Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
1,800
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צב
ז
התפלה: ט''ז הקשה עליו דלדעת הרי''ף צריך להמתין על המים אפי' אם יעבור זמן התפלה ע''ש. והיד אהרן מיישבו ע''ש:
ד
הלכות תפילה
1,801
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צב
ח
בצרור: לא שנא אם הם מלוכלכים ל''ש שהסיח דעתו. טור. ועיין מ''א:
ד
הלכות תפילה
1,802
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צב
ט
בתורה: דלכ''ע די בנקיון בעלמא אע''פ שיש לו מים. מ''א:
ז
הלכות תפילה
1,803
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צב
י
בגד: כתב הבאה''ט אשר לפני וע''י פשתן אסור נ''ל ולא ידעתי מנ''ל ובהדיא כתב המ''א סי' צ''ז ס''ק ד' ובמדינתינו שלובשין פצילו''ס מותר ע''ש:
ז
הלכות תפילה
1,804
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צב
יא
ישתין: אבל מותר להשתין במקום שהתפלל ומכל מקום מדת חסידות שלא להשתין בד''א של תפלה מגילה דף כ''ז. מ''א:
ח
הלכות תפילה
1,805
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צב
יב
לרצונו: פירוש מי שרוקק מחמת טיול. הרא''ש:
ט
הלכות תפילה
1,806
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צג
א
שעה אחת: תר''י הוכיחו מגמרא דאע''ג דבכל מקום דאמרינן שעה פירוש שעה מועטת הכא פירושו שעה אחת מי''ב שעות ביום ומיהו זהו לחסידים ולשאר עם די בשעה מועטת. מ''א:
א
הלכות תפילה
1,807
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צג
ב
שיכוין: האר''י ז''ל היה מתפלל תוך הספר כדי שיכוין מאוד. והכל לפי מה שהאדם מרגיש בנפשו. מ''א:
א
הלכות תפילה
1,808
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צג
ג
פסוקה: דהיינו שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה אבל אם עסק בפלפול והתחילו הציבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט האידנא שאין מכוונין. כ''כ מ''א:
ג
הלכות תפילה
1,809
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צג
ד
להתפלל: נ''ל דדוקא בדבר שאין בו טרדא דומיא דהלכא פסוקה. מ''א:
ד
הלכות תפילה
1,810
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צג
ה
להתפלל: וא''צ להתפלל מנחה ב' כיון דבשעת חובתו היה פטור מן הדין. מ''א ודרישה בי''ד סי' שמ''א ודלא כט''ז בסי' ק''ח ס''ק א' ע''ש:
ד
הלכות תפילה
1,811
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
א
הכפורת: פי' במערבו של בית המקדש:
א
הלכות תפילה
1,812
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ב
רוחות: פי' במקום שמנהגם כך או שיושב על החמור:
ב
הלכות תפילה
1,813
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ג
למזרח: עיין ט''ז שהעלה דאם שכח והתפלל לצפון או לדרום יהפוך פניו לצד המזרח ואם התפלל למערב לא יהפוך פניו לצד דא''כ יהיה פניו נגד צפון או דרום ומ''מ נראה דא''צ להפסיק ולעקור רגליו כדי להתפלל למזרח דבדיעבד יש לסמוך אמ''ד שכינה בכל מקום עכ''ל. ותשובת אליהו סימן א' חולק וכתב דצריך להפסיק ולילך להתפלל לצד מזרח והסכים עמו גדול אחד. אבל גדול אחר הסכים עם הט''ז ע''ש באורך. בה''כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום של העולם וכלם מתפללים נגד הארון הקודש שהוא לצד דרום יוכל להתפלל בצד מזרח אף שכל הקהל מתפללים נגד דרום ואין כאן משום יוהרא ולא משום איבה יד אליהו סי' א' וגדול אחד שם חולק עליו רק יתפלל לצד שהציבור מתפללין ע''ש:
ב
הלכות תפילה
1,814
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ד
