לחזור ולהתפלל וכ''פ הט''ז ע''ש אבל הע''ת פסק דיצא בדיעבד וכ''פ הכנה''ג שם ופר''ח:

ט

הלכות תפילה

1,904

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

יב

שתים: כתב המ''א מי שלא התפלל ערבית בר''ח והתפלל שחרית שתים. ולא אמר יעלה ויבא בשניה מחזירין אותו ע''ש ועיין במהרש''א ודו''ק וכנה''ג בסי' תכ''ב כתב דאין חייב לחזור ע''ש וכ''כ הפר''ח:

ט

הלכות תפילה

1,905

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

יג

בשניה: גלי דעתיה דראשונה היתה לשם תשלומין כמו בהבדלה דבסעיף שאח''ז והיינו דוקא כשהתשלומין בא מחמת תפלה שאינה של ר''ח אז איכא למימר כדלקמן גבי הבדלה דכיון דלא הזכיר יעלה ויבא בראשונה גלי דעתיה דצלי ראשונה אדעתא דתשלומין אבל אם היה ר''ח ב' ימים ולא התפלל מנחה ביום ראשון של ר''ח כשמתפלל בליל ב' של ר''ח שתי תפלות אחת לחובה ואחת לתשלומיו אם לא הזכיר בראשונה והזכיר בשניה פשיטא דא''צ לחזור ולהתפלל דהכא ליכא למימר גלי דעתיה ובודאי טעה:

ט

הלכות תפילה

1,906

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

יד

בשניה: משום דהבדלה לאו רחמי נינהו אלא מצוה לשעתא אין שייך להבדיל ב''פ זא''ז דאם עשה פעם א' חול למה יעשה שנית חול משא''כ שבת ור''ח דצריך להזכירם בכל התפלות. מ''א וט''ז דלא כלבוש וע''ת:

י

הלכות תפילה

1,907

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

טו

לא עלתה לו: דמבעיא ליה לאקדומי חובת שעתיה ברישיה והוא גילה דעתו שהתפלל הראשונה לתשלומין לכך צריך לחזור ולהתפלל א' לתשלומין בלא הבדלה ודוקא שעשה במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בראשונה יצא דהרי לא גילה דעתו כמ''ש בס''ק י''ג מ''א. ובכה''ג איירי הרמ''א במ''ש ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשניה דצריך לחזור וכו' היינו דגילה דעתו שהראשונה יהא לתשלומין ומסתמא במה שלא הזכיר הבדלה או יעלה ויבא בראשונה אמרינן דבזה גילה דעתו אבל אם אמר בפי' שבשניה נתכוין לשם תשלומין רק ששכח בראשונה הבדלה או ר''ח. אף שהזכיר הבדלה או ר''ח בשניה יצא וכ''כ ט''ז ופר''ח ע''ש:

י

הלכות תפילה

1,908

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

טז

שתים: יש בזה מחלוקת. התוס' בשם ר''י ס''ל דא''צ לחזור בשביל זה דהא כבר התפלל י''ח רק ששכח של שבת וכשישלים ויתפלל י''ח ולא יזכיר של שבת מה ירויח בזה התשלומין. וחכמי פרובינצ''ה ס''ל דמה שהתפלל י''ח בלא שבת הוי כאלו לא התפלל כלל כיון שלא עשה כדין ועל כן הכריעו הפוסקים שיחזור להתפלל בתורת נדבה וא''צ לחדש כיון שיש סברא שצריך לחזור ולהתפלל מצד הדין. כתב כנה''ג בסי' רצ''ד בשם רדב''ז ח''א סי' (קע''ו) [שס''א] שאם נאנס ולא התפלל במ''ש מתפלל ביום שתי תפלות אחת לחובה ואחת לתשלומין ולא יאמר אתה חוננתנו אעפ''י שלא הבדיל ע''ש:

יא

הלכות תפילה

1,909

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

יז

ר''ח: ואם בלילה ג''כ ר''ח לכ''ע יתפלל דהוא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה''ה בליל יום טוב שני וה''ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח מ''א. ונ''ל פשוט דאם שכח יעלה ויבא ג''כ בלילה בתפלת התשלומין דאין צריך לחזור. דאין מקדשין החדש בלילה ואע''פ שהיא לתשלום תפלת המנחה ובזה יתורץ קושיית התוספות במה שמקשים למה לי האי טעמא דאין מקדשין החדש בלילה תיפוק ליה תפלת ערבית רשות וכו' דנ''מ לדינא כמ''ש וק''ל. עיין בברכות דף כ''ו ע''א ודף למ''ד ע''ב. וכ''פ הכנה''ג בסי' תכ''ב ופר''ח סי' זה דאם ר''ח הוי ב' ימים וביום ראשון נטרד ולא התפלל מנחה כשמתפלל ליל שני של ר''ח שתי תפלות אם בתפלת התשלומין שכח ולא הזכיר יעלה ויבא אין מחזירין אותו ע''ש:

