Datasets:
sivan22
/
orach-chaim

Dataset card Data Studio Files Community
1
Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
⌀
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
⌀
42,400
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמד
א
בבשר ודגים. ואם מחלק סעודה ב' לשנים בבוקר אפשר דלא יצא לדעת דבעינן סעודה ג' אחר מנחה ת' רמב"ן סי' ר"ז:
א
null
42,401
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמד
ב
יבטלנו. אע"ג דאין מפקירין בשבת מ"מ בחמץ התירו שאינו אלא גילוי דעת בעלמא:
ב
null
42,402
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמה
א
או זרקו. כחכמים בפ' כ"ש דתרווייהו מהני רמב"ם דלא כרי"ף. דאוסר שריפה לחכמים כי אפרו אסור. ועמ"א דהק' ארמב"ם אמאי פסק לשורפו הלא חמץ הוא מהנקברי' ואפרן אסור ע' תי' בדוחק (ובמהרי"ל לקבור הפחמין ע"ש) וח"י תי' דחמץ אינו בכלל הא דתנן שכל הנקברים לא ישרפו ע"ש טעמו וכ' עוד מה"ט לא חשיב הרמב"ם חמץ בין הנשרפין וכן לא בין הנקברים. וגם משום חומרא דבל יראה לא אתי לזילזולי ביה ע"ש. ועוד דהא מבערין קודם זמן איסורו:
א
null
42,403
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמה
ב
לים והא דלא חילק הרמב"ם בין ים המלח לשארי ימים עיין ח"י ובמים שלו המכונסין ובו דגים שלו ודאי דאסור ליכנס שם:
א
null
42,404
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמו
א
יכפה. וה"ה בשבת אחר זמן ביעור:
א
null
42,405
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמו
ב
לטלטלו. משום מוקצה אף דעובר אבל יראה אסור דכיון דשב וא"ת היא ומכיון דאנוס הוא מכח דברי חכמים אינו עובר. ומהר"מ תי' כיון דבעידנא שמטלטל א"מ מ"ע כלל. והר"ן וכן הרש"ל הקשו אסברא זו מש"ס דידן ע"ש. ונ"ל כסברת ר"ת דעשה דרבים עדיף ודאי. וחמץ ל"מ עשה דרבים מ"א וע' בה"ט ס"ק ג':
א
null
42,406
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמו
ג
לשרפו. הואיל ובטלו לא אמרינן סברא מתוך שהותרה הבערה כו' ר"ל ומיניה דייק הרשב"א כשלא בטלו ישרפנו ומשמעות ש"ס ורש"י אינו כן:
א
null
42,407
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמו
ד
בקנה. ולא יגע בו שמא אתי למיכל מניה:
ג
null
42,408
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
א
במשהו. וע' בתשו' בי"ד סי' קס"ג היכא דהוי ספק תערובות כ"ע מודים דשרי דהוי ספיקא במידי דרבנן שמא לא נתערב ושמא הלכתא כמ"ד דבטל ודע מ"ש המחבר ל' משהו ל"ד דהא בס"ו מתיר למכור התרנגולת חוץ כו'. אלא פחות מס'. מטעם דהוי דבר שיש לו מתירין. ועיין י"ד סי' ק"ב שכ' בשם רשב"א שחמץ לא הוי בכלל הזה שמתקלקל בשהייתו. ומטעם זה דייק הרמב"ם אבל בפת שאינו נפסד בהמתנתו ע"ש ולדעת הרא"ש שהחמירו ביה משום חומרא דבל יראה או משום שחוזר לאיסורו לשנה הבאה אפילו בתבשיל המתקלקל אסור אפי' משהו:
א
null
42,409
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ב
לענין תבשיל. עיין ת' בי"ד סי' רכ"ב:
א
null
42,410
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ג
נמי שרי. קדרה חמץ מנוקה מקודם פסח ובשל בה בפסח בטעות עיין ת' דבר משה סי' כ"ט:
ב
null
42,411
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ד
אינו חוזר. אפילו לא התירו חכמים קודם פסח אלא דנודע אח"כ שנתבטל ת' בית יהודה סי' ט"ו:
ד
null
42,412
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ה
בדבר יבש. ב' ככרות חמץ נתערבו בכמה ככרות מצה ח"י ופר"ח העלו דבע"פ דינם כשאר איסורים וחד בתרי בטל ובתשו' דבר משה סי' כ"ו העלה דאם עדיין אינם אפויות הוא דבטילין ולא אחר אפייתן דהוי דבר חשוב ע"ש באריכות דינים המסתעפים ממנו:
ד
null
42,413
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ו