הארון: עיין בלבוש הציור להעמיד כותל מזרחי נגד קרן מזרחית דדומית של העולם וכתב בכנה''ג אפילו הארון קבוע לרוח אחרת צריך להחזיר פניו למזרח ועיין בס''ק שלפני זה:
ב
הלכות תפילה
1,815
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ה
למזרח: ורש''י פי' איפכא דיצדד פניו לצפון או לדרום ועיקר עמידתו למזרח. ונראה יותר נכון לעשות כן ט''ז:
ב
הלכות תפילה
1,816
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ו
דרכו: אבל אם קודם הוא להשיירא ויש לו מי שיאחז חמורו ירד למטה ויתפלל. וכ''ש כשמהלך ברגליו דהא בלא''ה צריך להמתין. מ''א:
ד
הלכות תפילה
1,817
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ז
באבות: פי' שלא ילך או ירכב אבל כשיושב על הבהמה והבהמה גם כן עומדת שרי. תר''י מגן אברהם:
ד
הלכות תפילה
1,818
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ח
הבהמה: או יחזיר עצמו ע''ג בהמתו. מ''א:
ה
הלכות תפילה
1,819
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
ט
מעומד: כ' ט''ז מעולם לא ראינו מגדולים שהתפללו בדרך מיושב שהתפללו שנית בבואם לביתם או למלון ע''ש נראה דגם כאן לא יתפלל שנית אלא אם הוא בטוח שיכול לכוין בתפלתו כמ''ש ס''ס ק''ז וכ''פ הרמ''ע מפאנו ושכנה''ג ופר''ח וכן הסכים בתשו' יד אליהו סי' א' וע''ש מה שתמה על הט''ז:
ט
הלכות תפילה
1,820
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
י
במלון: דאיתא בשבת דף קכ''ז דלא רצה ר''י ליכנס בתפילין לבית העכו''ם ק''ו להתפלל:
ט
הלכות תפילה
1,821
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צד
יא
זויות: ואם א''א לו להסתלק מן הדרך ובמלון לא ימצא קרן זוית תפלה בדרך עדיף. ומ''מ יראה אם יכול להתפלל במלון או בחצר ובבקעה או בגינה מוטב. מ''א:
ט
הלכות תפילה
1,822
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צה
א
למטה: ואותן המגביהים ראשיהם ועיניהם למעלה כמביטים על הגג המלאכים מלעיגים עליהם ס''ח סי' י''ח אבל קודם י''ח יתן עיניו לחלונות שבאותו כותל. עט''ז. מאן דפקח עיניו בשעת צלותיה מקדים עליה מלאך המות ט''ז סי' צ''א. ובשכנה''ג כתב אני שמעתי שכל מי שאינו עוצם עיניו בשעת תפלת י''ח אינו זוכה לראות פני שכינה בצאת נפשו ומן אז והלאה מנהגי לעצום עיני עכ''ל:
ב
הלכות תפילה
1,823
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צה
ב
לבו: ויכניע הזרועות על לבו ימנית על שמאלית ויזהר שלא יוציא האגודל לחוץ. האריז''ל:
ג
הלכות תפילה
1,824
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צה
ג
ובפחד: ובתפלה מיושב אל יסמוך לאחוריו ולא יהא מוטה לצדדים ולא יפשוט רגליו ואל ירכיבם זע''ז. עט''ז. ואין לפכר ידיו בעת שלום כי מוריד דין על עצמו בזה ח''ו כידוע. ט''ז:
ג
הלכות תפילה
1,825
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צו
א
תפילין: ובדיעבד א''צ לחזור ולהתפלל ט''ז ופר''ח דלא כב''ח ומה שנוהגים שהש''ץ מחזיק בידו הס''ת בשבת ואומר יקום פורקן וכו' נ''ל כיון שכוונתו אז להתפלל על לומדי תורה על כן מחזיק הס''ת בידו והוי כמו לולב בזמנו. ט''ז:
א
הלכות תפילה
1,826
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צו
ב
קערה: דוקא הני שאם יפלו יש בהם הפסד או יזיקו לו אבל שאר דברים מותר לאחוז. רש''י ור''ן. והר''ר יונה כתב בשם י''מ דהני לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט וה''ה שאין ליטול שום דבר בידו בשעת התפלה אלא לולב בלבד עיין שם וכתב ט''ז ומטעם זה נ''ל דיש לזהר ג''כ למי שמתפלל מתוך הסידור שירשום תחלה כל המקומות שצריך להתפלל באותו תפלה ולא יחפש אחריהם בשעה שמתפלל כי יפסיק עי''ז ולא יכוין יפה עכ''ל:
א
הלכות תפילה
1,827
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צו
ג
לא טריד: נפל ספר על הארץ ולא יוכל לכוין מפני זה מותר להגביהו כשיסיים הברכה. ס''ח מ''א:
ב
הלכות תפילה
1,828
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צו
ד
להתפלל מתוכו: כתבתי לעיל בסי' צ''ג סעיף קטן ב' דהאר''י ז''ל היה מתפלל מתוך הספר כדי שיכוין מאוד ואף בחזרת הש''ץ תפלת י''ח יהיה הסידור פתוח לפניו להיות אזניו פקוחות על מה שאומר הש''ץ. של''ה:
ב
הלכות תפילה
1,829
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
א
יגהק: שמוציא רוח מפיו כריח המאכל שאכל. ולא יפהק. פותח פיו כמי שרוצה לישן:
א
הלכות תפילה
1,830
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ב
סנטרו: היינו לחי התחתון ומה שקצת חזנים עושין כן אינם מתכוונים לשם יוהרא רק לבסומי קלא אבל שלא בשעת הזמר אסור. ל''ח מ''א:
א
הלכות תפילה
1,831
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ג
לרוק: אפילו בתחנונים שלאחר התפלה אסור דכל זמן שלא פסע הוה ליה כעומד לפני המלך. מ''א:
ב
הלכות תפילה
1,832
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ד
נראה: דוקא בבגד התחתון אבל בבגד העליון כיון שהרוק נראה אסור תר''י. ובמדינתינו שלובשין פציל''ס אף שהרוק נראה מותר כיון שעשוי לכך. מגן אברהם וע''ל סי' צ''ב ס''ק י':
ב
הלכות תפילה
1,833
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ה
לשמאלו: בב''י הקשה דכאן נותן מעלה לימין האדם ולקמן בדין ג' פסיעות חולק כבוד יותר לשמאלו מפני שהוא ימין דשכינה ע''ש ותירצו אחרונים דהכא בשעת רקיקתו מסלק ממנו כבוד השכינה כמ''ש בענין התכבדו וכו' ע''כ אזלינן בתר ימין ושמאל של האדם משא''כ בג' פסיעות שהרי משתחוה לשכינה על כן אזלינן בתר ימין דשכינה:
ב
הלכות תפילה
1,834
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ו
דאסור: ואם א''א לו לרוק אלא לפניו או לימינו והוא מצטער בתפלה ע''י שאינו יכול לרוק מותר לו לרוק לפניו או לימינו. ב''ח וע''ת:
ב
הלכות תפילה
1,835
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ז
כינה: ע''י בגד אז די בנקיון עפר. מ''א:
ג
הלכות תפילה
1,836
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צז
ח
ולהחזירו: אפי' נפל רובו. מ''א:
ד
הלכות תפילה
1,837
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צח
א
בלבו: כתב בספר הגן לבטל המחשבה רעה בעת התפלה יאמר ג''פ פי פי פי ואח''כ ירוק ג''פ ולא ירוק לגמרי רק בדרך נחת והלשון תהא בין שפתים בשעת הרקיקה ובודאי תלך המחשבה ע''כ. וכתב המג''א עליו ואינו נ''ל לעשות זה בתוך תפלת י''ח דהוי הפסק ומי יודע אם רפואה בדוקה היא:
א
הלכות תפילה
1,838
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צח
ב
הקטנים: בשל''ה קורא תגר על המביאים ילדים לבה''כ ע''ש שדבריו נכונים:
א
הלכות תפילה
1,839
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צח
ג
שמבטל: כגון שכר חדש שמריח:
ב
הלכות תפילה
1,840
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צח
ד
המבטלת: כגון הבא מן הדרך:
ב
הלכות תפילה
1,841
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צח
ה
לקיר: בטור כתב עוד ובינו לקרקע. וכתב ט''ז דוקא ג''ט אבל בפחות מג''ט אפי' מצוה ליכא. וכן נוהגין לשטוח על הקרקע בי''כ עשבים יבשים וכן נוהגין לשטוח מחצלאות בט''ב ועומדים עליהים ומתפללים. ב''ח. אסור להתפלל בבריכה הלק''ט ח''א סי' צ''ד ע''ש:
ד
הלכות תפילה
1,842
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
א