יא

הלכות תפילה

1,910

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קח

יח

ימים: זה למד בב''י מדאמרינן דאם הבדיל בשתיהן יצא ע''ש וט''ז הקשה עליו דל''ד דהתם ודאי זמן הבדלה היא בעת ההיא רק שזה האיש הבדיל שנית ללא צורך משא''כ במידי שאין לו שייכות בזמן ההוא כגון שאומר בימות החול מה ששייך לפסח אין לך הפסק גדול מזה וצ''ע פסק זה עכ''ל. וכן בתשובת הלק''ט ח''א סי' ר''ס חולק ע''ז ופסק דמחזירין אותו ע''ש ואפשר לומר דאיירי בתפלת התשלומין כגון מי שלא התפלל מנחה בר''ח או בשבת או בשאר מועדים שמתפלל ערבית שתים בענין זה קאמר דאם הזכיר בתפלה של תשלום ראש חודש או שבת או מאורע שאר מועדים כיון דתפלה זו באה לתשלומים היום שעבר אם הזכיר לא הוי הפסק. יד אהרן ועי' בשכנה''ג:

יב

הלכות תפילה

1,911

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

א

לקדיש: פי' עד שיגיע ש''ץ ליהא שמיה רבא מרדכי ואגודה. ומשמע דיכול להתפלל עד שיענו יהא שמיה אבל אמן לא יענה כיון דלא נתכוין על מה יאמר הוי אמן יתומה. מי שבא לבה''כ תיכף אחר קדושה ואם ימתין עד אחר מודים לא יוכל לענות איש''ר אחר הקדיש שאחר י''ח ואם ימתין עד אחר הקדיש יעבור זמן תפלה או לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ''ל דיתחיל מיד דמוטב לבטל מודים מאיש''ר כמ''ש בסי' נ''ו בשם הב''ש ועוד דמודים אפשר לשחות באמצעיתן אם בא סמוך לקדיש ואם יתפלל תיכף יבטל איש''ר ואם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ''ל דתפילת ציבור עדיפא ואם בא סמוך לקדושה ואם יתחיל מיד לא יוכל לומר קדושה ואם יתחיל אחר קדושה לא יוכל לומר מודים ואם ימתין עד אחר מודים יהא השעה עוברת. נ''ל דיתחיל אחר קדושה דמוטב לומר קדושה עם הציבור ועוד מודים אפשר לשחות באמצע הברכה. מ''א:

א

הלכות תפילה

1,912

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ב

למודים: ולרמ''א צריך לגמור קודם אמן של ש''ת ואם לאו אל יתחיל עד אחר מודים. מ''א:

א

הלכות תפילה

1,913

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ג

לתפלה: פי' שטעה ואמר עד גאל ישראל דלכתחילה צריך להמתין בשירה חדשה כמ''ש סי' ס''ו:

א

הלכות תפילה

1,914

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ד

ישחה עמו: ולכתחלה לא יתחיל אדעתא לשחות באמצען דשמא ישכח מלשחות כיון שאין מחוייב שם לשחות ד''מ. מ''א:

א

הלכות תפילה

1,915

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ה

במלה: פי' שיאמר עמו נקדש לדור ודור וכו' עד האל הקדוש ואח''כ אם רצה יתפלל בפ''ע אם יכול לסיים קודם שיגיע ש''צ לסיום שומע תפלה. כ''מ בת''ה ור''ל חביב. ובת''צ לא יאמר עם הש''ץ עננו ברכה בפ''ע אלא בש''ת כיחיד. מט''מ ומהרי''ל מ''א:

ב

הלכות תפילה

1,916

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ו

תפלה: פי' שיכוין שיסיים שתי ברכות אלו עם הש''ץ עמ''א:

ב

הלכות תפילה

1,917

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ז

יתחיל וכו': כתב המ''א ונ''ל דה''ה לברכו. דהא אין היחיד אומר ברכו ואם כבר שמע קדושה או ברכו או יודע שישמע אח''כ א''צ להמתין מיהו לקדיש צריך להמתין דהא א''ל קצבה ואפשר דהקדישים מעלינו ואילך אינו בכלל זה. מ''א:

ב

הלכות תפילה

1,918

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ח

דסדרא: היינו בובא לציון. וה''ה קדושת יוצר. מ''א:

ג

הלכות תפילה

1,919

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קט

ט

כתר: פי' שהציבור אומרים קדושת מוסף והוא מתפלל תפלת יוצר נמי אינו אומר עמהם. זהו דעת הב''י שס''ל דהרשב''א חולק על הגאון והרמ''א ס''ל דהרשב''א לא אמר אלא בקדושה דסדרא אבל בב' קדושות מענין אחד כגון של שחרית ושל מוסף אפשר דמודה לדברי הגאון לכך אין לדחות דברי הגאון עכ''ל ד''מ וזהו הי''א שהביא הרמ''א. עיין ב''י ובד''מ:

ג

הלכות תפילה

1,920

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

א

הדחק: או שהשעה עוברת. כנה''ג מ''א:

א

הלכות תפילה

1,921

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ב

שיפסיקוהו: קאי ג''כ אדלעיל כשהוא בדרך ורואה שיפסיקוהו אבל בלא''ה מתפלל מהלך או מיושב. ב''ח מ''א:

א

הלכות תפילה

1,922

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ג

הגשמים: מפני שצ''ל ותן טל ומטר ובמ''ש וי''ט צ''ל הבדלה:

א

הלכות תפילה

1,923

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ד

בכך: וה''ה שילכו לבה''כ להתפלל בעשרה ל''ח. והיכי דנהוג נהוג. מג''א:

ב

הלכות תפילה

1,924

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ה

לשלום: ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום גמ':

ד

הלכות תפילה

1,925

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ו

רבים: דוקא תפלה הקבוע לרבים כמ''ש סי' תקס''ה סוף סעיף א' אבל מלת ותתנני לחן יאמר בלשון יחיד ס' הקנה ע''פ הסוד ויעסוק בתורה בדרך אבל לא יעיין בהלכה דילמא אתי לאטרודי גמ' דתענית וכתב המ''א ואפשר דביושב בעגלה ואיש אחר מנהיג הסוסים שרי אפילו עיון. ואל יאכל יותר משני רעבון משום חולי מעיים (שם) ויכנס בכי טוב ויצא בכי טוב. עיין תוס' שם:

ד

הלכות תפילה

1,926

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ז

לירד: מיהו אם אפשר לו יעמיד הבהמה דקי''ל רוכב כמהלך דמי. ש''ג:

ד

הלכות תפילה

1,927

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ח

ביום: פי' בכל יום ויום שהולך יאמר אותה ב''ח וט''ז וכנה''ג דלא כטועים שאין אומרים אלא ביום ראשון שיוצאים לדרך אלא כל זמן שהוא בדרך מחויב לומר בכל יום שהולך:

ה

הלכות תפילה

1,928

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

ט

בבוקר וכו': יש שהבינו דהאי בבוקר נמשך למטה כלומר כשהיה יוצא לדרך אפי' אחר התפלה היה אומר בבוקר כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים וכ''ה דעת הט''ז ולא היא אלא דמלת בבוקר נמשך למעלה כשהיה יוצא בבוקר קודם התפלה ואמר הברכות בדרך וכו' דהא אסור לאומרה עד שהחזיק בדרך כמ''ש ס''ז. באר שבע דף ק''ט מ''א וע''ת ושכנה''ג ולדברי ט''ז מה שאמר (בס''ד) [בס''ז] אחר שהחזיק בדרך. פירושו שיהיה מוחזק בודאי לילך ע''ש. ודוחק הוא ונסתפקתי אם יוצא בדיעבד אם אמר בביתו. ותפלת היוצא מן הכרך הנזכר בסי' ר''ל לכ''ע אומר אותה בביתו ע''ש:

ו

הלכות תפילה

1,929

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

י

לחברתה: שאינה פותחת בברוך ואם הולך באמצע היום יסמיכה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר. של''ה נ''צ ואגודה: נוהגים ליטול רשות מהגדולים ומתברכים כשהולכים בדרך ויש סמך ממ''ש חז''ל נמלכין בסנהדרין פרש''י נטלו רשות כדי שיתפללו עליהם. עט''ז:

ו

הלכות תפילה

1,930

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

יא

בדרך: ולא יאמר בתוך עיבורה של עיר דהיינו בתוך ע' אמה ושירים מן העיר דעיבור' דמתא כמתא דמי:

ז

הלכות תפילה

1,931

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

יב

פרסה: הוא ח' אלפים אמה דמיל הוא אלפים אמה ופרסה הוא ד' מילין ואם הולך במקום סכנה יש להתפלל ת''ה אפי' בפחות מפרסה. ט''ז וכ''כ ע''ת:

ז

הלכות תפילה

1,932

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קי

יג

לבה''מ: נ''ל דה''ה במי שיושב ללמוד אפילו ביחידות ובפרט מי שהגיע להוראה. וי''ל נוסחא א' קצרה כוללת הרבה וזו היא. יר''מ יאו''א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. עכ''ל ט''ז וכן כתב המ''א שהאר''י ז''ל היה אומרה בכל בוקר. וכתב המ''א תפלת מודה אני וכו' יאמר בכל ערב כל העוסק בתורה כל היום:

ח

הלכות תפילה

1,933

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיא

א

תפתח: אבל במוסף ובמנחה מותר לומר פסוקים קודם ה' שפתי תפתח אבל לא אח''כ דפסוק זה מכלל התפלה הוא ל''ח. מ''א. (אמר המגיה א''כ לא יפה עושים העולם שאומרים פסוק כי שם ה' אקרא אחר פסוק ה' שפתי תפתח):

א

הלכות תפילה

1,934

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיא

ב

אמן: אבל לקדיש ולקדושה אינו מפסיק כמ''ש ס''ו ס''ט:

א

הלכות תפילה

1,935

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיא

ג

תפתח: ר''ל בלחש:

ב

הלכות תפילה

1,936

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיא

ד

עדיף: אבל בערבית אינו כן אלא יתפלל עמהם ואח''כ קורא ק''ש כמ''ש בסי' רל''ו סעיף ג' ע''ש:

ג

הלכות תפילה

1,937

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיב

א

לאומרם: כתב האר''י ז''ל בסוף שער י''ג מדות דפסוקים ואתה ה' מגן בעדי אין לאומרם לא קודם התפלה ולא אח''כ בשום אופן ע''ש:

ב

הלכות תפילה

1,938

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

א

וסוף: צריך לכוין כשכורע באבות תחלה לאות ראשון של שם הוי''ה ואות ראשון של שם אדנ''י דהיינו יא ובסוף יכוין הד ובמודים יכוין ונ ובסוף יכוין הי: קודם שיתפלל ימשמש בתפלין של ראש ויסגור עיניו ויניח ידיו זו על זו. האר''י ז''ל:

א

הלכות תפילה

1,939

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

ב

לשחות: ויש מגמגמין לאיסור. מ''א:

א

הלכות תפילה

1,940

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

ג

מגונה: דאין לשחות אלא מה שתקנו ז''ל ומה''ט אין לשחות בירושלים או בבונה ירושלים דלא כמהרי''ל ד''מ. ואפשר שישחה מעט. מ''א. וכל זה הוא דוקא בתפלת י''ח אבל באינו י''ח יכול לכרוע ולהשתחות כרצונו והיינו דוקא במתפלל על עצמו ואתי שפיר בר''ע שאדם מניחו בקרן זוית זו ומצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחויות ומש''ה אין לשחות בוכל קומה לפניך תשתחוה וכו' דכיון דאינו אומר על עצמו אלא שעל כל העולם אומר ישתחוו לפניו ית'. ט''ז ע''ש:

ג

הלכות תפילה

1,941

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

ד

כ''כ: דמחזי כיוהרא:

ה

הלכות תפילה

1,942

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

ה

במהירות: כשיאמר ברוך יכרע בברכיו וכשיאמר אתה ישחה עד שיתפקקו החוליות. מ''א בשם הזוהר ושל''ה. ובס' משנת חסידים כתב בשם האר''י ז''ל כשאומר ברוך יכרע גופו וכשאומר אתה יכרע ראשו ע''ש וכ''כ בכוונת האר''י ז''ל בברוך יכרע גופו ובאתה יכרע ראשו ע''ש:

ו

הלכות תפילה

1,943

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

ו

בשם: הקשה בר''מ פ''ק דברכות סימן י''ט הרי הכהנים ביה''כ כשהיו שומעין השם היו כורעים וכו' ע''ש ובמ''א ובבאר היטב אשר לפני הביא תירוץ ע''ז בשם הט''ז ע''ש. ואני אומר לא לבד ששקר ענה בו שט''ז לא הביא קושיא זו ע''ש אלא אף זה מה שתירץ הוא בשם הט''ז לאו תירוץ הוא ומחוסר הבנה והט''ז כתב אלה הדברים על ענין אחר ע''ש ס''ק ד' והעתקתי דבריו בס''ק ג':

ז

הלכות תפילה

1,944

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיג

ז

וערב: ואם הוא שר שרי כמ''ש בי''ד סי' ק''נ ע''ש וצ''ע. מ''א:

ח

הלכות תפילה

1,945

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

א

חג: דבערבית לא שאין כולם בבהכ''נ ובשחרית לא משום דצריך להכריז ובשחרית א''א משום דצריך לסמוך גאולה לתפלה ועיין דבר שמואל סי' קמ''ט. בליל יום טוב האחרון של חג אם הזכיר גשם במקום טל אינו חוזר. גן המלך סי' קמ''ו:

א

הלכות תפילה

1,946

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ב

ש''צ: כלומר שיאמר הש''ץ בקול רם משיב הרוח בתוך התפלה. ורמ''א סובר שהשמש מכריז קודם התפלה וכ' הב''ח דלדעתו אפי' הזכיר הש''ץ בלחש אסור לציבור להזכיר אם לא הכריזו תחלה בקול רם וכ''מ ס''ג בהג''ה ואיתא בב''י ואפי' המתפלל בביתו אסור להזכיר עד שהזכירו הציבור וכתב המ''א ונ''ל הדר במקום שאין מנין ימתין עד זמן שמתפללין בקהלות:

ב

הלכות תפילה

1,947

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ג

בטל: לפי מנהג ספרדים שאומרים משיב הרוח ומוריד הטל בימות החמה:

ג

הלכות תפילה

1,948

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ד

אותו: דטל ורוחות אין נעצרין. ואפי' אם עדיין לא סיים הברכה אין מחזירין אותו מאחר שאין חיוב כלל לאומרו. מ''א:

ג

הלכות תפילה

1,949

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ה

כבר: והא דאין מכריזין שלא יאמרו משיב הרוח ומוריד הגשם דנראה כממאנין בגשמים:

ג

הלכות תפילה

1,950

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ו

אותו: דגשמים קשים לעולם בימות החמה:

ד

הלכות תפילה

1,951

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ז

טל: לפי מנהג ספרד שאומר בימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל אומר זה גשם במקום טל:

ד

הלכות תפילה

1,952

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ח

הגשמים: דאז גשמים סי' ברכה:

ה

הלכות תפילה

1,953

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

ט

טל: ר''ל שאומר משיב הרוח ומוריד הטל אין מחזירין ועיין סי' קי''ז ס''ד ולענין שאלה דהיינו ותן טל ומטר לא מהני טל אם לא אמר מטר ע''ש:

ה

הלכות תפילה

1,954

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

י

שנזכר: דוקא בדברים שמחזירים אותו אבל בדברים שאין מחזירין אותו לא יאמר. ב''ח מ''א:

ו

הלכות תפילה

1,955

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

יא

קדוש: עיין גן המלך סי' קנ''ב:

ו

הלכות תפילה

1,956

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

יב

לראש: כגון שטעה בחתימתן או שלא אמר המלך הקדוש בין ראש השנה ליום כפור אבל טעה באמצע אין בכך כלום. עיין מ''א:

ו

הלכות תפילה

1,957

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

יג

הגשם: משום דרגיל מימי החורף [ואף] שעכשיו אומר ג''כ משיב הרוח ומוריד הטל אפשר דטעה בין טל ובין גשם אבל בימות הגשמים לא שייך לומר נסתפק אם הזכיר הגשם וכו' דאפי' אם אמר בימות הגשמים כימות החמה משיב הרוח ומוריד הטל לא מחזרינן כמו שכתבתי בסעיף ה' ועל זה כתב רמ''א ולדידן דאין מזכירין טל בימות החמה ממילא דיש להסתפק נמי בימות הגשמים:

ח

הלכות תפילה

1,958

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

יד

למ''ד יום: והא דבשבת ויו''ט אומרים אותו ד''פ בכל יום ואיכא יותר מצ''פ בלמ''ד יום י''ל דהרי בשאלה ג''כ הדין כן ובשאלה איכא פחות מצ''פ דהרי בשבת ויו''ט אין שאלה. לכך נקטינן מילתא מציעתא צ''פ ד''מ. וכן כתב רמ''א בתשובתו סי' פ''ג ע''ש. ומ''א כתב דלא מצינו דקאי נמי אשאלה ע''ש. גם בשכנה''ג נסתפק אם מהני ג''כ בשאלה או לא ע''ש ובע''ת כתב בפשיטות דמהני נמי בשאלה ע''ש. אם שגג או פשע באיזה יום או יומים באלו למ''ד יום ולא התפלל כלל. לא הורע חזקתו ט''ז ע''ש:

ט

הלכות תפילה

1,959

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

טו

גשם: ראייתו היא משור המועד דאמרינן ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לכ''ש וה''נ כאן. ט''ז ושל''ה. ובתשובת גינת ורדים כלל א' סי' ק''א דחו דבריו ע''ש. ועיין דבר שמואל סי' רכ''ה ובהלק''ט ח''א סי' רמ''ג ומ''א וב''ח מתרצים ע''ש:

ט

הלכות תפילה

1,960

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיד

טז

חיים: ועד בכלל וא''כ נתרגל לשונו לומר רב להושיע מכלכל חיים:

ט

הלכות תפילה

1,961

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קטו

א

בינה: וכן מבדילין במוצאי שבת ויו''ט לפי שהוא חכמה שאדם מבדיל בין דבר לדבר ולכך קבעוהו בברכת החכמה. ורמז לדבר בינה ר''ת בשמים יין נר הבדלה. עט''ז:

א

הלכות תפילה

1,962

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קטז

א

ונרפא: ולא יאמר רפאנו ה' אלהינו ונרפא גם לא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו רש''ל וכנה''ג ופר''ח. אבל המ''א כתב שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו ושכן הוא במגלה עמוקות:

א

הלכות תפילה

1,963

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

א

השנים: צ''ל ושבענו מטובך ולא מטובה. הרא''ש ורש''ל. עמ''א. וט''ז כתב כשהוא בדרך יאמר מטובך וכשהוא בעיר יאמר מטובה ע''ש הטעם ובסידור האר''י ז''ל כ' מטובה:

א

הלכות תפילה

1,964

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ב

ס': כלומר בתפלת ערבית שמתחיל יום ס':

א

הלכות תפילה

1,965

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ג

הס': כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבינן בכלל הס' אפי' אם התקופה נופלת בחצי יום או אח''כ רק שיהא קצת קודם הלילה. ולעולם ב' ימים בין תקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכת ליום ד':