ובכרכשות. ע' באר היטב מ"ש בשם מ"א ומזה רצה מוהר"ר מענדלין לאסור אפי' להשהותן ובתשובת שב יעקב י"ט למד סניגור על מנהג ישראל דלא קפדינן כלל למכרם ק"פ אפי' הנעשים עם שומים הנחתכים בסכין חמץ. מהא דאיתא בהג"ה עצמה וז"ל וה"ה אם נתערב משהו מדברים אלו כו' שאין להחמיר בתערובת ע"ש וכ' המ"א הטעם דהוי נ"ט בר נ"ט ועוד שמא לא היה הכלי ב"י. ומ"מ צ"ע דעכ"פ יש לסמוך בדיעבד אסתם כלים שאינם ב"י ונ"ט בר נ"ט כו' ומסיק דמ"ש רמ"א אם נתערב משהו היינו משום שומן דודאי כשנתערבה הרבה אסור הוא שיש לחוש לפרורי חמץ שבתוכה אבל יין מבושל כו' ע"ש. נמצא אף שאין ס' נגד החמץ בכלי שנתבשל מותר כי נתערב בפסח הואיל וסתם כלים אינם ב"י והוא נ"ט בר נ"ט ממילא מותרים להשהותן דהנה ע"כ איסור משהו אפי' בב"י קיל מכלי שאינו ב"י ושאין ס' נגד האיסור ע' י"ד ס"ס צ"ט וסי' ק"ב ס"ה ואף דהט"ז שם חוכך להחמיר מ"מ עכ"פ הסברא היא ברורה וא"כ כיון דנ"ט בר נ"ט באינו ב"י אפילו באינו ששים נגד איסור מותר מכ"ש במשהו אפי' ב"י היכא דהיא נ"ט בר נ"ט דמותר באחרון של פסח וה"ה להשהותן וא"ל דחורפיה מחלי' ליה לטעם חמץ מ"מ לענין הבליעה הוי רק משהו עיין תוס' פכ"ש. ואף דקי"ל סתם סכין שמנונית טח על פניו מ"מ אין מסתמא חמץ ע"פ ועיין בד"מ מ"ש בשם ת' הרא"ש בבצל שחתכו בסכין דלא חשש כלל להיותו חמץ טח ע"פ ועמ"א ס"ק ל"ז. ועוד בלא"ה יש טעם מנהג משום דהרבה פוסקים ס"ל דשום וכיוצא לא מיקרי דבר חריף ע' י"ד ריש סי' צ"ו ויש עכ"פ לסמוך עליהן ולהשהותו בפרט באיסור משהו ע"ש:
ה
null
42,414
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ז
בוסר בתשובה בי"ד סי' קס"ח הקשה הלא הב"י כתב בי"ד סי' כ"ו דבוסר דינו כצנון וחלתית ע"ש ובסי' קס"ט הקשה עוד הלא ע"י דיכה ודאי דפלט אפי' בצונן ע' י"ד בדין תבלין עד שהשיג על דברי רמ"א שמתיר אפי' בפסח ע' ח"י והגאון הצ"צ תי' בדוחק אפשר לומר הואיל והמים אגור בתוכה אין כאן דוחק בדיכה ע"ש:
ז
null
42,415
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמז
ח
אינו אסור. ואף דחמץ ישראל ביד עכו"ם וקיבל העכו"ם אחריות דצריך ביעור מדרבנן ואפ"ה אחר פסח אסור היינו משום דחמץ זה צריך ביעור מדאורייתא וחכמים תקנו שזהו לאו ביעורי' ודומה לביטל ולא ביער:
יב
null
42,416
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמח
א
מכרו. ואפי' אין החמץ אצלו זכה בו בכ"מ שהוא מ"א:
ג
null
42,417
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תמח
ב
עובר. כ' הפר"ח זה לסברת סי' ח"מ ע"ש שא"ז העיקר. וא"א ע"מ להחזיר אי ע"מ שתעשה דבר פלוני ה"ז מכירה גמורה. ועיין ח"מ סי' רי"ב ס"ב ובא"ע סימן כ"ח אך משו' חומרא דחמץ אסור ועיין ס"ג:
ד
null
42,418
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנ
א
לפורעו. דשעת פרעון אין הראשון בעין ולאו חליפי חמץ נינהו וכ"א להדי' בש"ס דהפועלי' בע"ז דבי ר' ינאי יזפי מעניים פירות בשביעית ופרעו כו' מכ"ש בחמץ דאינו תופס דמיו:
א
null
42,419
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנ
ב
כדי. ע' ב"ה ס"ק י"ג מ"ש להתיר בתנור וכ' המ"א דאיירי בשכרו סתם ותנור מסתמא לאפות בו חמץ משא"כ בכלי וחמור סתמא מותר ובזה יתורץ דלא יסתרו דברי ש"ע מסעיף ד':
ז
null
42,420
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנ
ג
חמץ. ודברי תוס' פסחים כ"ב משמע דאם בהמת עכו"ם טעונה חמץ אסור לפרוק ממנה אלא שלא בפניו. ולתי' קמא שרי משום צער ב"ח ע"ש:
ז
null
42,421
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנ
ד
המנהג. וע' סימן תמ"ב ותמ"ז דאנן קי"ל לאסור למכור לעכו"ם תרנגולת שנמצא בה חטה אף שלא נהנה מחמץ ועי' י"ד נ"ד. ועוד לפ"ז נימא תבשיל שנתבשל בכלי חמץ מותר למכרו לעכו"ם והמעגלי צדק כ' דאיירי בכלי המיוחד לכביסה ולרחיצה דוקא ע"ש ובת"ח בי"ד שם:
ז
null
42,422
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
א
ניכר. ול"ד לחמץ שנתערב דחמץ נראה לעין אלא שאין ניכר. ע' ראב"ן ור"ן ורי"ו:
א
null
42,423
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ב
בלא הכשר. כלי הצריך ליבון והגעילו ונשתמש בו רותח התבשיל אסור רשב"א ואו"ה וצונן מותר אפי' לכתחלה ועיין י"ד סי' צ"א:
א
null
42,424
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ג
שרי וכ' ח"י בשם שבולי לקט דלא מהני ליה הסק' מבפנים ומסיים בה דאפשר הנעשים מלבנים ועפר מהני לכ"ע עיין סי' תס"א ס"ב:
ב
null
42,425
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ד
ומותרין: עיין בא"ה ס"ק יו"ד מטעם דלענין סכין שישנו שם עוד צדדים להקל סמכינן אפי' דס"ל דחמץ מיקרא התירא בלע ול"ד לשפודין בס"ד ח"י ויש נוהגין ליתן אבן מלובן על סכין ולערות עליו רותחין ואיסו' גמור הוא אחרונים:
ג
null
42,426