רביעית: דוקא כששתאו בבת אחת כתב סמ''ק סי' קל''ג יין שבתוך הסעודה אינו משכר וע''ס תע''ג ס''ב. די''א דגם לפני המזון אינו משכר עמ''א:
א
הלכות תפילה
1,843
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ב
תועבה: והוי כאלו עובד ע''ז ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצל מכל צרה. ש''ס:
א
הלכות תפילה
1,844
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ג
שוגג: ואפילו התחיל לשתות אחר שהגיעה זמנה שהיה סבור שיהיה לו שעות אח''כ מיקרי אונס מ''א וכ''כ ע''ת ועיין ט''ז ולבוש:
א
הלכות תפילה
1,845
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ד
תפלה: והלבוש כ' דיש מקילין לק''ש:
א
הלכות תפילה
1,846
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ה
משכרתו: דוקא שינה מעט אבל שינה הרבה מפיגתו כ''מ הלכות ביאת מקדש:
ב
הלכות תפילה
1,847
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ו
רוכב: ורוכב בעי ג' מילין עיין מ''א ובתשובות חות יאיר סי' קע''ז. ובתשובת הב''ח סי' ק''מ ובהלק''ט ח''א סי' קפ''ג ובתשובת יד אליהו סי' ח' פסק בתפלה אינו נאסר כ''א יין אבל שאר משכרין מותר אם לא שהוא כל כך שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך ע''ש. אלא שכתב סוף התשובה דכיון דב''ח בתשובה לא חילק בין התפלה להוראה וגם החמיר ביינות שלנו לכן אין להקל דאפי' שאר משכרים אסור מאחר שכבר הורה זקן אף שמן הדין יש להקל ע''ש:
ב
הלכות תפילה
1,848
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ז
שלנו: ב''ח וט''ז מחמירין ע''ש:
ג
הלכות תפילה
1,849
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
צט
ח
מעט: כתב ביש''ש פ''ב דביצה וביום טוב יכול להתפלל מנחה אע''פ ששותה קצת דא''א להמתין עד שיפיג יינו וכל שכן האידנא דבלאו הכי אין מכוונין כ''כ שאין להקפיד בשתוי כמ''ש בהגמ''י עכ''ל ולדברי ט''ז ס''ג אין להקל ע''ש:
ג
הלכות תפילה
1,850
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ק
א
ר''ח: עיין ב''ח ושכנה''ג:
א
הלכות תפילה
1,851
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ק
ב
הסידור: ובפיוטים שחמור פירושם צריך להסדיר תחלה ול''מ ספר בזה. ט''ז:
א
הלכות תפילה
1,852
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
א
כוונה: אבל בק''ש כיון דדי בפסוק א' חוזרין כמ''ש סי' ס''ג ס''ד:
א
הלכות תפילה
1,853
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ב
בלבו: ואם התפלל בלבו צ''ע אם יצא. עמ''א:
ב
הלכות תפילה
1,854
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ג
לאזניו: ואם לא השמיע לאזניו יצא. האר''י ז''ל לא היה משמיע קולו אפי' בזמירות רק בשבת הרים קולו מעט:
ב
הלכות תפילה
1,855
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ד
בלחש: פי' דאף דיכול לכוין בלחש אבל לא כ''כ כמו בקול מיקרי אינו יכול לכוין. ט''ז:
ב
הלכות תפילה
1,856
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ה
להשמיע: ולפי טעם הזוהר משמע דאסור לכן אם יוכל לכוין בלחש עדיף טפי. מ''א ע''ש:
ג
הלכות תפילה
1,857
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ו
מדאי: דאז בודאי יבלבל אחד את חבירו ומ''מ נראה דהחזנים שמגביהים קולם כדי לעורר הכוונה ולהשמיע שפיר דבריו שפיר עבדי דעיקר תפלת הש''ץ נתקנה דוקא בקול רם. ט''ז וכ''כ המ''א דלא כב''ח ופר''ח ע''ש. אכן אותם שעושים כן להראות קולם ודאי עושים שלא כהוגן. ועיין א''ז שכתב בשם הרמב''ם ויקראו אל אלהים בחזקה מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול עיין שם סוף פרשת בא:
ג
הלכות תפילה
1,858