א

הלכות תפילה

1,966

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ד

ובא''י: לפי ששם צריך לגשמים יותר לפי שגבוה הוא מכל הארצות. מי שיצא מא''י לח''ל אם יש לו אשה ובנים בא''י אע''פ שאין דעתו לחזור בימי הגשמים שואל כבני א''י מוהריק''ש והלק''ט ח''א סי' ע''ד. ושמעתי מהרב מהורר''א יצחקי זלה''ה ששמע ממהר''י מולכו זלה''ה שמהר''ז גוטה ז''ל וכמה גדולים אחרים שחלקו על מוהריק''ש בזה וכתבו דשואל כבני ח''ל וכן פסק בתשובת דבר שמואל סי' שכ''ג ופרי חדש פסק שבני א''י שבאו לח''ל כל זמן שדעתם לחזור בכל אותה שנה לא''י שואל כבני א''י ואם אין דעתם לחזור אלא אחר שנה או שנתיים כמו שלוחי א''י אע''פ שיש להם אשה ובנים בא''י שואל כבני ח''ל ע''ש:

א

הלכות תפילה

1,967

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ה

בש''ת: ונראה דלפ''ז כ''ש שיש לנו לשאול מטר אחר ז' מרחשון תוך ס' לתקופה בש''ת כשצריכין לכך דהא אפי' בתקופת תמוז דסי' קללה הם שואלין בש''ת. וכתב ט''ז הא דציבור מותר להתפלל בש''ת היינו כשמתפללין בלחש אבל לא יאמר אותו הש''ץ בקול רם אפילו בש''ת. והב''ח כתב קבלתי שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חז''ל אפי' בש''ת אלא מרצין לפניו יתברך בתענית וסליחות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר ושמעתי ששני גדולים הורו לשאול בצבור ותן טל ומטר בש''ת בעת עצירת גשמים ונאספו לעמם באותו שנה ותלו הדבר בדאטרחו קמי שמיא עכ''ל ובתשוב' הרא''ש כלל ד' סי' י' כ' דאף בשבת שאין מתענין מזכירין י''ג מדות ואומרים פסוקים של מטר ע''ש וכתב ט''ז עליו דאם יש עיקר לקבלה זו נראה פשוט שבתפלה של ש''צ קאמר אבל כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר בש''ת בלחש כמ''ש ע''ש:

ב

הלכות תפילה

1,968

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ו

כלל: ונראה לפ''ז בן ח''ל שטעה ושאל גשמים בתפלה אחר ז' מרחשון תוך ס' יום לתקופה שאין צריך לחזור אפילו אין צריך לגשמים. שכנה''ג מט''מ הרדב''ז סי' נ''ח [ח''ו סימן ב' אלפים נ''ה]. וכ''כ ע''ת. ופר''ח חולק דצריך לחזור אם אין צריכין לגשמים ע''ש והא דכתב בש''ע הצריכים מטר וכו' היינו דוקא כשנעצר המטר אבל בלאו הכי מחזירין אותו אע''פ שהגשם במקום ההוא אינו סי' קללה וצ''ע מ''מ בשעת הקציר לכ''ע מחזירין אותו. מ''א:

ב

הלכות תפילה

1,969

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ז

אותו: עמ''ש בס''ק שלפני זה אם שאל מז' מרחשון ואילך מה דינו. אם נמשך בתפלת שבת והתחיל בואתה חונן וסיים בברכת השנים ואז נזכר שהוא שבת והיה בימות החמה ושאל מטר חוזר עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואז ילך אצל שבת. הלק''ט חלק ב' סי' צ''א:

ג

הלכות תפילה

1,970

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ח

הגשמים: ואם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם כמ''ש סי' קי''ד ס''ו:

ד

הלכות תפילה

1,971

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

ט

טל: ולעיל סי' קי''ד לענין הזכרה סגי טל עי' ט''ז הטעם:

ד

הלכות תפילה

1,972

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

י

בש''ת: אבל הזכרה לא שייכא בש''ת דשבת הוא:

ה

הלכות תפילה

1,973

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיז

יא

עננו: דשאלה חמירא מעננו ואם לא אמרו מחזירים אותו משא''כ בעננו:

ה

הלכות תפילה

1,974

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיח

א

לחזור: כ''כ מ''א וב''ח ומט''מ ושל''ה. ולבוש כתב דנוהגין לחזור. וטורי זהב העלה דצריך לחזור ולהתפלל שנית בתורת נדבה דיש חילוק אפי' בנוסח מלך אוהב צדקה ומשפט דכל השנה אין המשפט עיקר אלא הצדקה ולכן הקדימו למשפט אבל מראש השנה ועד י''כ המשפט עיקר ולכן לא הזכירו צדקה ע''ש ועיין סי' תקפ''ב. אם בכל השנה אמר המלך הקדוש או המלך המשפט א''צ לחזור עי' כנה''ג סי' זה וסי' ק''ח וכ''כ הע''ת ע''ש ולפי טעם הט''ז נ''ל דיחזור ויתפלל שנית בתורת נדבה:

א

הלכות תפילה

1,975

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

א

ברכה: המחבר ע''ת לא עיין בהג''ה סעיף זה ע''ש ועיין שכנה''ג:

א

הלכות תפילה

1,976

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ב

רחמים: המבקש רחמים על חבירו א''צ להזכיר שמו ברכות דף ל''ד. וה''מ בפניו אבל כשמתפלל שלא בפניו צריך להזכיר שמו. מהרי''ל:

א

הלכות תפילה

1,977

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ג

צרכיו: טוב להתוודות בש''ת ויאמר חטאתי עויתי פשעתי. ולשאול מזונותיו אפילו הוא עשיר. ואם יש לו עון מחודש מזכיר בתפלה הקודמת אצלו. ספר הכוונות:

א

הלכות תפילה

1,978

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ד

ש''ת: וב''ח כתב דלהרר''י אפי' בש''ת אסור לומר צרכיו בלשון רבים באמצע ע''ש. ומ''מ ציבור שרי אפילו באמצע הברכה. ב''י מ''א. ובבאר היטב אשר לפני בס''ק ג' לא דק ע''ש:

א

הלכות תפילה

1,979

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ה

לא יאריך: אא''כ רבים צריכים לתורתו. עיין מ''א:

ב

הלכות תפילה

1,980

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ו

הסדר: והיינו בשוגג אבל במזיד צריך לחזור לתחלת י''ח כמ''ש בסי' קי''ד ס''ז. ודברי רש''י בברכות ל''ד ע''א ד''ה מתחלת הברכה שטעה בה וכו' תמוהים המה ע''ש:

ג

הלכות תפילה

1,981

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ז

רפאינו: פי' שחתם ברכת רפאנו ואם יחזור ויאמר עננו יצטרך לומר רפאנו פעם אחרת דצ''ל על הסדר ויהיה ברכה לבטלה דאין מחזירין בשביל עננו אבל אם לא חתם רפאינו יאמר עננו ואח''כ רפאינו. והא דנקט כאן ש''צ משום דיחיד אומר אותו בש''ת ואם שכח עד אחר שגמר ש''ת אף ע''ג דלא התחיל רצה א''ל עננו שם כיון שאין מחזירין בשביל עננו משא''כ בש''צ אומרה בברכה בפ''ע. ט''ז ומגן אברהם ואחרונים דלא כר''ת:

ד

הלכות תפילה

1,982

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קיט

ח

כיחיד: ויחתום בא''י העונה בעת צרה וש''ת. הג''מ וב''ח מ''א דלא כע''ת. ועיין בשכה''ג (ובספר אליהו רבה פסק כע''ת דיסיים רק בש''ת לחוד כיחיד וכ''מ בתשו' רש''ל) ואם חתם בש''ת לבד יצא. מ''א. וה''ה אם לא היו י' המתענים בבה''כ ובאו אחר ברכת רפאינו אומרה בש''ת. ש''ג. ואם שכח גם בש''ת אומרה ברכה בפ''ע אחר בשלום. רש''ל מ''א: ועיין בטור סי' תקס''ה די''א דאפי' יחיד הדין כן ונהי דלא קי''ל הכי ביחיד מ''מ בש''צ יש לפסוק כן. מ''א. וכנה''ג כתב בשם ש''ג דאומרה בעבודה אם נזכר והרמ''ע פסק דדינו כיחיד וכן כ' ע''ת. ואם אמר ענינו קודם ראה נא צ''ל עננו פעם אחרת אחר ראה נא. מ''א ע''ש:

ד

הלכות תפילה

1,983

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכא

א

במודים: אם נזדמן לו רוק לא ישחה עד שיצא הרוק מפיו ס''ח סי' י''ח. מ''א וע''ת:

א

הלכות תפילה

1,984

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכא

ב

נראה: המ''א העלה דאין למחות ביד האומרים אותו עיין שם. אין אומרים אלהינו בבית האבל:

ג

הלכות תפילה

1,985

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכב

א

וברכו: וטוב לומר יהיו לרצון קודם התחנונים ואחריהם. ל''ח וב''ח מ''א ט''ז ופר''ח:

א

הלכות תפילה

1,986

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכב

ב

ועולה: דהיינו שמפסיק באמצע התחנונים ופוסע לאחריו ואם אין שהות לפסוע יאמר יהיו לרצון מיד ויענה. ד''מ:

א

הלכות תפילה

1,987

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכב

ג

יהיו לרצון: זה הפסוק מסוגל לכמה עניינים תחלתו יו''ד וסופו יו''ד ויש בו אותיות מ''ב וסודו סוד גדול לכך צריך לאומרו בנחת ולכוין ויועיל הרבה לקבל תפלתו עיין ספר הכוונות:

ב

הלכות תפילה

1,988

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

א

ג' פסיעות: עיין בתשובת חוט השני סימן נ''ד דבזכות ג' פסיעות זכה נבוכדנצר להחריב ב''ה ולכן אנו פוסעים ג' פסיעות ומתפללין שיבנה בית המקדש:

א

הלכות תפילה

1,989

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ב

ואחר שפסע: ולא כאותן שאומרים עושה שלום בעוד שפוסעין דאין נכון לעשות כן. מ''א:

א

הלכות תפילה

1,990

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ג

עלינו: דלא כהאומרים עלינו ועל כל ישראל. מגן אברהם:

א

הלכות תפילה

1,991

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ד

למקומו: וחייב לכוין רגליו כמו בתפלה. רד''ך מגן אברהם:

ב

הלכות תפילה

1,992

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ה

לקדושה: וכשאומרים פיוטים חוזר כשש''ץ מתחיל י''ח. ל''ח מ''א שכנה''ג ומהרי''ל ז''ל אם היה מסיים י''ח תכף שיושב ש''ץ לתחנון וכן במ''ש אם פתח ש''ץ ויהי נועם ותכף לו סיים פסיעותיו דאחר י''ח אז היה נשאר במקומו שפסע שם וכיסה פניו ואמר תחנה או במ''ש ויהי נועם טרם חזר למקומו ע''ש. ומדברי ט''ז ס''ק ג' לא משמע כן דכתב וכן היחיד המתפלל אפי' אין חוזר תכף למקומו לא יאמר תחנון תכף אחר שעקר רגליו אלא ימתין כדי הילוך ד''א ע''ש ואפשר דיש חילוק בין המתפלל ביחיד או עם הצבור ומדברי מהרי''ל נראה דאין להקפיד בנפילת אפים שיהיה מיושב וכן כתב הריב''ש ועיין סי' קל''א סעיף ב' מש''ש. כתב הכ''מ דאם רוצה עומד שם ואינו חוזר למקומו. ומ''א כתב לפי סברת י''א הטעם דבעינן ו' פסיעות דכתיב ורגליהם רגל ישרה. וכתיב וכף רגליהם ככף רגל הרי ששה. ולכך צריך ג''כ לפסוע ג' פסיעות לפניו דהיינו עוד ג' עי' ב''י. ומה''ט מקפידין שלא יעבור אדם לפניהם בעוד שעומדים שם שלא להפסיק בין הששה פסיעות. אבל מה שנוהגים שכשרואים למי שרוצה ללכת לפניהם למהר לשוב למקומם בטרם שממתינים השיעור המפורש טעות הוא. ל''ח ושכנה''ג:

ב

הלכות תפילה

1,993

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ו

ד''א: ומדינא יכול לחזור מיד הש''ץ. רשב''א מ''א (עיין בספר אליהו רבה באריכות מזה מתשובת הרשב''א):

ב

הלכות תפילה

1,994

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ז

כשיעור זה: ולא יאמרו תחנון תיכף אלא ימתין כדי הילוך ד''א ט''ז ועיין ס''ק ה' מש''ש בשם מהרי''ל. וב''ח פסק דאין חילוק למתפלל עם הציבור וצריך לשהות כשיעור שיגיע הש''ץ לקדושה וכ''פ המגן אברהם:

ב

הלכות תפילה

1,995

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ח

פניו: שלא יחשדוהו שדילג וכשמתחיל הש''ץ רשאי להחזיר פניו אבל אסור לחזור למקומו עד שמגיע לקדושה:

ב

הלכות תפילה

1,996

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

ט

תחלה: ואפי' איטר רגל צריך לפסוע בשמאל דעלמא תחלה עמ''א וט''ז וקצת נוהגין לפסוע רגל הימיני אל השמאלי ואח''כ פוסעין בשמאל. ל''ח. כ' ב''ח דאם יש דוחק בבה''כ רשאי לפחות משיעור גודל בצד עקב ולסמוך על הרשב''א סי' שפ''א שאין שיעור לפסיעות אלו וכן נהגו הכל לפסוע בלי שיעור והוא מטעם הדוחק אבל היכא דליכא דוחק צריך לדקדק לפסוע אגודל בצד עקב עכ''ל. ומ''א כתב ול''נ דהרשב''א לא כתב אלא שא''צ לפסוע פסיעה בינונית שהיא אמה ע''ש אבל פחות מעקב בצד גודל לא מיקרי פסיעה כלל ע''ש והמנהג עכשיו שאם מסיים התפלה ואחריו אדם אחר שהוא מתפלל שאינו יכול לפסוע ג' פסיעות ממתין עד שיכלה האחר תפלתו ואח''כ פוסע הג' פסיעות. שכנה''ג:

ג

הלכות תפילה

1,997

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

י

פסיעות: דסומך על הקדיש שאחר ובא לציון אע''פ שמפסיקין בקריאת התורה והלל כולהו לסדר תפלה הם באים. ת''ה מ''א. ואם רגיל לפסוע אין למחות בידו. הרדב''ז. ועיין הלק''ט ח''ב סי' ס''ז:

ה

הלכות תפילה

1,998

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכג

יא

לרצון: כי לא התפלל על עצמו ובשל''ה כתב לומר יהיו לרצון:

ו

הלכות תפילה

1,999

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קכד

א

יודע: אבל הבקי אינו יוצא בתפלת ש''ץ. מ''א:

א

הלכות תפילה