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ה
שקש נשרף. הואיל ושם חמץ עליו מיקרי איסורא בלע ולא סגי בהגעלה. וט"ז הקשה ממשמעות ש"ע תמ"ז ס"ז ותנ"ב מיקרי התירא בלע ע"ש ועוד מ"ש ממחבת בסי"א וצ"ל דאיירי כאן שצלו בו חמץ בעין דהוי כתנור שאפו בו. וח"י שדא ביה נרגא דאין להכריע בדבר הזה כי לפעמים דנו אותו כהיתר בלע ולפעמים כו' ע"ש:
ד
null
42,427
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ו
צריך לבון. והקשה בי"ד סי' י"ח שהלא תדיר אנן משתמשין בטריפי"ס לכלי בשר וחלב. ותי' דחששא הוא דאולי נשפך מהקדירה דייסא עליו בעין מעתה כל השנה ליכא למיחש דהלא א"א אלא כדי קליפה והקדירה במקומה עומדת ע"ש:
ד
null
42,428
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ז
בכלי ב'. וב"ח מחמיר בהו ועיין פר"ח:
ה
null
42,429
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ח
ליבון. ויש מחכמים שהורו כשצפו אותו בבדיל מחדש א"צ להגעילו והר"ש טוען בהם ג' טענות והפר"ח האריך למעניתו וסיים למעש' אין לסמוך עליהם דלפעמים מחמת מהירות אין הציפוי עולה בכל הכלי וכתב דכך נוהגין בירושלים. וכ"כ ח"י דגדולי ארץ מחמירין על עצמן וכתב שיטבלו אחר הצפוי בלא ברכה:
ה
null
42,430
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
ט
כתב ח"י דוקא כ"ז לענין הכשר כלים דעלמא משא"כ חמץ דאפשר להשהותן לא מיקרי דיעבד וצ"ע:
ו
null
42,431
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
י
בהגעלה הרי"ו כתב דכלי נחושת אינו בולע ע"י עירוי וא"צ הגעלה וש"ך בי"ד סימן ס"ח דחה דבריו ע"ש:
ח
null
42,432
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יא
הגעלה. והא דבשר שרי בסימן תמ"ז ס"ה משום דבטל בס' וזה אינו בכלי עיין י"ד ססי' ק"ה:
י
null
42,433
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יב
ונראין. ובמקום דשכיח למצוא גרעיני תבואה תוך המלח יש להחמיר פר"ח:
י
null
42,434
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יג
ידותיהם. אין הטעם משום דחם מקצתו כו' ע' י"ד סימן קכ"א אלא שמא קיבל הבית יד טעם חמץ ויגע בו מצת חם. ומעתה אין לחלק בין כלי מתכות לשארי כלים ט"ז:
יב
null
42,435
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יד
גחלים. ע' באר היטב ס"ק למ"ד מ"ש בשם מהרא"מ ח"א סימן מ"ג. וע' בת' מגיד מראשית סימן א' שכ' דלא הודו לו כל סיעת חכמים שבזמנו וכן הסכים מהר"א הלוי בא"י שצריכים הגעלה ובס' מהר"י מטראני. וע' פר"ח וכנה"ג:
יג
null
42,436
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
טו
ליבון דודאי נגעה בחרר' אחרונה:
טו
null
42,437
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
טז
בהגעל'. ובסי' תמ"ו ס"ז לענין בוסר שאני דבטל ק"פ וכאן בפסח איסורו במשהו:
טז
null
42,438
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יז
דכ"ר. הב"ח מזהיר באותן שנעשים מפסולת נחושת לא ילבנו במילוי גחלים דלמא חיים עלייהו דפקעי:
טז
null
42,439
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יח
ללבן. ובפר"ח תמה מנ"ל הא והעל' באמת אין הדין אלא דוקא במדוכ' וקערות שאין תשמישן אלא בכ"ש ע"ש:
טז
null
42,440
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
יט
צריכים. ואם לש בה הלבוש אוסר בת' בי"ד סימן ר"י מתירו ע' ב' טעמים נמוקים:
יז
null
42,441
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
כ
הרחת. ע' באר היטב וע' תשובת ח"א סימן נ"ח:
יט
null
42,442
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
כא
ובית חרוסת ועיין י"ד סימן ס"ט דעכ"פ לא נשתמש בו חמץ. ואף את"ל הואיל וחמוצו קשה בולע אפילו בצונן מ"מ ל"ד לנשתמש בם חמין גמורים. ויש לסמוך ולהתיר בלי הדחה תחלה צא ולמד מעתה ודאי אם נשתמש בו חמץ חם צריך הדחה להשתמש בה מצה צונן. וכלי של יי"נ בעי הדחה משום דחריף טובא. א"כ משום חומרא דיי"נ יעיין ת' ב"כ בית מועד סימן י"ח:
כב
null
42,443
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
כב
גליזאר"ט. בכ"ה ב' מרדכי אוסר להשתמש בכלי פורצילאנין ישינים כי בדקוהו באש ויצא ממנו תמרות גם אחר שנתנו בו מים שקל יותר הרי שבלע. וכ' דעכשיו מזייפין אותו ואינו ממין הנכנס לסוג כלי זכוכית פר"ח:
כג
null
42,444