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ז
בלה''ק: שאין מלאכי השרת נזקקים לשאר לשונות אבל בצבור הקב''ה בעצמו מקבל תפלתם:
ד
הלכות תפילה
1,859
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קא
ח
ארמי: דאין נזקקין לארמית שמגונה בעיניהם:
ד
הלכות תפילה
1,860
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
א
הצדדים: עמ''א וט''ז ובהלק''ט ח''ב סי' רכ''ו. ובח''א סי' כ''ד. ובתשובת גינת ורדים חלק א''ח כלל א' סי' ל''ט. ובספר פרח שושן חא''ח כלל א' סי' י''א:
א
הלכות תפילה
1,861
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ב
התפלות: ודוקא אם מוציא ד''ת בשפתיו אבל אם מהרהר לבד אסור לישב וכ''מ מההיא דעלי הי' עומד אע''פ שבודאי היה מהרהר בד''ת ועיין ב''י:
א
הלכות תפילה
1,862
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ג
בק''ש: פי' היושב:
א
הלכות תפילה
1,863
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ד
חלוש מותר: צ''ע דהא זקן וחולה דמיין להדדי בכל מקום וא''כ עלי זקן היה ולמה היה צריך לעמוד. ע''כ צ''ע להקל בהוראה זאת. ט''ז:
ב
הלכות תפילה
1,864
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ה
בגבולו: דוקא בבית אבל בבית הכנסת צריך לקום דהוא מקום מיוחד לכל ב''א. ולפיכך גם עלי אע''פ שכבר ישב תחלה כיון שהמקום קבוע להתפלל היה צריך עלי לקום ויתורץ בזה קושית הטור על הרא''ש:
ג
הלכות תפילה
1,865
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ו
המתפללים: אם מותר לעבור נגד מתפלל כשיש מקום גבוה י''ט ורוחב ד' לפניו. פסק בהלק''ט ח''א סי' פ''ד דאסור. אבל אם המתפלל הוא במקום כזה אפשר דמותר לעבור לפניו ע''ש ועיין בפרח שושן חא''ח סי' י''א:
ד
הלכות תפילה
1,866
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ז
מותר: ובזוהר חיי שרה איתא דלכל צד אסור:
ד
הלכות תפילה
1,867
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ח
ולעמוד: ר''ל דיעמוד שם שלא ילך הלאה דא''כ הוה ליה כנגד פניהם דכל שרואה אותו אסור דמתבטל כוונתו מפניו. מ''א: (ועיין בספר אליהו רבה מה שמיישב בפירוש הטור על קושיות ע''ת דלא כמ''א):
ד
הלכות תפילה
1,868
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קב
ט
ג' פסיעות: עמ''א. ופשוט דמיירי בתוך ד''א או שיבוא לתוך ד''א על ידי ג' פסיעות שיפסע לאחוריו. ע''ת:
ה
הלכות תפילה
1,869
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קג
א
ומתפלל: היינו למקום שפסק אפילו שהה כדי לגמור כולה מ''א. ופר''ח פסק דאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש עיין שם. ואם אפשר לדחוק את עצמו להעמיד שלא יעטש רשאי וליכא משום בל תשקצו דבהפחה בעלמא לא אמרינן. ת''ה וע''ת ומ''א:
א
הלכות תפילה
1,870
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קג
ב
העולמים: בתוך התפלה דהא מופסקת ועומדת כבר ע''י הרוח לפיכך יכול להפסיק נמי ולומר דבר זה באמצע. רש''י. עמ''א בשל''ה כתב שיהרהר בלבו:
ב
הלכות תפילה
1,871
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קג
ג
המתעטש: פרש''י מפיח בקול. ונ''ל אבל הפחה בלא קול לא. ל''ח. ומ''א חולק עליו ע''ש:
ג
הלכות תפילה
1,872
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
א
אומות העולם: והוא הדין אנס דעלמא ומתיירא שמא יהרגנו. ומשום הפסד ממון אין להפסיק עיין מ''א:
א
הלכות תפילה
1,873
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ב