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
כג
שלא נבדק. ולכתחילה צריכה ליבון ובדיעבד סמכינן אדעה א' ס"ג דלא חוזר וניעור הטעם כבר בטל ואע"פ דבכלי לא מבטלין איסורא שא"ה דספק בעלמא הוא:
כז
null
42,445
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנא
כד
להדיחן. דידים עסקניות ואולי נוגע בהם וחמץ בידו:
כז
null
42,446
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנב
א
מרתיחתן. ואם נחה לא ירתיחן שנית. אחרונים:
א
null
42,447
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנב
ב
שמגעיל. ולענין שיעור שישהנו במי הגעלה לשון הרמב"ם ורמב"ן עד שיפלוט והר"ן הוסיף עד שיראה באומד יפה שפלט אבל הגהת מיימוני וטור כ' שהעולם נהגו להכניס ולהוציא מיד ומנהג ש"י תורה הוא ע"ש:
א
null
42,448
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנב
ג
ללבן. וכ' הפר"ח כ"ז לסברתו דנט"ל אסור ואיסורו במשהו ולהמתירין יוכל להגעיל אחר שאין הכלי ב"י וסיים מיהו אין להגעיל בשהיות מעל"ע דנט"ל לא שרי אלא דיעבד:
א
null
42,449
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנב
ד
אא"כ. ולא גזרי' אטו ב"י דמה"ט אסרינן לבשל בכלי אב"י דהתם כי מבשל בב"י אסור מן התורה. ועוד בבית שהשימוש תדירי חיישינן לטעות משא"כ כאן אפילו כי א' מהם ב"י אינו בולע אלא מעט והוי נ"ט בר נ"ט. גם משבא להכשיר למה יטעה. ח"י בשם הרא"ש. ומ"ש המחבר ביחד ה"ה בזה אחר זה באין ששים במים בגד כל הכלים וע' י"ד סי' צ"ט ס"ו ופר"ח דלא כראב"ד דס"ל הראשון בטל והשני אינו חוזר וניעור ע"ש:
ב
null
42,450
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנב
ה
משקה. ולוי"ג עם עפר ודאי לא ח"י ופר"ח:
ה
null
42,451
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנב
ו
במים קרים ובדיעבד אין קפידא פר"ח:
ז
null
42,452
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
א
חטים. ואם אין לו יקח החביב עליו:
א
null
42,453
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
ב
לידי חימוץ וכת' בתשובה בי"ד סי' וי"ו פולין חדשות אפשר דמותרין בפסח מהא דקי"ל הנודר מירק אסור בפולין לחים וא"כ דוקא הישנות הוי מידי דמידגן:
א
null
42,454
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
ג
ואין לשנות הפר"ח העלה לחומרא זו קצת ראיה מש"ס דידן ע"ש אלא שסיים דאין מנהגינו כ"א באותו שנמצא בה פ"א גרעין חיטין:
א
null
42,455
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
ד
מותר להשהות. אבל לא מיני הריפות לפי שמלחלחים התבואה במים:
א
null
42,456
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
ה
משעת טחינה. אין לחלק בין ריחים לריחים דאפי' בשל רוח וכדומ' יש לחוש:
ד
null
42,457
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
ו
צריכים וה"ה מצות אל יעשה על מפות שהניחם פ"א על קמח א"ל בכיבוס והתיר תפירות וטוב יותר על שלחן חלק ט"ז ופר"ח וכן מהרי"ל הזהיר שלא לאכול בפסח על מפה שהונחו על שק של קמח:
ו
null
42,458
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנג
ז
הרחיי' בצפ"ת תוב"ב טוחנים בריחי' של מים וקודם הטחינ' מסלקין האבן ומכבדין אותו יפה שלא ישאר מקמח כל השנה כלום. ואירע שנה אחר שנה שנמצאו בשעת הריקוד פרורים קטנים יבשות ונסתפקו בטיט מעפר לבן שבצפת. ובדקוהו והעל' עשן וריחו נודף כפת אחר שריכתן נתברר ע"י שהוא חמץ נוקשא אך אין כזית בכדי א"פ עיין דינו ת' בי"ד סי' נ"ט וסי' למ"ד ע"ש:
ח
null
42,459
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנד
א
מורסן. ולרי"ף יוצאין בה לפי"ז יש קצת ראיה שמחמץ מ"א וכתב עוד קליפת חטים מחמיצין וגם בלא"ה א"א שלא נדבק בה קצת ממשו' וע' בפ' י"א דתרמות מ"ה:
א
null
42,460
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנד
ב
ממנו. אפילו אחשכי' בטלה דעתו אצל כל אדם:
ב
null
42,461
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנו
א
והוא עשרון. וברוקח השיעור מ"ד ביצים בינונים ומ"א הזהיר לדקדק בשיעורי' וראי' שהביא הרא"ש מלחם הפנים אפשר לדחות דכהנים זריזים הם ע"ש:
א
null
42,462
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנו
ב
ולא ידחק. ופשוט דמיירי אף אם כמות הקמח אינו אלא כשיעור ע' בי"ד סימן ר"ך.
א
null
42,463
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנז
א
זו בזו ובי"ד סי' שפ"ה משמע שצריך דיבוק באופן שאם יתפרד יתלוש א' מחברתה מעט עמה ע"ש:
א
null
42,464
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנז
ב
נכון וב"ח בשם הרא"ש דיותר טוב ע"י השקה כנ"ל ע"ש טעמו. והא דקי"ל חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש משמע דלא בעי מהמוקף. היינו בעיסה שנילושה יחד הקילו תוה' ועיין נדה ד':
א
null
42,465
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנז
ג
תחמיץ. ואם דהקדש הוא וא"ע עליו מ"מ הואיל ואי בעי מיתשל עלי' אחרונים וכ' הפ"י דע"פ שחל בשבת וכבר נאכל החמץ בענין דא"א למיתשל ועוד בלא"ה א"נ בשבת לדברים שאינם מצורכי שבת ע' סי' שמ"א א"צ ביעור ואפי' כפיות סל א"צ דאף דחלה אינו אלא מדרבנן וחמץ דאורייתא מ"מ מדאוריי' נמי בביטול סגי. ומ"מ אי איכא כהן קטן או שטבל לקריו אוכל אותו ע"ש:
ב
null
42,466
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנז
ד
שטבל. ולא יאפה תחלה דמחוסר מעשה ל"א הואיל גם לא שרינן דאולי יבא כהן פר"ח ע"ש:
ב
null
42,467
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנט
א
השמש. וע"י פריסה סדינים. ואהלים מלמעלה שרי ת' בית יהודה סי' מ"ו:
א
null
42,468
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנט
ב
והאוכלו. ואפילו כשהיא במקצת מעיסה כולה מחמץ גמור הוא ת' מהר"ם מלובלין:
ב
null
42,469
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנט
ג
מיהו שמא לא יקטפנו יפה בפעם ב' ולא יהיה גוש א' ואין האש שולטת שם:
ב
null
42,470
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנט
ד
מדרון. מ"א הזהיר שלא ישפכן במקום רצפת אבנים. וכל זה אחר זמן איסור אע"פ דהפקירן מסתמא ע' סי' תמ"ד מ"מ לכתחלה צריך ליזהר עכ"פ וע' סי' תמ"ה דודאי חמץ אסור לסמוך על העורבים ה"ה הכא:
ד
null
42,471
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנט
ה
לחזור ולתקן מה שנוהגין שמניחין מצה א' על השלחן ועוסקים בה משך זמן הסקות התנור ומשתמשים בכל הכלים פעם ב' בלי גרידה והדחה וגם על המפ' ראשונה או שמהפכין המפה ראוי להזהר ולמחות בהם ת"י:
ד
null
42,472
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תנט
ו
עכו"ם. דגריד' שבות אמירה ובמקום מצוה לא גזרו מ"א:
ד
null
42,473
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תס
א
הנדבק. דפרורי בצק חשובין וראוי להדבק יחד משא"כ פירורי פת מהרי"ל:
ג
null
42,474
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תס
ב
מותר ומהרי"ל אוסר לעשות ע"י דפוס שבצק נכנס וכו' ומתחמץ ע' מ"א:
ד
null
42,475
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסא
א
שלא נימוח'. והא דבסי' תע"ה ס"ג דאם בלע מצה ולא הרי דלא בעינן טעם מצה. דעכ"פ היא בעצם צריכה להיות בה טעם רוקח:
ד
null
42,476
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסא
ב
אינו יוצא ול"ד לפסח דמותר להטבילו דנפיש טעמיה רמב"ם:
ד
null
42,477
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסא
ג
באמצעית'. ע' באר היטב וכ' בי"ד סי' רכו גם הוא הסכים להתיר וכתב דמהרי"ל ל"א אלא בתנורים שמסיקים מתחמם וכשמתפח המצה אין החש שולט בעליון וע' בת' א"י סימן מ':
ה
null
42,478
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסב
א