בתחנונים: ושלא לצורך אסור לזוז ממקומו עד שיפסע ג' פסיעות כדאיתא בסי' קכ''ג מ''א והחזנים שעוקרין ממקומן ביוה''כ כשמגיעים אל ואנחנו כורעים וכו' עיין סי' תרכ''א ולאחר שסיים התפלה שאומרים אבינו מלכנו אין איסור אם עקר רגליו למצוה קצת כגון שמכבדין אותו לפתיחת ארון הקודש שהעולם חושבין קצת למצוה ומ''מ צריך שיאמר קודם לכן יהיו לרצון אמרי פי וגו'. ע''ת:
ב
הלכות תפילה
1,874
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ג
אחר: דלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום ב''י בשם הר''י ומכל מקום שלא לצורך אסור כמ''ש ס''ק ב'. מ''א ועיין ט''ז שהניח דברי רמ''א בצ''ע:
ג
הלכות תפילה
1,875
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ד
כנגדו: ומשוורים המסורסים א''צ לפסוק. ע''ת:
ד
הלכות תפילה
1,876
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ה
לראש: אע''פ שבסי' ס''ה פסק לענין ק''ש דא''צ לחזור רק למקום שפסק כאן בתפלה חמיר טפי כך כתב הרי''ף. אבל תוס' ורא''ש והטור אינם מחלקים בין ק''ש לתפלה אלא בין אם היתה השהייה מחמת אונס גרע טפי וכ''פ רמ''א סי' ס''ה ועיין ט''ז ואם לא חזר לראש אלא למקום שפסק וגמרה צריך לחזור לראש. פר''ח: (ובספר אליהו רבה מסיק דלכתחילה יש להחמיר בכל אונס אף שאין גברא דחוי עיין שם באריכות):
ה
הלכות תפילה
1,877
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ו
בתפלה: עיין סי' קי''ד סעיף ז' דאם שח במזיד חוזר לראש ועיין ב''ח וט''ז וצ''ע דאם שח במזיד בק''ש מה דינו. והאידנא שרוב העולם אינם נזהרים להשיח בברכות של ק''ש אפשר דדיינין להו כשוגג דאומר מותר שוגג הוא. עיין מ''א. ואם שח בין ברכה לברכה א''צ תיקון אלא מיד אחר השיחה גומר תפלתו אבל אם שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש. ט''ז וע''ש:
ו
הלכות תפילה
1,878
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ז
ישתוק: עד יתברך:
ז
הלכות תפילה
1,879
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קד
ח
פוסק: ואם פסק מיקרי מזיד וחוזר לראש. מ''א. ואם סבר שמותר לעלות הוי שוגג ואינו חוזר לראש:
ז
הלכות תפילה
1,880
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קה
א
תפלות: דוקא תפלת י''ח:
א
הלכות תפילה
1,881
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קה
ב
ד''א: אפי' אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל במקום שעומד שם. עיין סי' קכ''ג ס''ב בהג''ה:
א
הלכות תפילה
1,882
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קו
א
הז''ג: כ''כ הרמב''ם דס''ל דתפלה מ''ע דאורייתא הוא דכתיב ולעבדו בכל לבבכם וגו' אך מדאורייתא די בפעם אחת ביום ובכל נוסח שירצה ולכן נהגו שרוב נשים אין מתפללות בתמידות משום דאומרים מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה ואפשר שגם החכמים לא חייבום יותר ורמב''ן סובר דתפלה מדרבנן היא וכ''ד רוב הפוסקים ועיין בפר''ח ובס' מגלת אסתר. ובס' לב שמח. ובסמ''ק כתב שמצוה להתפלל בעת צרה. ועיין תוספות דברכות דף כ':
ב
הלכות תפילה
1,883
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קו
ב
לחנכם: ומ''מ רשאי ליתן להם לאכול קודם התפלה. מ''א:
ב
הלכות תפילה
1,884
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קו
ג
לק''ש: צריך לברך לפניה ולאחריה רמב''ם פרק ב'. ואף שהפסיקו לק''ש חוזרים ללמודם. ואסור להם להתפלל כיון דבלא''ה אין מבטלין מלימודם אפי' רגע וכ''מ מתוספות דשבת דף י''א ע''א בד''ה כגון רשב''י וכו' דאל''כ לא מקשה מידי עליו דילמא רצה להחמיר על עצמו וק''ל:
ג
הלכות תפילה
1,885
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קו
ד
אינו פוסק: מ''מ ילמד הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכיר בזמנה ואחר לימודו יגמרו כל ק''ש ש''ס ברכות דף י''ג:
ג
הלכות תפילה
1,886
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קו
ה
פוסק כלל: ואפי' אם לומד יחידי לבוש. וע''ת. אע''ג דבסי' פ''ט פסק דאסור ללמוד משהגיע זמן תפלה מ''מ אם התחיל אינו פוסק. מ''א. ובא''ז כתב באם שלא יתבטל מלימודו כשיפסוק צריך להפסיק:
ג
הלכות תפילה
1,887
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קז
א
ומתפלל: ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי (ב''י מ''א):
א
הלכות תפילה
1,888
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קז
ב
מוסף: מפני שהיא חטאת ואין באה בנדבה ואע''ג שמוסף שבת היה עולה מ''מ בשבת בלא''ה אין יכול להביא קרבן נדבה כמו שיתבאר ועיין בהרא''ש:
א
הלכות תפילה
1,889
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קז
ג
ברכה: דכיון דהתחיל להתפלל ע''ד שלא התפלל שויה עליה כחובה ואפי' בתפלת ערבית שהיא רשות פוסק. מ''א:
א
הלכות תפילה
1,890
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קז
ד
מהאמצעיות: אבל בג''ר ובג' אחרונות אין מוסיפין ואין פוחתין. ב''י בשם הרמב''ם:
ב
הלכות תפילה
1,891
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קז
ה
אצלו: דאלת''ה מי הוא שלא יכול לחדש דבר באחת מכל הברכות או לרפואה או לפרנסה או לתלמודו. טור:
ב
הלכות תפילה
1,892
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קז
ו
כלל: דאין צבור מקריבין קרבן נדבה. ואע''ג דציבור מביאין עולת קיץ לא שכיחא:
ג
הלכות תפילה
1,893
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
א
נאנס: עמ''ש בסי' צ''ג ס''ק ה':
א
הלכות תפילה
1,894
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
ב
שתים: וכשהוא ש''ץ יוצא במה שמחזיר התפלה בקול רם הרדב''ז וכנה''ג מ''א ופר''ח. ולענין ק''ש אם יש לה תשלומין עיין ס''ס נ''ח ובברכת ק''ש אין לה תשלומין ע''ש:
א
הלכות תפילה
1,895
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
ג
היפך: דהיינו שגילה דעתו כמ''ש לקמן עיין מגן אברהם:
א
הלכות תפילה
1,896
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
ד
שחרית שתים: ואסור לאכול קודם שיתפלל השניה ואם התחיל אינו מפסיק. מ''א:
ב
הלכות תפילה
1,897
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
ה
ערבית: משמע דא''א תחנון עד אחר תפלה השניה דאל''כ למה ליה לאפסוקי באשרי. מ''א ולבוש. ול''ח כתב דיאמר תחנון אחר תפלה הראשונה וכ''כ ע''ת ע''ש:
ב
הלכות תפילה
1,898
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
ו
לתפלה: אבל כשמתפלל מנחה שתים משום שלא התפלל שחרית אין לומר אשרי בנתיים דהר''מ מרקנ''ט הזהיר מאוד שלא לומר אשרי אחר מנחה. ע''כ ישהה כדי הילוך ד''א בין תפלה לתפלה כשמתפלל מנחה שתים. ב''ח. ומ''א חולק עליו וכן המנהג פשוט ביוה''כ לומר אשרי אחר מנחה ונ''מ למי שמתאחר לבא לבה''כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י''ח עמהם ואח''כ יאמר אשרי דלא כהב''ח. וכ''פ לבוש ול''ח ושכנה''ג ועיין סימן רל''ד. מיהו בזוהר פרשת פנחס משמע דאחר תפלת מנחה לא יאמר אשרי וכתב המ''א ומ''מ משמע שם בזוהר דמותר לאומרו שלא אדעתא דחובה ע''ש. (ובספר אליהו רבא העלה דכשמתפלל ערבית שתים לא יאמר אשרי רק ימתין כדי הילוך ד' אמות אכן במנחה יתפלל אשרי בנתיים ע''ש):
ב
הלכות תפילה
1,899
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קח
ז
הסמוכה: אם טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים אף על פי שכבר עבר מוסף דזה מיקרי תפלה הסמוכה. נ''צ:
ד
הלכות תפילה