טיפת מים. ומים שמשליכים תוכו לאחר הבציר אין להקל דשוב לא נקרא תוסס וע' י"ד סי' קי"ו וד"מ סי' ך"ו: ובש"ס דע"ז דף ל' משמע דתסיסתן אינו אלא ג"י וכ"פ בת' א"י דשוב אין בו כח להפוך את המים ליין ומשני ג"כ הא דעד מ"ם יום אין בו משום גילוי בפי' מרווח דלא סתרי אהדדי ע"ש ומה"ט נמי התיר בתשו' סי' י' קדירה שנתנו תוכו אבק דק של קמח סולת ובשעת הבציר מלאוהו יין לשתותו בפסח ע"ש:
ג
null
42,479
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסב
ב
הואיל ושמרי יין כ' הח"י דין מי פירות להן ובב"ח כ' דגם ליין צמוקים דין מ"פ להם וכ' המבי"ט דכ"ש לדבש שעושים מן הצמוקים שבשלם במים דדין מ"פ להם ע"ש וע' באה"ע ס"ק י':
ג
null
42,480
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסב
ג
במי פירות. דאינם מז' משקים י"ד שח"ט דם דבאלו א"צ לעשות פחות משיעור דהא לא מקבל' טומא' ויכול לשרפ' ע' י"ד סי' שכ"ט ובת' בי"ד סי' רכ"ח:
ה
null
42,481
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסב
ד
ובלבד. ע' קושית מ"א בבאה"ט ס"ק י"א ומשו' דעות חלוקות המה וע' ח"י דנראה לו לחלק בין מים מועטים ובת' כה"ג שע"ג איירי שנתערב בעודנו תירוש. וע' ח"י הרב' דינים המסתעפים מזה:
ו
null
42,482
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסג
א
ביחד. משום דלא עשה בידים אלא הוא ממילא ולכך אפילו לדידן מותר ובתו' הטעם משום דהוא מילת' דלא שכיח:
א
null
42,483
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסג
ב
באור. אמנם הקלוי אפי' דמותר ניתן לו כיון דהאי מילת' דקמחא דאבשונ' אינ' אלא משום חששא בעלמא ועיין רמב"ם בפ"ה מהל' חמץ ומצה ות' ת"ח ח"ג ס"י:
ג
null
42,484
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסג
ג
אלא מצה אפוי'. ועי' ססי' תנ"ט לענין מצה שנילושה בה קמח ונאפה ואח"כ נתנוהו לרוטב וסיי' המ"א דבמצה יש להחמיר שהיא מפסקת בין הקמח והאור וח"י מתיר דיעבד בקמח קלוי בהנאה או להשהותה וכתב ט"ז קמחות של מיני קטניות ועדשים אסור לן משום דמתחלפי בדגן ע' סי' תנ"ג:
ג
null
42,485
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסד
א
ולא ישהנו. ועיין סי' תס"ב. ולענין אי מחויב דוקא לשרפו ע' בסי' תמ"ה:
א
null
42,486
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסה
א
אפי' יבש ע' באה"ע ס"ק ד' הטעם. והא דבסי' ת"נ מתיר להחם חמין בכלי חמץ לרחוץ דלא נהנה מהבלועה שבכלי וכאן הגוף נהנה לאיסור. ואם שפה ידיחה עצמה במי פירות או תמתין עד שבודאי כבר חלף הלך לו ח"י וכתב עוד אותן הנוהגים שלא לאכול עופות בימים ראשונים של פסח ובאחרונים אכלו לא מצאו ידיהם בביה"מ אא"כ נזהרים שאין מאכילים אותם אלא מצה כל ימי פסח:
ב
null
42,487
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסו
א
חטים. אפילו פחות מכזית פר"ח עיין סי' רמ"ז ס"א:
א
null
42,488
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסו
ב
ירקד. אע"ג דריקוד אב מלאכה שא"ה דאין בו פסולת:
ד
null
42,489
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסו
ג
אינו מחמיץ. כללא דמילתא הדבר תלוי במה שנקרא תולד' למים וע' פ"ו דמכשירין מ"ה ב"י:
ה
null
42,490
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסו
ד
לכשיפסיק. דהוא מחמיץ אפילו פחות מכשיעור מיל. ועט"ז דהעלה דהר"ן והרא"ש ל"פ ע"ש:
ו
null
42,491
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
א
קודם הפסח. ופר"ח הקשה אמאי לא עשה תקנה לערבו כדרך יבש ביבש דבטל ק"פ ושני דלדידן דס"ל וחוזר וניעור לא מהני ע"ש:
א
null
42,492
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ב
אסורות. ואם נתבקעו ואין ביקוען ניכר. ונתערבו בכרי אסורין אפי' אחר פסח ואסורין למכרם לעכו"ם וכשאכל ממנו ק"פ מותר לאכלם בפסח עי"ד סי' צ"ו דאין לך מצה שאין בה יותר משיעור של איסור והוי תרתי תרתי ב"ח בשם ראב"ח והוא חולק מטעם דאותו משהו הנשאר אוסרות כל המצה ע' ססי' תס"א ועמ"א מ"ש אדברי כל בו וע' באר היטב ס"ק ט':
ב
null
42,493
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ג
אבל לאכלן. הקשה ט"ז ופר"ח הלא אפי' בדאורייתא סמכינן אס"ס מכ"ש במשהו דרבנן וע' סי' תנ"ג ס"ג וצ"ל דאיירי שאין ס' כנגד האיסור וע"ש עד דמסיק דאסור לאכלם מכיון שאין הפסד בשהייתם ולפ"ז כשאין לו דגן אחר מותר. וש"ך בי"ד כ' הטעם כיון דלמר עוקבא אפי' לא נתבקעו אסור והוי ס"ס דפלוגתא ולא במציאות הדבר. ולדעת ח"י ס"ס זה יותר קיל והסכים לדעת ט"ז ע"ש: מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד מה ששמעתי יוצא מפי (הגאון הגדול המפורסם אב"ד ור"מ מוהר"ר שאול נרי"ו דק"ק אשכנזי' באמשטרדם יע"א) . איזה דברים שנתחדשו לו בבית המדרש ראשון לציון דרוש דרש אהא דהביא המ"א סי' תמ"ב ס"ק א' כ' הטור דכל דבר שאין אסור באכילה מן התורה מותר לערבו ולהשהותו וכ"כ הסמ"ק אבל התוס' ריש פסחים כתבו דאסור דלא פלוג רבנן והוכיחו כן ממתניתין דשיאור ישרף ואע"ג דהוה נוקשה ואין איסור דאורייתא באכילתו אפ"ה ישרף מדרבנן וכו' ולדעת הטור צ"ל ההיא דשיאור מיירי בי"ט וכו' עכ"ל ומבואר לכל מעין שתירוץ זה דחוק מאוד. אבל לענ"ד לק"מ על שיטת הטור ואדרבא דברי התו' צריכין ביאור דהא פר"ח מהך דא"ר גידל אמר רב המקדש משש ולמעלה אפי' בחטי קורדנייתא אין חוששין לקדושיו דחמץ נוקשה הוא ואפ"ה אין חוששין לקדושיו אם כן מוכח דאפי' לפני זמנו דהיינו משש ולמעלה עד הערב אסרו חכמים חמץ נוקשה אפי' בהנאה ובדף כ"ח סבר ר' יודא דלפני זמנו ולאחר זמנו שוין הם לכל דבר לענין חמץ גמור מן התורה. אם כן כי היכי דגזרי רבנן אחמץ נוקשה לפני זמנו לאסרו בהנאה ה"ה דגזרו לאיסור חמץ נוקשה לאחר זמן בהנאה אליבא דר' יודא וכיון דהך דשיאור ישרף ר' יודא קתני לה כדאיתא בדף מ"ח ע"ש ליכא ראיה מהתם כלל. דאליבא דר' יודא אפי' אם ישהנו לאחר זמנו יהא אסור בהנאה מדרבנן כמו שהוא אסור לפני זמנו מדרבנן לכך ישרף. אבל לדידן דקי"ל בלפנו זמנו כר' יודא ובלאחר זמנו כר"ש דחמץ גמור אחר הפסח אינו אסור אלא משום קנס היכא דעבר עליה בבל יראה אבל בחמץ נוקשה דלא עבר עליה בבל יראה לא גזרו משא"כ לפני זמנו דחמץ גמור אסור מן התורה מש"ה גזרו על נוקשה מדרבנן לפיכך המקדש משש ולמעלה אפי' בנוקשה אין חוששין לקדושין אבל לאחר זמנו מותר חמץ נוקשה אפי' מדרבנן הואיל ולא עבר עליה בבל יראה אם כן מותר להשהותו אפי' לכתחלה כדי לאוכלו אחר הפסח וה"ה ע"י תערובות דדמי לנוקשה ואין כאן קושיא על הטור כל עיקר ומ"ש התוס' בריש פסחים צריך ביאור והארכתי במקום אחר: זאת [ועוד אחרת] סי' תמ"ד במג"א ס"ק ט' תימא על מ"ש לעיל סי' רמ"ט דאסור לעשות סעודת אירוסין בע"ש והוא מהירושלמי כו' עכ"ל לא ידענא מה קושיא כל כך הלא מפורש בש"ע שם סעודה ומשתה דאינו רגיל בימות החול אבל אם עושה סעודת אירוסין בענין שהוא רגיל גם בימות החול שרי וי"ל דבהכי מיירי הך דהכא: ועי"ל כענין שפי' ההג"א בסי' תקנ"ד ס"ק י"ב ע"ש: ועוד (בה שלישית) בתמ"ד מ"א ס"ק י"ב א"כ משמע דבשעה ו' שא"א לבטל יחזור עכ"ל עיין בס' אבן העוזר שנדפס מחדש במג"א דפוס פרופס שהאריך לחלוק על זה וא' מראיותיו מדקתני ההולך לשחוט את פסחו והתם אפי' בדא"א לבטל כו' דהא פסח יותר חמור דעשה שיש בו כרת כו' ובודאי דחי עשה דתשבותו וה"ה לכל הנך דקתני בהדיא עכ"ל ולא ירדתי לסוף דעתו כלל דודאי א"א שיעשה פסח כל זמן שהחמץ ברשותו ולא ביטל עכ"פ דלא תשחט על חמץ דם זבחי כתיב וקי"ל אפי' אינו עמו בעזרה. ואם כן אדרבא הך דהולך לשחוט פסחו ודאי מיירי בשעה שיכול לבטל עדיין וה"ה נמי לשאר מילי דקתני בהדיא וזה פשוט: וארבע (אני יודע) מהגאון המפורסם הנ"ל ויותר מהמה אך המצע קצר מהשתרע סי' תנ"א סעיף ד' בהג"ה עיין בט"ז ומה שהאריכו בזה: ולפע"ד היש מקילין הם הר"א ממיץ ואבי העזרי דס"ל חמץ מיקרי התירא בלע וסגי ליה בהגעלה או בליבון קל כדאיתא בהג"מ פרק ב' מה' חמץ עכ"ל וע"ז כת' רמ"א דנוהגין כסברא ראשונה למחשב חמץ כמו איסורא בלע דצריך ליבון גמור ודוקא בדברים הצריכין ליבון מן הדין בשאר איסורין ה"ה בחמץ נוהגין כן לפי שאנו חושבין חמץ כמו איסורא בלע אבל בדברים שאין מלבנין אלא משום חומרא כי הך דסעיף ו' ואע"ג דרבינו יואל ס"ל התם דצריך ליבון גמור בשאר איסורים חוץ מבב"ח מ"מ כיון דשאר פוסקים לא ס"ל הכי אפי' בשאר איסורים להצריך ליבון גמור. אלא דאנו מחמירין להצריך ליבון גמור בשאר איסורים כרבינו יואל מ"מ בחמץ דלהרבה פוסקים מיקרי התירה בלע נהגינן בליבון להקל בליבון קל בהך דסעיף ו' כנלע"ד ברור כוונת רמ"א ונכון הוא לדינא ומ"ש הט"ז לחלק בין בעין ובין בלוע ע"ש קשה לי דהא שפודין ואסכלאות של קדשים צולין עליהן בשר בעין ואפ"ה סגי להו בהגעלה משום דהתירא בלע כדאיתא סוף ע"ז ומשם הוא מוצא הדין דהתירא בלע אם כן א"א לחלק בהכי וצ"ע:
ב
null
42,494
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ד
מראיהן. וכשנשתנו או לחים אסורים להשהותן טור וכשבא עליהן מים יש לאסור אפי' בחטי קורדנייתא ולא נשתנו כלל כ' כה"ג הבאים ממדינות אירמאן כשהן אינם לחים אעפ"י שאינם קשים כחטים אחרים מותרים וכ"פ פר"ח:
ג
null
42,495
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ה
א"ח. הא דנח מחל' דממקום קביעות אסור לקנות דרשב"א לשיטתיה אזיל דאפי' ערימות שנפל גשמי' עליה' מותרים דשמא לא נכנסו אלא בעליוני' וא"ת נכנס בבטן הערימה שמא לא הספיק להחמיץ והוי ס"ס וכ"כ בה"ג ע"ש:
ד
null
42,496
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ו
אין מחזיקין. הא מעורב בו סולת צריכין לבערו ירושלמי אע"פ שדעת הרא"ש בשם הרר"י דבתר השתא אזלינן מכל מקום אין להקל:
ח
null
42,497
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ז
יש מחמירין. ובכל זאת מתירין התערובות פחות מס' גם אם ודאי נתערב בתבשיל בפחות מס' הסומך על דברי ב"י הנ"ל משום שמחת י"ט לא הפסיד ואף דמ"א דוחה סברת ר"י הנ"ל ולדידן אזלינן בתר התחלה ע"ש ועט"ז בזה היתר בכרכום שכ' רשב"א שמערבי' בו בשר ולענין מוסקא ע"ש וכן הפר"ח הסכי' להמחבר אם לא שידוע שא' מהמוכרי' עירב בו קמח או מים כי אז אסור לקנות ממקום קביעתו:
ח
null
42,498
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ח
שאין לחוש ומהרי"ל הזהיר בענבים קטני' שמתערבי' עם תאנים וגרוגרות מחשש שמפזרים עליהם קמח ומי שרוצה לקיים פתח הסמדר יקיים בענבים דידן:
ח
null
42,499
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים
תסז
ט
או חטים. ומוהר"ם סי' תמ"ו ות' בי"ד רוצים לחלק וס"ל דחטים הואיל והמה קשים אינם מתרככים כ"א במים חמין ע"ש. ובכ"מ להדיא דאין לחלק ע"ש. וכ"כ פר"ח:
ט
null